משפחה בהתייעלות הנה זה הגיע!! לווי כלכלי למשפחה כאן בלייב.. הצטרפו אלינו למסע המרתק.

מצב
הנושא נעול.

הכלבויניק

מנהל האתר
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
דרך אגב, שכחתי להודות לאכסנייה המופלאה שמארחת אותנו - פרוג..
ושאפו אדיר למנהל היקר @הכלבויניק , גם על התמונה היפה של המשפחה.. :D
אני מרותק לתהליך, לכתיבה הזורמת שלך, ולידע שנשפך ממך ללא הפסקה.

שאפו גדול!
 

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
היא אפילו בטוחה קצת יותר שממש רוב ההוצאות הם שכליות אבל בגדול זה ממש אותו דבר!
אוקיי.
אז תראו..
כאשר הפרופסורים האלה חקרו את התחום, הם ביצעו את המחקר בארה"ב על קבוצות מאד גדולות של אוכלוסייה, והם הגיעו למסקנה - שבעקבותיה גם זכו לפרס הנובל, כי..

80% מההחלטות שאנחנו מקבלים במשך היום מגיעות מרגש, ואילו רק 20% משכל.
וואו.. זה נתון מטורף!
80% מההחלטית שלנו לא נוהלו, ולא התקבלו אחרי חשיבה נכונה ומסודרת מספיק.. איי.

רגע?! אז מה אתה בעצם בא לומר.. שנפסיק להרגיש / שהרגשות שלנו רעים ??

- לא!
- בוודאי שלא!!

אנחנו בני אדם, ומיסוד טבענו בעלי רגשות, וחלקם אף חיוביים מאד. כמו רגש אהבה שרוצה לתת, לפרגן, לשמח. רגש חדווה של שמחה – שגורם לרצות להשקיע במצוות, בשבתות, ימים טובים. רגש חמלה – על עני ונזקק..

נו? אז איפה הקאצ'?

זהו!

שרגש כמה שהוא יהיה רגש טוב וחיובי, הוא עדיין רגש. ולרגש ישנה תכונה נפלאה - הוא אינו נשלט. מה שאין כן שכל.
אי אפשר ללמוד מתמטיקה או אפילו חשבון פשוט של 2+2 בעזרת הרגש, זה פשוט לא הולך.. רק השכל יודע לעשות סדר ולשלוט בעניינים.
עד כאן מסכימים?
 

הכלבויניק

מנהל האתר
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
אוקיי.
אז תראו..
כאשר הפרופסורים האלה חקרו את התחום, הם ביצעו את המחקר בארה"ב על קבוצות מאד גדולות של אוכלוסייה, והם הגיעו למסקנה - שבעקבותיה גם זכו לפרס הנובל, כי..

80% מההחלטות שאנחנו מקבלים במשך היום מגיעות מרגש, ואילו רק 20% משכל.
וואו.. זה נתון מטורף!
80% מההחלטית שלנו לא נוהלו, ולא התקבלו אחרי חשיבה נכונה ומסודרת מספיק.. איי.

רגע?! אז מה אתה בעצם בא לומר.. שנפסיק להרגיש / שהרגשות שלנו רעים ??

- לא!
- בוודאי שלא!!

אנחנו בני אדם, ומיסוד טבענו בעלי רגשות, וחלקם אף חיוביים מאד. כמו רגש אהבה שרוצה לתת, לפרגן, לשמח. רגש חדווה של שמחה – שגורם לרצות להשקיע במצוות, בשבתות, ימים טובים. רגש חמלה – על עני ונזקק..

נו? אז איפה הקאצ'?

זהו!

שרגש כמה שהוא יהיה רגש טוב וחיובי, הוא עדיין רגש. ולרגש ישנה תכונה נפלאה - הוא אינו נשלט. מה שאין כן שכל.
אי אפשר ללמוד מתמטיקה או אפילו חשבון פשוט של 2+2 בעזרת הרגש, זה פשוט לא הולך.. רק השכל יודע לעשות סדר ולשלוט בעניינים.
עד כאן מסכימים?
מה זה מסכים?
צריך להבין את זה אבל מה שאמרת מאוד מובן...
עכשיו צריך להבין למה בדיוק וכמה מתוכם זה רגש קיים וכמה מתוכם זה רגש סמוי..
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
יפה!

אם ככה, אנחנו מבינים שהסיבה כנראה שהתנהלנו באופן שהגענו לאן שהגענו – כי מערכת קבלת ההחלטות הייתה בעיקר בידיים של הרגש, לא של השכל שלנו.

בואו ניקח דוגמא מתחומי השווק – אחת הדברים היותר מפורסמים שמוכרים/ משווקים עושים, זה לגרום לנו אי נעימות שלא לקנות מהם.. הם פשוט התיישבו לנו על הקוד במוח שמקבל החלטות, והודיעו לו מה להחליט..

או מקרה אחר – בו משהו מספר לנו מקרה שובר לב, אין לנו באמת יכולת להתמודד כ"כ עם האירוע מבלי לתמוך בו חזק.. שוב, ההחלטה עברה אליו.

שימו לב!

הכסף שלנו – ההחלטה שלו.

הגיוני?!?!?!?!

לא!!

אני יכול לספר לכם, שישבתי עם משפחה שבעקבות כל הרעיון הזה – הוא החליט להעמיק ולקרוא, ובפגישה שאחרי הוא אמר לי כך: 'עברתי משבר נוראי! הבנתי ש16 שנים מאז חתונתי, מעולם הכסף שעבדתי עליו כ"כ קשה לא היה באמת אצלי. שדדו אותו ממני כל אלה שגרמו לי להוציא אותו כרצונם..'

זה היה רגע לא קל..

אבל, שמחתי בשבילו!

הוא קם על רגליו בהחלטה נחושה – מהיום אני המנהל בבית! מהיום אני המחליט!! מהיום הכסף ילך למקומות הנכונים עבורי, ורק עבור משפחתי!!

מבינים אותו?

אני מאד..
 
נערך לאחרונה ב:

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
מה זה מסכים?
צריך להבין את זה אבל מה שאמרת מאוד מובן...
עכשיו צריך להבין למה בדיוק וכמה מתוכם זה רגש קיים וכמה מתוכם זה רגש סמוי..
מצויין!!
אלף מחיאות כפיים, כי אתם על זה.
ואנחנו הולכים כנראה לנצח - בענק!
חכו, חכו, יש מלא בדרך..
אני לא מפסיק לכתוב :)
 

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
יפה!

אם ככה, אנחנו מבינים שהסיבה כנראה שהתנהלנו באופן שהגענו לאן שהגענו – כי מערכת קבלת ההחלטות הייתה בעיקר בידיים של הרגש, לא של השכל שלנו.

בואו ניקח דוגמא מתחומי השווק – אחת הדברים היותר מפורסמים שמוכרים/ משווקים עושים, זה לגרום לנו אי נעימות שלא לקנות מהם.. הם פשוט התיישבו לנו על הקוד במוח שמקבל החלטות, והודיעו לו מה להחליט..

או מקרה אחר – בו משהו מספר לנו מקרה שובר לב, אין לנו באמת יכולת להתמודד כ"כ עם האירוע מבלי לתמוך בו חזק.. שוב, ההחלטה עברה אליו.

שימו לב!

הכסף שלנו – ההחלטה שלו.

הגיוני?!?!?!?!

לא!!

אני יכול לספר לכם, שישבתי עם משפחה שבעקבות כל הרעיון הזה – הוא החליט להעמיק ולקרוא, ובפגישה שאחרי הוא אמר לי כך: 'עברתי משבר נוראי! הבנתי ש16 שנים מאז חתונתי, מעולם הכסף שעבדתי עליו כ"כ קשה לא היה באמת אצלי. שדדו אותו ממני כל אלה שגרמו לי להוציא אותו כרצונם..'

זה היה רגע לא קל..

אבל, שמחתי בשבילו!

הוא קם על רגליו בהחלטה נחושה – מהיום אני המנהל בבית! מהיום אני המחליט!! מהיום הכסף יל למקומות הנכונים עבורי, ורק עבור משפחתי!!

מבינים אותו?

אני מאד..
כן אנחנו בהחלט מבינים אותו
אבל אני חושב שבהחלט אני לא יודע אם התכונת גם לזה
אבל הו"ק לביה"כ השכונתי זה לא שהכסף שלי בהחלטה שלהם
זה בהחלט החלטה שיכלית לתת לביה"כ הו"ק חודשית
או לישיבה של הבן שלך וכד'
לא???
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
כן אנחנו בהחלט מבינים אותו
אבל אני חושב שבהחלט אני לא יודע אם התכונת גם לזה
אבל הו"ק לביה"כ השכונתי זה לא שהכסף שלי בהחלטה שלהם
זה בהחלט החלטה שיכלית לתת לביה"כ הו"ק חודשית
או לישיבה של הבן שלך וכד'
לא???
כן.
זה בודאי נושא חשוב לתרום לא.
אני גם מעריך שרבים רבים מהקוראים כן גם תורמים, גמני.
אבל כאן נכנסת השאלה הגדולה -
נניח שלא באמת מתאים עבורנו מבחינה תקציבית לתרום, ובכ"א אנחנו תורמים, למה אנחנו עושים זאת?
זאת אומרת, האם תרמנו - כי אנחנו חושבים שזה דבר ראוי - או מתאים לנו?
האם לקחנו בחשבון את כל ההשלכות של התרומה, כולל גובה הסכום? והחלטנו שאין לנו שום בעיה עם זה ואנחנו תורמים מתוך יכולת?
או שפשוט ברור לנו שלתרום זו מצווה, וע"כ תרמנו.
אם זה היה העניין, שים לב!
תרמנו לא מתוך החלטה מושכלת, אלא מתוך סוג של רגש מצוותי - שהוא מצויין!
אבל עדיין רגש!
חייבים להתייעץ עם השכל, מנהל הכספים והחשבונות בבית, גם מה הוא אומר על זה.
אם הוא מאשר, מה טוב ומה נעים..
אם לא - או שלא ש א ל נ ו אותו..:unsure:
זה עלול שוב להגמר במקום בעייתי.
וכמו שאמר החבר למלך כוזר - "כוונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים.."
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
הקדמה 3 – ואחרונה להיום [בל"נ..]

אימון מול ייעוץ
בכל העולם הזה של ההדרכות [קאוצ'ינג בלע"ז] ישנן 2 שיטות עבודה עיקריות:

אימון – וייעוץ.

ברור לכם מה ייחודה של כל שיטת עבודה, ומה ההבדל ביניהן?
 
נערך לאחרונה ב:

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
כן.
זה בודאי נושא חשוב לתרום לא.
אני גם מעריך שרבים רבים מהקוראים כן גם תורמים, גמני.
אבל כאן נכנסת השאלה הגדולה -
נניח שלא באמת מתאים עבורנו מבחינה תקציבית לתרום, ובכ"א אנחנו תורמים, למה אנחנו עושים זאת?
זאת אומרת, האם תרמנו - כי אנחנו חושבים שזה דבר ראוי - או מתאים לנו?
האם לקחנו בחשבון את כל ההשלכות של התרומה, כולל גובה הסכום? והחלטנו שאין לנו שום בעיה עם זה ואנחנו תורמים מתוך יכולת?
או שפשוט ברור לנו שלתרום זו מצווה, וע"כ תרמנו.
אם זה היה העניין, שים לב!
תרמנו לא מתוך החלטה מושכלת, אלא מתוך סוג של רגש מצוותי - שהוא מצויין!
אבל עדיין רגש!
חייבים להתייעץ עם השכל, מנהל הכספים והחשבונות בבית, גם מה הוא אומר על זה.
אם הוא מאשר, מה טוב ומה נעים..
אם לא - או שלא ש א ל נ ו אותו..:unsure:
זה עלול שוב להגמר במקום בעייתי.
וכמו שאמר החבר למלך כוזר - "כוונתך רצויה, מעשיך אינם רצויים.."
ברור,
אבל בל נשכח עשר תעשר יש גם מצוה לעשר...
ובסוף גם אם יש הכנסה הכי קטנה יש אפשרות
 

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
הקדמה 3 – ואחרונה להיום [בל"נ..]

אימון מול ייעוץ
בכל העולם הזה של ההדרכות [קאוצ'ינג בלע"ז] ישנן 2 שיטות עבודה עיקריות:

אימון – וייעוץ.

ברור לכם מה ייחודה של כל שיטת עבודה, ומה ההבדל ביניהן?
לא כ"כ
אני יכול להבין שאימון זה לעשות פעולות ויעוץ זה יותר ספר הדרכות אולי אני טועה
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
לא כ"כ
אני יכול להבין שאימון זה לעשות פעולות ויעוץ זה יותר ספר הדרכות אולי אני טועה
מקסים!
אני אפרט יותר..
ואמחיש במשל - בואו נצא רגע מהעולם הכלכלי לכוון אחר.
נניח יש ילד שלא עלינו ולא על אף אחד מישראל, לא הולך בתלם.. בקיצור - ההורים אבדו את זה אצלו.
אז בחכמה הם פונים ליועץ חינוכי, שמברר אצלם מה קורה עם הילד, מה מצב בריאותו, איך הוא בחברה, איך הוא אוכל, ישן, בלימודים, וכו' כו'.. יופי!
נותן אבחון, בונה תכנית - ההורים נפרדים לשלום, וגם מיישמים.
וראה איזה פלא. היועץ באמת היה חכם וראוי לשמו, והתכנית הצליחה.

היי,
אני רק שאלה:
אם כעבור שנה-שנתיים ההורים יגלו שיש לעוד ילד שלהם בעיות, זה יהיה היגוני לקחת את הייעוץ ההוא להעביר לאח שלו?
ומה יהיה עם הילד הזה עצנו עוד 10 שנים - התכנית תתאים??
ובכלל, אולי ננסה אותה על עוד כמה חבר'ה צ'יקבער'ס מהכתה שלו???
מה דעתכם בעניין?
 

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
ברור שלא...
זה מאוד פרטני
לא חושב שהייתי צריך לענות
לחידודא בעלמא
:)
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
נהדר!
אבל זה חלק מהסיעור מוחות שאנחנו עושים - לחדד דברים ביחד! ממש ביחד! [אני אישית מכיר את זה כבר..:love:].
כמו שאמרת - לא! כי ייעוץ - הוא פרטני. אישי. אינדבדואלי!
הוא מתייחס רק לאותם נתונים ספציפיים שהוצגו ליועץ אז.
[במאמר המוסגר: אני יודע שישנם רבים וטובים שהינם יועצי כלכלת המשפחה, וכבודם עמם.. אבל אני אחרי שנות וותק וניסיון, ואחרי כ"כ הרבה משפחות שפגשתי הבנתי - שאין ברירה, אם אני לא רוצה לראות את המשפחה כעבור שנה-שנתיים שוב (במסגרת לווי כמובן..:)) אין ברירה אלא לעזור להם מעבר.]
הרבה מעבר..
וכאן נכנס לתמונה ה- אימון!
ובזה גם תבינו למה כ"כ חשוב לי להציף את הנושא של כלכלה התנהגותית.
עוד רגע..

מאמן - מי אתה?
מכירים את האינסטלטור, זה שמגיע עם ארגז [או דלי..] של כלי עבודה מלוכלך כשיש לנו פיצוץ או נזילה. ובכן, איך זה הולך? אנחנו לא ממש יודעים מה קורה, רק רואים את הסיפטומים - נכון?
רטיבות, נזילה, ריח טחב, כאלה..
טלפון לזכריה האינסטלטור, והופ! הוא פה.
פותח, מחליף, מבריג, אוטם, מחזק, מארגן את הכלים חזרה לארגז [או הדלי..], לוקח את הצ'ק, אומר שלום, והולך.
מה יהיה במקרה הבא שתתעורר לנו בעיה?
כמובן, טלפון לזכריה! אלא מה?..
אבל!
אם ידידנו האינסטלטור ממש צדיק, ומוכן להסביר לנו בכל שלב מה הוא עושה, וגם לתת לנו לנסות להבריג לבד את האום, או ללפף את הטפלון, מכיר לנו את החנויות הנכונות - ומעל הכל, גם משאיר למזכרת את ארגז הכלים שלו, והולך..
בפעם הבאה - לא טלפון, ולא זכריה!
אנחנו!!!
רבותי!
אנחנו!!! לבד!
הרי יש לנו ארגז כלים, יש לנו כבר ניסיון, אנחנו אלופים..

זה מאמן.

ברור, נכון?
שואל לחידודא בעלמא.. :p
 

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
נהדר!
אבל זה חלק מהסיעור מוחות שאנחנו עושים - לחדד דברים ביחד! ממש ביחד! [אני אישית מכיר את זה כבר..:love:].
כמו שאמרת - לא! כי ייעוץ - הוא פרטני. אישי. אינדבדואלי!
הוא מתייחס רק לאותם נתונים ספציפיים שהוצגו ליועץ אז.
[במאמר המוסגר: אני יודע שישנם רבים וטובים שהינם יועצי כלכלת המשפחה, וכבודם עמם.. אבל אני אחרי שנות וותק וניסיון, ואחרי כ"כ הרבה משפחות שפגשתי הבנתי - שאין ברירה, אם אני לא רוצה לראות את המשפחה כעבור שנה-שנתיים שוב (במסגרת לווי כמובן..:)) אין ברירה אלא לעזור להם מעבר.]
הרבה מעבר..
וכאן נכנס לתמונה ה- אימון!
ובזה גם תבינו למה כ"כ חשוב לי להציף את הנושא של כלכלה התנהגותית.
עוד רגע..

מאמן - מי אתה?
מכירים את האינסטלטור, זה שמגיע עם ארגז [או דלי..] של כלי עבודה מלוכלך כשיש לנו פיצוץ או נזילה. ובכן, איך זה הולך? אנחנו לא ממש יודעים מה קורה, רק רואים את הסיפטומים - נכון?
רטיבות, נזילה, ריח טחב, כאלה..
טלפון לזכריה האינסטלטור, והופ! הוא פה.
פותח, מחליף, מבריג, אוטם, מחזק, מארגן את הכלים חזרה לארגז [או הדלי..], לוקח את הצ'ק, אומר שלום, והולך.
מה יהיה במקרה הבא שתתעורר לנו בעיה?
כמובן, טלפון לזכריה! אלא מה?..
אבל!
אם ידידנו האינסטלטור ממש צדיק, ומוכן להסביר לנו בכל שלב מה הוא עושה, וגם לתת לנו לנסות להבריג לבד את האום, או ללפף את הטפלון, מכיר לנו את החנויות הנכונות - ומעל הכל, גם משאיר למזכרת את ארגז הכלים שלו, והולך..
בפעם הבאה - לא טלפון, ולא זכריה!
אנחנו!!!
רבותי!
אנחנו!!! לבד!
הרי יש לנו ארגז כלים, יש לנו כבר ניסיון, אנחנו אלופים..

זה מאמן.

ברור, נכון?
שואל לחידודא בעלמא.. :p
איך אומרים בעברית פשוטה
"אין עליך"
:)
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
אבל זו רק סיבה אחת..
ישנה עוד סיבה - והיא:
שהמשפחה יודעת הכי טוב בעולם, איזה פתרונות יכולים לעזור לה. ומה יכול לפתור את בעיותיה.. ואם היא תסתמך רק על חשיבת היועץ, שמכיר את המשפחה בקושי וכלום.. המוח נסתם, הרעיונות קופאים, וההצלחה תהיה בהתאם.

סיפור..
אוהבים?
אי שם בכפר נידח גר כפרי ולו סוס.
יום אחד, החליט אותו כפרי כי הוא מוכרח ליסוע לעיר הגדולה ליריד [נשמע כמו פישל.. אבל זה לא היה הוא].
אממה..
לעיר נוסעים ברכבת, וסוסים לא עולים על הרכבת, יען אין כרטיס מתאים.
אז מה עושים?
פנה הכפרי לחברו השכן, וכך אמר לו: ידידי, הרי גם לך סוס גזעי משובח, וכל בוקר בהשכמה, אתה לוקח את סוסך לאחו הירוק ליד הנהר לאכול לשתות ולחלץ עצמות, בבקשה אני אניח את סוסי באורוותך, ומחר תיקח את סוסי יחד עם סוסך. מסכים?
מסכים!
אך, אבוי! הוייה!
קם למחרת הכפרי השכן, ושאל את עצמו - מניים אדע להבדיל בין סוסי לסוסו של שכני?
יצא לכיכר הכפר, ולאף אחד לא היה איך לעזור לו. בעיה חמורה..
אך יעצו לו זאת:
בסוף הכפר, חי לו בדד זקן מלומד, שלו עצות חכמות. גש אליו..
והחכם - כך: אני מציע, כי תקצוץ לסוסך את אזנו הימנית! סימן זה יהיה היכר נפלא!

יצאו הכפרי עם סוסו קצוץ האוזן והסוס השני למרעה, ולפתע קרס עץ עבות על הסוס השני, ואזנו נקצצה.. איי.
מה עכשיו עושים?
והזקן - קצוץ עוד..
ועוד..
ועוד..
ועוד..
הכפרי - אין מה לקצוץ, קצצתי הכל, מה עושים?
פכר הזקן את ידיו הגרומות בייאוש, וכה אמר: אני יודע לומר לאנשים לקצץ, אין לי מעבר לכך מה לומר לך!
חשב הכפרי לעצמו, אם אין אני לי - מי יחליט לי, ובכן: סוסי הוא סוס גזעי לבן, ואילו סוסו של חברי שחור.. זה יהיה הסימן!

מוסר השכל:
לא הכל שחור - ולא הכל לבן, אבל דבר אחד ברור! כי קיצוצים, הם ממש לא שיטה.
מה כן?
המשפחה כבר תעזור לנו למצוא.

בנימה רצינית:
חשוב לי להדגיש! כי במהלך הלווי לפחות 80% ממנו יהיה אימון, תרגול חשיבה נכונה, היבטים מקצועיים, ורק 20% לערך ייעוץ פרטני, כל זה כדי לבנות לכם מערכת של חשיבה, ולחלץ מכם את צבעו של הסוס שלכם - שממרום כסאי בביתי, אין לי איך לדעת מה צבע הכסף שלכם.

עד כאן שלב ההקדמות.
מכאן נתחיל?
יש לכם עוד כח?
או שאתם מעדיפים לתת למחשובת לשקוע, ונמשיך בהמשך.
לי יש כח, הרבה!
 
נערך לאחרונה ב:

צעד נכון

משפחה בתהליך התייעלות
אבל זו רק סיבה אחת..
ישנה עוד סיבה - והיא:
שהמשפחה יודעת הכי טוב בעולם, איזה פתרונות יכולים לעזור לה. ומה יכול לפתור את בעיותיה.. ואם היא תסתמך רק על חשיבת היועץ, שמכיר את המשפחה בקושי וכלום.. המוח נסתם, הרעיונות קופאים, וההצלחה תהיה בהתאם.

סיפור..
אוהבים?
אי שם בכפר נידח גר כפרי ולו סוס.
יום אחד, החליט אותו כפרי כי הוא מוכרח ליסוע לעיר הגדולה ליריד [נשמע כמו פישל.. אבל זה לא היה הוא].
אממה..
לעיר נוסעים ברכבת, וסוסים לא עולים על הרכבת, יען אין כרטיס מתאים.
אז מה עושים?
פנה הכפרי לחברו השכן, וכך אמר לו: ידידי, הרי גם לך סוס גזעי משובח, וכל בוקר בהשכמה, אתה לוקח את סוסך לאחו הירוק ליד הנהר לאכול לשתות ולחלץ עצמות, בבקשה אני אניח את סוסי באורוותך, ומחר תיקח את סוסי יחד עם סוסך. מסכים?
מסכים!
אך, אבוי! הוייה!
קם למחרת הכפרי השכן, ושאל את עצמו - מניים אדע להבדיל בין סוסי לסוסו של שכני?
יצא לכיכר הכפר, ולאף אחד לא היה איך לעזור לו. בעיה חמורה..
אך יעצו לו זאת:
בסוף הכפר, חי לו בדד זקן מלומד, שלו עצות חכמות. גש אליו..
והחכם - כך: אני מציע, כי תקצוץ לסוסך את אזנו הימנית! סימן זה יהיה היכר נפלא!

יצאו הכפרי עם סוסו קצוץ האוזן והסוס השני למרעה, ולפתע קרס עץ עבות על הסוס השני, ואזנו נקצצה.. איי.
מה עכשיו עושים?
והזקן - קצוץ עוד..
ועוד..
ועוד..
ועוד..
הכפרי - אין מה לקצוץ, קצצתי הכל, מה עושים?
פכר הזקן את ידיו הגרומות בייאוש, וכה אמר: אני יודע לומר לאנשים לקצץ, אין לי מעבר לכך מה לומר לך!
חשב הכפרי לעצמו, אם אין אני לי - מי יחליט לי, ובכן: סוסי הוא סוס גזעי לבן, ואילו סוסו של חברי שחור.. זה יהיה הסימן!

מוסר השכל:
לא הכל שחור - ולא הכל לבן, אבל דבר אחד ברור! כי קיצוצים, הם ממש לא שיטה.
מה כן?
המשפחה כבר תעזור לנו למצוא.

בנימה רצינית:
חשוב לי להדגיש! כי במהלך הלווי לפחות 80% ממנו יהיה אימון, תרגול חשיבה נכונה, היבטים מקצועיים, ורק 20% לערך ייעוץ פרטני, כל זה כדי לבנות לכם מערכת של חשיבה, ולחלץ מכם את צבעו של הסוס שלכם - שממרום כסאי בביתי, אין לי אים לדעת מה מבע הכסף שלכם.

עד כאן שלב ההקדמות.
מכאן נתחיל?
יש לכם עוד כח?
או שאתם מעדיפים לתת למחשובת לשקוע, ונמשיך בהמשך.
לי יש כח, הרבה!
תשמע הכתיבה שלך מטורפת אתה יכול לכתוב ספרים...
יש לי עוד כח....
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה