מאמר צדיקים ידוע - אין ה' מנסה אדם יותר מכוחו. שלג - כצמר. כפור - כאפר.
מקור?
תודה מראש
מקור?
תודה מראש
(אור החיים דברים לב יא)מאמר צדיקים ידוע - אין ה' מנסה אדם יותר מכוחו. שלג - כצמר. כפור - כאפר.
מקור?
תודה מראש
וואווהוסיף ע"ז האמרי אמת זי"ע הנותן שלג - כצמר.
ועי' ברש"י שם:
(רש"י תהלים קמז יז)
(יז) משליך קרחו כפתים - המים מגלידים ונעשין פתיתין פתיתין, ומדרש אגדה כפתים הכל לפי משא הבריות העני לפי חוסר מלבושיו מיקל עליו:
ברש"י לא מופיע הדרש על "הנותן שלג כצמר". אז עדיין הניחו מקום לדרשנים להתגדר בה...וואו
אז זה בעצם מדרש אגדה - חז"ל! הובא ברש"י!
כי הרבה ספרים ראיתי מביאים בשם הר"ר בונים / חיה"ר / אמרי אמת - הכי נפוץ.
כבר ראיתי פעם כזה דבר - שהאמרי אמת ציטט מדרש לא מאד מוכר, ואמרו זאת בשמו.
סליחה. לא כ"כ הבנתי אותך.@איש האשכולות שליט"א אכן לא התכוונתי בהקשר ליצר הרע ושגיונותיו אלא לכך שה' נותן לאדם כפי כוחו לסבול.
כי בעמרציותי חשבתי תמיד שהכוונה שלג שנערם ונראה כמו צמר על בהמה, וכפור רב ודק כמו אפר.
אז הא"א למד מנסיון העוני לנסיונות נוספים.
@פינחס רוזנצוויג לא אכפת לי שאתה נהנה, אבל באמת חשבתי שתרצה לעשות את זה...
אכן, אבל מונח כאן ברש"י הרעיון.טוב,
זה לא בדיוק הביאור ברש"י.
רש"י מתכוון שה' לא יתן קור אם אין לעניים בגד ללבוש, זה לא קשור בכלל לניסיונות.
תודה.אכן, אבל מונח כאן ברש"י הרעיון.
ר' משה וייס מירושלים. היה חסיד סקוירא, חביב על גדולי הרבי'ס.אגב, ישנו רעיון בשם ר' משה בטלן ז"ל (כך קראו לו, אינני זוכר שם משפחתו, היה גר נדמה לי בטבריה)
הלב שמחה אמר פעם דבר תורה בבית מדרשו בשבת בבוקר.כל רעיון חסידי אמיתי כבר נמצא
רעיון מצוין!אולי אפשר לפתוח אשכול מיוחד עבור זה!.
כנדמה לי שהתרגום: אחי ר' מאיר אמר: כשאומרים דבר טוב, זה כתוב כבר בראשונים, ואם לא, באחרונים.תודה.
ר' משה וייס מירושלים. היה חסיד סקוירא, חביב על גדולי הרבי'ס.
הלב שמחה אמר פעם דבר תורה בבית מדרשו בשבת בבוקר.
אחר הצהרים אמר שמצא זאת כתוב באחד הראשונים, אז הקדים ואמר 'די ברידער ר' מאיר האט געזאגט: אז מ'זאגט א גוטע זאך, עס שטייט שוין אין ראשונים. אז נישט, אין אחרונים'. יש דרך לתרגם את זה?
רעיון מצוין!
רק אולי לאו דוקא באור החיים אלא ככלל - כל דבר שמקובל בשם מקור פלוני ומופיע במקור קדום יותר.
סליחה. לא כ"כ הבנתי אותך.
לא הבנתי. כי הפשט שציין @למאי נפקא מינה ב"עמרציותו", זה הפשט הנכון. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו.אני דוקא הבנתי.
שים לב שרש"י מדבר על סוף הפסוק: משליך קרחו כפיתים.
לא הכרתי את המדרש הזה, ייש''כשאין הקדוש ברוך הוא בא בטרחות עם בריותיו לא בא על האדם אלא לפי כחו.
אומר ועושהרעיון מצוין!
רק אולי לאו דוקא באור החיים אלא ככלל - כל דבר שמקובל בשם מקור פלוני ומופיע במקור קדום יותר.
אומר ועושה
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: