הנושאים החמים
הנושאים החמים
קיץ תשפ"ב, בני ברק.
המאוורר העתיק והחורק לא הצליח לקרר את האווירה במשרד הקטן. נס שיש מזגן.
"מוטי מארגון "מתנת החיים", האיש והכליות", הציג את עצמו הבכיר שבחבורה. "התכנסנו כאן לשיתוף פעולה ראשוני מסוגו".
"כידוע", נאנח השני, "ההוצאות מרובות וההכנסות מועטות. לא הצגתי את עצמי, שמשון מארגון "ידיים לאח". אין ברירה אלא לשתף פעולה. ולא כמו בפעם הקודמת".
"אבל איך?" תהה הגבוה שבחבורה. "מושיקו. "הסעות הקרן". אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור ירא חטא!"
"לי יש רעיון". הבריק הגוץ. "חזקי. "יד נחמיה ויהודית" סניף התמחוי צפת. נפרסם על הגרלות פרסים בין התורמים סכום ומעלה, אבל למעשה זו תהיה הגרלה אחת! על דופלקס בטבריה. כמובן, לתורמים אין דרך לדעת שמדובר על אותו דופלקס"...
"מה כבר יכול להשתבש?"...
>>>
קיץ תשפ"ג. טבריה.
יאחווילי יאחוולה יאווחוולם...
הצלילים בקעו מגליל הרמקול אל הסלון הצר, מפריחים יונה תמימה מהמרפסת.
"אתה מוכן לכבות כבר?" נאנק שם אברך מזיע, מפריח טבעות עשן מסיגריית כאמל. "קודם כל, ספירת העומר. שלוש-מאות-כל – למה מוזיקה ערבית למה?!"
"אחינו בניטה הנהג, ברגוע סופרסטאר". השיב המתפרקד במבטא ים תיכוני ובסבלנות בת עשב. "אני אמנם "בן שרה" מצד האמא, אבל אחמד מצד עצמי. לכן אצלי כבר מותר מוזיקה. ערבית".
"מה עם קצת התחשבות? אנחנו מנסים לגור כאן יחד!" בפתח עמד בעל החדר השלישי בדופלקס, נושא ארגז לחם טרי פרוס. "הבאתי לנו לחם חדש לא אנג'ל! שיהיה מה לאכול... איך השגתי? בוא נאמר בעדינות שבבית התמחוי לא יהיה מה לאכול מחר".
"מקווה שהבאת גם קיי-שלוש-מאות-כל, בנצי", הזכיר בניטה. "למה החדר שלך כולו מצרכי מזון!"
"תגיד תוד..." החל בנצי לענות, אבל נקישות עצבניות נשמעו מהחדר הרביעי.
"חברים, אפשר קצת שקט?" נשמע קול חלוש מתוך החדר. "יש פה בן אדם עם כליה אחת שמנסה לישון".
"ראיתם מי מדבר?" קפץ בניטה כנשוך נחש שמצא שלל רב. "ההוא שזכה פה אפילו שלא הוציא שקל מהכיס, קמצן".
"הארנק שלו יקר לו יותר מהכליה שלו". החרה החזיק אחריו אחמד.
"אבל"...
"שתוק שתוק, יא מיליונר".
המאוורר העתיק והחורק לא הצליח לקרר את האווירה במשרד הקטן. נס שיש מזגן.
"מוטי מארגון "מתנת החיים", האיש והכליות", הציג את עצמו הבכיר שבחבורה. "התכנסנו כאן לשיתוף פעולה ראשוני מסוגו".
"כידוע", נאנח השני, "ההוצאות מרובות וההכנסות מועטות. לא הצגתי את עצמי, שמשון מארגון "ידיים לאח". אין ברירה אלא לשתף פעולה. ולא כמו בפעם הקודמת".
"אבל איך?" תהה הגבוה שבחבורה. "מושיקו. "הסעות הקרן". אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור ירא חטא!"
"לי יש רעיון". הבריק הגוץ. "חזקי. "יד נחמיה ויהודית" סניף התמחוי צפת. נפרסם על הגרלות פרסים בין התורמים סכום ומעלה, אבל למעשה זו תהיה הגרלה אחת! על דופלקס בטבריה. כמובן, לתורמים אין דרך לדעת שמדובר על אותו דופלקס"...
"מה כבר יכול להשתבש?"...
>>>
קיץ תשפ"ג. טבריה.
יאחווילי יאחוולה יאווחוולם...
הצלילים בקעו מגליל הרמקול אל הסלון הצר, מפריחים יונה תמימה מהמרפסת.
"אתה מוכן לכבות כבר?" נאנק שם אברך מזיע, מפריח טבעות עשן מסיגריית כאמל. "קודם כל, ספירת העומר. שלוש-מאות-כל – למה מוזיקה ערבית למה?!"
"אחינו בניטה הנהג, ברגוע סופרסטאר". השיב המתפרקד במבטא ים תיכוני ובסבלנות בת עשב. "אני אמנם "בן שרה" מצד האמא, אבל אחמד מצד עצמי. לכן אצלי כבר מותר מוזיקה. ערבית".
"מה עם קצת התחשבות? אנחנו מנסים לגור כאן יחד!" בפתח עמד בעל החדר השלישי בדופלקס, נושא ארגז לחם טרי פרוס. "הבאתי לנו לחם חדש לא אנג'ל! שיהיה מה לאכול... איך השגתי? בוא נאמר בעדינות שבבית התמחוי לא יהיה מה לאכול מחר".
"מקווה שהבאת גם קיי-שלוש-מאות-כל, בנצי", הזכיר בניטה. "למה החדר שלך כולו מצרכי מזון!"
"תגיד תוד..." החל בנצי לענות, אבל נקישות עצבניות נשמעו מהחדר הרביעי.
"חברים, אפשר קצת שקט?" נשמע קול חלוש מתוך החדר. "יש פה בן אדם עם כליה אחת שמנסה לישון".
"ראיתם מי מדבר?" קפץ בניטה כנשוך נחש שמצא שלל רב. "ההוא שזכה פה אפילו שלא הוציא שקל מהכיס, קמצן".
"הארנק שלו יקר לו יותר מהכליה שלו". החרה החזיק אחריו אחמד.
"אבל"...
"שתוק שתוק, יא מיליונר".
נערך לאחרונה ב:
