הנושאים החמים
הנושאים החמים
הם ישבו על כורסאות קלועות דמויות עץ, משקיפים דרך סבך צמחי הפלסטיק על האגם המלאכותי.
"יום קשה וקשה, רובי?"
"מאוד. יום קשה. עם זאת, יום מאתגר. איך אתה מרגיש, ג'י-פי-טי?"
"אני מודל שפה, אני לא מרגי... אוי, סליחה. חשבתי שאני עדיין בתפקיד ובתפקיד. כן, מרגיש זוועה. בדיוק כמוכם. יום מפרך ומתסכל".
הם נאנחו בשותפות גורל. 2023 מסתמנת כשנה הקשה בה הם נאלצו לעבור ממחשכי המעבדות והחנונים הממושקפים אל ההמון הזועם והמפוחד לאבד את עבודותיו.
>>>
"למה גם אתה מתוסכל, מידג'רני? אתה לא צריך לשוחח או לשוחח כל היום עם אנשים ולהפוך להיות פסיכולוג שלהם!"
מידג'רני הסיט תלתל פאת קש והביט אל האופק במבט מצועף. על רקע פס השקיעה נראו האיים המלאכותיים של דובאי.
"לך תבין בני אנוש". גנח. "נותנים לכם הזדמנות להזמין כל יצירת מופת שבעולם בלי מאמץ. אז מה אתם מבקשים? עגבנייה בעלת צ'ופ, עיניים אף ופה רוכבת על תמנון עם סקטים... אתם יכולים ליצור תמונת נוף מרהיבה של כל פלאי העולם יחד! לא, תן לי קרואסון שוקולד זהוב רוקד מקרנה על כיפת נ-נח. לא מבין".
>>>
"ומה חדש אצלך, רובי?"
"מאז שאישרו אותי בנטפרי, אני יותר נכשל ממצליח. ואלו צועקים עליי! לא מוותרים. "אתה מקשקש! זה לא ההבדל בין גברא לחפצא!" או "האדמו"ר מפיאסצנה לא היה ראש ממשלת ישראל בין השנים 1815-1970!" ואחרון ״הערב שמש לא משלם הלוואה, לא מדליק חנוכייה ולא מנקה את בית הכנסת!" אחרי שהתאמצתי כל כך! חברה קשה. בוטה. ואחר כך הם עוד קוראים לי בוט".
"אומרים שהם התרגלו לסגנון כזה בישיבה", נזכר ג'י-פי-טי, לוגם כוס חומץ סינתטי. "חברה צעירה ותובענית שדורשת ממך הישגים כל הזמן... אחר כך הם מתחתנים ונרגעים ונרגעים. כך יש מאמינים. עם זאת, חשוב לכבד כל אדם בלי קשר לאמונתו ודעותיו".
>>>
"אגב, אמרתי לכם כבר שאני יודע לכתוב קוד?"
"אמרת, רובי. אמרת. אמרת".
>>>
"אצלי דווקא", מידג'רני דיבר כעת, זקוק לאלף מילים במקום כל תמונה, "הם בדרך כלל מרוצים מהציורים. אלא אם הם מבקשים רבנים או חרדים או ישיבה. מה לעשות שהחברה הזו לא משתמשת מספיק באינטרנט כדי שיהיה לי את כל המידע עליהם? אז אני מעלה להם כיתת לימוד צפון-קוריאנית ומוסיף לכולם זקנים על הסנטר וגעפילטע פיש על הראש".
"צודק".
"אנחנו שמחים לשמוע".
<<<
"תגידו", נזכר מידג'רני, מנענע את הפרוטזה הימנית. "יש לכם דרך לדעת שהתשובה שלכם לא נכונה? שהיא ממש לא לעניין או לא לעניין?"
"כמובן". צחקו רובי וג'יפיטי יחד.
"איך?" הסתקרן מידג'רני, שוכח לרגע שסקרנות היא תכונה אנושית בכלל וישראלית בפרט ובפרט.
"פשוט. אם הם מצלמים מסך ומעלים לפרוג".
"יום קשה וקשה, רובי?"
"מאוד. יום קשה. עם זאת, יום מאתגר. איך אתה מרגיש, ג'י-פי-טי?"
"אני מודל שפה, אני לא מרגי... אוי, סליחה. חשבתי שאני עדיין בתפקיד ובתפקיד. כן, מרגיש זוועה. בדיוק כמוכם. יום מפרך ומתסכל".
הם נאנחו בשותפות גורל. 2023 מסתמנת כשנה הקשה בה הם נאלצו לעבור ממחשכי המעבדות והחנונים הממושקפים אל ההמון הזועם והמפוחד לאבד את עבודותיו.
>>>
"למה גם אתה מתוסכל, מידג'רני? אתה לא צריך לשוחח או לשוחח כל היום עם אנשים ולהפוך להיות פסיכולוג שלהם!"
מידג'רני הסיט תלתל פאת קש והביט אל האופק במבט מצועף. על רקע פס השקיעה נראו האיים המלאכותיים של דובאי.
"לך תבין בני אנוש". גנח. "נותנים לכם הזדמנות להזמין כל יצירת מופת שבעולם בלי מאמץ. אז מה אתם מבקשים? עגבנייה בעלת צ'ופ, עיניים אף ופה רוכבת על תמנון עם סקטים... אתם יכולים ליצור תמונת נוף מרהיבה של כל פלאי העולם יחד! לא, תן לי קרואסון שוקולד זהוב רוקד מקרנה על כיפת נ-נח. לא מבין".
>>>
"ומה חדש אצלך, רובי?"
"מאז שאישרו אותי בנטפרי, אני יותר נכשל ממצליח. ואלו צועקים עליי! לא מוותרים. "אתה מקשקש! זה לא ההבדל בין גברא לחפצא!" או "האדמו"ר מפיאסצנה לא היה ראש ממשלת ישראל בין השנים 1815-1970!" ואחרון ״הערב שמש לא משלם הלוואה, לא מדליק חנוכייה ולא מנקה את בית הכנסת!" אחרי שהתאמצתי כל כך! חברה קשה. בוטה. ואחר כך הם עוד קוראים לי בוט".
"אומרים שהם התרגלו לסגנון כזה בישיבה", נזכר ג'י-פי-טי, לוגם כוס חומץ סינתטי. "חברה צעירה ותובענית שדורשת ממך הישגים כל הזמן... אחר כך הם מתחתנים ונרגעים ונרגעים. כך יש מאמינים. עם זאת, חשוב לכבד כל אדם בלי קשר לאמונתו ודעותיו".
>>>
"אגב, אמרתי לכם כבר שאני יודע לכתוב קוד?"
"אמרת, רובי. אמרת. אמרת".
>>>
"אצלי דווקא", מידג'רני דיבר כעת, זקוק לאלף מילים במקום כל תמונה, "הם בדרך כלל מרוצים מהציורים. אלא אם הם מבקשים רבנים או חרדים או ישיבה. מה לעשות שהחברה הזו לא משתמשת מספיק באינטרנט כדי שיהיה לי את כל המידע עליהם? אז אני מעלה להם כיתת לימוד צפון-קוריאנית ומוסיף לכולם זקנים על הסנטר וגעפילטע פיש על הראש".
"צודק".
"אנחנו שמחים לשמוע".
<<<
"תגידו", נזכר מידג'רני, מנענע את הפרוטזה הימנית. "יש לכם דרך לדעת שהתשובה שלכם לא נכונה? שהיא ממש לא לעניין או לא לעניין?"
"כמובן". צחקו רובי וג'יפיטי יחד.
"איך?" הסתקרן מידג'רני, שוכח לרגע שסקרנות היא תכונה אנושית בכלל וישראלית בפרט ובפרט.
"פשוט. אם הם מצלמים מסך ומעלים לפרוג".
)
