כתב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים פרק ח' הלכה י'):
פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן. וְאֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וַעֲרוּמִּים וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעֲלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל (דברים טו-ז) 'לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ' וְעַל (ויקרא יט-טז) 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' וְעַל (ויקרא כה-נג) 'לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ'. וּבִטֵּל מִצְוַת (דברים טו-ח) (דברים טו-יא) 'פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ'. וּמִצְוַת (ויקרא כה-לו) 'וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ'. (ויקרא יט-יח) 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. (משלי כד-יא) 'וְהַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת' וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים:
וכן כתב הרמב"ם (שם הלכה י"א), שאם קנו אבנים וקורות כדי לבנות בית הכנסת, אין למוכרם לצורך שום מצוה, אלא יש למוכרם אך ורק לצורך פדיון שבויים בלבד. רואים גם מכאן את גודל מצוות פדיון שבויים:
קָנוּ אֲבָנִים וְקוֹרוֹת לֹא יִמְכְּרוּם לִדְבַר מִצְוָה אֶלָּא לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּגְדָרוּם וְאֶת הַקּוֹרוֹת וּפְסָלוּם וְהִתְקִינוּ הַכּל לַבִּנְיָן מוֹכְרִין הַכּל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים בִּלְבַד.
פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן. וְאֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וַעֲרוּמִּים וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעֲלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל (דברים טו-ז) 'לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ' וְעַל (ויקרא יט-טז) 'לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ' וְעַל (ויקרא כה-נג) 'לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ'. וּבִטֵּל מִצְוַת (דברים טו-ח) (דברים טו-יא) 'פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ'. וּמִצְוַת (ויקרא כה-לו) 'וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ'. (ויקרא יט-יח) 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'. (משלי כד-יא) 'וְהַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת' וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים:
וכן כתב הרמב"ם (שם הלכה י"א), שאם קנו אבנים וקורות כדי לבנות בית הכנסת, אין למוכרם לצורך שום מצוה, אלא יש למוכרם אך ורק לצורך פדיון שבויים בלבד. רואים גם מכאן את גודל מצוות פדיון שבויים:
קָנוּ אֲבָנִים וְקוֹרוֹת לֹא יִמְכְּרוּם לִדְבַר מִצְוָה אֶלָּא לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּגְדָרוּם וְאֶת הַקּוֹרוֹת וּפְסָלוּם וְהִתְקִינוּ הַכּל לַבִּנְיָן מוֹכְרִין הַכּל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים בִּלְבַד.