הסיפור "לא מעוקצך" הסתיים. מה דעתכן עליו?

[תמר בר אילן]

מסכים איתך לגמרי, ובכלל קטיפה נגעו בנושאים שבעיתוני המיינסטרים לא נגעו, פרצו דרך, והוכיחו בגרות נהדרת.
אני חושב שהשאלה שלי עצמי מעידה על המורכבות בסיפור ובאורך, אני לעצמי קורא באדיקות למרות שהוא מרוח כבר.
וכן, זה נושא כבד, וחשוב מאין כמוהו, וכדאי, מאוד, לכתוב עוד על הנושא.

במה באמת עוסק הסיפור?
שימו ספוילר אם אתם מגלים את הסוף וכו'- - -

 

[Ruty Kepler]

יפי, סוף סוף מישהו (מישהי) נגעה בכל הנקודות והחשוב מכל: הקשר הסבוך והלא בריא!!!
הוא, הוא לא נפתר. לא פותרים ב''סליחה'' את הכל

בוודאי שהוא לא נפתר.

ויש לי חשד עמום שכל הסיפור הזה דיבר על א', והתכוון לב'.
הכותבת רצתה לרמוז על קשר סבוך בהרבה, קשר אסור או לא רצוי מסוג אחר.
ואם כן, היא עשתה עבודה נהדרת.
כי מבין השיטין, מי שמכיר מקרים כאלו, יכול היה לזהות בסיפור את הנואשות, את האין-אונים, את הידיעה בשכל שזה לא טוב - והיד, שמתעלמת מהכל ולוחצת על 'קבל שיחה'. את הכמיהה.

 

[אשר שרבר]

במה באמת עוסק הסיפור?
שימו ספוילר אם אתם מגלים את הסוף וכו'- - -

סוג יומן של אמא, בתהליך עם בן שיורד מהדרך ומתייצב ושוב, כל מעלליו ורגשותיה.

 

[תמר בר אילן]

אני טענתי: שאם לא מעוקצך-יש סיבה למה!
הפרקים היו סולת שבסולת, התאורים כ"כ נוגעים והנושא כ"כ אמיתי שקשה לסלוח עליו!
האמת שהייתי מופתעת. הסיום הגיע חיש מהר! לאחר התאורים שבעיניי היו תאורים של קשר כ"כ לא בריא(!!!) הייתי בטוחה שתתלבש צורת טיפול על סוג הקשר הזה ולא דווקא ריפוי דרך הקשר הזה.
מה שבטוח שאישה הנוהגת בדרך שכזו-כמו התאורים עד כמה הקשר התלותי(רק?) בחברתה-זה יותר מאשר לא בסדר ולא בנורמה והצורה הנכונה.
אני מגיבה כי אני יודעת שהנושא הזה מדובר ורווח. לא! לא נכון להמשיך קשר כזה מסובך רגשית. רק לעזוב אותו ומהר. אם לא מעוקצך-יש סיבה למה. הסליחה היא תרופה גדולה, לא במקרה הזה.
כי זה לא הכסף שהיא היתה חייבת או העוול שנגרם אלא רגשות רבים שכבודם אמור להיות במקומם!.
וזו דעתי בלבד
נהניתי תמיד לקרוא את עמקי הנפש של מלי והיא אחת האלופות!
אגב, היא הרימה את הכפפה בנושא? ]או שפספסתי ספרים בנושא? חוץ מתחנות... שהוא קשור אבל מסוג אחר....]

 

[תמר בר אילן]

בוודאי שהוא לא נפתר.

ויש לי חשד עמום שכל הסיפור הזה דיבר על א', והתכוון לב'.
הכותבת רצתה לרמוז על קשר סבוך בהרבה, קשר אסור או לא רצוי מסוג אחר.
ואם כן, היא עשתה עבודה נהדרת.
כי מבין השיטין, מי שמכיר מקרים כאלו, יכול היה לזהות בסיפור את הנואשות, את האין-אונים, את הידיעה בשכל שזה לא טוב - והיד, שמתעלמת מהכל ולוחצת על 'קבל שיחה'. את הכמיהה.

החשד שלך לא עמום.
הוא יותר מזה

 

[RACHELIZ]

האם לסיים סיפור בצורה כזו לא פוגעת גם בעיתון עצמו? או שהם עושים חשבון שהם מספיק גדולים אז לא נורא?
(או שפשוט לא הייתה להם ברירה.. בלי לחשוב מידי הרבה)

 

[Ruty Kepler]

קיבלתי באישי מכותבת בעיתון -

הסיפור הסתיים כך במקור.
זה סגנון הכתיבה של הסופרת.
אין קשר לועדה הרוחנית, וזו לא הייתה קטיעה חיצונית.

 

[תמר בר אילן]

?

קיבלתי באישי מכותבת בעיתון -

הסיפור הסתיים כך במקור.
זה סגנון הכתיבה של הסופרת.
אין קשר לועדה הרוחנית, וזו לא הייתה קטיעה חיצונית.

?
אני המומה!

 

[RACHELIZ]

קיבלתי באישי מכותבת בעיתון -

הסיפור הסתיים כך במקור.
זה סגנון הכתיבה של הסופרת.
אין קשר לועדה הרוחנית, וזו לא הייתה קטיעה חיצונית.

ואולי זה מה שהוחלט לומר לצוות או שנאמר להם לומר לאחרים כדי לתקן קצת את הרושם?
רק תוהה בקול…

 

[Ruty Kepler]

ואולי זה מה שהוחלט לומר לצוות או שנאמר להם לומר לאחרים כדי לתקן קצת את הרושם?
רק תוהה בקול…

לא.
זו מישהי שראתה את הסיפור עוד לפני פרסומו. הוא היה כך.

 

[RACHELIZ]

טוב, מעניין...
אפשר להכניס את הסיפור לאתגר הז'אנר החדש

 

[תמר בר אילן]

לא.
זו מישהי שראתה את הסיפור עוד לפני פרסומו. הוא היה כך.

כן גם אני קיבלתי תגובה מזדהה מאחת מה...ה... שם.
מזדהה איתנו

 

[Ruty Kepler]

כתבה לי מישהו באישי -

"אני לא יכולה להגיב באשכול
אשמח אם תעלי את התגובה שלי

עקבתי אחרי הסיפור בענין רב,
אהבתי אותו והתחברתי אליו
בדיוק שבוע שעבר נגמרו העיתונים במכולת...
אחרי ששמעתי שהסיפור נגמר הלכתי לחפש את העיתון.

הסיום לא היה נורא בכלל
דווקא אהבתי מאוד!
אולי כי ידעתי כבר קודם שהוא הולך להסתיים
ואולי גם כי בשבועות האחרונים הרגשתי שהוא כבר די נמרח
והגיע הזמן לנקודת ענין נוספת (כמו החטיפה)
הסיום בעיני יפה מאוד!
אולי מדי הפי אנד הקטע האחרון
אבל השיחה עם הבעל- אהבתי ממש.

כמו"כ אשמח אם תדברי על לב הסופרת שתוציא אותו לאור"

 

[RACHELIZ]

אני גם אהבתי מאוד..
אבל עדיין הייתי מחלקת את הסוף לפחות לעוד פרק.. וקצת פחות הפי אנד. בטח לא ככה לכולם….