המשאיות תעצורנה או המשאיות ייעצרו?

[פלמינגו 67]

תודה לעונים.

 

[ידיד ה']

המשאיות תעצורנה​

 

[ילילי]

המשאיות תעצורנה ז"א שהמשאיות יעצרו מעצמן.

המשאיות תעצרנה (ייעצרו זה לשון זכר) ז"א על ידי מישהו.
לדוגמא:
המשאיות תעצרנה על ידי המפגינים.

 

[פלמינגו 67]

תעצרנה או תיעצרנה?

 

[ילילי]

תעצרנה או תיעצרנה?

תעצרנה

 

[אפכא מסתברא]

מאחר שמופיע במקרא כמה וכמה פעמים שימוש בצורת זכר לנקבות עתיד רבות, התירה האקדמיה באופן גורף שימוש בצורת עתיד רבים זכר גם לנקבות, ובהחלט אפשר (ולא רק בגלל ה'היתר' הנ"ל אלא כי באמת צורה זו מופיעה במקרא...) להתבטא : 'המשאיות יעצרו'. ברור, שגם 'המשאיות תעצורנה' זה נכון...
כמו כן, אכן המשאיות אינן עוצרות אלא נעצרות (ע"י הנהגים) אבל זו כבר שיגרא דלישנא להתייחס לכלי רכב כאילו יש להם אישיות משלהם - הם נוסעים, עוצרים, עוקפים, מאיצים וכל כיו"ב.

 

[ליאורהA]

תעצרנה או תיעצרנה?

תעצרנה

אם את רוצה לכתוב "ייעצרו" (כמו שכתוב בכותרת) עם סיומת "־נָה" לנקבה, בכתיב מלא זה יהיה "תיעצרנה" ולא "תעצרנה".

 

[חגי פאהן]

וכמובן תֵּעָצַרְנָה עם פתח בצ', כדין נפעל בעתיד בנסתרות.

 

[פלמינגו 67]

אם את רוצה לכתוב "ייעצרו" (כמו שכתוב בכותרת) עם סיומת "־נָה" לנקבה, בכתיב מלא זה יהיה "תיעצרנה" ולא "תעצרנה".

נגיד, המשאיות ייעצרו בעוד חמש דקות,
אז עדיף לכתוב המשאיות תיעצרנה בעוד חמש דקות (עם י'?)

 

[אפכא מסתברא]

וכמובן תֵּעָצַרְנָה עם פתח בצ', כדין נפעל בעתיד בנסתרות.

אגב, האקדמיה התירה צירה בעה"פ נפעל עתיד נוכחות ונסתרות (כמדומני מ''דין'' שבתשתא כיון דעל - על)

 

[פלמינגו 67]

נגיד, המשאיות ייעצרו בעוד חמש דקות,
אז עדיף לכתוב המשאיות תיעצרנה בעוד חמש דקות (עם י'?)

@ליאורהA
@חגי פאהן
תודה

 

[ליאורהA]

נגיד, המשאיות ייעצרו בעוד חמש דקות,
אז עדיף לכתוב המשאיות תיעצרנה בעוד חמש דקות (עם י'?)

תלוי במשלב הלשוני של המשפט. אם המילה נמצאת בתוך ציטוט, בשפה מדוברת בד"כ אומרים "ייעצרו" גם לנקבה (זה גם נחשב תקני מבחינת האקדמיה). אבל אם זה בתוך תיאור של הסופר או בכתיבה רשמית יותר, כדאי לכתוב "תיעצרנה".
(כמובן צריכה להיות עקיבות, כלומר אם את מחליטה כך - שימי לב לכתוב את כל הנקבה רבים עתיד עם סיומת ־נה.)

 

[אפכא מסתברא]

כמדומני שהשאלה נשאלה לגבי 'תיעצרנה' - אם ביו"ד אחרי התי"ו. אכן, כללי האקדמיה נכון להיום הם שבכתיב הבלתי מנוקד יש להוסיף יו"ד בנפעל עתיד בגלל הציר"י.

 

[סבתא חביבה]

עקיבות

לא הכרתי את המילה הזו

 

[רב פעלים]

לא הכרתי את המילה הזו

בטח עקביות כן הכרת, אז זה הנפעל

 

[סבתא חביבה]

בטח עקביות כן הכרת, אז זה הנפעל

לא הבנתי

 

[ללדת אחרת]

שבשתא כיון דעל על - תירוץ מצוין להנמכת העברית
ואנו לא נשאל את האקדמיה איך מדברים וכותבים ומנקדים
אלא את תורתנו הקדושה...

 

[ליאורהA]

לא הכרתי את המילה הזו

עקיבות = אי-סטייה מן השיטה או מן העיקרון, התמדה בתוכנית, בשיטה או בנוהל שנקבעו מראש.
אותה משמעות של עִקביות, רק שמתקני הלשון הקפידו להשתמש במילה "עקיבות" - "ועדת הדקדוק של האקדמיה המליצה על הצורה עקיב (וגם עקיבות) במשקל קָטיל. עִקְבִי אפשר לגזור רק מעִקֵב, שם עצם שאינו קיים בעברית".

 

[סבתא חביבה]

תודה על ההסבר.
האם יש להחלטתם סימוכין משפת לשון הקודש?
המילה עקביות כבר כל כך מוכרת ומשתמשים בה בשפה הרבה יותר מהמילה עקיבות. ועדת הדקדוק של האקדמיה יכולים להכשיר את המילה למרות ששם העצם לא קיים. שיתקיים מעכשיו.

 

[ליאורהA]

האם יש להחלטתם סימוכין משפת לשון הקודש?

בד"כ יש, כאן ספציפית לא חושבת. בכל אופן כל אחד ימשיך להגיד מה שהוא רגיל, זו לא החלטה שאפשר (או שרוצים) לכפות אותה על הציבור. גם אני לא אומרת "עקיבות" בשפת היומיום, לא בכתיבה ולא בדיבור. אבל זה משהו שטוב לדעת מבחינה מקצועית.