דרוש מידע הוריך גרושים!

מצב
הנושא נעול.

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
איה הסרגל המודד?

יכול להיות שזה באמת קטע מנטלי. אני לא רואה טיפוסים אירופאים בהגדרה בוחשים בחיים של השני, אבל זה כל כך ישראלי
שאלת וענית באותה תגובה.
אכן אין סרגל מודד, השאלה היא באופן כללי איפה נתקלים בזה יותר, והתשובה לכך נעוצה במנטליות. המנטליות האירופאית והאמריקאית פחות נוטה לכך, ואילו המנטליות הישראלית יותר נוטה לכך. בישראל מטבע הדברים יש יותר ישראלים מאשר אירופאים ואמריקאים, ובארה״ב ובאירופה יש יותר אמריקאים ואירופאים מאשר ישראלים, (יש סיבה למה אמריקאי בולט בישראל וישראלי בולט בארה״ב), וממילא בישראל יותר נתקלים בכך.
ואמנם על אף שאין סרגל מודד, הרי שמי שמכיר את שתי הקהילות יכול יותר להשוות.
למשל, בחורי הישיבות הישראלים בטוחים שבחורי הישיבות האמריקאיים לא יודעים ללמוד... ובחורי הישיבות האמריקאים בטוחים שבחורי הישיבות הישראלים לא יודעים ללמוד...
כשבחור ישיבה ישראלי אמר לי שהבחורים האמריקאים לא יודעים ללמוד, אמרתי לו שהבחורים האמריקאים חושבים בדיוק אותו דבר על הבחורים הישראלים. הוא היה בהלם...
וקרה גם להיפך, כשבחור ישיבה אמריקאי אמר לי שהבחורים הישראלים לא יודעים ללמוד, אמרתי לו שהבחורים הישראלים חושבים בדיוק אותו דבר על הבחורים האמריקאים. וגם הוא היה בהלם...
היה מצחיק להיתקל בכך, שכן הבחורים משני הצדדים שטענו כך מעולם לא דיברו בלימוד עם בחורים מהצד השני. מקסימום טיפה עם בחור אחד או שניים, אבל בוודאי שלא מספיק בשביל להשוות.
אמנם יצוין שנתקלתי יותר בבחורים ישראלים שחושבים כך על האמריקאים מאשר להיפך, ובאופן כללי נתקלתי יותר בגאווה חרדית ישראלית מאשר בגאווה חרדית אמריקאית.
ובתור אחד שמכיר היטב את שני הצדדים, אני יכול לומר ששני הצדדים יודעים ללמוד טוב מאוד. פשוט מדובר בסגנון לימוד שונה.
אנשים עשויים לראות בכך ביקורת על המנטליות הישראלית, והם צודקים. אבל זה לא שחור-לבן, כי יש במנטליות הזו גם מעלות רבות. בחמימות אנושית יש מעלה ויש חיסרון, ובקרירות אנושית יש מעלה ויש חיסרון. בסופו של דבר מדובר בציבור / כלל / חברה, וב״עסקת החבילה״ של כל חברה יש מעלות וחסרונות שונות. החכמה היא לדעת להעצים את המעלות ולשפר את החסרונות.
בעבר טענו בפרוג (באשכול אחר, וראיתי הודעה כזו גם באשכול הזה) נגד החרדים המבקרים את הציבור החרדי, ולענ״ד חברה שלא יודעת לבקר את עצמה יש בה חיסרון גדול, בדיוק כשם שאדם פרטי שלא יודע לבקר את עצמו יש בו בעיה.
כשזה מגיע לדיונים מול חברות אחרות (מגזרים אחרים), על החרדי להגן על החרדיות מכיון שהדיון הוא על כל ״החבילה״, וכחבילה - החברה החרדית מציעה את עסקת החבילה הכי טובה. אבל כשאנו מסתכלים לתוכנו, אין ספק שגם בחבילה שלנו יש חסרונות, וזה בריא לדעת לבקר את עצמנו כדי שנשפר את התחומים הטעונים שיפור.
 
נערך לאחרונה ב:

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הערה לגופו של עניין:
לדעתי מתבקש שחברה שרוצה לשרוד לא תקבל באופן חיובי ובאמפטיה גרושין,
שמעתי מכמה מדריכי חתנים שכמעט לכל זוג יש רגע בחיים שעובר להם בראש מחשבה על גרושין.
וברור שחלק ממנוף הלחץ על זוגות לא להתגרש בקלות הוא היחס השלילי של החברה לתופעה,
אמנם צריך לשמור על איזון ברמת הלחץ כדי שבמצב שחייבים להתגרש - כן תהיה יכולת להתגבר על הלחץ החברתי ולהתגרש.
בתקווה שהלחץ החברתי יגרום לאנשים להשקיע יותר בעבודת המידות שלהם ולשפר את הזוגיות ולא סתם לחיות ביחד כי לא נעים להתגרש.
אין כאן שום כוונה להצדיק פגיעה ח"ו בחפים מפשע וגם לא באשמים, וודאי שלא בילדים שלא קשורים לעניין, אבל גרושים צריכים להבין שגם אם הגרושין שלהם היו מוכרחים לגמרי - הם יאלצו להיות עם סטיגמה ואי נעימות - למען השמירה על כלל החברה שבה הם חיים.
אכן מסתבר מאוד שסיבה נוספת לעליה באחוזי הגירושין בציבור החרדי, הוא העליה באחוזי הגירושין בעולם הכללי, שזה אומר שנעשה מקובל יותר להתגרש, ותרצו או לא - אנחנו מושפעים מהם בצורה ובמידה כזו ואחרת. ועל כן בדברים המהותיים והחשובים לנו עלינו - כחברה - להילחם עוד יותר לבל תחדר ההשפעה מבחוץ.
אולם אני תוהה האם אין דרך חילופית יותר הוגנת למלחמה הזו מאשר סטיגמות לא הוגנות ושיפוטיות אטומה ואכזרית. האם בזמן התורה וחז״ל לגרושים היתה סטיגמה חברתית לא הוגנת? אינני יודע, אך זה לא נשמע לי כפתרון שעלינו לקבלו ללא עוררין. צריך לחשוב על צורות טובות יותר למלחמה בעליית אחוזי הגירושין, ולא לקבל את הפתרון של סטיגמות ושיפוטיות כברירת מחדל.
זה פשוט לא הוגן.
זה פשוט לא יהודי.
 

HennyS

משתמש מקצוען
אכן מסתבר מאוד שסיבה נוספת לעליה באחוזי הגירושין בציבור החרדי, הוא העליה באחוזי הגירושין בעולם הכללי,
הסיבה לעליית אחוזי הגירושין בציבור החרדי היא אותה סיבה שגרמה לעליה הראשונית באחוזי הגירושין במגזר הכללי- נשים היום לא תלויות בגברים למחייתן ויכולות לעזוב אם רע להן.
 

א. שטיגליץ

משתמש מקצוען
האם בזמן התורה וחז״ל לגרושים היתה סטיגמה חברתית לא הוגנת? אינני יודע
עיין בדברי ר' יוחנן בעמוד האחרון של גיטין על יחסו למגרש אשתו.

מכל מקום לחברה אין הרבה כלים בארגז כלים, זה הכלי שקיים אצלה, נרצה או לא נרצה.
 

יהיה בסדר !!!!!!!

משתמש מקצוען
ידיד שהתגרש שלח בקשה לכל החברים והמשפחה: בבקשה אל תדברו על הנושא הזה.
כך למרות שיש נטיה לדבר (כמו כל אסון שאנשים לא מסוגלים לבלוע אותו בשתיקה ומוכרחים לשוחח כדי לעכל)
זה עזר שכשהתחילו לפתוח את הנושא היו אלו שהעירו: "בקשת פלוני שלא ידברו עליו, תכבדו".

אולי כדאי להמליץ לכל גרוש/ה לעשות כן, לפעמים אנשים לא מדברים מרוע אלא מבהלה והלם - כדי להרגע.
תמצאו דרך אחרת להרגע, או לפחות תעשו את זה בפורומים ממש סגורים (כמו בין איש לאשתו בחדרי חדרים, אם זה מתאים לכם).
הדרך הבריאה ביותר !!!! אבל בכנות זה הבריא ביותר זה לא לברוח מהמציאות !!!!
אתה נמצא בסיטואציה מורכבת ובתוך קבילה וחברה אם תכסה פניך מבושה ואי נעימות הראשון שיפסיד מכך זה אתה !!!!
החכמה והקושי האדיר ובלתי נפרד זה כן להמודד במקום בו אני נמצא !!! כן להראות את פניי !!! כן אני שומע דשי''ם שמדברים עלינו ואני כאן כדי להיות כאן !!!! ולא הולך לשום מקום !!!!!
קשה קשה קשה אבל תוצאות בהתאם !!!!
וזה הכי טוב לעשות כי ממילא ידברו ויפתחו עינים זה הטבע ואין לנו איך לשנות ולברוח מזה נאכל קש !!!! אז

תעשו 1+1 ותגידו מה שווה יותר !!!!
 

יהיה בסדר !!!!!!!

משתמש מקצוען
רחמים על כאלה אנשים שלא מספיק רגישים ללב של הילד...
ואז רחמים עוד יותר על הילד עצמו.......
רק עכשיו שמעתי סיפור על בחור שהוריו כבר כ- 15 שנה גרושים ועדיין מתקוטטים על כל דבר קטן והוא הבחור המסכן ,,, מסכן גדול סןבל את המריבות של שניהם......

אגב מחישובי עלה שכבר לא שווה להתגרש אם זה המצב שמגיע 15 שנה לריב ?! יאאללה התגרשתם שכחו כבר אחד מהשני וזהו !!!!
מתגרשים בכדי לגמור !!! לא בכדי לסחוב את השני עוד 20 שנה במריבות !!!!!
וכסיל לא יבין את זאת...:cry:
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עיין בדברי ר' יוחנן בעמוד האחרון של גיטין על יחסו למגרש אשתו.
לא מדובר בסטיגמה חברתית אלא שהוא שנוי לפני המקום אם הוא מגרשה רק מכיון שהקדיחה תבשילו (עי׳ בפנ״י שם). ברור שר׳ יוחנן לא פעל לפי סטיגמות חברתיות...
[ואגב, בגמ׳ מבואר דהיינו רק בזיווג ראשון, וכבר ביאר המאירי בבית הבחירה (תחילת סוטה) מהו זיווג ראשון ומהו זיווג שני, ואינו כפי הנראה לנו זיווג ראשון וזיווג שני].
אגב דברי הגמ׳ שם בהמשך (דא״ר אלעזר אפילו מזבח מוריד עליו דמעות), קראתי פעם הלצה אודות אחד שגירש את אשתו, כשאמרו לו שאפילו מזבח מוריד דמעות, נענה ואמר ״עד עכשיו אני הורדתי דמעות, מעכשיו שהמזבח יוריד דמעות״...
ולמעשה בהלצה זו יש אמת, שכן כשהגיעו מים עד נפש לא הגיוני להמשיך בנישואין, ופשוט דלא בכגון דא קאמר ר׳ יוחנן.

מכל מקום לחברה אין הרבה כלים בארגז כלים, זה הכלי שקיים אצלה, נרצה או לא נרצה.
על זה אני טוען, וכי אכן כך הוא? איזו מן חברה היא זו שאלו הכלים האמוללים שלה?!
 
נערך לאחרונה ב:

סטיל יאנג

משתמש מקצוען
הערה לגופו של עניין:
לדעתי מתבקש שחברה שרוצה לשרוד לא תקבל באופן חיובי ובאמפטיה גרושין,
שמעתי מכמה מדריכי חתנים שכמעט לכל זוג יש רגע בחיים שעובר להם בראש מחשבה על גרושין.
וברור שחלק ממנוף הלחץ על זוגות לא להתגרש בקלות הוא היחס השלילי של החברה לתופעה,
אמנם צריך לשמור על איזון ברמת הלחץ כדי שבמצב שחייבים להתגרש - כן תהיה יכולת להתגבר על הלחץ החברתי ולהתגרש.
בתקווה שהלחץ החברתי יגרום לאנשים להשקיע יותר בעבודת המידות שלהם ולשפר את הזוגיות ולא סתם לחיות ביחד כי לא נעים להתגרש.
אין כאן שום כוונה להצדיק פגיעה ח"ו בחפים מפשע וגם לא באשמים, וודאי שלא בילדים שלא קשורים לעניין, אבל גרושים צריכים להבין שגם אם הגרושין שלהם היו מוכרחים לגמרי - הם יאלצו להיות עם סטיגמה ואי נעימות - למען השמירה על כלל החברה שבה הם חיים.
למה??????????????
לחץ חברתי הוא טוב. אבל הוא לא יכול להיות הצדקה לתשלום מחירים.
למה לא לשחרר? לתת קצת איפשור במקומות האפשריים.
למען השמירה? למה זוג גרושים עם תוית סטיגמתית וילדיהם שומרים על החברה?
זה גורם לכ"כ הרבה קשיים.
זה הרי לא: אם "לא שמענו" כנראה זה "לא קיים." (גם בעוד נושאים.)
באמת מתוך עניין להבין.
 

א. שטיגליץ

משתמש מקצוען
למה??????????????
לחץ חברתי הוא טוב. אבל הוא לא יכול להיות הצדקה לתשלום מחירים.
כל חברה בנויה באופן כזה שישנם פרטים משלמים מחירים מסוימים למען הכלל.
כפי שאמרתי חלילה לא באתי להצדיק פגיעה.
פשוט מהכרות עם שלושה מקרי גרושין קרובים (לא מהציבור החרדי) אני יודע שלפחות שניים מהם היה ניתן למנוע אם קצת יותר רצון טוב משני הצדדים, ובגלל שלא היה לחץ חברתי בתוקף הנסיבות, הם לא נלחמו על הזוגיות מספיק, ויש כעת כמה מבוגרים אומללים וכמה ילדים אומללים.

[דרך אגב, זה לא שיש רק בעיה של סטיגמה מהחברה, גם מי שרודף אחרי אוטובוס ולא מצליח להשיג אותו, חש בושה בפני האנשים שראו אותו ברחוב על כך שהוא נכשל, כך שודאי שמי שחש שנכשל בעניין קצת יותר גדול, שיחוש בושה טבעית, אי אפשר להאשים רק את החברה בתחושה שלו.]
 

א. שטיגליץ

משתמש מקצוען
על זה אני טוען, וכי אכן כך הוא? איזו מן חברה היא זו שאלו הכלים האמוללים שלה?!
זו חברה נורמלית לחלוטין ובריאה.
היא לא פוגעת סתם בחלשים בגלל שהם חלשים.
היא פשוט חוששת ממי שמאיים עליה.
ואם להתגרש יהפוך להיות טרנד - החברה פשוט תתמוטט.
בדרך ניזוקים אנשים מסכנים, וצריך לעשות חושבים איך להתמודד, אבל לא נראה לי שיש לחברה ברירה אחרת .
לא מדובר בסטיגמה חברתית אלא שהוא שנוי לפני המקום אם הוא מגרשה רק מכיון שהקדיחה תבשילו (עי׳ בפנ״י שם). ברור שר׳ יוחנן לא פעל לפי סטיגמות חברתיות...
אני טענתי דבר הרבה יותר משמעותי, שר' יוחנן מלמד אותנו שאין לגיטמציה לגרושין כעקרון כללי, ולא שהוא למד זאת מהחברה שסביבו...
כמובן שהגמרא מביאה מקרים חריגים שיש מצוה לגרש
 

מנוי פרימיום

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
יוצרי ai
הערה לגופו של עניין:
לדעתי מתבקש שחברה שרוצה לשרוד לא תקבל באופן חיובי ובאמפטיה גרושין,
שמעתי מכמה מדריכי חתנים שכמעט לכל זוג יש רגע בחיים שעובר להם בראש מחשבה על גרושין.
וברור שחלק ממנוף הלחץ על זוגות לא להתגרש בקלות הוא היחס השלילי של החברה לתופעה,
אמנם צריך לשמור על איזון ברמת הלחץ כדי שבמצב שחייבים להתגרש - כן תהיה יכולת להתגבר על הלחץ החברתי ולהתגרש.
בתקווה שהלחץ החברתי יגרום לאנשים להשקיע יותר בעבודת המידות שלהם ולשפר את הזוגיות ולא סתם לחיות ביחד כי לא נעים להתגרש.
אין כאן שום כוונה להצדיק פגיעה ח"ו בחפים מפשע וגם לא באשמים, וודאי שלא בילדים שלא קשורים לעניין, אבל גרושים צריכים להבין שגם אם הגרושין שלהם היו מוכרחים לגמרי - הם יאלצו להיות עם סטיגמה ואי נעימות - למען השמירה על כלל החברה שבה הם חיים.
יש כאן ערבוב בין 2 עקרונות:
א. זוג נשוי לא אמור להתגרש אלא אם כן הגיע למצב קיצון
ב. זוג שהגיע למצב קיצון והתגרש זכאי להבנה וחמלה

אין עניין לזרוק אבן אחרי הנופל, ואין עניין שאנשים שנפלו קרבן לזוגיות מסוכנת ישלמו מחיר חברתי בנוסף למחיר הנפשי

החברה יכולה להתמודד עם אנשים חולים ולתמוך בהם ברוך באהבה ובחמלה וזה לא יגרום לאנשים לרצות להיות חולים
 

א. שטיגליץ

משתמש מקצוען
אין עניין לזרוק אבן אחרי הנופל, ואין עניין שאנשים שנפלו קרבן לזוגיות מסוכנת ישלמו מחיר חברתי בנוסף למחיר הנפשי
החברה יכולה להתמודד עם אנשים חולים ולתמוך בהם ברוך באהבה ובחמלה
וזה לא יגרום לאנשים לרצות להיות חולים
כפי שאמרתי אני מתנגד בכל לב לפגיעה בגרושים, ויש הרבה מה לרחם עליהם. (ואין עניין לעשות על דברי פרצופים כועסים...)
רק הסברתי שטבעי ובריא שכך חברה מגיבה, זה לא מחלה של החברה.
והגרושים הסובלים יצטרכו כנראה "להכיל" את הסטיגמה הזו במידה מסוימת לטובת החברה.

והדימוי לחולה הוא לא נראה לי מדויק
אף אחד לא רוצה להיות חולה, כי אין בזה שום יתרונות...
וגם אם מישהו רוצה להיות חולה, הוא לא יכול לשלוט בכך...

אבל גרושין - הרבה יותר קל להתגרש מאשר לעבוד על המידות, מאשר לשבור את הכעס והגאווה, מאשר להקשיב לשני ולרצות להיטיב לשני. לכן קל להימשך לשם. יש בזה "יתרונות". ולכן גם אנשים שלא אמורים להתגרש - עושים זאת. זאת עובדה, שלא נראה לי שיש מי שחולק עליה.
מה שהפריע לי שלאורך השרשור הרגשתי שיש גם לגיטמציה מוגזמת לגרושין.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
[דרך אגב, זה לא שיש רק בעיה של סטיגמה מהחברה, גם מי שרודף אחרי אוטובוס ולא מצליח להשיג אותו, חש בושה בפני האנשים שראו אותו ברחוב על כך שהוא נכשל, כך שודאי שמי שחש שנכשל בעניין קצת יותר גדול, שיחוש בושה טבעית, אי אפשר להאשים רק את החברה בתחושה שלו.]
זו נקודה נכונה וחשוב להבחין בכך. רק שהבעיה מתחילה כשבנוסף על תחושת הבושה הטבעית - אנשים אחרים תורמים לאותה תחושת בושה במקום לסייע להפחית ממנה...

זו חברה נורמלית לחלוטין ובריאה.
היא לא פוגעת סתם בחלשים בגלל שהם חלשים.
היא פשוט חוששת ממי שמאיים עליה.
ואם להתגרש יהפוך להיות טרנד - החברה פשוט תתמוטט.
בדרך ניזוקים אנשים מסכנים, וצריך לעשות חושבים איך להתמודד, אבל לא נראה לי שיש לחברה ברירה אחרת .

אני טענתי דבר הרבה יותר משמעותי, שר' יוחנן מלמד אותנו שאין לגיטמציה לגרושין כעקרון כללי, ולא שהוא למד זאת מהחברה שסביבו...
כמובן שהגמרא מביאה מקרים חריגים שיש מצוה לגרש
אני לגמרי מסכים איתך שצריך לדאוג שגירושין לא יהפך לטרנד, אבל אני חושב שהדרך הנכונה לכך אינה ע״י יצירת סטיגמות חברתיות לא הוגנות שמהר מאוד הופכות לאיומות.

בנוגע לללגיטימציה:
צריך להבדיל בין לגיטימציה לגירושין בנקל (כלומר שמתגרשים בקלות ובפזיזות בלי סיבה טובה מספיק), לבין לגיטימציה לגירושין מתוך אילוץ (ומה נחשב אילוץ). אם התורה מאפשרת גירושין, אות הוא שהתורה אומרת שיש לגיטימציה לגירושין (ולפעמים אף מחייבת גירושין).
מתי יש לגיטימציה ומתי לא? באים חז״ל ומציבים בפנינו את הגדרים: החל מ״מצא בה ע״ד״ ועד ״הקדיחה תבשילו״ (וכידוע מחלוקת ב״ש וב״ה בסוגיא), ובהקדיחה תבשילו אומר ר׳ יוחנן שבי״ד של מטה לא כופים אותו שלא לגרשה, אך משמים יענישוהו (וכביאורו של הפנ״י בסוף מס׳ גיטין).
ואמנם למרות הלגיטימציה, ר׳ אליעזר מתאר את הצער הרוחני שיש בגירושין. הצער הרוחני הזה לא סותר את הלגיטימציה התורתית לכך, כמו שהצער הרגשי האנושי לא סותר את הצורך והלגיטימציה בצעד המעשי. (אדם שחלילה צריך לכרות את רגלו, לגיטימי ונצרך שיעשה זאת, ויחד עם זאת יש לו צער מכך).
לדעתי - ואני מאמין שרבים יסכימו איתי - למרות אחוזי הגירושין העולים בקרב המגזר החרדי, בדר״כ הגירושין נעשים מתוך אילוץ ולאחר מחשבה והתבוננות וייעוץ עם המוסמכים לכך, כך שעדיין במרבית המקרים יש לגיטימציה לגירושין.
הבעיה בחברה היא שהחברה לא מסתכלת על רוב מקרי הגירושין, אלא על המקרים המועטים יותר (גם אם למרבה הצער רבים הם), ולפי זה מקטלגת אוטומטית את הגרושים בסטיגמה אווילית ואכזרית.
זה לא הגיוני וזה לא הוגן.

רק הסברתי שטבעי ובריא שכך חברה מגיבה, זה לא מחלה של החברה.
והגרושים הסובלים יצטרכו כנראה "להכיל" את הסטיגמה הזו במידה מסוימת לטובת החברה.
אני מסכים שזה טבעי להגיב כך, אבל אני לא חושב שזה בריא - ובוודאי שזה לא נכון - להגיב כך. לא כל מה שטבעי גם בריא ונכון.
הגרושים נאלצים לסבול את הסטיגמה הזו, אבל הם לא צריכים לסבול אותה. אתה נותן לגיטימציה חברתית (גם אם לא אישית) לתגובות מסוג כזה. ועל זה אני חולק מכל וכל: אין שום עילה ולגיטימציה חברתית (ובוודאי שלא אישית) לסטיגמות שכאלו. זה ממש עוול.

מה שהפריע לי שלאורך השרשור הרגשתי שיש גם לגיטמציה מוגזמת לגרושין.
האשכול הזה לא מציג עמדה כללית בעד גירושין בנקל, אלא הוא מבקש להציג את הצד השני (ולדעתי העיקרי) של המטבע - מענה לחוסר ההגינות כלפי הגרושים וכלפי ילדיהם, בהציגו בוריאציות שונות את העובדה הפשוטה שבדר״כ גירושין באים מתוך אילוץ ולא מתוך פזיזות (וכפי שכתבתי לעיל. ב״ה אנחנו לא במצב של העולם הכללי שבו אחוז עצום מהגירושין נגרמים מסיבות שאינן מוצדקות מספיק).
 

מתכנתת+

משתמש מקצוען
כפי שאמרתי אני מתנגד בכל לב לפגיעה בגרושים, ויש הרבה מה לרחם עליהם. (ואין עניין לעשות על דברי פרצופים כועסים...)
רק הסברתי שטבעי ובריא שכך חברה מגיבה, זה לא מחלה של החברה.
והגרושים הסובלים יצטרכו כנראה "להכיל" את הסטיגמה הזו במידה מסוימת לטובת החברה.

והדימוי לחולה הוא לא נראה לי מדויק
אף אחד לא רוצה להיות חולה, כי אין בזה שום יתרונות...
וגם אם מישהו רוצה להיות חולה, הוא לא יכול לשלוט בכך...

אבל גרושין - הרבה יותר קל להתגרש מאשר לעבוד על המידות, מאשר לשבור את הכעס והגאווה, מאשר להקשיב לשני ולרצות להיטיב לשני. לכן קל להימשך לשם. יש בזה "יתרונות". ולכן גם אנשים שלא אמורים להתגרש - עושים זאת. זאת עובדה, שלא נראה לי שיש מי שחולק עליה.
מה שהפריע לי שלאורך השרשור הרגשתי שיש גם לגיטמציה מוגזמת לגרושין.
נראה לי קצת חסר לך ידע (ב"ה).
הרבה מהזוגות שמתגרשים בציבור החרדי אלו זוגות שאולצו להתגרש. למשל שלאחד מבני הזוג יש מחלה נפשית/אלימות וכו שלא ניתן להמשיך לחיות ככה.
שהכי בשביל כאלו מקרים קיימת האפשרות של גט.
ולהשאר לחיות ביחד זה אומר לסבול מאוד כל החיים סבל עצום שאתה (וגם אני ב"ה) לא מכירים.
מדברים כאן על האנשים האלו,
שגם סבלו מסכת נישואים איומה, גם התגרשו בצער רב מתוך שיקול דעת שכל ישר ודעה צלולה שזה מה שעליהם לעשות, גם סובלים מבדידות וכול מה שגירושין מביא איתו לא פחות קשה מאלמנות.
וגם מקבלים דחיה ופגיעה מהסובבים במקום תמיכה והבנה לרפא קצת את הכאב והחסר.
על זה באה הצעקה.
ואם יש אדם שהכלת הגרושים והגרושות גורמת לו לשקול ברצינות להתגרש במקום לעבוד על המידות
אז שרק יעשה שיחה אחת אמיתית וכנה עם גרוש/ה מה הם חווים אחרי הגירושין...
הסבל בגירושין מספיק נורא, אין צורך לדאוג בשם טובת החברה להגדיל אותו.
 

דיאלוג

מהמשתמשים המובילים!
והגרושים הסובלים יצטרכו כנראה "להכיל" את הסטיגמה הזו במידה מסוימת לטובת החברה.
אבל גרושין - הרבה יותר קל להתגרש מאשר לעבוד על המידות, מאשר לשבור את הכעס והגאווה, מאשר להקשיב לשני ולרצות להיטיב לשני. לכן קל להימשך לשם. יש בזה "יתרונות". ולכן גם אנשים שלא אמורים להתגרש - עושים זאת. זאת עובדה, שלא נראה לי שיש מי שחולק עליה.
אולי עדיף שאלו שלא התגרשו יעבדו על המידות ולא ישפטו וישפכו דם??
 

תמי אחת

משתמש סופר מקצוען
אבל גרושין - הרבה יותר קל להתגרש מאשר לעבוד על המידות, מאשר לשבור את הכעס והגאווה, מאשר להקשיב לשני ולרצות להיטיב לשני. לכן קל להימשך לשם. יש בזה "יתרונות". ולכן גם אנשים שלא אמורים להתגרש - עושים זאת. זאת עובדה, שלא נראה לי שיש מי שחולק עליה.
מה שהפריע לי שלאורך השרשור הרגשתי שיש גם לגיטמציה מוגזמת לגרושין.
אתם גם מאלו שעדיין בטוחים שכל גירושים מקורו בעבודה על המידות?
צאו מזה.
יודעים מה, גם אם אחד הצדדים הוא כזה - מה עם הצד השני שאיבד ומחק את אישיותו כדי לרצות ולתת עד שאמר "לא עוד"?
אנשים, יש עוד סיבות לגירושין. וכמה מפתיע, זה לא בשליטה, בדיוק כמו מחלה. מה שכן, במחלה לפעמים יש לך אפשרות לסבול כדי להירפא, וזה צעד אמיץ. בגירושים - הפוך. אנשים מוכנים לסבול את הסטיגמה ולהתגרש כדי להירפא ממה שעברו, ונתקלים בבוז
 

בתהליך

משתמש צעיר
כלכך מסכימה איתך. איזה כיף לראות שיש אנשים שהראש והלב שלהם פתוח:)
אני לא יודעת עד כמה יש מקום באמת לדון איך שומרים על החברה\ עבודת מידות\הסיבות שהובילו לזה
זה נכון, ואמיתי, כל מילה זהב, אבל זה בשכל.
זה סוג של בריחה לפעמים כשלא בא לנו לעמוד מול משהו באמת כואב.

צריך לפתוח את הלב....
אני גם יודעת את זה על חלק מהסביבה הקרובה שנעלמו כשהייתי צריכה
הסתכלו עלי- וחשבו ושדרו-"את בחרת בזה-תתמודדי"
אני בטוחה שאם הייתי אלמנה הכל היה אחרת.

אשה שמתגרשת מתמודדת מול קשה נורא לקשה מאד
ולפעמים אני מתלבטת מה יותר קשה....
דמעות של דם בחיים שהיו (שהנפש עמדה לקרוס וזה היה סכנת חיים)
מול דמעות של אובדן
אבדתי בעל (אדם טוב ויקר קושי נפשי אמיתי שלא ניכר מבחוץ)
אבדתי ילדים (משמורת משותפת)
אבדתי בית (קבוע ויציב)
אבדתי גב כלכלי מסודר ויציב

וקבלתי מתנה המון שיפוטיות, בושה, הסתרה, בדידות, מבטים, סטיגמות, רכילויות, דיבורים,

חשוב לי לשתף כדי שאנשים יתחילו לפתוח את הלב בלי לחשוב יותר מידי...
 

א. שטיגליץ

משתמש מקצוען
ב״ה אנחנו לא במצב של העולם הכללי שבו אחוז עצום מהגירושין נגרמים מסיבות שאינן מוצדקות מספיק
אנחנו עדיין לא במקום הזה, וכל עוד ישנה אוירה חברתית שמתנגדת לגרושין, זה ישאר כך.
וכל מה שאני טוען שהאוירה החברתית הזו היא בריאה לצורך כך.
יש כבר חלקים בציבור החרדי שהאוירה קצת השתחררה בזה לצערנו.
מדברים כאן על האנשים האלו,
שגם סבלו מסכת נישואים איומה, גם התגרשו בצער רב מתוך שיקול דעת שכל ישר ודעה צלולה שזה מה שעליהם לעשות, גם סובלים מבדידות וכול מה שגירושין מביא איתו לא פחות קשה מאלמנות.
אני מסכים לגמרי.
אבל החברה כחברה לא יכולה לא לברר על כל אחד מה בדיוק הסיבה שלו לגרושין, וטוב שכך. (למרות שלפעמים אכן החברה מנסה מאוד לברר את הסיבות...) לכן ממילא כך יצא, עובדה מצערת, אבל עובדה.
אולי עדיף שאלו שלא התגרשו יעבדו על המידות ולא ישפטו וישפכו דם??
אתם גם מאלו שעדיין בטוחים שכל גירושים מקורו בעבודה על המידות?
חבל מאוד שלא קראתם את דברי כראוי ועל מה הגבתי. אני ממליץ לקרוא...
לפני טענו שכמו שאף אחד לא רוצה להיות חולה אף אחד לא רוצה להיות גרוש, ועל זה טענתי שבניגוד לחולי יש "יתרונות" בלהיות גרוש, ולכן טוב שיש משקל נגד שגורם לאנשים לחשוב יותר ולהשקיע יותר לפני מעשה.
ודאי שלא כתבתי שלגרושים ישנה בעיה במידות לא לכולם ולא למקצתם. אני מכיר אישית גרושים מקסימים ממש, דיברתי על הסיכון שיש בכך שיקרה לנשואים מה שקורה בציבור החילוני - שלהתגרש זה חלק מהחיים. (ואם אני לא מובן כאן - תעברו עוד פעם על מה שכתבתי שם.)
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה