מישו חמוד...
משתמש צעיר
אני לא יודע איך אתם עם זה
אבל תמיד כשהעבירו לי מיילים בסגנון:
"הצילו, פלוני בן פלוני חולה, מצב קשה, תאמרו פרק תהילים ותעבירו הלאה…"
השתדלתי לומר פרק תהילים-
בעיקר בשביל המצפון.
היום - אחרי שקראתי את הסיפור הבא
השתנתה לי כל הראיה בנושא.
פתאום הבנתי מהי העוצמה של פרק תהילים אחד!
פרק תהילים אחד שלי!
ושלך! ושלה! ושל כל אחד מישראל!
את הסיפור קראתי בעלון השגחה פרטית
מאמינה שהוא סיפור אמיתי כמו כל הסיפורים בעלון
הרב ח.ע.פ. ממקסיקו, נכדו חביבו של הגאון המפורסם הרב מיכאל פרץ שליט"א מחשובי הרבנים במקסיקו.
וכך הוא מספר:
לפני חודש אני מקבל טלפון מיהודי בן שישים.
איני מזהה אותו אבל אחרי שאמר את שמו נזכרתי שראיתי אותו אי פעם.
מעבר לזה אין לי איתו שום קשר מיוחד.
ומה הוא רוצה אם לא להזמין אותי לסעודת הודיה??!
הוא גר באזורי ולכן שמחתי להיענות לבקשתו, למרות שלא ברור לי למה דווקא אני.
מתברר שסעודת ההודיה היא על שעבר את הקורונה בשלום בחסדי ד',
לאחר חודש שלם שהיה מורדם ומונשם!
ב"ה! התרגשתי! אדם הגיע עד שערי מוות ויצא לחיים!
עדיין לא הרגשתי קשר מיוחד אבל הודעתי לו שאבוא בעז"ה.
מסתבר שלא הייתי היחיד שקיבל טלפון כזה.
בסעודה נכחו שמונה עשר אנשים, חלקם הכירוהו חלקם פחות.
כולנו תמהנו מדוע הזמין דווקא אותנו.
הוא לא השאיר אותנו במתח זמן רב.
האיש פתח בדברים:
כששכבתי מורדם, ראיתי איך אני עולה לשמים, ופתאום אני רואה את אמא שלי, שכבר נפטרה.
והיא אומרת לי:
מה אתה מחפש כאן? תרד למטה!
אני רוצה לרדת, אני אומר לה, אבל לא יכול.
תסתכל עכשיו למטה, היא אומרת לי, ותראה שאתה יכול.
אני מסתכל למטה ומה אני רואה?
את כולכם!
כל האנשים שנמצאים כאן בסעודה.
אתם מחזיקים ספר תהילים ומתפללים עלי, וסוחבים אותי כלפי מטה.
חזרתי לעולם הזה בזכותכם!
כשהוא אמר זאת, עבר לי רעד בכל הגוף.
לא ידעתי! אני אומר לכם שלא חלמתי איזה כח יש לתהילים שאני אומר.
בסך הכל נתנו לי את השם של היהודי הזה.
אמרו לי שהוא במצב קשה, לקחתי ספר תהילים ואמרתי פרק אחד.
רק פרק אחד! ואז הזכרתי את השם שלו.
ואני, עם הפרק האחד הזה סחבתי אותו חזרה לארץ החיים.
עכשיו אנחנו כבר יודעים איך אנחנו הבריאים, יכולים לעזור לאחינו החולים!
אבל תמיד כשהעבירו לי מיילים בסגנון:
"הצילו, פלוני בן פלוני חולה, מצב קשה, תאמרו פרק תהילים ותעבירו הלאה…"
השתדלתי לומר פרק תהילים-
בעיקר בשביל המצפון.
היום - אחרי שקראתי את הסיפור הבא
השתנתה לי כל הראיה בנושא.
פתאום הבנתי מהי העוצמה של פרק תהילים אחד!
פרק תהילים אחד שלי!
ושלך! ושלה! ושל כל אחד מישראל!
את הסיפור קראתי בעלון השגחה פרטית
מאמינה שהוא סיפור אמיתי כמו כל הסיפורים בעלון
הרב ח.ע.פ. ממקסיקו, נכדו חביבו של הגאון המפורסם הרב מיכאל פרץ שליט"א מחשובי הרבנים במקסיקו.
וכך הוא מספר:
לפני חודש אני מקבל טלפון מיהודי בן שישים.
איני מזהה אותו אבל אחרי שאמר את שמו נזכרתי שראיתי אותו אי פעם.
מעבר לזה אין לי איתו שום קשר מיוחד.
ומה הוא רוצה אם לא להזמין אותי לסעודת הודיה??!
הוא גר באזורי ולכן שמחתי להיענות לבקשתו, למרות שלא ברור לי למה דווקא אני.
מתברר שסעודת ההודיה היא על שעבר את הקורונה בשלום בחסדי ד',
לאחר חודש שלם שהיה מורדם ומונשם!
ב"ה! התרגשתי! אדם הגיע עד שערי מוות ויצא לחיים!
עדיין לא הרגשתי קשר מיוחד אבל הודעתי לו שאבוא בעז"ה.
מסתבר שלא הייתי היחיד שקיבל טלפון כזה.
בסעודה נכחו שמונה עשר אנשים, חלקם הכירוהו חלקם פחות.
כולנו תמהנו מדוע הזמין דווקא אותנו.
הוא לא השאיר אותנו במתח זמן רב.
האיש פתח בדברים:
כששכבתי מורדם, ראיתי איך אני עולה לשמים, ופתאום אני רואה את אמא שלי, שכבר נפטרה.
והיא אומרת לי:
מה אתה מחפש כאן? תרד למטה!
אני רוצה לרדת, אני אומר לה, אבל לא יכול.
תסתכל עכשיו למטה, היא אומרת לי, ותראה שאתה יכול.
אני מסתכל למטה ומה אני רואה?
את כולכם!
כל האנשים שנמצאים כאן בסעודה.
אתם מחזיקים ספר תהילים ומתפללים עלי, וסוחבים אותי כלפי מטה.
חזרתי לעולם הזה בזכותכם!
כשהוא אמר זאת, עבר לי רעד בכל הגוף.
לא ידעתי! אני אומר לכם שלא חלמתי איזה כח יש לתהילים שאני אומר.
בסך הכל נתנו לי את השם של היהודי הזה.
אמרו לי שהוא במצב קשה, לקחתי ספר תהילים ואמרתי פרק אחד.
רק פרק אחד! ואז הזכרתי את השם שלו.
ואני, עם הפרק האחד הזה סחבתי אותו חזרה לארץ החיים.
עכשיו אנחנו כבר יודעים איך אנחנו הבריאים, יכולים לעזור לאחינו החולים!