הבנות שגויות בביאור פסוקים

[ערך רב]

.

שמעתי כמה פעמים שאומרים בעלינו 'כי לך תכרע כל ברך' עם תי''ו רפויה. זה נגד כללי הדקדוק, וגם בסידור התי''ו מודגשת...

למה זה נוגד את כללי הדקדוק? תיבה המסתיימת בכ"ף קמוצה שהיא הברה פתוחה, דינה כאילו הסתיימה בכ"ף קמוצה ואחריה ה"א, ולא יבא דגש בבגד כפת אחרי אותיות אהו"י. ולא חסר דוגמאות כאלה: כגון "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", "אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה'" (תהלים יח, נ), "וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא" (ירמיה לט, יז), וכהנה רבות.

 

[גלבוע]

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה,
אותו עקרון. על כאילו מילים עושים בכלל שיר.

נו, גם על 'אלי ציון' יש שיר.
השאלה מה זה שיר. לפעמים זו צורה של בכי.

 

[רוצה טוב]

צריך לומר להניח תפילין עם שווא נע וכן שמע ישראל עם שווא נע.
ומרבית האנשים אומרים את זה עם שווא נח.

 

[ערך רב]

"וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל תִּירָא" (ישעיה ז, ד, הפטרת יתרו).
אם לא תירא מדוע תישמר? וכיצד מתאים "השמר" עם "השקט"?
על כן פירשו הרבה מפרשים (רש"י, אבן עזרא, רד"ק ועוד), ש"השמר" כאן משמעו תנוח במקום כיין השוקט על שמריו.
[אמנם בתרגום מתרגם בלשון שמירה ויש הנוקטים כך, ונמצא שאיננה טעות גמורה.]

 

[ערך רב]

צריך לומר להניח תפילין עם שווא נע וכן שמע ישראל עם שווא נע.
ומרבית האנשים אומרים את זה עם שווא נח.

נא לשים לב.
אשכול זה לא נפתח להצביע על טעויות בדקדוק, אלא על טעויות בהבנת הפסוקים.

 

[למען דעת]

למה זה נוגד את כללי הדקדוק? תיבה המסתיימת בכ"ף קמוצה שהיא הברה פתוחה, דינה כאילו הסתיימה בכ"ף קמוצה ואחריה ה"א, ולא יבא דגש בבגד כפת אחרי אותיות אהו"י. ולא חסר דוגמאות כאלה: כגון "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", "אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה'" (תהלים יח, נ), "וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא" (ירמיה לט, יז), וכהנה רבות.

לו היו כאן טעמים, היה טעם מפסיק במילה 'לך', וממילא אחריה יבוא דגש

כיוצא בדבר: "ומלכותו בְּרצון קבלו עליהם", ולא "בְרצון"

 

[בתנופה]

אני עכשיו נזכר, ששנה אחת בחנוכה אני שומע ת'שכן מפזם:
"אומר לה' מחסי עליון, שמת מעונך.."
במקום; אומר לה' מחסי, עליון שמת מעונך.."

 

[ערך רב]

לו היו כאן טעמים, היה טעם מפסיק במילה 'לך', וממילא אחריה יבוא דגש

כיוצא בדבר: "ומלכותו בְּרצון קבלו עליהם", ולא "בְרצון"

אתה צודק, ואביא סימוכין לדבריך:
הפיסקא "כי לך תכרע כל ברך" מבוססת על הפסוק בישעיה מה, כג: "כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֽׁוֹן".

 

[כוכב מאיר]

הרבי מטשורטקוב זי"ע אמר פעם שאילולא המנגינה
לא היה לנשים זכות לחיות.
וביאר: הגמרא אומרת בתמיה (לעניין מזוזה): "גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי?"
ואילולא המנגינה (סימן השאלה) היה אפשר לקרוא בפשיטות "גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי!"
ללמדך כוחו של ניגון!

שמעתי ווארט זה בשם האדמו"ר מבעלז (היום ההילולא שלו) והוא הסביר שלכן נשים אוהבות נגינה כי עיקר חיותם בזכות כח הנגינה ...

 

[כוכב מאיר]

לא פסוק, אבל...
הביטוי 'איכשר דרא', מובא בגמרא פעמיים ושתיהן בלשון תמיהה. "האם ייתכן שאיכשר דרא, ודורינו טוב יותר מדורות קודמים?! ברור שלא!"

נו, זה לא טעות בהבנת הנקרא ! הגמרא משתמשת עם זה בלשון תמיהה, וכל אחד יכול להשתמש עם זה כרצונו !

 

[גיטי 123]

לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה,
אותו עקרון. על כאילו מילים עושים בכלל שיר.

זה שיר נוגה. מה הבעיה?
יש הרבה שירים במנגינה עצובה על דברים עצובים.

 

[תלמידים]

טעות בדקדוק:
תהלים צד
"הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט"
יש כאלה קוראים "הנׂוטֶעַ" (לא כך מנקדים, אבל בערך..).

 

[בראש מילה]

שגיאות בפיסוק של פסוקים וחלקים בתפילה שומעים המון, ובאמת העניין נובע ברוב המקרים ממנגינה שמעוותת את הפיסוק.
לדוג':
ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון, לדור ודור הללוי-ה...
אז בקול, רעש גדול, אדיר וחזר משמיעים קול... (מיהם אדיר וחזק הללו? )

 

[קו מחשבה]

אחד מהראשונים מבאר שמדובר בשני מלאכים שנקראים אדיר וחזק.

היו שרצו לטעון שזאת טעות, היה כתוב או"ח = אופנים וחיות, ופתחו בטעות את ראשי התיבות או"ח = אדיר וחזק. אבל יש הרבה ראיות נגד הטענה הזאת.

 

[הגיג]

אצל שאול ואגג כתוב: וילך אגג "מעדנוֹת" (לא זוכר את הלשון המדוייק)
והפירוש של מעדנות הוא "מקושר/מאוזק".
ולא כמו בשימוש הנפוץ בביטוי הזה שהוא צעד נינוח ורגוע.

גם זה וגם 'עיקרו של בית' כמדומני מופיע כפירוש!
מעדנות - מעודן ומפונק מופיע יש על זה מערכה מוסרית שלמה.

זה אשכול קצת מסוכן כי באמת כל טעות צריך לבדוק אם אין אף מפרש שאומר דווקא כך.
היתה לנו מורה שהוכיחה לנו דרך הפסוק 'בצע אמרתו' באיכה שזה לא מה שחושבים אלא 'ביזע פורפורין שלו' - קרע את בגדו.
אז נכון שזה היה נכון, אבל גם הפירוש של 'קיים מאמרו' קיים! ולדעתי היא פשוט לא ידעה את זה...

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

למה זה נוגד את כללי הדקדוק? תיבה המסתיימת בכ"ף קמוצה שהיא הברה פתוחה, דינה כאילו הסתיימה בכ"ף קמוצה ואחריה ה"א, ולא יבא דגש בבגד כפת אחרי אותיות אהו"י. ולא חסר דוגמאות כאלה: כגון "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", "אוֹדְךָ בַגּוֹיִם ה'" (תהלים יח, נ), "וְהִצַּלְתִּיךָ בַיּוֹם הַהוּא" (ירמיה לט, יז), וכהנה רבות.

יישר כח.
א"כ צריך להגיה הסידורים מחדש.
---
ראיתי את התגובה של 'למען דעת' מאוחר יותר, והיא הצילה את הסידורים מהגהה מחודשת.
תודה!

 

[קו מחשבה]

נו, זה לא טעות בהבנת הנקרא ! הגמרא משתמשת עם זה בלשון תמיהה, וכל אחד יכול להשתמש עם זה כרצונו !

נו, ובמה זה שונה מ"כי האדם עץ השדה"?

 

[עדיאל]

אני עכשיו נזכר, ששנה אחת בחנוכה אני שומע ת'שכן מפזם:
"אומר לה' מחסי עליון, שמת מעונך.."
במקום; אומר לה' מחסי, עליון שמת מעונך.."

כנראה הכוונה ל:
אומר לה', מחסי ומצודתי, אלקי, אבטח בו,

או:
כי אתה ה' מחסי, עליון שמת מעונך

 

[עדיאל]

הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.

מישהו יודע להסביר לי למה ה"בצלצלי" הראשון עם ב' רפויה והשניה דגושה?

 

[כוכב מאיר]

נו, זה לא טעות בהבנת הנקרא ! הגמרא משתמשת עם זה בלשון תמיהה, וכל אחד יכול להשתמש עם זה כרצונו !

נו, ובמה זה שונה מ"כי האדם עץ השדה"?

בהערה על כי האדם עץ השדה - בלשון בתמיהה, זאת אומרת שאדם לא נמשל לעץ השדה, ועל זה שואלים וכי האדם נמשל לעץ השדה ?
בדוגמא של 'איכשר דרא' הכוונה המילולית של זה = 'הדור כשר' הגמרא שואלת האם איכשר דרא ? ואפשר להשתמש עם זה גם בצורה הפוכה, אכן איכשר דרא בפרט זה וזה.
בתקווה שהובנתי