הסבת מקצוע!

[רבקי פרידמן]

חני....
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
ושכחת -
תוציאי לו את המוצץ

 

[צ פומרנץ]

אסתר, באשכול של מעצבת, אפילו שנפתח בפורום צילום, אני מרשה לעצמי להגיב.
אז ככה,
לעצמי חשבתי שברוך ד' שאני זוכה לעבוד בעבודה שהיא לא עבודה פיזית קשה כמו צלמת (!) מתישה ושוחקת כמו מורה, שדורשת סבלנות עד אין קץ גם כשאין (גננת) וכו' וכו'.

נכון שכל הנ"ל שמנית נכון גם נכון, אבל נראה לי שמי שיש לה ראש עיצובי (כמוך) זה המאתגר והכיף שבעבודה שלנו, דווקא החשיבה המאומצת.
לא ניתן להתעלם מהחסרונות שמנית.
מה שכן, כנראה שלך כוותיקה יותר בתחום העיצוב יש את הענין של השחיקה.

אני חושבת שיכול להתאים לך מאד צלמת מכל הסיבות שמנית (ומבינה את הראש - גם אני עם המצלמה מגיל קטן וחולמת להיות גם צלמת)

אבל, שלא תחיי באשליות שצלמת זה פתרון לכל המעלות/ חסרונות שמנית.
רק היום כתבה כאן רחלי ניימן על דלקת בכף היד מכובד משא המצלמה.

הייתי שותפה לצילום לפרוייקט, וראיתי את אחת הצלמות המקצועיות מכאן רודפת אחרי הילדים ומנסה להוציא מהם מבטים וחיוכים: תגיד "טופי", "הוי, תסתכל מה יש כאן"," הי רגע, תעשה ככה" "קוקו", "פוצי מוצי".
הספיק לי.
שלא לדבר על הרמת תאורות, רקעים ועוד.

צלמת, זה עבודה פיזית קשה.

אבל שוב, אם זה מתאים לך, לכי על זה ושנזכה לראות פה הרבה תמונות טובות וטובות מאד שלך, אבל קחי בחשבון את השיקולים הנוספים שכפי הנראה מהודעתך הפותחת נראים לך קלים בהרבה.

הצלחות!!!

 

[שירי כהן]

חחחחחחחחחחחחחחחח
אני לא נושמת מרוב צחוק!!!
רחלי, קרעת אותי.
לפותחת האשכול המאד מוכשרת -
אני מאד אוהבת את העיצובים שלך ואת הכתיבה שלך גם - למרות שלא הייתי ממליצה לך לנסות להתפרנס מכתיבה, אבל וודאי בתור משהו מהצד זה יכול להצליח.
אני לא צלמת,
אבל גם על המקצוע שלי הרבה חושבים כמוך.
מי שיודע לצייר - מה הבעיה שלו בעצם? פשוט יושבים ושולפים את זה מהשרוול ועושים מליונים!
מה לא ככה?
אז בגלל המקום הזה (שהוא לא ככה), אני לא מסתכלת על אף עבודה כקלה,
אין דבר כזה. אין עבודה רווחית קלה.
מה שרואים מקרוב לא רואים מרחוק, ומה שנראה כ'בסך הכל מרימה כמה טלפונים ומארגנת את האולם ועושה עשירייה לערב', או 'רוקדת בשדות מפריחה פרפרים מקליקה וחוזרת עם בוכטה',
ממש לא נראה כך מקרוב - ואני אומרת את זה גם בלי להכיר את כל הקשיים וההוצאות שעומדים מאחורי כל מקצוע ומקצוע.
המון הצלחות בכל החלטה שתבחרי!
מה שבטוח, יש עבודות שהקושי שעומד מאחוריהן יותר מתאים לך ואז קל לך יותר, לפי זה כדאי לבחור.
מציעה לך להרים טלפון לאחת הצלמות ולדבר אתה באופן אישי..
בהצלחה!!!

 

[רחלי 1234]

נהיה פה הזוי לגמרי הפורום הזה, אני פשוט בשוק.

אין לי ספק שאם הצילום לא היה עבודה עם ככ הרבה סיפוק, לא היו שורדים בו המון זמן.
זאת בגלל:
העבודה הפיזית הקשה.
הגישה הבלתי מתפשרת לילדים.
השעות!!!!! הרבות והלא הגיוניות של לשבת מול המחשב.
הלקוחות- שלפעמים.....
ועוד מלא מלא.

ובוחטות של כסף!!!!
ברור, כל הצלמות כבר קנו פה בניינים....


ואגב, סט צילום לוקח ממוצע של שעתיים וחצי.
ולפעמים, צריך צילום חוזר.

 

[OR_Design]

היי
איזה שאלה!! אני הייתי שם בדיוק לא מזמן...

ממש אוהבת צילום מגיל קטן, ואני פשוט חולמת על להצליח לצלם תמונות מושלמות כמו שיש כאן מידי פעם, והנה - אני מתחילה לנסות,
אז קבלי את תגובתי:

(קחי כל זאת בערבון מוגבל כי עדיין לא התחלתי ללמוד כמו שצריך, כן.. )
זה קשה, מעייף, מתיש (אולי כפול בגלל הילדים שלי, בקרוב אני ינסה עם אחרים)
הרבה הרבה יותר מעיצוב.
הרבה!!!

אני אישית באופי שלי די עקשנית אז אני יודעת שאני ימשיך וימשיך לנסות עד שאני בע"ה יתחיל להצליח (מקווה..)
אבל כמעט כמעט כמעט התייאשתי, חשבתי שזה הולך בקלות,
זה באמת לא קל
(גם הציוד שלי עוד לא משהו, אז זה גם באסה..)

אותו דבר היה לי בעיצוב, הייתי לתקופות שונאת את המחשב ומתחרטת שזה העבודה שלי
והיום ב"ה אני הרבה יותר מתחברת ואוהבת וזה כבר יותר זורם מההתחלה
אבל זה ענין של שנה שנתיים + (אני לא מגזימה בכלל...)

לסיכום -
אני לא חושבת שתקברי את הרעיון,
אני הלכתי על זה כי זה היה חלום בשבילי ולא רציתי תמיד להישאר ולדעת שאולי חבל.. ואילו הייתי מנסה.
אם תראי שזה בכ"ז מענין אותך - קדימה.
עם כח רצון חזק את תצליחי בסוף,
אבל אל תוותרי על הגרפיקה.. תשלבי בין שניהם.

המון הצלחות בע"ה.
(גם לי )

 

[רוצה טוב]

גם אם נראה לך שהדשא של השני ירוק יפה ומרשים,
אל תשכח! ששכבה של אדמה מלוכלכת שוכבת לה מתחת.

 

[הפקות ברמה]

הסבר בשבילך

לחלוטין.
אולי בכתיבה שזורת הומור,
אבל התכוונתי ב"בוחטה| ל'כסף קל'.
לא כסף שבא לך במאמצים נוראיים וכאבי ראש,
אלא משעה קלילה בשדות.
ולריקודים בשדות גם התכוונתיברצינות. רוצה שאמצא לך כמה תמונות של ריקודים בשדות להמחשה?

טוב
את כנראה ראית רק תמונות של ריקוד בשדות
אבל לא ראית (וחווית) איך מצלמים את הריקודים האלה...

את מדברת על גרפיקה כעבודה קשה של שעות מול מחשב
ומסתכלת על חברותייך הצלמות ככיפניות שרוקדות בשדות ועושות בוכטות בשעה...

אז בואי אתאר לך מעט על עבודת הצילום

ראשית נסחבים עם המון ציוד (כבד!!!) שנמצא עלייך כל הזמן כי הוא יקר מידי בשביל להשאיר אותו בשדות.
בשביל לקבל את התמונות הקסומות שבוודאי ראית, צריך לתפוס את שעות הבוקר המוקדמות בהן התאורה רכה
וזה אומר לצאת לצילומים בשעה 5 לפנות בוקר. לסחוב את הציוד הכבד בשדות שאולי בתמונה נראים יפים כל כך אך במציאות אחחחח... נדקרתי. וכו'
ועד שסוף סוף הגעת ללוקיישן המושלם
צריך לפתוח ציוד ולהעמיד פריים יפה
ולהתחיל לחמם את הדוגמנים החמודים שישתפו פעולה.
ופה מתחיל הרגע הזה של 'קליק קליק' ובכל קליק כזה מושקע המון מחשבה ותכנון.

לא אלאה אותך בתאורים נוספים
אני חושבת שהבנת את הכיוון

אבל אגלה לך בסוד שהרבה פעמים
צלמת מותשת ונוטפת זיעה (כן בחוץ אין מזגן)
לוטשת עיניה אל חברתה הגרפיקאית
וחושבת: כמה טוב וקל המקצוע שלה.
עובדת מהבית, בשעות שלה. עם מזגן.
(ולא, אני לא חושבת כך
כי אמנם אני בעיקר צלמת אך גם גרפיקאית...)

אז אם את מחפשת עבודה קלה
הריני מצהירה: אל תתקרבי לעבודת הצילום.

ועוד הערה קטנה: אחרי כל העבודה הקשה והמתישה בחוץ
חוזרת הצלמת היישר ל... מחשב!!!
וכאן נכונו לה הרבה שעות של עריכת התמונות
וכל מה שכתבת על עבודה מול מחשב.


אסיים בזאת שאחרי הכל
אין על עבודת הצילום!!!

 

[בתנופה]

ישר לאשכול הסיפורים ההזויים ביותר

 

[שירי כהן]

אני מצטערת, האצבעות דגדגו לי ולא הצלחתי להשתלט עליהן -
אסתר זה ממש לא בשביל לצחוק עליך, אני כל כך מבינה אותך...
זה פשוט לתמוך בצלמות - וגם בגלל שהצחקת אותי עד דמעות עם התיאור הלבבי שלך,
אם זה מעליב תאמרי ואני אוריד, אבל זה לגמרי ברוח טובה ועליזה.
גבירותי וגבירותי... קבלו במחיאות כפיים... את - - - - מחול הצלמות!!!!
(צילום: שירי כהן, אילוסטרציה)

 

[רותי ארליך]

שירי את טובה!!!
פשוט התחברתי לדמות עד דמעות..

 

[פרלה וידיסלבסקי]

וואו שירי את חונקת!
איך הצלחת לצייר אותי כ"כ מדויק?
ראית אותי היום רוקדת בכרם???

 

[יונה יונה]

ועוד הערה קטנה: אחרי כל העבודה הקשה והמתישה בחוץ
חוזרת הצלמת היישר ל... מחשב!!!
וכאן נכונו לה הרבה שעות של עריכת התמונות
וכל מה שכתבת על עבודה מול מחשב.

בלי שום השוואה לגרפיקה.
נכון לסנן אורך זמן, אבל זה לא נקרא "לשבת".

עיבוד תמונות לא צריך לקחת יותר מכמה דקות בודדות, וכל התיאורים כאן על "תחליפי פרצוף" "תעשי אותו מחייך" הם סתם הגזמה.

 

[נחמי]

אולי שתעשה הסבת מקצוע לציור
5-10 דק',כמה שרבוטים וציור כ"כ מדוייק השכיב את כולנו.......

 

[איקס-עיגול]

אני מצטערת, האצבעות דגדגו לי ולא הצלחתי להשתלט עליהן -
אסתר זה ממש לא בשביל לצחוק עליך, אני כל כך מבינה אותך...
זה פשוט לתמוך בצלמות - וגם בגלל שהצחקת אותי עד דמעות עם התיאור הלבבי שלך,
אם זה מעליב תאמרי ואני אוריד, אבל זה לגמרי ברוח טובה ועליזה.
גבירותי וגבירותי... קבלו במחיאות כפיים... את - - - - מחול הצלמות!!!!
(צילום: שירי כהן, אילוסטרציה)

א"ב וPR - תודה רבה
עשיתן לי מצב רוח



*לכל הצלמות, כשאני קוראת את כל התיאורים שלכן - לפעמים גם אני מצטערת שאני לא צלמת...

 

[הגלים]

הי צלמים/ות,
רציתי להתייעץ איתכם/ן:

חשבתי לעשות הסבת מקצוע -
עיצוב גרפי זה קשה וסוחט ומוציא קרניים.

כיון שאני טובה למדי בכל תחומי העיצוב נשקלו שתי אפשרויות: עיצוב אופנה וצילום.

עיצוב אופנה כי נורא מתחשק לי לדעת לתפור ולעצב את הבגדים בעצמי, ולא להתקל במצבים כאלה של בגד מהמם והכל, אבל אוף! למה הוא בלי שרוולים! למה בכזה צבע! למה לא קצת יותר ארוך / קצר / רחב / צר! וכן הלאה (וגם לביזנס כמובן).
אבל כמו עיצוב גרפי, גם עבודה של שעות מול מכונת התפירה עלולה לגרום למיגרנות קשות, ולרפיפת עצבים.

נשאר צילום.
כשהייתי בחורה היתה לי מצלמה מקצועית, שהייתי מוציאה ממנה תמונות אמנותיות למדי, ויש לי גישה צילומית ועיצובית.
והאמת, זה נראה לי סבבה של מקצוע!
לא עוד לשבת ולקדוח שעות מול המסך המרצד של המחשב, לחכות להשראה שמיימית שלא מגיעה, לעבוד בלחץ מטורף של זמן, ושל לקוחות שרוצים הכל עכשיו כאן ומיד, שלא מבינים מה הסיפור בלוגו ולמה זה לוקח יותר מחצי שעה (הלואי קרוב לזה), לעבוד ולעבוד ולעבוד, ובשעות הקטנות שרק נשימותיהן המתוקות של הילדים בחדר נשמעות (בזכות הדממה, כי גם הבעל המיואש כבר פרש לשנתו) - להמשיך לעבוד ולעבוד ולעבוד, ולסגור לדפוס, ולעשות טעויות, ולשלוח קובץ מתוקן1, ואז קובץ מתוקן2, ואז קובץ מתוקן 3.

וגם לא קשה כמו לשבת שעות על מכונת תפירה, ולפרום ולתקן ולתפור.

לא עוד עבודה קשה! לא עוד כאבי ראש ומיגרנות!

יוצאים! חוגגים! רוקדים בשדות! מפריחים בלונים! מדלגים! משתוללים עם הילדים! בכיף!
ועל הדרך - קליק! קליק! קליק!
מתקתקים ומקליקים,
וכעבור שעה מסיימים,
חוזרים לאוטו, מדליקים מוזיקה,
וחוזרים הביתה! עם בוחטה של כסף בכיס! (כן או לא, אבל בהנחה שאהיה צלמת טובה, אמן).

אני צודקת?
אני לא צוחקת, אלא שוקלת ברצינות גדולה מאד הסבת מקצוע, וצריכה יעוץ מהצלמים.
אין בשאלתי טיפה של ציניות או מסרים עקלקלים.
(נא לא לעשות סקנדלים, עצבניות שכמותכן)

גם צילום רחוק מהתאור הציורי שתארת. ויש לחץ- ויש המון אפור- והמון עצבים ולקוחות וכו'.

אם את נכונה ללימוד אנסופי עבודה קשה- תפאדלי- בהצלחה. בשביל זה אנחנו כאן.

 

[C H A N Y]

וכל התיאורים כאן על "תחליפי פרצוף" "תעשי אותו מחייך" הם סתם הגזמה.

לא ,זה את מגזימה.

 

[תקוה]

אני לא צלמת. רק אחות לאחת שרצתה להיות כזו.
אחרי כמה סטים של 'חלקה' נשחק לה סחוס בגב (אולי כבר היה קודם אל זה היה הקש ששבר את הגב)
לא לכל אישה יש גב וכוח שמתאים לשאת משאות כבדים.

חודשים ארוכים היא שכבה מתייסרת בכאביה במיטתה ואמרה לכל לימודי הצילום הארוכים שלום ולא להתראות.

אז תחשבי שכאישה, את עוברת גם ממצב למצב כמה תוכלי אז לסחוב. ואם לא תעבדי בתקופות האלו, כמה חודשים תחכי עד שתשובי לסחוב. ממה תתפרנסי אז? (מעיצוב גרפי)
גם זה שיקול.

 

[יונה יונה]

לא ,זה את מגזימה.

אז מחילה.... אתן פראייריות...

אני מחליפה המון פרצופים, אבל זה רק כדי לעשות לי נוח (במקום להגיע לתמונה מושלמת במקום... בד"כ זה לוקח יותר זמן וקשה יותר),
אבל לעולם אני לא אומרת ללקוחות שיש כזו אפשרות בכלל.

אם באמת יוצא מצב של אין ברירה הלקוחות מבינים שזה "מסובך" ועשיתי בשביל זה מאמץ (בשמחה)


%להחליף פרצוף בסטודיו באותם נתונים זה ענין קל, בצילומי חוץ אני מניחה שזה יותר קשה- לא מתעסקת עם זה.%

 

[C H A N Y]

אז מחילה.... אתן פראייריות...

אני מחליפה המון פרצופים, אבל זה רק כדי לעשות לי נוח (במקום להגיע לתמונה מושלמת במקום... בד"כ זה לוקח יותר זמן וקשה יותר),
אבל לעולם אני לא אומרת ללקוחות שיש כזו אפשרות בכלל.

אם באמת יוצא מצב של אין ברירה הלקוחות מבינים שזה "מסובך" ועשיתי בשביל זה מאמץ (בשמחה)


%להחליף פרצוף בסטודיו באותם נתונים זה ענין קל, בצילומי חוץ אני מניחה שזה יותר קשה- לא מתעסקת עם זה.%

לא פראייריות ,
זה חלק מהשרות שעולה תשלום נוסף ,בכל אופן ,אצלי.

 

[יונה יונה]

בתשלום נוסף זה כבר סיפור שונה.
(וגם ככה לא הייתי עושה כל דבר)