סקירה האם היעד האסטרטגי הבא של המדינה הוא הפיכת הדרום למרכז?

[שיבשר בנשמה]

ודאי שזה החלוםםםםםםםםםםםםםם של המדינה
תשאל אותי אם זה מתקרב לביצוע אני יגיד לך שלא
דירות זה לא הכל

 

[אגס סברס תפוח]

זה לא רק המדינה,
כל החברות נדל"ן הגדולות משקיעות שם.
במדד האחרון שהתפרסם אתמול, ברוב הארץ היתה ירידה במחירי הדיור, חוץ מהדרום שהייתה עלייה משמעותית.

 

[בלבנון ישגה]

זה לא רק המדינה,
כל החברות נדל"ן הגדולות משקיעות שם.
במדד האחרון שהתפרסם אתמול, ברוב הארץ היתה ירידה במחירי הדיור, חוץ מהדרום שהייתה עלייה משמעותית.

שאלת תם-

למה שהדרום יהפוך למרכז יותר מהר מהצפון?

לחרדים, הקשר לצפון הרבה יותר נטוע בנפש [מירון, צפת, טבריה כו'].

לחילונים, הרי הצפון הרבה יותר יפה, והמזג אויר הרבה יותר נעים.

מה בכלל הצד שדווקא הדרום יפרח?

 

[דץ]

שאלת תם-

למה שהדרום יהפוך למרכז יותר מהר מהצפון?

לחרדים, הקשר לצפון הרבה יותר נטוע בנפש [מירון, צפת, טבריה כו'].

לחילונים, הרי הצפון הרבה יותר יפה, והמזג אויר הרבה יותר נעים.

מה בכלל הצד שדווקא הדרום יפרח?

@בלבנון ישגה ....

 

[בלבנון ישגה]

@בלבנון ישגה ....

חמוד.

למעשה, אני גר במרכז.

 

[פרוגפרוגנדה]

למה שהדרום יהפוך למרכז יותר מהר מהצפון?

לדעתי ממש לא בטוח
המרכז תמיד ישאר מרכז
הצפון מתפתח בצעדי ענק
נוף הגליל/טבריה/צפת/עפולה/חיפה/רכסים/חריש
(סליחה אם שכחתי עיר כלשהי)
הדרום מעלתו שהוא יחסית זול לקרבתו למרכז
בדגש על ירושלים ובית שמש

 

[תמי אחת]

הדרום מעלתו שהוא יחסית זול לקרבתו למרכז
בדגש על ירושלים ובית שמש

אהבתי

 

[למעשה]

הפוטנציאל של השטחים הענקיים והקלים לפיתוח
הם היתרון,
החסרון זה עדיין האזור התעשייה המוזנח של המדינה

אבל דברים קורים

 

[למעשה]

דברים קורים
ייקח זמן, אבל ברור שזה יקרה

 

[לפעמים]

הדרך אל הכפר: עשרות יישובים כפריים מקודמים בגליל ובנגב בעלות של עשרות מיליארדי שקלים

בהובלת שרי הימין העמוק, נראה כי אין שבוע שבו לא מכריזה הממשלה על עוד יישוב או שניים בנגב ובגליל, כשהשבוע הצטרפה לרשימה "רמת ארבל". בדיקת מרכז הנדל"ן מעלה כי לא פחות מ-37 יישובים כפריים מקודמים כיום במקביל, בהיקף כולל של עשרות אלפי יחידות דיור. המטרה – חיזוק ההתיישבות היהודית בחבלי הארץ המרוחקים...

www.nadlancenter.co.il

הדרך אל הכפר: עשרות יישובים כפריים מקודמים בגליל ובנגב בעלות של עשרות מיליארדי שקלים​

בהובלת שרי הימין העמוק, נראה כי אין שבוע שבו לא מכריזה הממשלה על עוד יישוב או שניים בנגב ובגליל, כשהשבוע הצטרפה לרשימה "רמת ארבל". מבדיקת "מרכז הנדל"ן עולה כי לא פחות מ-37 יישובים כפריים מקודמים כיום במקביל, בהיקף כולל של עשרות אלפי יחידות דיור. המטרה – חיזוק ההתיישבות היהודית בחבלי הארץ המרוחקים. הבעיה – את המחיר עלולות לשלם הערים שכבר קיימות שם, שמשוועות לתקציבים ולאוכלוסייה יצרנית​

מאת רוני ליפשיץ
04.07.23 | 06:00 עודכן לאחרונה: 04.07.23 | 09:56

יצחק וסרלאוף, יצחק גולדקנופף ואורית סטרוק על רקע מבט ממעוף הציפור מערד לים המלח (יוסי לוגסי, אלעד זגמן ענבה לע"מ, יצחק וייס, שאטרסטוק)
37 ישובים כפריים חדשים נמצאים בשלבים שונים של בדיקות היתכנות, תכנון, שיווק והקמה. מקור חלק מהם ביוזמות של ממשלות קודמות, וכעת הקמתם בפועל מתחילה לקרום עור וגידים. חלקם נמצאים בשלבי הכרזה ראשוניים, אך המשותף לכולם הוא קידומם בימים אלה ביתר שאת. למרות התנגדויות רבות שהוגשו במשך השנים נגד הקמת ישובים חדשים, בעיקר מצד ארגוני סביבה, אך גם מצד גורמים בוועדות התכנון ובמשרד האוצר, נראה כי הממשלה הנוכחית נחושה לקדמם בהקדם האפשרי.
את הקמת היישובים השונים מנהל אמנם בפועל משרד הבינוי והשיכון, אך את הדחיפה למימוש מדיניות של הקמת עוד ועוד יישובים מספקות מפלגות הימין העמוק בקואליציה - עוצמה יהודית והציונות הדתית ונציגיהן בממשלה - בהם השר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כל אלה עומדים בראשן של יוזמות שונות להקמת יישובים חדשים בצפון ובעיקר בדרום, כשהעיקרון המנחה הוא חיזוק ההתיישבות היהודית, לצד דחיקת רגלי תושבי הפזורה הבדואית, שמאופיינת במספר רב של התיישבויות לא מוסדרות.
במהלך המשא ומתן להקמת הממשלה התעקשה עוצמה יהודית על תיק הנגב והגליל שאמור היה להגיע לידי ש"ס, גם במחיר משבר בשיחות, ולבסוף קיבלה אותו. ב-23 למאי, יום לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הגיע לשיאו וגם לסיומו משבר מול סיעת עוצמה יהודית, שדרשה וקיבלה תוספת של 250 מיליון שקל לתקציב משרד הנגב והגליל בשנת 2024.

המהלך להקמתם של עוד ועוד יישובים כפריים מעורר לא מעט התנגדות מצד קשת רחבה של גורמים. הן מצד ארגוני הסביבה שמוחים על בזבוז הקרקע והפגיעה הקשה בשטחים הפתוחים, אך גם מצד לא מעט אנשי מקצוע בתחום התכנון שאינם מזוהים דווקא עם המחנה הירוק, ואף מצמרת משרד האוצר שנרתעת מההוצאות הכבדות פר יחידת דיור.

במחקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה נמצא כי הקמה של ישובים חדשים גובה מחיר כלכלי כבד, וכי סך עלויות ההקמה הם 1.4 מיליון שקל ליחידת דיור, סכום שגבוה ב-29% מהרחבת יישובים כפריים קיימים, וגבוה ב-188% מהרחבת שכונות חדשות בערים קיימות. בהכפלה של עשרות אלפי יחידות דיור המקודמות כיום, ההוצאה הכוללת היא של עשרות מיליארדי שקלים.
60 משפחות ראשונות ברמת טראמפ
המסה העיקרית של הישובים ממוקמת בנגב. חלקם בסביבת מטרופולין באר שבע, לאורך כביש 31 המוליך לערד וכביש 25 המוליך לדימונה, וחלקם דרומה משם. ישובים ספורים נוספים צפויים לקום בגליל וברמת הגולן. האחרון שבהם הוא "רמת ארבל", יישוב חדש בגליל התחתון ממערב לכנרת, שעל הקמתו הכריז ביום א' השבוע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה. "זאת בשורה מאוד חשובה לחיזוק ההתיישבות היהודית בגליל, דבר שהוא חשוב לכולנו", אמר.

הישוב החדש מתוכנן כיישוב קהילתי, וצפויות להתגורר בו כ-500 משפחות דתיות וגם עולים חדשים. עם סיום עבודת המטה במשרד הבינוי, יובא הנושא למועצה הארצית לתכנון ובנייה. יש לציין כי ב-2006 המליצה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) למועצה הארצית לתכנון ובנייה שלא לאשר את הקמת היישוב שהיה מיועד לשמש שטח פתוח. במקום הוקם בשלב מסוים מאחז של משפחות יהודיות, שפונו מהשטח לפני כשנה.
יישוב נוסף בשם "מטר", שהקמתו עוד לא עברה בהחלטת ממשלה, צפוי, על פי הצהרה שנתן שר הבינוי והשיכון, לקום ברמת הגולן. השר ביקר לאחרונה במקום, והכריז כי אישור הקמתו של היישוב צפוי להתקבל בקרוב, והוא צפוי לאכלס כ-2,000 משפחות. עם זאת, אין כרגע ודאות שהדבר אכן יקרה.

מפת היישובים החדשים המתוכננים (עיצוב: אורטל אביזמר)

ישוב נוסף שהספיק לקבל לא מעט תשומת לב, עוד הרבה לפני שהעבודות בשטח יצאו לדרך הוא "רמת טראמפ" ברמת הגולן. ההכרזה על הקמתו ב-2019, לאחר שנשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, הצהיר כי ארה"ב מכירה בריבונות ישראל בגולן, לוותה ברעש תקשורתי רב. נכון לשנת 2022 מתגוררות במקום כ-60 משפחות במבנים זמניים. ליישוב שמוגדר כמעורב לחילונים ודתיים יש תב"ע מאושרת ל-100 מגרשים ראשונים שנמצאים בשלבי בנייה, אך יש כוונה להכין תב"ע חדשה שתגדיל את הישוב ל-400 משקי בית. המשפחות שירצו לעבור ליישוב, יצטרכו לעבור ועדת קבלה אזורית כתנאי קבלה.
יורדים דרומה
בפברואר 2023 אישרה הממשלה הצעה של שר הבינוי והשיכון גולדקנופף להקמת היישוב הקהילתי "חנון" בעוטף עזה, שימוקם מזרחית לקיבוץ סעד, בתחומי מועצה אזורית שדות נגב - בטווח 7 ק"מ מגדר הרצועה. תכנון היישוב החדש יתקיים בהמשך לאישור והמלצת המועצה הארצית לתכנון ובנייה שניתן לפני כשנה, לתזכיר התכנוני שהוכן ע"י המנהל לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון. מהמשרד נמסר אז כי "פיתוחו ושגשוגו יסמלו יותר מכל את חיזוק האחיזה והעשייה המתמשכת באזור זה של המדינה". הישוב יוקם כיישוב קהילתי מעורב לכ-500 משפחות דתיות וחילוניות והתכנון יותאם למשפחות צעירות.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, אמר אז כי "בשנים האחרונות הביקוש למגורים ביישוביי עוטף עזה גדל, אך נתקל בחלקו בקושי להיקלט ביישובים הקיימים, שכן מדובר ביישובים חקלאיים שיתופיים, כאשר רובם ככולם מושבים".

באותו חודש החליט השר גולדקנופף לקדם גם את הקמת היישוב "יתיר", במועצה אזורית תמר, ליד יער יתיר שבנגב. ביישוב, המיועד לחרדים בלבד - וספציפית לחסידי חב"ד שעלו לארץ מקנדה ומארה"ב, צפויות להתגורר כ-500 משפחות על שטח של כ-800 דונם, והן יצטרכו לעבור גם כאן ועדת קבלה. במאי 2018 אושרה התב"ע ליישוב, ולאחר שנים של הקפאה, הורה השר למנהל לענייני הכפר במשרד להתחיל בתכנון ופיתוח במקום, ולקדם מתן ההרשאות מרמ"י לחטיבה להתיישבות עבור השיווק. ביישוב צפויים להיבנות 268 צמודי קרקע במגרשים של 450 מ"ר עד דונם ועוד כ-230 יח"ד בבנייה מדורגת. במקום יוקם גם כפר נופש. המקום סופג לא מעט ביקורת, מאחר ובאזור מתגוררת אוכלוסייה בדואית שתצטרך לעקור ולעבור לחורה.

פרופ' נורית אלפסי: "מדינת ישראל הכינה תוכנית מתאר לאזור הדרום וגם לעיר באר שבע שאושרה ממש לאחרונה. ואז היא פשוט מתעלמת מהן. ערים בפריפריה שיש בהן צפיפות נמוכה אפשר היה לעבות, לחדש. זו הצבעת אי אמון של המדינה במערכת התכנון של עצמה, זו פשיטת רגל"

בסמוך ליתיר, החלה גם הכשרת הקרקע עבור היישוב החדש "דרור" (חירן לשעבר) שיקום על חלק מאדמות הכפר הבדואי אום אל חיראן. כבר ב-2002 החליטה ממשלת ישראל להקים 14 יישובים בנגב הצפוני, בהם חירן. על חלק מהאדמות שהוקצו ליישוב, בנויים בתי הכפר הבדואי שתושביו נדרשו לעבור לחורה אך סירבו. דרור צפוי להכיל 15 אלף תושבים באוכלוסייה מעורבת של חילונים ודתיים.
שני היישובים הדרומיים ביותר הם "עיר אובות" במזרח, על ציר 90, קרוב מאוד לגבול עם ירדן, ו"ניצנה" במערב, בקרבת הגבול עם מצרים מצפון מערב לגן הלאומי ניצנה. ב"אובות" התקבלה המלצת המועצה הארצית להקים כ-450 יח"ד, אך נדרשת עדיין החלטת ממשלה סופית על הקמת היישוב. התוכנית להקמת ניצנה הוצגה עוד ב-2015, כמה שנים לפני אישור הקמת הישוב בממשלה, ואושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום בתחילת מאי 2023. הישוב צפוי לאכלס 2,200 יח"ד על שטח כולל של 3,200 דונם, מתוכם 1,100 דונם למגורים. תמהיל הבנייה יכלול צמודי קרקע, דירות גן וגג, בנייה טורית ובנייה מדורגת.
"פיתוח הנגב והגליל הוא בראש סדר העדיפויות שלנו"
החלטת ממשלה מאפריל 2022 ביקשה לבחון הקמת יישובים חדשים במרחב המזרחי של מטרופולין באר שבע, על ציר 25 בנגב. לגבי 7 מן היישובים הללו, התקיים ב-19 ליוני דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום, במסגרתו נבחן תזכיר שגיבשו משרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות. הישובים: תלמה, נבטים דרום (רמת נבטים),עומרית, גבעות עדרים, טלם, טליה ודיה קיבלו בתזכיר הערכה גבוהה, והמלצה לפיתוח, על פי מדדים כמו תנאי הקרקע, קרבה לדרכים, איכות סביבה ונוף, התאמה לתכנון האזורי, בעלות ועוד.
התזכיר מציין גם כי אוכלוסיית היעד של הישובים כוללת "מהגרי תעסוקה ממעמד הביניים, משפחות צעירות בשלבי גידול ממעמד הביניים, התארגנויות מיוחדות ממעמד הביניים-ביניים גבוה (אנשי קבע, מפעלים גדולים וכו'),קהילות מגובשות והתארגנויות מיוחדות בעלות מוטיבציה אידאולוגית ו/או דתית עם זיקה חזקה לקרקע, קבוצת עולים מארץ מוצא משותפת". התזכיר מדגיש גם כי "יש אוכלוסיות יעד מיוחדות שיכולות להתאים לישובים אלו כגון: אוכלוסייה חרדית ו/או חרד"לית".
בתום הדיון בוועדה, נקבע כי התזכיר שטחי מדי, ומשום כך "התקשתה הוועדה לקיים דיון מעמיק ביוזמות המוצעות ולקבל החלטה בהן", וכן כי על צוות הבדיקה לבחון לעומק את ההשפעה של הישובים החדשים על ישובים קיימים, לרבות "בחינת חלופה של עיבוי והרחבת יישובים קיימים כמענה לתוספת יח"ד הנדרשות, עלויות ותועלת מנקודת מבט של המשק ושל הקופה הציבורית, בחינת ההשפעות הסביבתיות, נגישות ופריסת תשתיות קיימות ונדרשות (כמו) תחבורה, טיפול בפסולת, פתרונות ביוב ועוד".

ב-20 ליוני החליטה הוולנת"ע להמליץ על הקמתם של 5 יישובים כפריים-קהילתיים חדשים בבקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש מספר 31 באזור המכונה "מבואות ערד". ב-4 היישובים המיועדים לאוכלוסייה היהודית ייבנו על פי התוכנית 500 יחידות דיור כל אחד, וצפי האוכלוסייה עומד על 1,800 תושבים בכל אחד. כל זאת במקביל להקמת העיר החדשה "כסיף" עבור המגזר בבקעת ערד, ממזרח לבאר שבע, על ציר 31. בהיקף של 20,000 יחידות דיור.
"חולשה תכנונית ומוסרית, איוולת"
מגמת ההקמה המואצת של היישובים נתונה כאמור בלא מעט מחלוקת. בנייר עמדה שהגישה החברה להגנת הטבע בשנת 2022, נכתב כי "קיים מלאי תכנוני בלתי מנוצל בישובים קיימים באותם אזורים", וכי מדובר ב"חוסר יעילות כלכלית המהווה עול נוסף על המשק, פגיעה חברתית בחוסנם של היישובים הקיימים ופגיעה סביבתית. בפועל במקום לפתח את הישובים הקיימים שאותם הקימה (הממשלה, ר"ל) בעבר היא זונחת אותם ומפתחת להם מתחרים. יש עשרות אלפי יח"ד בתוכניות מאושרות בכל הישובים אותן ניתן להתחיל לבנות מיידית, ללא הנטל הכלכלי, והליכי תכנון ארוכים ויקרים".
פרופ' נורית אלפסי, חברה באיגוד המתכננים, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון ונשיאת האגודה הגיאוגרפית, אומרת למרכז הנדל"ן כי את מרבית הישובים מתכננים לא כדי להקים, אלא כדי לתפוס את השטח ולמנוע מהבדואים לשבת על השטח. "המדינה לא מסוגלת לפתור תכנונית את הסכסוך שיש לה עם האזרחים שלה בדרום ובצפון ולהגיע להסכמות, אז היא משתמשת בכלים שיש לה כדי להילחם בהם. זו חולשה תכנונית ומוסרית. להקים עיר חרדית על אום אל חיראן זו התנהגות שהיא איוולת".
לדבריה, מדינת ישראל הכינה תוכנית מתאר לאזור הדרום וגם לעיר באר שבע שאושרה ממש לאחרונה. ואז היא פשוט מתעלמת מהן. ערים בפריפריה שיש בהן צפיפות נמוכה אפשר היה לעבות, לחדש. זו הצבעת אי אמון של המדינה במערכת התכנון של עצמה, זו פשיטת רגל. היישובים שסביב קרית שמונה לא מחזקים אותה כמו שתל אביב מחזיקה את הערים סביבה, גם לא באר שבע וחיפה, הן מתחרות בפרברים שלהן".

 

[אור אורות]

יש מספיק אנשים בשביל לגור במושבים האלה בלי "להתחרות" בערים הקיימות.
אנחנו במצוקת דיור חמורה, ללא מצוקת קרקע אלא מצוקת ירוקים...

 

[אגס סברס תפוח]

מבואות ערד: חמישה יישובים יעלו להצבעה במועצה הארצית - ביזנעס

הבוקר יובא לאישור שלב נוסף להקמת חמישה ישובים חדשים יישובי "מבואות ערד" בנגב הצפוני | הישובים החדשים צפויים לקום באזור בקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש 31 | על פי התוכנית יוקמו חמישה ישובים כפריים - ישוב אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית

bizzness.net

מבואות ערד: חמישה יישובים חדשים יעלו להצבעה במועצה הארצית​

הבוקר יובא לאישור שלב נוסף להקמת חמישה ישובים חדשים יישובי "מבואות ערד" בנגב הצפוני | הישובים החדשים צפויים לקום באזור בקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש 31 | על פי התוכנית יוקמו חמישה ישובים כפריים – ישוב אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית
חיים שיף 01.08.2023

הנוף הנשקף מערד | צילום אילוסטרציה: עיריית ערד
היום (יום שלישי 1.8) יובא לאישור המועצה הארצית – הפקדת התכנית לשינוי לתממ 4/14 לקידום הקמת חבל התיישבותי חדש "מבואות ערד", מדובר בצעד נוסף משמעותי וחשוב בדרך להקמת ההתיישבות במזרח המטרופולין בנגב.
הדיון שיתקיים היום, הינו בהמשך להחלטת ממשלה מיום 27/3/22 ולאישור וועדה מחוזית דרום, והוועדה לנושאים תכנוניים מיוחדים (ולנת"ע). התכנית להקמת יישובים אלו מקודמת לאחר עבודת מטה מעמיקה של המנהל לענייני הכפר במשרד הבינוי והשיכון והחטיבה להתיישבות, ובתמיכת כלל גורמי התכנון בוועדה המחוזית ובמנהל התכנון.


הישובים החדשים צפויים לקום באזור בקעת ערד, בחלק המזרחי של מטרופולין באר שבע, ממערב לעיר ערד ומצפון לכביש 31. על פי התוכנית יוקמו חמישה ישובים כפריים, כאשר ישוב אחד מיועד לאוכלוסייה הבדואית.
היישובים החדשים צפויים להוות מוקד משיכה לאוכלוסייה צעירה ומגוונת ולתרום לחיזוקה של העיר ערד, תוך שמירה על ערכי הטבע והשטחים הפתוחים.
עם האישור הצפוי היום לאחר לשינוי התמ״מ במועצה הארצית, יחלו במשרד הבינוי והשיכון בשלב התכנוני הבא לקראת הקמת הישובים- קידום תכניות תב"ע מפורטות.
שר הפנים משה ארבל: "אנחנו מקדמים בחודשים האחרונים תנופת בנייה גדולה במוסדות התכנון. ההחלטה שצפויה להתקבל היום תוביל לעידוד צמיחה דמוגרפית ולחיזוק חבל הארץ הדרומי של מדינת ישראל, תוך שמירה על איכות חיים גבוהה של התושבים. לצד ערך יישוב הארץ, אנו רואים בהרחבת ההתיישבות צעד משמעותי בהתמודדות מול משבר הדיור. נמשיך להשקיע מאמצים משותפים על מנת להגדיל את ההיצע, להוריד את המחירים ולאפשר למשפחות רבות ולצעירים להשיג קורת גג".


שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "אנחנו ממשיכים בכל הכח בתנופת בנייה וביישוב הארץ, האישור בוועדה היום הינו צעד משמעותי וחשוב לתכנון, פיתוח ואכלוסם בעתיד של חמישה יישובים, שיעניקו תנופה התיישבותית לחבל ארץ שלם ולטובת כלל האזור. יישוב, הפרחה, שגשוג ומיצוי מלוא הפוטנציאל של חבלי הארץ, הינו יעד מרכזי בעבודת משרד הבינוי והשיכון".

 

[אגס סברס תפוח]

ניתוח נתוני הלמ"ס מלמד: הציבור החרדי מהגר לפריפריה - ביזנעס

"הבחירה בפריפריה הופכת להיות לכתחילה": נתוני הלמ"ס מצביעים על עזיבת ערי המרכז לטובת מגורים בריכוזים החרדים בפריפריה | יותר ויותר נתונים מעידים כי ערי הפריפריה בצפון ובדרום הפכו להיות האופציה המועדפת על זוגות צעירים בציבור החרדי | והאם זהו רק שיקול כלכלי?

bizzness.net

ניתוח נתוני הלמ"ס מלמד: הציבור החרדי מהגר לפריפריה​

"הבחירה בפריפריה הופכת להיות לכתחילה": נתוני הלמ"ס מצביעים על עזיבת ערי המרכז לטובת מגורים בריכוזים החרדים בפריפריה | יותר ויותר נתונים מעידים כי ערי הפריפריה בצפון ובדרום הפכו להיות האופציה המועדפת על זוגות צעירים בציבור החרדי | והאם זהו רק שיקול כלכלי?
חיים שיף 02.08.2023

שכונה חרדית בנתיבות | צילום: באדיבות המצלם
משרד השיכון יסבסד פיתוח בפריפריה בכמיליארד ש"ח, כך פורסם בימים האחרונים. עוד פורסם כי בישיבת הממשלה בתחילת השבוע, אישרה הממשלה החלטה לחיזוק העיר אשקלון בהיקף תקציב של 850 מיליון ש"ח. סכומי העתק ישמשו לטובת קידום וסבסוד תוכניות בתחום ההתחדשות העירונית, פרויקטים בהיקפים גדולים מאוד לקידום תחבורה ציבורית, השקעות בחינוך ועוד ועוד. גם הציבור החרדי המתגורר בעיר אשקלון צפוי ליהנות מההשקעה בעיר הדרומית, אך בקרב העוסקים בתחום פתרונות למצוקת הדיור, החלטת הממשלה היא עוד סימן להתחזקות הפריפריה על חשבון ערי המרכז.
הבשורות לטובת תושבי הפריפריה לא מפסיקות להגיע, ואין זה פלא שערי הפריפריה כובשות את כותרות החדשות, שכן הציבור נושא עיניו יותר ויותר למגורים בערים אלה. בין אם זה פיתוח התחבורה הציבורית מטבריה לריכוזים חרדים אחרים ברחבי הארץ ובין אם זהו מכרז נדל"ן ענק חדש בעכו או השקעה ממשלתית חסרת תקדים באשקלון.


המעבר לפריפריה ובפרט לערי הדרום, קשורה גם להתפתחות מרכזי התעסוקה. כך למשל בבאר שבע יוקם מרכז חדשנות שיתמקד בקידום יזמות ותעסוקת הייטק ובחיזוק מעמדה של באר שבע כאחד מהמוקדים המרכזיים של תעשיית החדשנות בישראל, ובפרט בתחומי הדטה הרפואי, הרובוטיקה האוטונומית והגנת סייבר. המרכז יספק אלפי מקומות תעסוקה חדשים, זאת לצד עוד מיזמי הייטק גדולים שבחרו את משכנם באזור הדרום.
"אנשים הבינו שאין טעם להישאר עבדים לבנק, ללוות כספים עוד ועוד, לשלם ולשלם ולשלם, בלי סוף. מי לא מעדיף להיות בדירה שלו, גם אם היא רחוקה מעט, אבל ברוגע ושלווה?" אומר אליעזר יוטקובסקי העוסק רבות בפתרון מצוקת הדיור של הציבור החרדי.
ואכן הנהירה לפריפריה ונטישת ערי המרכז, מקבלת ביטוי גם בנתונים הלמ"ס, והמספרים לא משקרים. רק 22% מהדירות שנמכרו בחודשים מרץ-מאי 2023 היו באזור המרכז. את הנטישה הגדולה ביותר סופגת ירושלים, שרשמה ירידה חדה ביותר במכירת הדירות בחודשים מרץ-מאי 2023 – של כמעט 55% ביחס למכירת הדירות בשלושת החודשים הראשונים של השנה.

הרבה מעבר לפתרון כלכלי​

עיון בנתוני הלמ"ס מגלה לאן נוהר הציבור החרדי: לפריפריה. לצד ההתפתחות המרשימה במספר החרדים בצפון: עפולה, רכסים, צפת, טבריה וריכוזים נוספים, ניכרת בחודשים האחרונים גם נהירת נדל"ן לעבר ערי הדרום. כ-30% מהדירות החדשות שנמכרו בשלושת החודשים שנבדקו (מרץ-מאי) היו במחוז דרום. "המרכז הולך ונסגר לזוגות הצעירים, והבחירה בפריפריה הופכת להיות לכתחילה, הבחירה הראשונה ולא רק 'בדיעבד'", אומר מתווך נדל"ן מוכר שפועל בריכוזים חרדים בצפון.
עוד עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי נתיבות נמצאת בראש רשימת היישובים עם מספר הדירות הגבוה ביותר (448) שנמכרו בשלושת החודשים מרץ-מאי, גם בעיר אשקלון נצפתה עלייה של 40.5% לעומת שלושת החודשים הקודמים.


האם המעבר לפריפריה הוא רק מחסור בפתרונות מגורים בבני ברק, ירושלים וערי המרכז ואפשרויות נדל"ן בצפון ובדרום? לדברי יוטקובסקי, מדובר בהרבה מעבר לפתרון כלכלי. "המציאות עד כה הוכיחה, שאלו שיצאו לפריפריה, צמחו הרבה יותר מאלו שבמרכז. במקום להישאר סגורים בפינה שלהם בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש וכדומה, הנה כעת הם חלק ממשהו גדול של פיתוח התיישבות חרדית.
"מי שגר בפריפריה מאוד נחשב בעיני אלו שלידו, כי כל אחד שם נצרך ותורם, גם בעצם היותו במקום המתפתח וגם באפשרויות שונות של העצמה אישית שפרוסות בפניו. וכשאדם תורם – כל ההרגשה שלו והבית שהוא מגדל, הרבה יותר טובים ובריאים".

 

[המצפה לרחמיו]

בנתיבות כבר כעת פרויקטים רבים בשלבי אכלוס שונים חרדיים לגמרי
ועוד היד נטויה בפרויקטים שעומדים לעלות לשטח {אוחזים בסוף הפיתוח הכבישים כבר סלולים בימים אלו מסמנים את מעברי החצייה...}
באופן כללי אם הכין הוא להפוך את הדרום למרכז אז מאוחר מדי הוא כבר כזה....

נו...

 

[חיימקה א.]

מי שלא מאמין, בעיה שלו!
כל מילה אמת צרופה.

 

[המצפה לרחמיו]

מי שלא מאמין, בעיה שלו!
כל מילה אמת צרופה.

מאמין למה?
שהדרום הוא כבר מרכז?
בואו לבקר אותי בפתח תקווה ואח"כ נשווה ביחד...

 

[חיימקה א.]

לא.
שהפריפריה היא הבחירה הראשונה של רבים מהזוגות הצעירים היום.
זו לא מילה גסה ברבים מבתי ישראל.
וזו האפשרות הראשונה אצל החכמים יותר.

זה יכול להיות בצפון או במזרח או בדרום.
לא משנה היכן, אלא שזה קורה.

 

[המצפה לרחמיו]

לא.
שהפריפריה היא הבחירה הראשונה של רבים מהזוגות הצעירים היום.
זו לא מילה גסה ברבים מבתי ישראל.
וזו האפשרות הראשונה אצל החכמים יותר.

זה יכול להיות בצפון או במזרח או בדרום.
לא משנה היכן, אלא שזה קורה.

גם אני מצרף להנ"ל
ומי יודע אולי גם אעבור לפרפריה
אלא שממש א"א לומר שהדרום הוא מרכז
הדרום הוא פרפריה על כל מעלותיה וחסרונותיה
נ. ב. מתנצל אם מישהו נפגע זה לא היה הכוונה

 

[חיימקה א.]

לא נפגע, אלא להעמיד את הדברים על דיוקם ועל הצלחתם.

 

[המצפה לרחמיו]

באהבה