על מי בטחת כי מרדת בי - ישעיהו לו ה
שמעתי סיפור מתוק
בהרצאה של הרב שלום מאיר ולך
היה "קמצן מופלג", שהצליח להסתדר בחיים בלי לשלם שקל, ישן בחדר מדרגות, לקח את הירקות שזורקים בשוק למאכל, קיבל בגדים יד שנייה.
הוא החליט שהוא רוצה להתחתן, הוא ידע שבעיר שלו אף אב לא ייתן לו את בתו להינשא, לכן השאיל בגדים ויצא לעיר רחוקה לחפש אשה, שם השתדך עם בת זוגו, והביא אותה לעירו, בית הוא כבר היה מכרח לקנות, אבל לא היה בו כלום לא שולחן לא כסאות,
היא הגיעה חשכו עיניה, הוא אמר לה זה מה יש !
אח"כ הוא הביא לה אוכל עגבניות כמעט רקובות, ואמר לה זה מי יש!
והיא הייתה בוכה ובוכה, עד שהתרגלה לחיים כאלה עם הקמצן והפסיקה לבכות.
יום אחד הוא ראה שהיא שוב בוכה,
הוא שאל אותה מה קרה היום ?
היא סיפרה שקיבלה מכתב מהוריה שהם באים לבקרה בביתה החדש,
הוא שאל אותה: "נו אז מה ? "
היא אמרה לו איך אני יכולה לארח אותם ככה כשאין פה לא כסא ולא שולחן ? והם יראו באיזה תנאים ירודים אני חיה כל הזמן.
אמר לה בעלה כמה זמן הם ישהו כאן בעיר,
אמרה לו: יומיים,
טוב, הודיע לה הענין מסודר,
ביומיים אלו יהיה הכל, יהיה שולחן ומפה כסאות, כלי הגשה לסעודה צלחות סכו"ם.
מה עשה ? הוא חיפש דרך איך להשיג הכל בחינם, עד שנודע לו על גמ"ח שמשאיל כלים לשמחות, הוא סבר שגם ביקור של חמיו וחמותו זה 'שמחה', והלך להשאיל כלים.
הוא הגיע ושאל כמה עולה להשאיל כלים ואמרו לו הכל בחינם, רק מה שיישבר תצטרך לשלם,
אמר "אם זה בחינם תביא הכל".
לקח שולחן וכסאות יפים, מפה יפה צלחות, סכו"ם. סידר את הכל על עגלה עם ארגזים,
ושאל: מי יסחוב לי את זה עד הבית ?
אמר לו מנהל הגמ"ח: זה כבר לא בטיפול שלנו, אם תרצה יש למטה סבל בשם יוסי, תדבר איתו והוא יסחוב לך בתשלום.
זה כבר לא היה בתכנית שלו, הוא יצטרך לשלם כסף על הובלה ?
הוא ירד למטה מצא את יוסי, שאל אותו כמה תיקח לסחוב את כל ה'כבודה', אמר יוסי ב-30 ש"ח אני מביא לך את זה עד לבית.
אמר לו טוב תיקח את זה.
אמר לו הסבל, תשלם את הכסף,
אמר לו הקמצן את הכסף אני משלם בתום העבודה.
באמצע הדרך, אומר הקמצן, תראה אני חושב לתת לך משהו ששווה הרבה יותר מכסף,
אמר לו הסבל, סיכמנו על 30 ש"ח
אמר לו הקמצן, מה תעשה עם 30 ש"ח כסף בא כסף הולך, לי הייתה סבתא חכמה שנתנה לי 3 עצות שיסדרו לך את כל החיים, אני יגיד לך את העצות האלו וזה שווה הרבה הרבה יותר מכסף.
אמר הסבל, נשמע מה העצות ונראה אם הם שוות,
אמר הקמצן, אחרי שתדע את העצות כבר לא תרצה לסחוב לי, קודם תעשה את העבודה בסיום העבודה אני ייתן לך את העצות.
אמר הסבל, ואם זה לא עצות טובות ? אך אדע שהעיסקה כדאית לי ?
התווכחו והתווכחו עד שהגיעו לעמק השווה, הם יחלקו את הדרך לשלושה חלקים ועל כל חלק הוא ייתן לו עצה אחת.
הסבל סחב כברת דרך ופתאום נעצר, שואל אותו מה קרה ?
הסבל אומר שכבר עברו שליש מהדרך ועליו לומר את העצה הראשונה.
אומר הקמצן, תשמע סבתא שלי הייתה חכמה גדולה, היא אמרה לי כך: "לעולם אל תאמין, אף פעם אל תאמין לאלו שיספרו לך שללכת ברגל זה יותר טוב מנסיעה באוטובוס, הרופאים יספרו לך כל מיני סיפורים, אבל תדע לך נסיעה באוטובוס היא הרבה יותר נוחה".
הסבל שואל, מה החכמה פה ?
את זה כבר ידעתי לבד ! אמר לו הקמצן, לא זה לא מה שאתה חושב, יש פה עומק תחשוב על זה.
טוב, הסבל ממשיך, אחרי שליש נוסף הוא מבקש לשמוע את העצה השניה,
אומר לו כך: תשמע סבתא שלי הייתה חכמה גדולה, היא אמרה לי כך: "לעולם אל תאמין, אף פעם אל תאמין לאלו שיספרו לך שלהיות רעב זה כמו להיות שבע. אין דבר כזה ! מי שאוכל מרגיש טוב, ומי שרעב מרגיש נורא".
הסבל שואל, מה החכמה פה ?
את זה כבר ידעתי לבד !
אמר לו הקמצן, אתה מבין את זה שטחי, יש פה עומק תחשוב על זה.
טוב הסבל ממשיך בדרך, והגיע לבניין, הוא אומר לו תגיד את העצה השלישית, אומר לו הקמצן, לא עוד לא הגענו תעלה את הכל עד קומה רביעית, הוא סוחב קומה ראשונה קומה שניה, מזיע מתנשף ומתייגע עד שסוף סוף הוא מגיע לקומה רביעית.
ואז מפתיע אותו הסבל ואומר לו את העצה השלישית אני יגיד !
שואל אותו מה קרה ? אני צריך לשלם לך עכשיו עם העצה השלישית, אומר הסבל, לא ! את העצה השלישית תשמור אצלך, לי גם הייתה סבתא מאוד חכמה, היא לימדה אותי כלל חשוב בחיים.
לא צריך שהכלים יהיו למעלה, אפשר שהכלים יהיו למטה, ובאמרו זאת תפס את כל הכבודה העלה אותה על המעקה והשליך אותה ארצה לקרקעית הבניין...
מה חשב לו אותו קמצן, כמה הוא יוכל לצחוק מהסבל -
"על מי בטחת" כשצחקת מהסבל, לא חשבת שבסוף יש חשבון ?!
זה המבט שנאמר בישעיה ואומרים אותו בסליחות של הספרדים, על מי בטחת כי מרדת בי, מה חשבת כשחיית בלי חשבון ובהפקרות ?
לא חשבת שתצטרך לתת על הכל דין וחשבון ?!
אמנם צריך לחזק את הבטחון שנצא בדימוס, אך טוב לחוש תחילה בהיבט הזה של הכנה ליום הדין.
שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה
שמעתי סיפור מתוק
בהרצאה של הרב שלום מאיר ולך
היה "קמצן מופלג", שהצליח להסתדר בחיים בלי לשלם שקל, ישן בחדר מדרגות, לקח את הירקות שזורקים בשוק למאכל, קיבל בגדים יד שנייה.
הוא החליט שהוא רוצה להתחתן, הוא ידע שבעיר שלו אף אב לא ייתן לו את בתו להינשא, לכן השאיל בגדים ויצא לעיר רחוקה לחפש אשה, שם השתדך עם בת זוגו, והביא אותה לעירו, בית הוא כבר היה מכרח לקנות, אבל לא היה בו כלום לא שולחן לא כסאות,
היא הגיעה חשכו עיניה, הוא אמר לה זה מה יש !
אח"כ הוא הביא לה אוכל עגבניות כמעט רקובות, ואמר לה זה מי יש!
והיא הייתה בוכה ובוכה, עד שהתרגלה לחיים כאלה עם הקמצן והפסיקה לבכות.
יום אחד הוא ראה שהיא שוב בוכה,
הוא שאל אותה מה קרה היום ?
היא סיפרה שקיבלה מכתב מהוריה שהם באים לבקרה בביתה החדש,
הוא שאל אותה: "נו אז מה ? "
היא אמרה לו איך אני יכולה לארח אותם ככה כשאין פה לא כסא ולא שולחן ? והם יראו באיזה תנאים ירודים אני חיה כל הזמן.
אמר לה בעלה כמה זמן הם ישהו כאן בעיר,
אמרה לו: יומיים,
טוב, הודיע לה הענין מסודר,
ביומיים אלו יהיה הכל, יהיה שולחן ומפה כסאות, כלי הגשה לסעודה צלחות סכו"ם.
מה עשה ? הוא חיפש דרך איך להשיג הכל בחינם, עד שנודע לו על גמ"ח שמשאיל כלים לשמחות, הוא סבר שגם ביקור של חמיו וחמותו זה 'שמחה', והלך להשאיל כלים.
הוא הגיע ושאל כמה עולה להשאיל כלים ואמרו לו הכל בחינם, רק מה שיישבר תצטרך לשלם,
אמר "אם זה בחינם תביא הכל".
לקח שולחן וכסאות יפים, מפה יפה צלחות, סכו"ם. סידר את הכל על עגלה עם ארגזים,
ושאל: מי יסחוב לי את זה עד הבית ?
אמר לו מנהל הגמ"ח: זה כבר לא בטיפול שלנו, אם תרצה יש למטה סבל בשם יוסי, תדבר איתו והוא יסחוב לך בתשלום.
זה כבר לא היה בתכנית שלו, הוא יצטרך לשלם כסף על הובלה ?
הוא ירד למטה מצא את יוסי, שאל אותו כמה תיקח לסחוב את כל ה'כבודה', אמר יוסי ב-30 ש"ח אני מביא לך את זה עד לבית.
אמר לו טוב תיקח את זה.
אמר לו הסבל, תשלם את הכסף,
אמר לו הקמצן את הכסף אני משלם בתום העבודה.
באמצע הדרך, אומר הקמצן, תראה אני חושב לתת לך משהו ששווה הרבה יותר מכסף,
אמר לו הסבל, סיכמנו על 30 ש"ח
אמר לו הקמצן, מה תעשה עם 30 ש"ח כסף בא כסף הולך, לי הייתה סבתא חכמה שנתנה לי 3 עצות שיסדרו לך את כל החיים, אני יגיד לך את העצות האלו וזה שווה הרבה הרבה יותר מכסף.
אמר הסבל, נשמע מה העצות ונראה אם הם שוות,
אמר הקמצן, אחרי שתדע את העצות כבר לא תרצה לסחוב לי, קודם תעשה את העבודה בסיום העבודה אני ייתן לך את העצות.
אמר הסבל, ואם זה לא עצות טובות ? אך אדע שהעיסקה כדאית לי ?
התווכחו והתווכחו עד שהגיעו לעמק השווה, הם יחלקו את הדרך לשלושה חלקים ועל כל חלק הוא ייתן לו עצה אחת.
הסבל סחב כברת דרך ופתאום נעצר, שואל אותו מה קרה ?
הסבל אומר שכבר עברו שליש מהדרך ועליו לומר את העצה הראשונה.
אומר הקמצן, תשמע סבתא שלי הייתה חכמה גדולה, היא אמרה לי כך: "לעולם אל תאמין, אף פעם אל תאמין לאלו שיספרו לך שללכת ברגל זה יותר טוב מנסיעה באוטובוס, הרופאים יספרו לך כל מיני סיפורים, אבל תדע לך נסיעה באוטובוס היא הרבה יותר נוחה".
הסבל שואל, מה החכמה פה ?
את זה כבר ידעתי לבד ! אמר לו הקמצן, לא זה לא מה שאתה חושב, יש פה עומק תחשוב על זה.
טוב, הסבל ממשיך, אחרי שליש נוסף הוא מבקש לשמוע את העצה השניה,
אומר לו כך: תשמע סבתא שלי הייתה חכמה גדולה, היא אמרה לי כך: "לעולם אל תאמין, אף פעם אל תאמין לאלו שיספרו לך שלהיות רעב זה כמו להיות שבע. אין דבר כזה ! מי שאוכל מרגיש טוב, ומי שרעב מרגיש נורא".
הסבל שואל, מה החכמה פה ?
את זה כבר ידעתי לבד !
אמר לו הקמצן, אתה מבין את זה שטחי, יש פה עומק תחשוב על זה.
טוב הסבל ממשיך בדרך, והגיע לבניין, הוא אומר לו תגיד את העצה השלישית, אומר לו הקמצן, לא עוד לא הגענו תעלה את הכל עד קומה רביעית, הוא סוחב קומה ראשונה קומה שניה, מזיע מתנשף ומתייגע עד שסוף סוף הוא מגיע לקומה רביעית.
ואז מפתיע אותו הסבל ואומר לו את העצה השלישית אני יגיד !
שואל אותו מה קרה ? אני צריך לשלם לך עכשיו עם העצה השלישית, אומר הסבל, לא ! את העצה השלישית תשמור אצלך, לי גם הייתה סבתא מאוד חכמה, היא לימדה אותי כלל חשוב בחיים.
לא צריך שהכלים יהיו למעלה, אפשר שהכלים יהיו למטה, ובאמרו זאת תפס את כל הכבודה העלה אותה על המעקה והשליך אותה ארצה לקרקעית הבניין...
מה חשב לו אותו קמצן, כמה הוא יוכל לצחוק מהסבל -
"על מי בטחת" כשצחקת מהסבל, לא חשבת שבסוף יש חשבון ?!
זה המבט שנאמר בישעיה ואומרים אותו בסליחות של הספרדים, על מי בטחת כי מרדת בי, מה חשבת כשחיית בלי חשבון ובהפקרות ?
לא חשבת שתצטרך לתת על הכל דין וחשבון ?!
אמנם צריך לחזק את הבטחון שנצא בדימוס, אך טוב לחוש תחילה בהיבט הזה של הכנה ליום הדין.
שנה טובה,
כתיבה וחתימה טובה