קורונה הגזירות החדשות☹

נועה מ · 17/7/20

בלת"ק
משהוא יודע מה עם החוץ במתמטיקה?

שריתאליז · 17/7/20

אנחנו נסענו ונוסעים.
חמותי שתהיה בריאה אמרה שחמי נפטר מבדידות בקורונה.
ואם היא צריכה למות לפחות לא תהיה בבדידות כי זה לא שווה לה.
היא רוצה את כולנו לידה. לבוא ולשמוח.

stars · 19/7/20

נכתב ע"י מרובע:
נקודה לדיון: מיהו חרדי.

בלת"ק חלקי
(מקווה שאני לא מסיט יותר מדי את הדיון...)

המונח "חרדי" נגזר מהמילה חרד, ומקורו מהפסוק: "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו" (ישעיהו ס"ו, ה').
פירוש כפול יש למילה חרד: מפחד ודואג. ניתן לומר שאדם חרד ממשהו = מפחד ממשהו, וניתן לומר שאדם חרד למשהו = דואג שמשהו יקרה.
בעיקרון, שני הפירושים הללו ענין אחד הוא, אולם אליבא דאמת חילוק מהותי יש בין השניים:
הראשון - המפחד - מקיים את רצון בוראו אך ורק מכיון שהוא מפחד ממנו. עבודה מיראה. ולו יכול היה להתחמק מהעול, אכן היה עושה זאת.
לעומתו השני - הדואג - דואג לקיים את רצון בוראו משום שהוא אוהב אותו, כדרך שהורה חרד לשלום ילדו.
תכונה נוספת יש לחרד, שדואג הוא לנשוא החרדה (כלומר למי שהוא דואג לו או מפחד ממנו) בשלמות.
זוהי תמצית המונח חרדה.
עולה מכך, כי הגדרת החרד לדבר ה' היא: אדם העושה את רצון ה' בשלמות מיראה ומאהבה.
מכאן נסיק כי אין כל הבדל בין החרדי לדתי, כל עוד שניהם עושים את רצון ה' בשלמות מיראה ומאהבה.

אבל לא. יש הבדל.
אם ננתח מבחינה לשונית את המילה חרדה ונפעיל אותה על רבים, נקרא להם "חרדים" או "חרדתיים", ואילו ליחיד נקרא "חרד" או "חרדתי".
מאיפה - אם כך - הגיעה המילה "חרדי"?
אין זאת אלא כי המונח חרדי הוא מונח חברתי, כפי שנקרא לחברונאי, לפונביז'אי, ולהבדיל - לישראלי ולאמריקאי. כלומר, בין יתר הסיומות, לעתים סיומת האות יו"ד מעידה על השתייכות חברתית.
משכך עולה כי חרדי הינו מושג חברתי מובהק, ואין בהכרח קשר בינו לבין המונח חרד.
ממילא כל מי שאינו חרדי אך שומר תורה ומצוות, נחשב לדתי. ולא משנה לאיזו חברה הוא משתייך - חרדי הוא לא, דתי הוא כן.
כי 'דתי' זה מונח דתי, ואילו 'חרדי' זה מונח חברתי.

סערצע · 19/7/20

על פי זה ניתן לומר, כי יתכן 'חרדי' שאיננו 'דתי'...

דודסטו · 19/7/20

זכור לי על רב שסיפר שכששאלו אותו למה יש כ"כ הרבה חרדים שלא ממש ישרים בעסק (לא יודעת מאיפה המידע הזה) הוא שאל אותם למה לא שואלים אותה שאלה על מחללי שבת חרדים

והמסר ברור

stars · 19/7/20

נכתב ע"י סערצע:
על פי זה ניתן לומר, כי יתכן 'חרדי' שאיננו 'דתי'...

נכון

java · 19/7/20

נכתב ע"י נוד ניקית:
זה לא כ"כ נכון.
מכירה אישית כמה וכמה שהיו זהירים במיוחד עם מסיכה מהגבות ועד הגורגורת-ונדבקו...

ברור. כי המכה מגנה יותר שלא ידביקו מאשר שלא ידבקו.
אז האנשים שאת מכירה נזהרו מאוד עם המסיכה והגנו על כל הסביבה שלהם,
אבל מה לעשות שאחרים היו פחות אכפתיים ולא הקפידו על מסכה והדביקו אותם.

מרובע · 19/7/20

שורש המילה חרדי נגזר אולי ממה שהיה בזמן החרדים הקדומים.
כיום חרדי הוא מושג חברתי לגמרי והוא כולל את כל מי ששייך למושג החברתי הזה. ואין טעם לנסות להוציא אנשים מחוץ להגדרה על ידי בדיקת שורש המילה.

פרחונית108 · 19/7/20

סרטון מחזק

פרחונית108 · 19/7/20

אני רואה שזה לא עלה כי זה גדול מידי

פ.נ · 19/7/20

נכתב ע"י אפשרי:
תמיד בעיה כשמתעסקים בציבור.

אם כולם היו עם מסכות ו2 מטר. לא היה צריך לסגור שום דבר. באמת. הכל היה יכול להמשיך כ-ר-ג-י-ל.

הייתי צריך להוסיף מילה אחת והיא התנהלות נכונה.......

גלבוע · 19/7/20

נכתב ע"י מרובע:
החרדים הקדומים.

לייק לביטוי

למאי נפקא מינה · 19/7/20

בעניין הנסיעות לשבת, אני מכיר מאות משפחות צעירות - פחות מחמש שנים על הכביש, שמשבת פרה, עד סוף אייר - סיום הגל הראשון, היו בבית כל שבת, למרות ההרגל השונה.
וכך זה חזר להיות בגל הנוכחי, בלי לחשוב מתי הוא יסתיים.

שריתאליז · 19/7/20

נכתב ע"י למאי נפקא מינה:
בעניין הנסיעות לשבת, אני מכיר מאות משפחות צעירות - פחות מחמש שנים על הכביש, שמשבת פרה, עד סוף אייר - סיום הגל הראשון, היו בבית כל שבת, למרות ההרגל השונה.
וכך זה חזר להיות בגל הנוכחי, בלי לחשוב מתי הוא יסתיים.

צריך לחשוב על המשפחות שלהם.
אם הם בודדים ומעדיפים שיגיעו אליהם למרות
יש לשקול נסיעה.
אם מדובר בקושי האישי שלהם- אכן. זה מה שצריך לעשות

למאי נפקא מינה · 19/7/20

נכתב ע"י שריתאליז:
צריך לחשוב על המשפחות שלהם.
אם הם בודדים ומעדיפים שיגיעו אליהם למרות
יש לשקול נסיעה.
אם מדובר בקושי האישי שלהם- אכן. זה מה שצריך לעשות

נכון.
אבל קודם כל - זוהי המלצת המרא דאתרא כאן בפה מלא.
[לא חשבתם איך אני מכיר מאות כאלו?]
ושנית, יש מי שיאמר שבזמן סכנה, לא אלו החישובים.
כמובן צריך להתקשר, ולתת להורים לשוחח גם עם הנכדים, ולשלוח תמונות ועוגות וכו', אבל לא לבוא.

פ.נ · 19/7/20

נכתב ע"י למאי נפקא מינה:
נכון.
אבל קודם כל - זוהי המלצת המרא דאתרא כאן בפה מלא.
[לא חשבתם איך אני מכיר מאות כאלו?]
ושנית, יש מי שיאמר שבזמן סכנה, לא אלו החישובים.
כמובן צריך להתקשר, ולתת להורים לשוחח גם עם הנכדים, ולשלוח תמונות ועוגות וכו', אבל לא לבוא.

בשביל זה יש זום....

למאי נפקא מינה · 19/7/20

נכתב ע"י פ.נ:
בשביל זה יש זום....

רובם המכריע לא יודעים מה זה
ברוך ה'!

שריתאליז · 19/7/20

נכתב ע"י פ.נ:
בשביל זה יש זום....

זה לא מספק.
שעה ביום בשיחה לכל היותר!!!
לא מהווה תחליף לאנושיות.
ואני כותבת את זה בצער גדול לאחר שחמי נפטר בבית אבות
כשהיה אסור לבקר. ודיברנו איתו בטלפונים ושוחחנו כמה פעמים ביום. והוא היה עצוב וכל הזמן שאל: מתי תבואו .מתי תבואו
וערב אחד חמותי אמרה לו שהשבוע יתנו בעה להכנס לבתי אבות לבקש.
אמר לה: עד שתבואו אני לא יהיה כאן.
ולמחרת!!!!! מצאו אותו במיטתו ללא רוח חיים.

מאז חמותי אומרת: תבואו.
אני לא רוצה למות בבדידות ולא מבדידות.

כמובן שנזהרים. כמובן שמי שחולה לא עליו להגיע
אבל הבודדים והמבוגרים צריך לתת להם נחת ושמחה ולהיות איתם.
ושומר פתאיים ה.

פ.נ · 19/7/20

נכתב ע"י שריתאליז:
זה לא מספק.
שעה ביום בשיחה לכל היותר!!!
לא מהווה תחליף לאנושיות.
ואני כותבת את זה בצער גדול לאחר שחמי נפטר בבית אבות
כשהיה אסור לבקר. ודיברנו איתו בטלפונים ושוחחנו כמה פעמים ביום. והוא היה עצוב וכל הזמן שאל: מתי תבואו .מתי תבואו
וערב אחד חמותי אמרה לו שהשבוע יתנו בעה להכנס לבתי אבות לבקש.
אמר לה: עד שתבואו אני לא יהיה כאן.
ולמחרת!!!!! מצאו אותו במיטתו ללא רוח חיים.

מאז חמותי אומרת: תבואו.
אני לא רוצה למות בבדידות ולא מבדידות.

כמובן שנזהרים. כמובן שמי שחולה לא עליו להגיע
אבל הבודדים והמבוגרים צריך לתת להם נחת ושמחה ולהיות איתם.
ושומר פתאיים ה.

זה ברור.......
עם לא רואים אותם לפחות רואים אותם דרך המחשב......
אגב שמעתי שהיו כאילו שעברו לגור בבית של הסבים במשך כל תקופת הקרונה......העיקר לא להשאיר אותם לבד....

מרחבית · 19/7/20

נכתב ע"י שריתאליז:
מאז חמותי אומרת: תבואו.
אני לא רוצה למות בבדידות ולא מבדידות.

איזו דילמה איומה! כי מי שחלה בקורנה, הוא בבדידות הכי קשה.
שד' ייתן לכם את העצה הנכונה מה לעשות.
ובכל מקרה, חשוב להקפיד על מה שכן אפשר. כי זה לא הכל או לא כלום, אלא מה שאפשר - אפשר. וכל השתדלות יש לה בע''ה משמעות.