לרגל יום ההילולא
שיש סגולה גדולה
ללמוד מתוך ספרו הקדוש
"קדושת לוי"
אני מעלה כאן קטע
שאני אוהב לקרוא שוב ושוב
קצת ארוך. אבל שווה לקרוא עד הסוף שהכל מתחבר.
ציטוט
(עם שינויי עריכה קלים)
וזה לשונו:
ועוד גדלה הנס דפורים
שכל הדברים שעשה המן וכוונתו היה לרעת ישראל
והוא היה הכל לטובת ישראל
1. אשר עשה העץ לתלות
2. ואשר יעץ להרוג את ושתי
וזהו היה הכל לטובת ישראל ולמפלתו
כמו שאיתא בתנא דבי אליהו, לטובתי נשברה רגלי פרתי,
מזה יחשוב שבאם יבוא לאדם איזה רעה
יחשוב לו שהכל הוא לטובה
שצריך האדם לחשוב שכל
המאורעות בא מן הבורא ברוך הוא,
ואם כן בוודאי הוא טובה,
כי הוא המלך הטוב !
ובוודאי לא יבא שום רעה ממנו.
וזה הוא הארת פורים
שמכל הרעות של המן בא טובות (!)
...
נמצא
אחר שאדם יעמיק במחשבתו
שכל רעות יהפכו לטובות
כמו המן
שמרעתו בימי מרדכי ואסתר נתהפך לטוב
מזכך בזה המחשבה
שלא יבוא עליו שום רעה (!)
וכל הדברים אשר ברגע נראין לדבר רע
כשישמח בה
ויאמר גם זו לטובה
יתהפך לטוב (!)
ולא יפחד משום דבר
כמו שנאמר משמועה רעה לא יירא,
וזה הוא בזכות
המחשבה
והאמירה
שהכל לטובה
כמו שהיה בימי מרדכי ואסתר
שהכל היה לטובה.
וזהו חייב אינש לבסומא בפוריא עד דלא ידע וכו'
מחויב להתענג בהארת פורים
שיאמר
שאיננו בעולם כלל שום רעה (!)
שבין הדברים רעים,
שהוא בכלל ארור המן.
ובין הדברים הטובים,
שהוא בכלל ברוך מרדכי.
הוא הכל טוב (!)
ואין שום רע כלל בעולם.
וזהו עד דלא ידע,
כלומר שכל הדברים אף על פי שנראין רע
אין הכוונה רק טוב
ואין שום רע,
כי הכל מהבורא ברוך הוא המלך הטוב.
וזה
דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי,
שכולם המה טובות לישראל
ולא יש (הכוונה: ואין) שום דבר רע
כמו בימי מרדכי ואסתר
שמכל המחשבות רעות נתהפך הכל לטוב.
ונבאר
מה שחייב אינש לבסומי בפוריא,
שלכאורה אינו מובן
שלהשתכר מגונה עד מאד.
הנה כוונת הגמרא הוא כך,
כפי אשר כתבנו
דכל פעולת המן
היה הכל
לטובת ישראל
1. מה שעשה העץ
למרדכי
לסוף נתלה עליה
הוא (!)
ועשרת בניו (!)
הגם שכונתו היה לרעה,
רק שעל ידי מעשיו היה התשועה,
כי הוא הכין בעצמו
העץ לתלות אותו ואת בניו.
2. וכן מה שאמר לאחשוורוש להרוג את ושתי.
הגם שכונתו שישא את בתו, על ידי זה היה התשועה גדולה בישראל.
3. ולאיש אשר המלך חפץ ביקרו לעשות יקר וגדולה.
היה הכל לטובת ישראל (!)
וכל הרעות
שחשב
ועשה
לישראל
היה לטובתם של ישראל.
אפס, כי דעת וכוונת המן לרעה לישראל,
אמנם
השם יתברך עשה והיפך לטובה שלא מדעת המן,
כי דעתו היה לרעה בפעולות שעשה
והשם יתברך ידע כי לא כמחשבת בני אדם מחשבותיו,
רק הכל לטובה.
וכן ידע האדם
שבאם אדם רוצה לעשות לו רע
מזה העשייה בעצמה
יתהפך לטוב
שלא כפי דעת הרשע שחושב לרעה,
רק הכל לטובה
ובין האדם הרוצה לעשות לחבירו
טובה
ובין האדם הרוצה לעשות לו
רעה
הכל לטובה.
אפס,
כי החושב לעשות
רעה
השם יתברך מהפכה
לטוב
שלא מדעת החושב.
והנה
האדם המבסם את עצמו הוא בלי דעת
וכל דבריו הוא בלי דעת.
וזה חייב אינש לבסומי בפוריא
עד שלא ידע
בין ארור המן
לברוך מרדכי
כלומר בביסום
שהוא בלתי דעת
כמו איש מבוסם
אין חילוק
בין ארור המן,
שהוא המכווין את עצמו לרעה
ורוצה לעשות לחבירו
ובין ברוך מרדכי,
הרוצה לעשות טובה
הכל הוא טוב (!)
כמו שכתבתי,
רק הרוצה לעשות רעה
הטובה הבא ממנו כמו איש מבוסם
דהיינו בלתי דעתו
בא ממנו טובה
שהוא בלי דעת
כן הטובה הנצמח מעושה רע
הוא בלתי דעתו.
וכן
כל הדברים
הבאים מלמעלה
אפילו שנראין כמו רע
הוא לטובה
רק בעת שנראה שהוא הרע
אין אנו יודעים הטוב שיבא ממנו
והטוב שבא מזה הרע
הוא בלתי דעתנו,
כי לפי ראות עיני בשר ודם הוא רע
וזה הוא כמו איש מבוסם
אשר אינו בדעתו.
...
כל אלו הנסים והחסדים יתגלה גם היום
שימשך אל החסדים תמיד גם היום
שהאל יעשה אותות בגלות המר
שאנחנו בין האומות העולם
שאומות העולם יעשו עמנו טובות
כמו שהיה אז על ידי אחשוורוש
טובות לישראל
וכל מי שירצה לעשות עמנו רעה
יצמח מזה טובה גדולה.
עכ"ל הקדוש
קדושת לוי,
קדושה רביעית לפורים
תודה שקראתם!
אשמח לפידבק !
האם זה מספיק מובן ?
האם אהבתם ?
האם התחברתם ?
ומה דעתכם על הפיסוק של ה"אנטר" ?
בתודה מראש
הנושאים החמים
הנושאים החמים
