(טוב, חזרתי עכשיו ממירון, לא קראתי מה כתבו פה לפני בכלל,
קודם כל אני חייב לפרוק את כל מה שיש לי בבטן וזה הרבה....)
במילים ספורות - גנבו לנו את מירון!!!
ונכון שעכשיו יעלו כל המצקצקים ויצקצקו במקלדתם ששכחתי מה היה שנה שעברה, והאסון הנוראי, וכו' וכו',
אבל, וזה אבל אחד גדול,
מה שקורה במירון זה פשוט טירוף מערכות וחוצפה אחת גדולה יותר מידי!!!
קודם כל, 6 שעות נסיעה בהלוך, כן שש שעות, + 3 עצירות ביניים ל"וויסות"... (כבר לא נשאר אצלי מה להתווסת...)
כל מקום מחכים שעות (אל תשכחו שנסעתי בלילה, והכבישים היו ריקים) - אנשים סיפרו לי שחיכו בנקודות ה"ויסות" הנוראיות האלו למעלה משעתיים / שלוש !!!!
אין עם מי לדבר כמעט בכלל בכל המקומות האלו, בעצירה הראשונה (לא זוכר את שם המקום) היו עשרות אוטובוסים!!! ללא הגזמה , מכל הארץ.
ואחרי שש שעות סיוט, שאנשים (מבוגרים וצעירים) כבר בוכים מרוב תסכול, שעם סוס ועגלה היינו מגיעים יותר מהר....
מגיעים בשעה טובה למירון,
והנה המציאות המפוצצת / מעצבנת / מרתיחה / מקוממת / וכו'
ההר פשוט די שומם!!!!!!!!!
ויחסית (ויותר מיחסית) אין בו כמעט אנשים, אז למען ה',
למה אתם מעכבים אנשים שעות שעות בכל החניונים??????????,
(וזה לא רק בשעה שלי, אלא גם אח"כ, אנשים שהגיעו, בתשע / עשר /ואח"כ, כולם עם אותו סיפור של חמש / שש שעות נסיעה!!!!)
ולא די בכל זה, שהר שומם וכו',
כל כמה מטרים עשרות יסמניקי"ם חוסמים את הדרך - למה? הא פשוט, צריך לפנות את ההר
אייי, הרי אין ממי, לא משנה, זה מסוכן "בשבילכם" אם יהיה מידי דוחס....
ורק אם ביחד, עשרות אנשים דוחפים בכוח, הם נשברים ונותנים לעלות הלאה, וכך עוד מחסום אנושי ועוד מחסום - רק בכוח!!
וכמובן חשוב לציין, בכל המחסומים או שוטרים / חיילים / מאבטחים - רובם ככולם ערבים, שמחטיפים מכות ללא הבחנה, ללא רחם
ולקינוח, כמובן חייבים לגוון את "דרך מהדרין" בדווקא עם כמה חיילות, למה? ככה!!!
טוב, עולים למעלה,
מגיעים ל"נחש", אז ככה, מי שמגיע מהדרך המעורבת (שלא הייתה כמעט בכלל מעורבת, וזה די כצפוי, כי השנה אין כמעט "עמך" במירון, ושווה להקדיש לזה דיון, אבל לא עכשיו...) עובר חופשי בקלות ובמהירות, אבל מי שבא מדרך מהדרין ממתין, וממתין, וממתין, וממתין, עשרות דקות (אני חיכיתי למעלה מ25 דקות, אף שלא היה אנשים שנכנסו באותו זמן לגברים שלא מדרך מהדרין, שוב, סתם!)
ואז נכנסים לנחש המקולל, אוי, כמעט ירדו לי דמעות בעיניים, נחש צר ומתפתל, מרגיש כמו חיות ברך לקווי השחיטה, וכל הזמן צעקות במבטא ערבי "להתקדם להתקדם, לא להתעכב", מי שמתעכב טיפ טיפה של עוד שנייה - מקבל מייד גערה מאיימת, ואפשר לחשוב, מירון די ריקה בכלל כאמור,
יוצאים משם לרחבת תו"א - כמה מאות בודדות! של אנשים, חלקם אומרים תהילים בשמש הקופחת, וחלקם (להערכתי לא יותר מ100/150 איש) רוקדים לכבוד היום - השעה 10:30 בבוקר
עליתי למעלה, לרחבת באיאן- מאירק'ה פראנק עומד על סולם ומנסה בעליבות לרומם את קהל ה"אלפים" שמנה בסביבות 300/350 איש גג!!!!
מירון בתפארתה,
בפינה עומדות כמה נשים בודדות (שאגב סיפרה לי אשתי שנשים היו השנה די נדירות עד עשרות בודדות בכל מירון)
(טוב, עד כאן לעכשיו, קצת נרגע לי, המשך יבוא בל"נ...
וסליחה על האורך)
קודם כל אני חייב לפרוק את כל מה שיש לי בבטן וזה הרבה....)
במילים ספורות - גנבו לנו את מירון!!!
ונכון שעכשיו יעלו כל המצקצקים ויצקצקו במקלדתם ששכחתי מה היה שנה שעברה, והאסון הנוראי, וכו' וכו',
אבל, וזה אבל אחד גדול,
מה שקורה במירון זה פשוט טירוף מערכות וחוצפה אחת גדולה יותר מידי!!!
קודם כל, 6 שעות נסיעה בהלוך, כן שש שעות, + 3 עצירות ביניים ל"וויסות"... (כבר לא נשאר אצלי מה להתווסת...)
כל מקום מחכים שעות (אל תשכחו שנסעתי בלילה, והכבישים היו ריקים) - אנשים סיפרו לי שחיכו בנקודות ה"ויסות" הנוראיות האלו למעלה משעתיים / שלוש !!!!
אין עם מי לדבר כמעט בכלל בכל המקומות האלו, בעצירה הראשונה (לא זוכר את שם המקום) היו עשרות אוטובוסים!!! ללא הגזמה , מכל הארץ.
ואחרי שש שעות סיוט, שאנשים (מבוגרים וצעירים) כבר בוכים מרוב תסכול, שעם סוס ועגלה היינו מגיעים יותר מהר....
מגיעים בשעה טובה למירון,
והנה המציאות המפוצצת / מעצבנת / מרתיחה / מקוממת / וכו'
ההר פשוט די שומם!!!!!!!!!
ויחסית (ויותר מיחסית) אין בו כמעט אנשים, אז למען ה',
למה אתם מעכבים אנשים שעות שעות בכל החניונים??????????,
(וזה לא רק בשעה שלי, אלא גם אח"כ, אנשים שהגיעו, בתשע / עשר /ואח"כ, כולם עם אותו סיפור של חמש / שש שעות נסיעה!!!!)
ולא די בכל זה, שהר שומם וכו',
כל כמה מטרים עשרות יסמניקי"ם חוסמים את הדרך - למה? הא פשוט, צריך לפנות את ההר
אייי, הרי אין ממי, לא משנה, זה מסוכן "בשבילכם" אם יהיה מידי דוחס....
ורק אם ביחד, עשרות אנשים דוחפים בכוח, הם נשברים ונותנים לעלות הלאה, וכך עוד מחסום אנושי ועוד מחסום - רק בכוח!!
וכמובן חשוב לציין, בכל המחסומים או שוטרים / חיילים / מאבטחים - רובם ככולם ערבים, שמחטיפים מכות ללא הבחנה, ללא רחם
ולקינוח, כמובן חייבים לגוון את "דרך מהדרין" בדווקא עם כמה חיילות, למה? ככה!!!
טוב, עולים למעלה,
מגיעים ל"נחש", אז ככה, מי שמגיע מהדרך המעורבת (שלא הייתה כמעט בכלל מעורבת, וזה די כצפוי, כי השנה אין כמעט "עמך" במירון, ושווה להקדיש לזה דיון, אבל לא עכשיו...) עובר חופשי בקלות ובמהירות, אבל מי שבא מדרך מהדרין ממתין, וממתין, וממתין, וממתין, עשרות דקות (אני חיכיתי למעלה מ25 דקות, אף שלא היה אנשים שנכנסו באותו זמן לגברים שלא מדרך מהדרין, שוב, סתם!)
ואז נכנסים לנחש המקולל, אוי, כמעט ירדו לי דמעות בעיניים, נחש צר ומתפתל, מרגיש כמו חיות ברך לקווי השחיטה, וכל הזמן צעקות במבטא ערבי "להתקדם להתקדם, לא להתעכב", מי שמתעכב טיפ טיפה של עוד שנייה - מקבל מייד גערה מאיימת, ואפשר לחשוב, מירון די ריקה בכלל כאמור,
יוצאים משם לרחבת תו"א - כמה מאות בודדות! של אנשים, חלקם אומרים תהילים בשמש הקופחת, וחלקם (להערכתי לא יותר מ100/150 איש) רוקדים לכבוד היום - השעה 10:30 בבוקר
עליתי למעלה, לרחבת באיאן- מאירק'ה פראנק עומד על סולם ומנסה בעליבות לרומם את קהל ה"אלפים" שמנה בסביבות 300/350 איש גג!!!!
מירון בתפארתה,
בפינה עומדות כמה נשים בודדות (שאגב סיפרה לי אשתי שנשים היו השנה די נדירות עד עשרות בודדות בכל מירון)
(טוב, עד כאן לעכשיו, קצת נרגע לי, המשך יבוא בל"נ...
וסליחה על האורך)