דיון האם יש צורך במהפכה במדף הספרים של המגזר החרדי?

הרמס"דית

משתמש פעיל
גילוי נאות - זו פעם ראשונה שאני מעלה דיון בעצמי, אז אני לא בטוחה אם זה הקונספט אבל איך אומרים? אם לא תנסה איך תדע?
אז יאלה, מנסה;)

יצא ועלה הנושא בדיון אחר וחשבתי שיהיה מקום להעלות את הדיון לבמה אחרת, נפרדת.

הדיון עסק בכך שמירב המותחנים הקיימים כיום על מדף הספרים החרדי הם מותחנים העוסקים יותר באקשן שקשור למוסד, שב"כ וכל יתר זרועות הביטחון, ומעבר לכך לא תמיד ישנו גיוון והעלילות לעיתים דומות אחת לשניה (למרות שבמידה מסויימת הדבר מתקבל על הדעת כי יש גבול לכמות החידושים שאפשר להכניס בסגנון אחד מסוים).

בעצם מדוע אין מותחנים מסוג אחר על המדף שלנו?

בחיפוש שביצעתי ראיתי את ההגדרה הבאה:

1682805497435.png


בדיון שעלה, צפה השאלה מדוע בעצם ספרות המתח שקיימת כיום מובילה אותנו מיד לגיבורי על וסוכנים כל יכולים - מנגד, כתוב בהגדרה המצורפת כאן, שחור על גבי לבן, שמותחן הוא בעצם ספר שמורכב ממתח עתיר באקשן ופעולה ומודגש שזה ז'אנר שאהוב במיוחד על בני נוער.

ובעצם מכאן עולה השאלה המדוייקת יותר, המעשית, אם תרצו לקרוא לה כך:
האם יש מבוגרים ואולי גם בני נוער שירצו לצרוך מותחנים מסוג אחר במגזר החרדי?
האם יש מקום לקטגוריות חדשות בסוגת המותחנים? האם יש בהן צורך ואם כן - מי הקהל יעד שלהן?

בשנים עברו (10,15 שנים לפחות) הספרים היו בסגנון אחר, כזה שלא כלל רק סוכני מוסד או שב"כ שמתרוצצים ממקום למקום באקדחים שלופים. הוא כלל היסטוריה, מאבקים מדיניים, התחבטויות, רבנים מזוויות שונות של העלילה ועוד.

יכול להיות שאולי הצורך הוא לאו דווקא בשינוי המותחנים הקיימים אלא הרחבת מדף הספרים החרדי לקטגוריות חדשות שלא עלו על המדף הנ"ל כבר זמן רב או מעולם לא? כי אם קהל היעד של ספרי המתח כיום הוא נוער על שלל גילאיו ופונה לשני המגדרים, אזי מה שקיים בשוק ככל הנראה מספק, על אף הטעויות, חוסר התחקיר לעיתים או חוסר הדיוקים וכו'.

ועולה עוד שאלה: אם קהל היעד של מותחני האקשן והפעולה הוא לא רק נוער וכולל בתוכו גם נשים - האם ישנן נשים שיעדיפו לקרוא ספרים מסוגת הרגש או שהן נואשות לסגנון חדש ומרענן בז'אנר המתח הקיים? רומן מסוג אחר?

האם לדעתכם יש מקום למותחן רצח על מדף הספרים החרדים? מותחן משפטי? או אולי דווקא מותחן בלשות?

יכול להיות שבכלל יש צורך בהרחבת ז'אנרים אחרים במדף שלנו, כמו: מדע בדיוני על שלל גווניו, רומן היסטורי או רומן בלשי.

האם נחוץ שיהיו קטגוריות נוספות בז'אנר המתח או שדי במה שקיים?

אלו הרבה שאלות שלדעתי כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו כדי שנוכל להעשיר אותנו כחברה ולמנוע צמצום מחשבתי ותבניתיות שגורמת להרגל. יכול להיות שאי שם ישנם אנשים שרוצים לכתוב סגנון חדש ופורץ דרך ולא יודעים האם יש בכך צורך וביקוש.

אני מאמינה שכמה שיותר מגוון יותר טוב, מה גם שמובן שזה לא סותר את העובדה שניתן להרחיב את מדף מותחני האקשן שקיים ומתרחב לנוער שאוהב אותנו ואף חלק מאיתנו הבוגרים צורך אותו בהנאה. אבל מה שחשוב הוא שנרחיב לא רק את המדף הספציפי הזה וניתן מענה לאלו שרוצים משהו אחר, חדש ומרענן, כי אחרי הכל אף ספר לא יכול להתאים לכולם, לכן צריך לייצר ספרות בעלת מנעד רחב ככה שכולם ימצאו סגנון שהם אוהבים :)

אשמח לשמוע לדעתכם
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
יש עוד ספרים, אבל הם כבר מהדור הישן.
ואז הם "סתם" ספרים טובים. לא כאלה שגורמים לנוער להשתגע ולקרוא אותם מלא פעמים, והעיקר לחכות לעוד אחד ועוד אחד בכל חג.
המסקנה האישית שלי מהדיון הזה, זה שזה מה שהקהל רוצה.
בפורום סופרים יש ביקורת, אבל הם רק חלק קטן מהקהל. בפורומים פתוחים זה נראה אחרת.
דווקא הספרים של מ. קינן נהנים משני העולמות.
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
המסקנה האישית שלי מהדיון הזה, זה שזה מה שהקהל רוצה.
אי אפשר לומר לומר שאדם רוצה שוקולד חלבי פשוט אם לא נתנו לו לטעום שמרלינג'ס איכותי.
אפשר לומר שבמצב הנתון אותו אדם נהנה באופן מספק למדי גם ממוצר נחות יותר. אבל לטעון לרצון כשאין בחירה זה כשל לוגי.
האם כשניתן לו לטעום ממוצר איכותי יותר דעתו תשתנה? כמובן שזאת לא תשובה מוחלטת, אבל יש היגיון לא קטן בכלל שנקבל דעה שונה מאד.
ולכן מסקנתי מהדיון הנוכחי וגם מזה שקדם לו היא שהביקוש יעלה בהתאם להיצע. ומכיוון שאחרי הכול מדובר בכללי שוק בסיסיים - ככל שרמת הספרים הקיימת תעלה כך גם תגבר התחרות וסופרים איכותיים פחות ינסו להשתפר כדי לעמוד ברף.
ואם כרגע אפשר לראות אשכולות נלהבים גם מספרים גרועים מאד - ברגע שהרף יעלה נראה גם את רמת השיח סביב הספרים עולה ובהתאם את הביקוש לספרים איכותיים יותר.
אני דווקא מאמינה שהקהל ברובו אינטליגנטי. הוא פשוט מסתפק במה שיש כי זה מה שנמצא לו כרגע מול העיניים.
אפשר כמובן להמשיך להסתובב במעגל הזה של מה בדיוק ימכור, לספר לעצמינו שצריך המון אומץ כדי לשנות את דעת הקהל, ולפתח דיונים ארוכים ומלומדים על מה טוב ומה לא. ואפשר גם להקשיב למסקנות מהדיונים שכבר קוימו כאן בלי סוף (ובעיני המסקנה העיקרית היא שהשוק משווע להעלאת הרמה), ללמוד מהניסיון שלנו בקריאה, לחפש הזדמנויות להשתפר כל הזמן ו...להתחיל פשוט לכתוב.
אישית, זה מה שאני משתדלת לעשות : )
לפי הפרופיל שלך אתה בן 25, זאת אומרת שכשהיית ילד הז'אנר הזה של ספרי קומיקס אקשן/שואה עוד לא היה קיים, או היה בחיתוליו, וככל הנראה הספרים שקראת היו איכותיים יותר.
הסטוקינג הזה קצת מלחיץ, אני לא אשקר גברתי החוקרת : )
 
נערך לאחרונה ב:

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אפשר לומר שבמצב הנתון אותו אדם נהנה באופן מספק למדי גם ממוצר נחות יותר. אבל לטעון לרצון כשאין בחירה זה כשל לוגי.
אבל הביאו כאן שכן יש ספרים איכותיים - ישנים. ולא רואים אותם נדפסים שוב ושוב במהדורות נוספות. לא רואים חיקויים שלהם.
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
אבל הביאו כאן שכן יש ספרים איכותיים - ישנים. ולא רואים אותם נדפסים שוב ושוב במהדורות נוספות. לא רואים חיקויים שלהם.
כן נכון. כנראה בדיוק מהסיבה הזאת (שהם ישנים ולא מודפסים מהם כבר מהדורות חדשות).
קראתי לא מזמן שוב פעם את 'תיק מקסיקו' של חיים גרינבוים. מסוג הספרים שקוראים בהנאה גם בפעם שלישית ורביעית רק כדי להנות מביצוע כל כך טוב.
דמויות מהודקות ומדויקות עד הפרטים הכי קטנים. לרבות יהודי מופקר, אשתו הגויה וילדיו שחסרים כל יהדות בסיסית. ומה שלא היה יכול הסופר לכתוב - השלים הדמיון בקלות מהסאבטקסט העשיר. ומשום מה לא נראה שזה פוגע בכלל ברמה הרוחנית של הספר - בעיני אפילו להפך.
אממה זה ספר שדורש עבודה עבודה. ורצינות ושקעה. וניכר בעיני שהסופר הוציא אותו כי באמת בער לו לכתוב. אולי זאת הסיבה שאין לו כמעט ספרים...
זה לדוגמא - לא רואה באא"ר דיונים נלהבים עליהם, בוודאי ובוודאי לא ביחס לאחרים.
את רצינית? ממלכה במבחן לבדה ממלאת כאן אשכולות. ואלו ספרים שונים מאד משאר הקיימים בשוק. בוודאי בזמן שהם יצאו.
 

פירי

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
את רצינית? ממלכה במבחן לבדה ממלאת כאן אשכולות. ואלו ספרים שונים מאד משאר הקיימים בשוק. בוודאי בזמן שהם יצאו.
ממלכה במבחן - יש בה דמות נערצת...
חשבתי למשל על אמת או חובה (ככה קוראים לו?) ואדמה פראית. שהם מותחנים ולא מסוג השב"כ והמוסד. ומה איתם?
לדעתי אדמה פראית הוא ספר טוב הרבה יותר מאלו שפתחו את הדיון הנוכחי, נראה שלקהל יעד שונה.
 

משולש ברמודה

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הנדסת תוכנה
חשבתי למשל על אמת או חובה (ככה קוראים לו?) ואדמה פראית. שהם מותחנים ולא מסוג השב"כ והמוסד. ומה איתם?
לא בטוחה שהם נקראים מותחנים נראה לי יותר דרמה אבל אולי אני טועה.
אמת או חובה לא כל כך מוצלח לדעתי מכמה סיבות... אדמה פראית מוצלח מאד ומיועד הרבה יותר למבוגרים. ואשכולות באא"ר מורכבים לדעתי יותר מתגובות של בני נוער.
 

הרמס"דית

משתמש פעיל
אי אפשר לומר לומר שאדם רוצה שוקולד חלבי פשוט אם לא נתנו לו לטעום שמרלינג'ס איכותי.
אפשר לומר שבמצב הנתון אותו אדם נהנה באופן מספק למדי גם ממוצר נחות יותר. אבל לטעון לרצון כשאין בחירה זה כשל לוגי.
האם כשניתן לו לטעום ממוצר איכותי יותר דעתו תשתנה? כמובן שזאת לא תשובה מוחלטת, אבל יש היגיון לא קטן בכלל שנקבל דעה שונה מאד.
אני יכולה להבין את מה שנאמר לגבי טעם נרכש ורמה של ספרים
מבינה מה את אומרת. ודווקא בגלל זה אני חושבת שמחובתנו כסופרים לשנות את המציאות.
רק אחד יש להעריץ, והוא הקב"ה. אפשר גם להעריץ את נושאי תורתו ואת מי שמקיים את מצוותיו (כולל מצוות שמירת החיים - של עצמו ושל אחרים) בצורה מושלמת.
אין לנו כל עניין להעריץ סוכן מוסד, רק בשל יכולתו להילחם בצורה הירואית ולצאת מזה בלי פגע (אה, וגם לא לשכוח לחטוף תפילת שחרית לפני). אין לנו עניין לחנך את בני הנוער שלנו לשאוף בסתר להיות כמותו.
ולכן ספרות המותחנים החרדית (שאגב, בקושי יצא לי לקרוא ממנה - קראתי מספיק ביקורות שסימנו לי להתרחק ממנה) צריכה לעבור שינוי מהותי. המותחן החרדי הטוב בעיניי ייקח דמות כמוני וכמוך, ויכניס אותה בתוך עלילה מותחת שמאתגרת את יכולותיו (הבינוניות, כמו של כולנו) ואת רגשותיו (הדומים לשל כל אדם אחר ברחוב) ואת אמונתו (שזו בעצם השאיפה של כולנו - להתחזק באמונה בקב"ה) - וכך יהיה לנו סיפור שמשלב מתח ועומק.
[אם הייתי חובבת מתח, הייתי מנסה בעצמי לכתוב סיפור כזה. אבל זה פשוט מפחיד אותי מדי, כפשוטו...]
בכל אופן, מן הסתם אחרי שסופר כלשהו יכתוב ספר בדגם שהצעתי, הוא יצטרך להתפלל שהוא יימכר ויצליח לעלות על כל המותחנים הקיימים... כי כמו שאמרת, הנוער מחפש את המתח הזול שקיים היום...
זה ברור שאם חושבים על סגנון הספרים היום - שב"כ ומוסד וריגול וכו' שהם נושאים כל כך רחוקים מהחיים החרדיים זה מעורר גיחוך. בדיוק את זה מביאים לציבור שלא קשור לזה משום כיוון.
וגם מסכימה עם הנאמר על הצורך להחדיר אמונה בה' ולא להעריץ את סוכני המוסד, אבל באיזשהוא מקום מובן לי לגמרי ההערצה - יותר נכון האהבה לתחומים האלה.

אלה חיים אחרים לגמרי, סיטואציות אחרות לחלוטין שלדעתי אף אחד מאיתנו לא חווה / יחווה אי פעם ולכן כל כך אוהבים אותם. סרטים, ספרים וכיוצא בהם באים לתת תחושה של חוויה וגם קצת בריחה מהחיים שלנו הרגילים, מהמוכר והידוע, לכן אני אישית קשה לי לפעמים לראות סוכן מוסד שחוזר בתשובה או הולך להתפלל - מעבר לזה שיש מציאות מסויימת והיגיון, והמציאות הריאלית אומרת שהסוכן הזה חילוני והוא רוב הסיכויים לא מתפלל!

אני יכולה להבין למה עדיין נכתוב שהוא חוזר בתשובה או מתפלל, כי אלה הערכים שלנו וזה מה שאנחנו מאמינים בו וזו דרך החיים ואנחנו אמורים לשקף אותם גם בספרים, כי זה מה שהופך אותם בין היתר לספרים חרדיים - אבל במידה מסויימת אני חושבת שזה פוגם ב'בריחה מהמציאות' (לי לפחות), בנוסף לכך שזה סותר את המציאות האמיתית.
בניתוח חובבני חפיף: יש את הגיבור הקלאסי - גיבור, כפשוטו. אמיץ, כשרוני, חד, הירואי וכו'.
יש את הקסום והחלומי - יפה תואר, נסיך נערץ, כשרוני וגו'.
ויש גם עוד סוג (אולי למזוכיסטים?) - של הקדוש מעונה, מכופף גוו למכים ונכנע לייסורים.
זה כבר באמת מתייחס לדעתי יותר לקטע שיווקי - כי בכל חברה יש אהבה ואהדה לאלו המוצלחים. עליהם שומעים, בקרבתם רוצים להיות ובואו נודה בזה - זה פשוט אבק כוכבים. ומן הסתם שיאהבו את האנשים/דמויות האלה גם בספרים (לא נכנסת עכשיו למקום של מתאים/לא מתאים, הערצה/לא הערצה. פשוט מציינת עובדה).
 

הרמס"דית

משתמש פעיל
ממלכה במבחן - יש בה דמות נערצת...
חשבתי למשל על אמת או חובה (ככה קוראים לו?) ואדמה פראית. שהם מותחנים ולא מסוג השב"כ והמוסד. ומה איתם?
לדעתי אדמה פראית הוא ספר טוב הרבה יותר מאלו שפתחו את הדיון הנוכחי, נראה שלקהל יעד שונה.
וואו, אדמה פראית אחד הספרים הטובים בעיני - וכמוהו הלוואי שירבו!
ספר מדהים!!!
 

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
וואו, אדמה פראית אחד הספרים הטובים בעיני - וכמוהו הלוואי שירבו!
ספר מדהים!!!
גם אני חושבת כך. אבל כנראה באמת כמו ש @משולש ברמודה אמרה, היעד שלו הוא יותר מבוגרים.

בקשר לספרים של מ ארבל, לדעתי פספוס אדיר שהנוער של היום לא קורא אותם כמעט (הישנים) הם פשוט איכותיים מכל הבחינות, אחד אחד.
 

הרמס"דית

משתמש פעיל
נכון, הוא באמת עמוק ומתאים למבוגרים.

יש קטע כזה שדברים ישנים משובחים יותר, מעניין אם ככה ייחשבו גם הספרים של היום חחח
אני בתור ילדה בת 10,11 הייתי קוראת את תיק מקסיקו, הצוואה, טעות אופטית ועוד כאלה, ספרים מעולים שלדעתי אם ישנו להם את הכריכה לעיצוב חדשני אולי הנוער יקחו אותם יותר מהמדפים
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אני בתור ילדה בת 10,11 הייתי קוראת את תיק מקסיקו, הצוואה, טעות אופטית ועוד כאלה, ספרים מעולים שלדעתי אם ישנו להם את הכריכה לעיצוב חדשני אולי הנוער יקחו אותם יותר מהמדפים
משומה אני רואה את הספרים גם בכריכותיהם הישנות בקושי חוזרים למדפים.... במיוחד שני אלה של חיים גרינבוים.
וכשחושבים על זה, בשניהם היו סוכני מודיעין. (ב'צוואה' כמובן איציק פלד מהמוסד, ובתיק מקסיקו ג'ון מהסי-איי-אי)

אפשר להבין למה רוב המותחנים הם של גיבור מהמוסד/שב"כ, זה כנראה סוג של הגיון פשוט. אנחנו רוצים גיבור שיש לו גב טוב מאחוריו, הרבה כוח וכסף, שיצטרך להיות מסתורי ולא חוקי, אבל הוא לא יהיה מאפיונר כי אף אחד מאיתנו לא רוצה להעביר 400-600 עמודים דרך ראשו של קרימינל. מה נשאר? (אולי אפשר פשוט להזיז הכל לאף-בי-איי או האם-אי-6 או כל סוכנות ממוסדת אחרת...)

וכמו שהזכירו כאן למעלה, הציבור החרדי אינטלגנט ואוהב ספרות איכותית = קרי: עלילה טובה, אמינה ותפורה היטב + מסר יהודי ערכי, וכמה שיותר תפור בחוכמה, יותר טוב.
אצלי,בכל אופן, כל הרחבת ז'אנר מתקבלת בשמחה רבה (ובביקורת צולפת, עד שנלמד ליהנות בכיף...) ואם צלחת את האתגר של עלילה ברמה טובה (והלוואי בלי להידבק לחסרונות/ לבעיות/ נושאים רגישים ולקרוא לזה אומץ/ כנות/ העלאה למודעות/ כל מילה מכובסת אחרת.) -מצוין.
אם הצלחת גם להשחיל לנו מסר טוב, כמו שעשו מ. קינן, אסתר קווין יעל רועי, חיים גרינבוים ועוד באליפות - שאפו.
אם הצלחת אפילו לפרוץ לז'אנר שפחות מקובל - יישר כוח! אז גם תיחשב יצירתי, מקורי ועוד כמה מילים טובות. (וגם ק.צ.ת. פחות ביקורת. כי זה שוק צעיר ויש לך פחות השוואות...)
ע"ע סלמנדרה, להי נאאר, מחלק התמונים, ואפילו פוצולופופום.
 

7שבע7

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אלה חיים אחרים לגמרי, סיטואציות אחרות לחלוטין שלדעתי אף אחד מאיתנו לא חווה / יחווה אי פעם ולכן כל כך אוהבים אותם. סרטים, ספרים וכיוצא בהם באים לתת תחושה של חוויה וגם קצת בריחה מהחיים שלנו הרגילים, מהמוכר והידוע, לכן אני אישית קשה לי לפעמים לראות סוכן מוסד שחוזר בתשובה או הולך להתפלל - מעבר לזה שיש מציאות מסויימת והיגיון, והמציאות הריאלית אומרת שהסוכן הזה חילוני והוא רוב הסיכויים לא מתפלל!
נכון, באמת הרבה פעמים קוראים מצפים לחוות אקסטזה בקריאה ולקרוא על חוויות רחוקות מהחיים שלהם כדי לשקוע בהן (יש לזה הגדרה מקצועית, לא זוכרת אותה כרגע) - אבל לא חובה להביא את זה בצורת חיים של סוכן מוסד. אם כבר, הכי טוב במקרה הזה לספר סיפור פנטסיה...
ובכל אופן, אני עדיין חושבת שכסופרים חרדיים - אנחנו לא יכולים להשאיר את הקוראים רק בשאיפה להתנתק מהעולם וליהנות, אלא גם להשיב אותם לעולם שלהם עם מסר או רעיון כלשהו...
 

shira bira

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
גילוי נאות - זו פעם ראשונה שאני מעלה דיון בעצמי, אז אני לא בטוחה אם זה הקונספט אבל איך אומרים? אם לא תנסה איך תדע?
אז יאלה, מנסה;)

יצא ועלה הנושא בדיון אחר וחשבתי שיהיה מקום להעלות את הדיון לבמה אחרת, נפרדת.

הדיון עסק בכך שמירב המותחנים הקיימים כיום על מדף הספרים החרדי הם מותחנים העוסקים יותר באקשן שקשור למוסד, שב"כ וכל יתר זרועות הביטחון, ומעבר לכך לא תמיד ישנו גיוון והעלילות לעיתים דומות אחת לשניה (למרות שבמידה מסויימת הדבר מתקבל על הדעת כי יש גבול לכמות החידושים שאפשר להכניס בסגנון אחד מסוים).

בעצם מדוע אין מותחנים מסוג אחר על המדף שלנו?

בחיפוש שביצעתי ראיתי את ההגדרה הבאה:

צפה בקובץ המצורף 1363174

בדיון שעלה, צפה השאלה מדוע בעצם ספרות המתח שקיימת כיום מובילה אותנו מיד לגיבורי על וסוכנים כל יכולים - מנגד, כתוב בהגדרה המצורפת כאן, שחור על גבי לבן, שמותחן הוא בעצם ספר שמורכב ממתח עתיר באקשן ופעולה ומודגש שזה ז'אנר שאהוב במיוחד על בני נוער.

ובעצם מכאן עולה השאלה המדוייקת יותר, המעשית, אם תרצו לקרוא לה כך:
האם יש מבוגרים ואולי גם בני נוער שירצו לצרוך מותחנים מסוג אחר במגזר החרדי?
האם יש מקום לקטגוריות חדשות בסוגת המותחנים? האם יש בהן צורך ואם כן - מי הקהל יעד שלהן?

בשנים עברו (10,15 שנים לפחות) הספרים היו בסגנון אחר, כזה שלא כלל רק סוכני מוסד או שב"כ שמתרוצצים ממקום למקום באקדחים שלופים. הוא כלל היסטוריה, מאבקים מדיניים, התחבטויות, רבנים מזוויות שונות של העלילה ועוד.

יכול להיות שאולי הצורך הוא לאו דווקא בשינוי המותחנים הקיימים אלא הרחבת מדף הספרים החרדי לקטגוריות חדשות שלא עלו על המדף הנ"ל כבר זמן רב או מעולם לא? כי אם קהל היעד של ספרי המתח כיום הוא נוער על שלל גילאיו ופונה לשני המגדרים, אזי מה שקיים בשוק ככל הנראה מספק, על אף הטעויות, חוסר התחקיר לעיתים או חוסר הדיוקים וכו'.

ועולה עוד שאלה: אם קהל היעד של מותחני האקשן והפעולה הוא לא רק נוער וכולל בתוכו גם נשים - האם ישנן נשים שיעדיפו לקרוא ספרים מסוגת הרגש או שהן נואשות לסגנון חדש ומרענן בז'אנר המתח הקיים? רומן מסוג אחר?

האם לדעתכם יש מקום למותחן רצח על מדף הספרים החרדים? מותחן משפטי? או אולי דווקא מותחן בלשות?

יכול להיות שבכלל יש צורך בהרחבת ז'אנרים אחרים במדף שלנו, כמו: מדע בדיוני על שלל גווניו, רומן היסטורי או רומן בלשי.

האם נחוץ שיהיו קטגוריות נוספות בז'אנר המתח או שדי במה שקיים?

אלו הרבה שאלות שלדעתי כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו כדי שנוכל להעשיר אותנו כחברה ולמנוע צמצום מחשבתי ותבניתיות שגורמת להרגל. יכול להיות שאי שם ישנם אנשים שרוצים לכתוב סגנון חדש ופורץ דרך ולא יודעים האם יש בכך צורך וביקוש.

אני מאמינה שכמה שיותר מגוון יותר טוב, מה גם שמובן שזה לא סותר את העובדה שניתן להרחיב את מדף מותחני האקשן שקיים ומתרחב לנוער שאוהב אותנו ואף חלק מאיתנו הבוגרים צורך אותו בהנאה. אבל מה שחשוב הוא שנרחיב לא רק את המדף הספציפי הזה וניתן מענה לאלו שרוצים משהו אחר, חדש ומרענן, כי אחרי הכל אף ספר לא יכול להתאים לכולם, לכן צריך לייצר ספרות בעלת מנעד רחב ככה שכולם ימצאו סגנון שהם אוהבים :)

אשמח לשמוע לדעתכם
המובאה שהעתקת מפרטת על סוגות ספרותיות שרק אחת מהן היא מותחן
רומן בלשי הוא לא מותחן. הוא רומן בלשי
אם את רוצה לדבר על שינוי את צריכה לפרט את תתי הסוגות של מותחן כמו מותחן משפטי, פסיכולוגי, אסונות וכו'.
חלק מההגבלות הן מבניות ותרבותיות. הגיוני שסופר חרדי ימנע מריבוי מעשי רצח ואלימות.
חלק מההגבלות הן על רקע אמינות. מה הסיכוי שגיבור הסיפור יהיה חרדי במותחנים מסוגים שונים?
הסופרים בימינו מפרסמים לרוב דרך עיתונים ולכן קשה מאד לכתוב ז'אנרים חדשים כשיש לך צנזורה על הראש.
ובהוצאות הספרים החרדיות הגדולות אין במחילה לקטור מקצועי שמאחוריו רזומה מרשים וידע ספרותי רחב
ועורכים יש אבל פרטיים ובתשלום ולא משהו שההוצאה מממנת.
מה שמכתיב באופן ישיר את רמת יבול הספרים בשנים האחרונות.
יש יוצאי דופן כן? אבל לרוב הם של סופרים מנוסים מאד.
לגבי כמה מספרי הביכורים מוטב היה שלא יצאו. ניכר עליהם כי לא עברו סף לקטור ועריכה מעולם כי אחד כזה היה פוסל אותם על חוסר תכנון, ז'אנר לא ברור בלי הגיון פנימי ולצערי גם פלגיאט בוטה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  55  פעמים

אתגר AI

הצבע הירוק • אתגר 23

לוח מודעות

למעלה