בגלל המקרה הכואב, אני אנסה לענות ברגישות המירביתאוקי,
אז נסביר.
לצערי הרב, קרובת משפחתי נתפסה אצל המטפלת תוכ"ד מוות עריסה.
8 דקות ללא חמצן. 40 דקות החייאה. 4 שנות נכות ושיתוק של חלק מהגוף. וזהו. כמבון זהו רק בעולם הזה, כי בעולם הבא היא במקום טוב וגבוה, תינוקת שלא טעמה טעם חטא ורק סבלה יסורים.
כמובן שנגזרה הגזירה וזה יכל לקרות בכל מקום. ובמקרה הזה זה באמת לא היה באשמת המטפלת. והיא שמה לב והכל.
אבל המינימום הוא שהיא - המטפלת, תהיה שם. תפקח עין. תטה אוזן. תהיה אחראית. יש אצלה 10 נשמות, שכל אחת היא עולם ומלואו ומשפחה שלמה שמחכה לה.
[כלומר, נסו לצייר מקרה שבו ילד חלילה שרוי בתחילת איבוד חמצן, אך הוא לא משמיע קול, והיא - המטפלת ישנה, וחושבת שהכל טוב, אבל אם היא הייתה ערה ומסתכל אולי הייתה שמה לב למשהו???]
ואל תשוו לאמא, קודם כל כי היא לא הולכת לישון כשיש עשרה ילדים בני 1.5 שישנים, וכשהתינוק של האמא ישן היא מרגישה מה טוב לו ומה עובר עליו, והיא מכירה לזהות כל קול שלו, וזו צורת חיים תקינה שכשהוא ישן שהיא תופסת תנומה.
לא כך אצל מטפלת עם עשרה ילדים שתחת אחריותה.
ושוב, שלא נדע מצרות.
@יאיר צ הובנתי?
גם כאשר מטפלת ערה יש מקרים שבהם קרואים תקלות ותאונות עד כדי מוות, לדוגמא ילד שיזרוק משו על חבר, נחש שיכיש בחצר, וכן גם היא לא תמיד תגלה מוות בעריסה, התינוק לא עושה קולות מיוחדים במצבים כאלה.
המטפלת לא צריכה להיות אלוקים כאשר היא שומרת, היא צריכה להתנהג בצורה הוגנת והגיונית ולשמור מדברים קלאסיים, ולכן גם כאשר היא ישנה היא לא חורגת מכך