אין ספק שיש מקרים מסוימים בהם גמח יכול להציל משפחה
אבל מאוד יתכן שכל מהות הגמחים היום,
הם בדיוק הפוך מחסד.
הם הם הגורמים לחובות של רוב הציבור החרדי!
נכון שזה מורכב קצת, אבל נסו רגע לעצום עיניים ולדמיין מה היה קורה אילו לא היו בכלל גמחי"ם היום אצלינו...
זוגות לא היו מתחתנים?
לא היו לובשים שמלת כלה בליל החתונה?
לא היו קונים שטיירמל?
היו שוברים צלחת, מתחתנים,
אבל מתחתנים בדיוק מהכסף שיש, בלי שקל אחד יותר!
האם אין צד גדול לאמר שהגמחי"ם היום אחראים במידה לא מבוטלת על המשבר הכלכלי שכמעט כל משפחה חרדי ממוצעת חווה בתקופת חתונות הילדים? (ובהרבה מקרים עוד הרבה קודם...)
אולי הגיע הזמן להקים זעקה גדולה בנושא כאוב זה.
אולי קריאה של רבנים גדולים לעצור את השימוש בגמחי"ם, ולהשאיר אותם רק למקרים של פיקוח נפש או צרכים רפואיים דחופים.
אולי פשוט לסגור את כל הגמחים, בשילוב פתרונות ברי קיימא של עריכת שמחות במחירים של פעם...
דיברו הרבה על חתונות הקורונה.
ראו כמה כואב לציבור, המצב הנוכחי שלא באמת יכול להימשך,
רק למה באמת המהפך לא קרה, וגם לא יקרה?
התשובה עצובה מאוד- כי יש גמחי"ם!
כל זמן שיש גמ"ח שנותן למחותן את האופציה לחתן באולם גדול, ולקנות את כל כלי הכסף ותכשיטי הזהב,
ולעשות שבת שבע ברכות, ולשכור שמלות יקרות, וכו וכו,
אז מה ייתן לו את העוצמה להגיד: עד כאן??
אולי זה עכשיו הזדמנות, לאחר שהרבה עסקנים התעוררו לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסא, איך להוזיל למינימום את מחירי השמחות,
מה שנקרא "שמחות קורונה"
לפעול גם לסגירה טוטאלית של כל הגמחי"ם (כאמור עם אופציה של גמחים למקרים רפואיים דחופים וכדומה)
ובשילוב שני הדברים האלו, תבוא הישועה.
רק העליתי את הנושא, אני יודע שהוא מורכב
אבל כלל בידינו: "ותשועה ברוב יועץ"
אדרבה "הבו עיצה הלום" ואולי נזכה לראות שינוי אמיתי.
נ.ב. מדובר ממש בנושא של פיקוח נפש, כל מי שמכיר קצת את הנושא יודע כמה הורים ומשפחות שהחיים שלהם נהרסו, בגלל רדיפה יום יומית של גילגול חובות, של רדיפה אחרי גמחים וערבים,
ומתי?
בתקופה הכי יפה בחיים שלהם, סוף סוף מתחילים לחתן את הילדים שכל כך השקיעו בהם..
ובמקום לרוות נחת, לקבל קצת רוגע בחיים, בשנים שההורים כבר לא כ"כ צעירים..
אז עכשיו צריך להתחיל הסיוט האמיתי?
זה הגיוני??
זה אנושי??
אבל מאוד יתכן שכל מהות הגמחים היום,
הם בדיוק הפוך מחסד.
הם הם הגורמים לחובות של רוב הציבור החרדי!
נכון שזה מורכב קצת, אבל נסו רגע לעצום עיניים ולדמיין מה היה קורה אילו לא היו בכלל גמחי"ם היום אצלינו...
זוגות לא היו מתחתנים?
לא היו לובשים שמלת כלה בליל החתונה?
לא היו קונים שטיירמל?
היו שוברים צלחת, מתחתנים,
אבל מתחתנים בדיוק מהכסף שיש, בלי שקל אחד יותר!
האם אין צד גדול לאמר שהגמחי"ם היום אחראים במידה לא מבוטלת על המשבר הכלכלי שכמעט כל משפחה חרדי ממוצעת חווה בתקופת חתונות הילדים? (ובהרבה מקרים עוד הרבה קודם...)
אולי הגיע הזמן להקים זעקה גדולה בנושא כאוב זה.
אולי קריאה של רבנים גדולים לעצור את השימוש בגמחי"ם, ולהשאיר אותם רק למקרים של פיקוח נפש או צרכים רפואיים דחופים.
אולי פשוט לסגור את כל הגמחים, בשילוב פתרונות ברי קיימא של עריכת שמחות במחירים של פעם...
דיברו הרבה על חתונות הקורונה.
ראו כמה כואב לציבור, המצב הנוכחי שלא באמת יכול להימשך,
רק למה באמת המהפך לא קרה, וגם לא יקרה?
התשובה עצובה מאוד- כי יש גמחי"ם!
כל זמן שיש גמ"ח שנותן למחותן את האופציה לחתן באולם גדול, ולקנות את כל כלי הכסף ותכשיטי הזהב,
ולעשות שבת שבע ברכות, ולשכור שמלות יקרות, וכו וכו,
אז מה ייתן לו את העוצמה להגיד: עד כאן??
אולי זה עכשיו הזדמנות, לאחר שהרבה עסקנים התעוררו לחשוב על פתרונות מחוץ לקופסא, איך להוזיל למינימום את מחירי השמחות,
מה שנקרא "שמחות קורונה"
לפעול גם לסגירה טוטאלית של כל הגמחי"ם (כאמור עם אופציה של גמחים למקרים רפואיים דחופים וכדומה)
ובשילוב שני הדברים האלו, תבוא הישועה.
רק העליתי את הנושא, אני יודע שהוא מורכב
אבל כלל בידינו: "ותשועה ברוב יועץ"
אדרבה "הבו עיצה הלום" ואולי נזכה לראות שינוי אמיתי.
נ.ב. מדובר ממש בנושא של פיקוח נפש, כל מי שמכיר קצת את הנושא יודע כמה הורים ומשפחות שהחיים שלהם נהרסו, בגלל רדיפה יום יומית של גילגול חובות, של רדיפה אחרי גמחים וערבים,
ומתי?
בתקופה הכי יפה בחיים שלהם, סוף סוף מתחילים לחתן את הילדים שכל כך השקיעו בהם..
ובמקום לרוות נחת, לקבל קצת רוגע בחיים, בשנים שההורים כבר לא כ"כ צעירים..
אז עכשיו צריך להתחיל הסיוט האמיתי?
זה הגיוני??
זה אנושי??
נערך לאחרונה ב: