דרוש מידע האם חיידק הליקובטר מדבק? שואלת בשביל חולה אונקולוגית

[אני אני]

זקוקה דחוף למידע האם הליקובטר מדבק?

 

[D123]

כן.

 

[אני אני]

כן.

למרות שזה לא כמו חיידק של דלקת גרון?

 

[D123]

זה מדבק מהפרשות כמו רוק למשל וכו'.

 

[ריקי ק.]

הליקובקטור לא מדבק בשום צורה!
אומרת לך מניסיון....
אם יש למישהו אחד במשפחה סביר להניח שיש לעוד מישהו כי זה תורשתי.
וגם לא תמיד זה פעיל.
לילדים בכלל לא נותנים טיפול....

 

[D123]

ציטוט מויקירפואה:


בני אדם הם המקור העיקרי של חיידק זה וההדבקה חלה מאדם לאדם. מקורות הדבקה אחרים כגון מקורות מים, חתולי בית וחרקים הוצעו בספרות אך אמיתותן של תאוריות אילו לא הוכחה עדיין. גורמי הסיכון להדבקות הם: מגורים עם אדם הנושא את החיידק, צפיפות מגורים גדולה, מחייה במדינות מתפתחות ותנאים סוציו-אקונומיים (Socio-economic) ירודים.

ההדבקה היא משפחתית בדרך: Fecal–oral - בעזרת מגע עם הפרשות של אדם המודבק בחיידק. עדיין לא ברור כיצד ואיך כל כך הרבה אנשים נדבקו ממנו, אבל יודעים שאם החיידק מדביק את אחד מבני המשפחה, במקרים רבים נמצא חיידק זה גם בשאר בני הבית. בתנאי היגיינה לקויה ההדבקה תהייה מהירה יותר בין בני הבית, אך לא נמצא קשר בין הדבקת כל בני הבית להתפתחות מחלה חודרנית. במקרים בהם כן מתפתחת מחלה חודרנית באחד מבני הבית אנו מוצאים בדרך כלל התפתחות כיבים בשאר בני המשפחה.

 

[מחשבון מדעי]

מדבק בוודאות.
רופא אמר לי.

 

[א א]

מדבק

 

[ריקי ק.]

מדבק בוודאות.
רופא אמר לי.

וואלה, מעניין.
אני הייתי עם הליקובקטור חצי שנה +- ואף אחד לא נדבק פה.
אני קיבלתי את זה מהגנים של אמא שלי (היה לה 7 שנים לפני בערך)

 

[DvoraVidman]

יודעת מרופאי גסטרו שאצל חולים אונקולוגיים הליקובקטר יכול להיות צרה צרורה.

 

[סחוג]

הליקובקטור מדבק!!!
לא כל אחד,
אבל זה פשוט ב''א לחברו ,
שב''א חולה בזה ולא אומר..
מניסיון..

יודעת מרופאי גסטרו שאצל חולים אונקולוגיים הליקובקטר יכול להיות צרה צרורה.

כל דבר צרה צרורה אצל חולים אונקלגיים,
מערכת חיסונית מאוד חלשה.
רפו''ש..

 

[מליון]

יודעת מרופאי גסטרו שאצל חולים אונקולוגיים הליקובקטר יכול להיות צרה צרורה.

לי אמרו שהליקובקטר יכול לגרום להיות חולה אונקולוגי ....
וכן, הליקובקטר מדבק, לא יודעת באיזו צורה לדוג' כשעושים בדיקת נשיפה להליקובקטר האחות שמה מסכה.

 

[DvoraVidman]

לי אמרו שהליקובקטר יכול לגרום להיות חולה אונקולוגי ....
וכן, הליקובקטר מדבק, לא יודעת באיזו צורה לדוג' כשעושים בדיקת נשיפה להליקובקטר האחות שמה מסכה.

רו9א אמר לך את זה, או אלטרנטיבי?

 

[דוד מלך]

לי היה הליקובקטור. וזה בהחלט מדבק כמו שציטטו פה קודם. ומה שלא רואים את זה אצל אחרים לפעמים זה משום שלא תמיד הוא אקטיבי. כלומר יתכן והאובייקט נדבק אבל אין שום תסמינים ושום בעיות. אגב אחוז גדול מאוד נושא הליקובקטור רק שאינו מרגיש את זה. שכולם יהיו בריאים בעז"ה.

 

[דוד מלך]

ציטוט מאתר כללית :​

האם מדובר בחיידק נפוץ?​

החיידק הזה מאוד שכיח באוכלוסייה ובמיוחד בגיל המבוגר. מוצאים אותו אצל יותר ממחצית בני ה־65 ויותר. הוא שכיח יותר בתנאי צפיפות ובארצות מתפתחות: בארצות המערב 10% עד 50% מהאוכלוסייה נושאים את החיידק, ואילו בארצות מתפתחות - יותר מ־50% מהתושבים משמשים לו פונדקאים.

כיצד נדבקים ממנו?​

עדיין לא ברור לחלוטין כיצד עובר החיידק מאדם לאדם, ומדוע שיעורים כה גבוהים מהאוכלוסייה נגועים בו. מה שידוע בוודאות הוא שאם החיידק מצוי אצל אחד מבני המשפחה, הרי במקרים רבים נמצא אותו גם אצל שאר בני הבית.

במדינות מתפתחות ההדבקה - כנראה - היא בעיקר פקו־אוראלית (במגע עם צואה נגועה). במדינות מפותחות ההדבקה היא בעיקר אורו־אוראלית (מפה לפה, באמצעות רוק), למשל, בעקבות שימוש בכלים משותפים.

הליקובקטר פילורי אכן גורם לכיבים?​

כמעט אצל כל האנשים שיש להם כיב בתריסריון (כ־90%) מוצאים את החיידק וכן אצל 60% מהאנשים שיש להם כיב קיבה.

עד לגילוי החיידק והקשר שלו לכיב קיבה ולכיב תריסריון היו הישנויות של הכיב לאחר הטיפול מאוד שכיחות. לאחר שהובן כי יש להכחיד את החיידק, מספר ההישנויות פחת להפליא, שכן כיום חלק בלתי נפרד מהטיפול בכיב קיבה כולל הכחדה של החיידק.

החיידק לא רק גורם לכיב באופן ישיר, אלא גם מחיש את התהליך באמצעות הגברת הרגישות של הקיבה לחומציות ולאנזימים שהיא עצמה מייצרת (כמו פפסין).

לאילו עוד צרות הוא גורם?​

הליקובקטר פילורי הוא גורם סיכון לסרטן קיבה וללימפומה של הקיבה, כפי שאפשר ללמוד - בין השאר - מנוכחותו בקרב חולים במחלות האלה. אם מכחידים את החיידק בחולים בלימפומה של הקיבה מסוג MALT, ניתן להשיג ריפוי, והלימפומה נסוגה כתוצאה מהכחדת החיידק.

ארגון הבריאות העולמי הכריז ב־1994 שהחיידק הוא קרצינוגן, זאת אומרת שהוא מחולל סרטן. עם זאת, אין לראות בו מחולל בלעדי של ההתמרה הסרטנית, והוא כנראה מסייע לגורמים גנטיים וסביבתיים הגורמים למחלה.

הסיכון לסרטן קיבה בקרב נשאים של החיידק עולה במקרים של גסטריטיס אטרופית ומטפלסטית. גסטריטיס אטרופית היא דלקת של רירית הקיבה.

כשבוחנים תחת המיקרוסקופ רירית של קיבה שנגועה בגסטריטיס אטרופית, רואים את הדלקת וכן את היעלמות הבלוטות המפרישות את החומצה ברירית, שנמצאות בה בדרך כלל.

גסטריטיס מטפלסטית היא סוג מתקדם יותר של דלקת שלעיתים דורש מעקב תקופתי באמצעות גסטרוסקופיה כדי לוודא שאין התמרה סרטנית.

גורמי סיכון נוספים לסרטן קיבה:
אכילת מאכלים מעושנים, דיאטה עתירת מלח ומאכלים המכילים שיעור גבוה של ניטרטים.

לאנשים בעלי סוג דם A או B יש נטייה מוגברת לחלות בסרטן הקיבה לעומת אנשים בעלי סוג דם O. הסיבה: אצל בעלי סוג דם A או B מוצאים את החיידק בשכיחות יותר גבוהה.

ההליקובקטר הזה גורם גם להופעת צרבות?​

צרבת היא תחושה של צריבה ושל שריפה באזור הוושט. התחושות האלה בדרך כלל מחמירות לאחר ארוחות גדולות ובעקבות שכיבה לאחר האכילה. הצרבות נגרמות בעקבות עלייה של מיצי חומצה לוושט, ובדרך כלל הן מאוד מציקות.

לא הוכח קשר סיבתי בין זיהום בחיידק לבין הופעת צרבת, ואפילו להפך: אצל אנשים שסובלים מצרבת נמצאה שכיחות נמוכה יותר של זיהום בחיידק לעומת אנשים שאינם סובלים מצרבת.

באחרונה מאשימים את החיידק בכל תלונה שקשורה לאזור הבטן. ישנו מושג הנקרא דיספפסיה (functional dyspepsia), והוא מבטא תסמינים של כאבים חוזרים ברום הבטן או הרגשת אי־נוחות בבטן, לרוב עם קשר לאכילה. יכולים להתלוות לכך גם בחילה, תפיחות בטנית, הרגשת שובע מוקדם וחוסר תיאבון או אפילו הרגשת סלידה מאוכל.

לפעמים הכאבים מאוד דומים לאלה שנגרמים מכיב קיבה, אבל במקרה הזה לא מוצאים שום כיב ושום פתולוגיה או מחלה אחרת הנראית לעין - לא בקיבה ולא במעי.

התופעה שכיחה מאוד, ובאחרונה יוחסה בחלקה גם לזיהום של הקיבה בהליקובקטר פילורי. במחקר רנדומלי גדול שנעשה הוכח שלהכחדת החיידק יש השפעה חיובית מועטה ביותר על התלונות, כך שהוא אינו הגורם העיקרי לתופעת הדיספפסיה. (25% מהנבדקים חשו הטבה לאחר הכחדת החיידק לעומת 7% עד 21% מהנבדקים שחשו הטבה לאחר טיפול באומפרדקס).

האם נוכחות החיידק יכולה לגרום לשלשולים?​

להפך. חוקרים בדקו את הקשר שבין זיהום בהליקובקטר פילורי לבין אירועים של שלשולים (הנובעים מזיהום במערכת העיכול, לרוב נגיפי), ובדצמבר 2011 פירסמו את תוצאות המחקר שלהם.

הממצאים היו מפתיעים: נבדקים עם הליקובקטר פילורי חלו פחות בשלשולים הנובעים מזיהום חיידקי או מזיהום נגיפי. לכן ניתן לומר שלמרות כל מגרעותיו של החיידק, אולי יש לו תפקיד בהגנה מפני מחלות שלשוליות זיהומיות.

איך אפשר לדעת אם החיידק הזה מצוי אצלי בקיבה?​

• הדרך הפשוטה ביותר היא באמצעות תבחין נשיפה. בתבחין משתמשים באיזוטופ רדיואקטיבי של פחמן או של אוריאה. במבחן הזה נושף הנבחן על תבחין שמודד את כמות דו־תחמוצת הפחמן באוויר הננשף.

מאחר שהחיידק מייצר דו תחמוצת הפחמן (אך את הגז הזה מייצר גם האדם הנושף), ניתן להסיק מהכמות הנפלטת אם החיידק מצוי בקיבה. הבדיקה פשוטה, אינה פולשנית ומהימנה ביותר.

• בבדיקות דם ניתן לאבחן הימצאות נוגדנים לחיידק. הבדיקה פחות אמינה, מאחר שהנוגדנים נשארים בדם גם שנים לאחר הכחדת החיידק, ולכן התוצאות אינן מעידות בהכרח על נוכחותו.

במילים אחרות: גם מי שנדבק לפני שנים, עבר טיפול מוצלח להכחדת החיידק, והוא כבר אינו נושא אותו, עלול להימצא "חיובי", זאת אומרת שהבדיקה תקבע שהוא נושא את החיידק.

• מאנשים שעוברים בדיקת גסטרוסקופיה (בדיקה שבה מוחדרת מצלמה לקיבה דרך הפה) ניתן לקחת דגימה מרירית הקיבה ולראות את החיידק בעזרת מיקרוסקופ. לחלופין, ניתן לזהות את החיידק בדגימה מרירית הקיבה באמצעות תבחין אוראז.

התבחין מכיל אוראה, והוא מתבסס על כך שאם החיידק נמצא, הוא ייצור מהאוראה (בעזרת אנזים אוראז שהוא יודע להפריש) אמוניה. את שיעור האמוניה מודדים על פי השינוי בצבע התבחין.

• בדיקת צואה לגילוי אנטיגן של החיידק.

למי מומלץ להיבדק?​

• מי שסובלים מתופעות של דיספפסיה.

• מי שחלו בסרטן הקיבה או בלימפומה מסוג MALT של הקיבה; מי שיש להם אטרופיה או נגע טרום־סרטני בקיבה.

• מי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אבא, אמא, אח, אחות) שחלה בסרטן הקיבה.

• מי שחלו בעבר או חולים כעת בכיב תריסריון או בכיב קיבה וטרם נבדקו.

• מי שמטופלים זה זמן רב בתרופות המדכאות את יצירת החומציות בקיבה כמו אומפרדקס או לוסק.

• מי שסובלים ממחסור בברזל או בוויטמין B12 ללא סיבה ברורה (לאחר שנעשו בדיקות מתאימות) ומי שסובלים מ־ITP שעמידה לטיפול.

מצאו אצלי את החיידק, מה עושים עכשיו?​

החיידק עמיד לטיפול בתרופות הרגילות להכחדת חיידקים, וכאשר משתמשים בתרופה מסוג אחד בלבד, שיעור ההצלחה נמוך. כאשר משתמשים בשילוב של שלוש תרופות אנטיביוטיות, שיעורי ההצלחה הם גבוהים ועומדים על כ־90%.

באופן עקרוני, הטיפול המקובל הוא שילוב של כמה סוגי אנטיביוטיקה ושל תכשיר נוגד חומצה. משך הטיפול הוא בין 10 ימים לשבועיים.

גילו אצלי את החיידק במקרה, אבל אין לי שום תסמינים, מה לעשות?​

התשובה לשאלה הזאת היא מעט מורכבת. במדינות מסוימות שבהן יש שכיחות גבוהה של סרטן הקיבה נהוג לעשות סקירה להליקובקטר פילורי באוכלוסייה הכללית הבריאה, ואם מתגלה החיידק אצל נבדק, נותנים לו טיפול להכחדתו - גם אם בעת הגילוי אין לו סימפטומים כלשהם.

בישראל אין המלצה לבדוק הימצאות הליקובקטר פילורי אצל אנשים בריאים. עם זאת, אם במרפאה בישראל מתגלה אצל מטופל הליקובקטר פילורי - הרי אפילו אם הוא נבדק בטעות ואפילו אם הוא מרגיש טוב - ההמלצה תהיה לתת לו טיפול להכחדת החיידק בגלל הקשר בינו לבין סרטן הקיבה.

מהן התרופות המקובלות להכחדת החיידק?​

הטיפול הנפוץ ביותר - שנקרא "הטיפול המרובע" - כולל שילוב של נקסיום 40 מיליגרם פעמיים ביום, מוקסיפן 1 גרם פעמיים ביום, פרוטוציד 500 מיליגרם פעמיים ביום וקלסיד 500 מיליגרם פעמיים ביום במשך 10 ימים עד שבועיים.

מומלץ לעשות תבחין נשיפה כחודש לאחר סיום הטיפול כדי לוודא שהטיפול היה מוצלח ושהחיידק אכן הוכחד. אם הטיפול לא הצליח, ותבחין הנשיפה חיובי, קיימות אפשרויות לשילובים אחרים של תרופות.

האם יש דיאטה כלשהי שיכולה לסייע לנשאים של הליקובקטר פילורי?​

אין דיאטה כזאת. עם זאת, יש תוספי תזונה, כמו שמן אורגנו, שיכולים להפחית במידת מה את עומס ההליקובקטר פילורי בקיבה ובכך להביא להקלה בתסמינים. אולם תוספי התזונה האלה אינם מסוגלים להכחיד לחלוטין את החיידקים האלה בקיבה. הכחדה כזאת ניתן להשיג רק באמצעות אנטיביוטיקה.