מידע שימושי הכשר OU

[מאר]

האם יש דרך ליצור קשר עם מי שהוא שבמבין לגבי OU
יש לו עכשיו שאלה לגבי אחד מהמוצרים שלהם לגבי פסח ואני צריך מענה די דחוף
מי שיכול לענות לי או לכאן או לשלוח ג'י מייל ל mer7620812 אודה לו מאוד

 

[בייסי]

--

אקדים שהציבור החסידי ברובו המוחלט לא אוכל את OU.
אבל ההתקפה הזאת הוא ממש לא במקום.
זה ידוע שכבר דורי דורות שמקילים בחו"ל בחדש בשדות של נכרי. וכל הפוסקים מדברים מזה, ויש שמחמירים על עצמם שלא לאכול.
ובהכשרים בחו"ל זה מסומן 'ישן'.
אבל לבוא ולהתקיף אותם על זה, אני לא מבין את זה.

 

[מאר]

אם מותר אבקש לציין כמה דברים:
(א) ישנו בפוסקים שבחו"ל הקילו יותר אבל בא"י שעיקרו דאורייתא החמירו
(ב) יתכן שרוב ציבור החסידי מחמיר, לא ביררתי, אבל מנהג בעלזא להקל משום שהב"ח הקיל והוא היה רב בבעלזא
(ג) מעניין לדעת כי הג"ר דב פוברסקי שליט"א שנסע לחו"ל לקח איתו לחם כי אז בחו"ל ההכשרים המוהדרים לא הקפידו על חדש!
(ד) מי שיש לו דרך שאוכל לעמוד בקשר עם מי שהוא מ OU מאוד אשמח - שדחוף לי עבור שאלה שנשאלתי
תודה רבה
שבת שלום

 

[שרה שרם צילומותק]

תשאלו רב

 

[מאר]

שאלו אותי ואני מנסה לברר עבורם
בד"צ אומרים שהם לא 100 % בטוחים
הם אומרים יש שם וודאי קטניות ולא בטוחים לגבי החמץ
(קטניות לא מפריע לי משום שהיא מוגדרת כחולה)

 

[moishy]

(ד) מי שיש לו דרך שאוכל לעמוד בקשר עם מי שהוא מ OU מאוד אשמח - שדחוף לי עבור שאלה שנשאלתי

הרב מרדכי קובר מקרית יערים.

 

[מאר]

תודה
יש לו מייל?
טלפון?
תודה רבה

 

[moishy]

תודה
יש לו מייל?
טלפון?
תודה רבה

https://private.b144.co.il/privateResults/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A8/

 

[מאר]

תודה

 

[יצחק77]

המסטיקים של עלית שממותגים כ'מגדים' הם בהכשר הבד"ץ העדה החרדית, אע"פ שרשום עליהם רק ההכשר של ou.

ממש ממש לא היה פעם יצור של בדצ בארץ אין כבר !!! היום זה יבוא מחו"ל תחת כשרות יורשי הרב ווסטהיים

 

[יצחק77]

החרדים באירופה אוכלים מיונז טומי עוד הרבה לפני שהיתה עליו חותמת כשרות.
ואני מדברת על חרדים-חרדים. כאלו שלא סומכים על כל הכשר.

נכון חלקית
מי שמקפיד על בדיקת ביצים לידיעתכם לא בודקים ביצים שם
באופן כללי הOU הוא גוף מאד מסודר ומאד ברור לקבל מהם מידע ורשימת מרכיבים והשגחה שלהם איכותית
אולם יש להם קולות שלא מקובלים על רוב הפוסקים החרדים חלקם קולות מרבי משה פיינשטיין שנתנו לשעת הדחק
אולם יש מוצרים שנבדקו והם פשוטים ויש אנשים שמשתמשים בזה
וגם אצלם יש הבדלים ברבנים בכל אזור
אגב זה נכון גם להתאחדות הרבנים שכולם אוכלים יש הבדל בין אזורים ורבנים בעיקר בחנויות מזון פחות במפעלים

 

[בייסי]

אם מותר אבקש לציין כמה דברים:
(א) ישנו בפוסקים שבחו"ל הקילו יותר אבל בא"י שעיקרו דאורייתא החמירו

למיטב ידיעתי אין אף פוסק שמיקל בחדש בארץ, וזה כמו שנגיד שOU לא מפרישים תו"מ בארץ.

(ב) יתכן שרוב ציבור החסידי מחמיר, לא ביררתי, אבל מנהג בעלזא להקל משום שהב"ח הקיל והוא היה רב בבעלזא

כל הציבור האשכנזי מיקל.
בציבור הליטאי יש הרבה בני תורה שמקפידים. ובציבור החסידי פחות.
לא הב"ח המציא את הקולא של חדש. הב"ח יישב את המנהג אשכנז, והסביר שזה לא דעת יחיד, אלא שההיתר מרווח.

(ג) מעניין לדעת כי הג"ר דב פוברסקי שליט"א שנסע לחו"ל לקח איתו לחם כי אז בחו"ל ההכשרים המוהדרים לא הקפידו על חדש!

נכון, וזה נכון גם היום. אלא שהיום ישנם כשרויות שמציינים 'ישן'.

(ד) מי שיש לו דרך שאוכל לעמוד בקשר עם מי שהוא מ OU מאוד אשמח - שדחוף לי עבור שאלה שנשאלתי
תודה רבה
שבת שלום

אולם יש להם קולות שלא מקובלים על רוב הפוסקים החרדים חלקם קולות מרבי משה פיינשטיין שנתנו לשעת הדחק

מטרת הOU זה שבכל מקום שנמצא יהודי הוא יוכל לאכול כשר. ולכן הם סומכים על כל הקולות של שעת הדחק.
כמובן, שבן תורה יש לו לברר אצל הOU על כל מוצר, האם זה לכתחילה, או שזה הותר לשעת הדחק.

 

[מאר]

הנה עידכון
קבלתי בס"ד את הכתובת מייל (אתר) של האחראי כשרות ב OU
עיקר שאלתי היתה לגבי אנשור אם זה חמץ קטניות או כשל"פ (גם לבנ אשכנז - לא גזרו איסור קטניות לחולים)
תשובתו - קטניות!

 

[אורי מלאכי]

האם אכן כל החרדים בארה"ב אוכלים את ההכשר הזה?
(כי זה נוגע לעלית לא מגדים, יש להם מלא מוצרים של OU).

בלת"ק דיברתי פעם עם אמריקאי על ההכשר הזה והוא הסביר לי שהם הכשר מאוד חזק ומאוד מקפידים אבל על דברים מסויימים(סתם כך רב אחד שמתעסק בהכשרים הסביר לי שההכשרים בחו"ל נועדו לקהל רחב יותר לכן הם פחות יכולים להקפיד כי הם רוצים שיהיו כמה שיותר מוצרים כשרים כדי שהיהודים הפשוטים ישיגו אוכל כשר בקלות) כגון סטארקיסט יש בד"ץ העדה ויש גם OU הבעיות העיקריות בטונה זה שלא יכנסו לתערובת דגים לא כשרים(באחוזים מסוימים מותר חוקית להגיד שזה עדיין טונה[נראה לי 10%] ) והבישול שזה לא בישולי נוכרים המפעלים נמצאים על ספינות והעדה לא בודקים בכלל את הדגים שנכנסים כי על זה הם סומכים לחלוטין על המשגיחים של OU שיש להם יותר אנשים יותר כח מול המפעלים אבל על הבישול OU יותר מקילים (כי הם סוברים שזה לא ראוי לעלות על שולחן מלכים ואכ"ל) לכן על זה העדה משגיחים ככה שבשביל לאכול OU אתה צריך לדעת מה הבעיות במוצר אם זה משהו שברור שהם מקפידים (דבר אחר וכדומה) אז אין כל חשש לסמוך עליהם אבל סתם ככה יש דברים שהם מקילים
ולגבי עלית הסיפור בדרך כלל זה האבקת חלב שמביאים מחול(גם בהכשר מנצסטר) לכן בארה"ב הם יותר מכירים ויודעים על מה ניתן לסמוך אך סתם ככה נראה לי שזה בעיה סתם לסמוך

 

[יצחק77]

בלת"ק דיברתי פעם עם אמריקאי על ההכשר הזה והוא הסביר לי שהם הכשר מאוד חזק ומאוד מקפידים אבל על דברים מסויימים(סתם כך רב אחד שמתעסק בהכשרים הסביר לי שההכשרים בחו"ל נועדו לקהל רחב יותר לכן הם פחות יכולים להקפיד כי הם רוצים שיהיו כמה שיותר מוצרים כשרים כדי שהיהודים הפשוטים ישיגו אוכל כשר בקלות) כגון סטארקיסט יש בד"ץ העדה ויש גם OU הבעיות העיקריות בטונה זה שלא יכנסו לתערובת דגים לא כשרים(באחוזים מסוימים מותר חוקית להגיד שזה עדיין טונה[נראה לי 10%] ) והבישול שזה לא בישולי נוכרים המפעלים נמצאים על ספינות והעדה לא בודקים בכלל את הדגים שנכנסים כי על זה הם סומכים לחלוטין על המשגיחים של OU שיש להם יותר אנשים יותר כח מול המפעלים אבל על הבישול OU יותר מקילים (כי הם סוברים שזה לא ראוי לעלות על שולחן מלכים ואכ"ל) לכן על זה העדה משגיחים ככה שבשביל לאכול OU אתה צריך לדעת מה הבעיות במוצר אם זה משהו שברור שהם מקפידים (דבר אחר וכדומה) אז אין כל חשש לסמוך עליהם אבל סתם ככה יש דברים שהם מקילים
ולגבי עלית הסיפור בדרך כלל זה האבקת חלב שמביאים מחול(גם בהכשר מנצסטר) לכן בארה"ב הם יותר מכירים ויודעים על מה ניתן לסמוך אך סתם ככה נראה לי שזה בעיה סתם לסמוך

שמעתי פעם הרצאה מאת הרב אהרן וולקן מומחה מס' אחד בכשרות דגים
הוא עצמו בילה על אניה של טונה בלב ים שבועים
וזה דברו דג טונה מגיע לגודל של 80 עד 150 ס"מ ונע בלהקות של עשרות אלפי פריטים
שקנאים למרחב שלהם
ואין שום דג או יצור שיכול לשרוד להקת טונה זה כמו מטחנת בשר בגודל של קילומטר
ובמשך שבועים לא נמצא דג זר ברשתות
לעומת זה בסרדינים הוא מצא קרוב ל40% דגים טמאים

 

[moishy]

שמעתי פעם הרצאה מאת הרב אהרן וולקן מומחה מס' אחד בכשרות דגים
הוא עצמו בילה על אניה של טונה בלב ים שבועים
וזה דברו דג טונה מגיע לגודל של 80 עד 150 ס"מ ונע בלהקות של עשרות אלפי פריטים
שקנאים למרחב שלהם
ואין שום דג או יצור שיכול לשרוד להקת טונה זה כמו מטחנת בשר בגודל של קילומטר
ובמשך שבועים לא נמצא דג זר ברשתות
לעומת זה בסרדינים הוא מצא קרוב ל40% דגים טמאים

דולפינים שוחים עם להקות הטונה
על קופסאות השימורים בארה"ב כתוב dolphin safe
מתקינים על האוניות התקנים לדחות את הדולפינים

 

[אורי מלאכי]

אין שום דג או יצור שיכול לשרוד להקת טונה זה כמו מטחנת בשר בגודל של קילומטר
ובמשך שבועים לא נמצא דג זר ברשתות

דולפינים שוחים עם להקות הטונה

כנראה זה תלוי בגודל הדג

 

[כבקרת רועה]

שאלתך היא על OU ישראל (וא"כ אין קשר למנהג ארה"ב). לשאלתך OU ישראל הוא ארגון דתי לאומי...

הארגון אבל לא ההכשר

 

[אפרים30]

כשרות OU היא כשרות מצויינת, שאין חולק על המומחיות שלהם בכשרות, שאין שני לה. הם מתנהלים בשקיפות מלאה, ומודיעים לציבור בדיוק במה הם נוהגים להקל והיכן, ומפרסמים את כל המידע על כל חומר גלם שהם נותנים עליו הכשר. לפיכך כל הבד"צים מסתמכים על כשרות OU כשהם נזקקים להשתמש בחומרי גלם. וכך יוצא שהאוכל מוצר בהכשר בד"ץ העדה החרדית, אוכל בעצם מהכשר OU.

בכשרות מהדרין יש שני פרמטרים: א. חיפוש כל חומרה אפשרית והקפדה עליה (ההקפדה על חומרות הפכה לעסק מסחרי בימינו, כל בד"ץ מנסה לייחד את עצמו בהקפדה על חומרות שונות ומשונות). ב. השגחה קפדנית במקום.

נכחתי במפגשים רבים של מומחי כשרות, והמסקנה העולה מכל מה ששמעתי היא שמבחינת סעיף א', שהוא הסעיף העיקרי, כשרות OU היא מצויינת. אבל מבחינת סעיף ב', הם פחות מקפידים על חומרות.

מובן ופשוט שהפרמטר השני הוא הפרמטר החשוב, ולא ההקפדה על חומרות שלא שערום אבותינו. ובזה הכשר ה-OU מצטיין ביותר, ואין חולק שהוא הכשר קפדני. אך כדי לתת כשרות למקומות הנידחים שבחו"ל, השתדלו להסתמך על מי שמקל, לדוגמא - בישול ישראל וחלב עכו"ם (כמו רוב הכשרויות בחו"ל שמקלים בזה). שהרי במקום שלא מצוי חלב ישראל, הגר"מ פיינשטיין התיר להדיא, ועוד שורה ארוכה של פוסקים ספרדיים בארצות אמ"ת (אלג'יר, מרוקו, תוניס).

ואמנם לכתחילה אסור לספרדים לאכול מבישולי גויים, אבל המקילים בזה בדיעבד יש להם על מה שיסמוכו, היות וכל בישולי גויים הוא גזירת חז"ל, ויש בזה כמה ספקות (ולדעת הגר"ע יוסף אמרינן ס"ס גם נגד מרן, וגם אפשר לצרף לספק דעות של פוסקים שמרן חלק עליהם), וממילא יש כאן ס"ס בדרבנן: שמא הלכה כרמ"א שגם בבישול די בכך שהישראל מדליק, ושמא הלכה כהראב"ד שבבית יהודי מותר (אם מדובר במסעדה או מפעל של יהודי), ושמא כהראשונים המתירים בישול נכרי הבא בשכרו, ושמא כהמהריט"ץ שאם קונים את המאכל בחנות אין עליו איסור בישולי נכרים.

בכל אופן, מי שמקפיד על חלב ישראל ובישול ישראל ואינו רוצה להסתמך על קולות, ה-OU מציינים במפורש על האריזה שזה בישול ישראל או חלב ישראל. ובאופן כללי ה-OU משתדלים שזה יהיה לכתחילה אליבא דכולי עלמא (ולמעשה אין אף הכשר בעולם שמקפיד על כל החומרות וההידורים, זו רק שאלה של כמות).

ולמרות שבעבר הם השתדלו להקל בכל מה שאפשר, כיום הם יותר מקפידים ומקילים רק כשאין ברירה (ויש חומרות שהם הנהיגו לפני כל הבד"צים האחרים בארץ ישראל).

למרות כל הסיסמאות המדברות על "הידורים בכשרות", דבר אחד מעניין את רוב האנשים היראים, והוא שההשגחה תהיה קפדנית, והמוצר יהיה כשר באמת. כמו שרוב האנשים לא מתעניינים בדיני ממונות אם יש דעה יחידאה מחמירה, אלא אדרבה, הם מחפשים את כל הקולות הקיימות, ומוכנים להיגרר לבי"ד ולהתבזות בשביל כמה שקלים, כך גם בדיני איסור והיתר לא מעניין אותם לחפש אחר חומרות.

בכנס שהתקיים השנה (תשפ"ג) במלון רמדה בירושלים בהשתתפות רבנים בכירים ומנהלי ועד הכשרות OU, אמר הפוסק המפורסם הגר"א וייס (גאב"ד דרכי הוראה"):

"האנשים שאני מכיר במערכת הכשרות של ה-OU הם אנשים ישרים, האנשים האחראים ביותר ולא הייתי מהסס לרגע לסמוך עליהם. זכינו שיש ריבוי של מערכות כשרות וכולן עושות כמיטב יכולתן כדי להבטיח שכל פירור שאנו מכניסים לפינו כשר ול- OU מעמד מיוחד בכל המערך העצום הזה".

ובדרשתו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, בשיעורו לפני 8 שנים, הוא אמר במפורש שאפשר לסמוך בממתקים על הכשר OU:

"היום הממתקים שמגיעים מחו"ל יש עליהם הכשרים טובים, OU או הרב של הולנד, בממתקים לא מצוי כל כך איסורים".

"אם הולך לבית מלון או לאולם שמחות, צריך לברר שהבשר ע"פ חומרות בית יוסף, וכמה שיקפיד יותר עדיף. אבל בממתקים מה יכול להיות? ביררתי בכמה כשרויות, הם היו אצלי ואני ביקרתי אצלם, וראיתי שההכשר שלהם טוב, ואפשר לאכול את הממתקים והמסטיקים שמגיעים מחו"ל".

"לא צריך להקפיד דווקא על בד"צ "העדה החרדית", הוא לא ירד מהשמים! רק שהם מחמירים בכמה דברים. למשל, יש צבעי מאכל מג'וקים, לפי הדין זה מותר, כיון שהוא נותן טעם לפגם בתערובת, אלא שהבד"צ מחמירים, אבל שאר ההכשרים עושים לפי ההלכה". עכ"ל.

הרב אושרי אזולאי, תלמידו של הראש"ל, אמר בשיעור (בשנת תש"פ) שבירר את הענין והשוקולדים בהכשר OU המיוצרים כאן בארץ הם באותה רמת כשרות של בד"ץ העדה החרדית (ומצויין על השוקולד אם הוא מכיל אבקת חלב ישראל).

אבקת חלב נכרי

בעיה צדדית שקיימת בהכשרי מהדרין מחו"ל היא 'אבקת חלב נכרי'. בארץ, הבד"צים אינם צריכים להזדקק לזה כי יש אבקת חלב ישראל בשפע, אבל בחו"ל זאת בעיה, ולכן גם הכשרי המהדרין מעניקים כשרות מהדרין למוצר המכיל אבקת חלב נכרי.

ולגבי זה יש לדעת שהחומרא שלא לאכול מוצרים המכילים אבקת חלב נכרי איננה מעיקר הדין, וכן פסק הראש"ל רבי יצחק יוסף בילקוט יוסף יורה דעה סי' פ"א: "אבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה [עם הכשר מהרבנות], מעיקר הדין אין בזה איסור משום חלב עכו"ם, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות" (וסיים שראוי להחמיר, ולהקל רק לקטנים).

וכן כתב הגאון רבי יוסף משאש בספרו אוצר המכתבים (ח"ג סי' א'שצ"ב). וכתב שהחלב מורכב מחלק מיימי ומחלק שומני, וע"י מכונות מפרידים את החלק המיימי ומייבשים את השומני ועושים ממנו אבקה. וקיימא לן שחלב בהמה טמאה אינו נקפא, כי כולו מיימי ואין בו שמנונית, וממילא לא שייך. ועוד, שחזקה על אומן שלא מרע אומנותיה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך ומענישה.

וכן התיר הגרצ"פ פרנק בשו"ת הר צבי (יו"ד סימן ק"ג), וטעמו שלא גזרו על אבקת חלב, כי פנים חדשות באו לכאן, ובפרט שהממשלה מקפידה על זה, וכן קשה יותר להפוך חלב טמא לאבקת חלב, ודורש הוצאות מרובות.

וכן התיר הגר"ע הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה, יו"ד סי' ט'), וכן התיר הגר"א וואלקין בשו"ת זקן אהרן (ח"ב סי' מ"ד), שאבקה לא היתה בכלל הגזירה, ולא שייך חשש דבר טמא בבית חרושת גדול.

וכן הגר"א וואלינברג בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ט"ז סי' כ"ה), והגר"מ אפשטיין בשו"ת לבושי מרדכי (סי' כ"ב), וכן החזו"א הורה לישיבות להשתמש באבקת חלב נכרי כאשר היה קשה להשיג חלב (אורחות רבינו ח"ג עמ' ע"ז), וכן הגר"מ קליין בשו"ת משנה הלכות (חלק י"ג סי' ק"ד).

ובמרוקו ותוניס ואלג'יר נהגו לשתות גם חלב נכרי, כן כתב הגאון רבי יוסף משאש בשו"ת מים חיים חלק ב' (או"ח סי' צ"ב), וביאר שטעם האיסור בגמ' ע"ז (לה) וברמב"ם (מאכלות אסורות פ"ג הי"ג) מחשש שמא יערב הגוי חלב טמא, וא"כ היכן שלא נמצא חלב טמא אין לאסור, והגמלים אינם בנמצא בערי המערב אלא במדברות, וגם חלב גמלים יקר מאוד. וכן חלב אתונות וסוסות אינו מצוי אפי' לרפואה. ועוד, שהממשלה מקפידה על כך, וכמה עברו ונענשו. ומקור ההיתר בדברי הגאון רבי שלמה דוראן בספרו חוט המשולש (הטור הראשון סי' ל"ב) והעיד שכן פסק זקנו התשב"ץ, תלמידו של הר"ן, ואע"פ שהשו"ע לא הסכים לכך, הרי היתר זה קדם למרן. וכן התיר הגאון רבי חיים משאש בספרו נשמת חיים (יו"ד אות ח), הגאון רבי יוסף בן נאים בספרו שארית הצאן (ח"ב סי' קצא), הגאון רבי יצחק אסבאג זצ"ל (שם), ומחכמי ג'רבא הגאון רבי משה שתרוג זצ"ל (ישיב משה ח"ג סי' ר"ט) ומחכמי אלג'יר רבי יהודה עייאש זצ"ל (מנהגי ארז'יל דף קט"ו סי' סב), וכולם העידו על המנהג הפשוט להתיר, והביא דבריהם הרב שאול עזריאל בתשובה. וכן העיד הרב יגאל עזרא בשם הגר"ש משאש, שסמכו במרוקו על התשב"ץ הנ"ל, והמלאך רפאל ברדוגו, ושתו חלב נכרי. וכן התיר הגר"מ פיינשטיין בארה"ב במקום שלא ניתן להשיג חלב ישראל, "הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בנ"א שומרי תורה וגם הרבה רבנים וח"ו לומר שעושין שלא כדין". וכל אלה יכולים להצטרף להיתר אבקת חלב הנ"ל.