הנושא כואב וכאוב.
ואכן מקומם לראות מעסיקים שמנצלים את עובדיהם ולא מתגמלים אותם בהתאם.
עוד יותר מקומם לראות מעסיקים שמפלים בין דם לדם, בין מגזר למגזר. רק בגלל שאפשר. מעסיקים כאלה לדעתי אסור לעודד, ושיתפרנסו מהמגזר המועדף עליהם.
אבל, לכל מטבע יש שני צדדים.
ואני (הבעל) אציג את הצד של המעסיקים.
הייתי שכיר כמה שנים במקום עבודה חרדי, עם שכר נאה ומתגמל, נתתי את הנשמה למקום, ותוגמלתי כהוגן.
לצערי מקום העבודה נכנס לקשיים כלכליים, ואוחד עם רשת מתחרה, ואני נשארתי בחוץ, רק בעלי השכר הנמוך המשיכו...
בס"ד פתחנו את העסק שלנו, פיקצ'ר פרפקט, בהתחלה עבדנו רק אני ואשתי.
ולאט לאט התפתחנו גם בעזרת קהילת פרוג הנהדרת.
כיום אנו מעסיקים 5 עובדים חרדים.
ואני נחשף לצד השני של תלוש המשכורת.
הסביבה הכלכלית כיום אינה מטיבה עם בעלי העסקים הקטנים.
נטל המס, חוקים ותקנות לאין סוף, בירוקרטיה, תחרות קשה, מצוקת אשראי, לקוחות בעייתיים, ועוד.
כל שקל מחושב מאוד.
כל הוצאה מחושבת לפרטי פרטים.
העלות של הסעיף שנקרא כח אדם גבוהה מאוד, והיא מהווה נתח גדול מאוד מההוצאות.
ולכן בעל העסק ינסה למקסם את ההחזר מההשקעה בסעיף הזה.
ולכן הוא ינסה לבוא בדרישות לעובדים, ויפיל עליהם כמה שיותר תפקידים במינימום זמן.
ויש בזה כמה סוגי מעבידים, החל מהמתעמרים שינסו כל פירצה חוקית או לא, ועד למעבידים שהם החלום של כל עובד.
ממעביד הוגן מצופה שהדרישות מהעובדים יעמדו במסגרת ההלכה, החוק, ומנהג המקום.
מעובד הוגן מצופה מנגד שיעמוד גם כן בדרישות ההלכה, החוק, ומנהג המקום.
אבל ברור מאליו שמה שנראה הוגן למעביד, נראה כלא הוגן מצד העובד, ולהיפך.
וכמעביד אני יודע שאין לדבר סוף.
ולכן אני אתייחס לנושא מהזווית הכלכלית בלבד.
ישנן משרות שהתועלת שבהן אינה כלכלית, לדוגמה רב בשכונה. ויכול להיות שגם מורה.
אבל בעסק יצרני שהוקם למטרות רווח, העובד צריך להיות ריווחי למעביד, ועל זה אין ויכוח.
וכמעביד אני יכול להעיד שרוב העובדים אינם כלכליים למעבידים שלהם.
העלות של העובד אינה מחזירה את עצמה למעביד!
רוב העסקים מסיימים את השנה ברווח קטן, או בהפסד.
עסקים בודדים בלבד מייצרים תועלת כלכלית גדולה מההוצאה שלהם.
ולכן העסקים נמצאים בתחרות ובמרוץ, מי ישיג את העובד המיומן יותר שיצליח בפחות הוצאה ליצור יותר הכנסה, מי ישיג את הטכנולוגיה המתקדמת יותר שתצליח לייצר יותר הכנסה בפחות הוצאה. מי ישיג את נקודת הייחודיות שלו, ויוכל לייצר יותר הכנסה לעומת המתחרים.
אני חוזר על מה שהצהרתי. ויסלחו לי קהל העובדים השכירים.
רוב העובדים השכירים אינם כלכליים למעסיקיהם.
(זה נכון ברוב העסקים קטנים והבינוניים)
ולכן אם לא הצלחתם להביא למקום העבודה שלכם יתרון כלשהו, ערך מוסף, ייחודיות, זריזות, וכדו', לעומת עובדים אחרים, הרי שגם שכר המינימום שמשולם הוא חסד של המעסיק.
המשפט האחרון נראה מצחיק, אבל זה נכון אמיתי כואב ויקר.
אני אתנצל על האורך, ועל התגובה בניק שמשמש את אשתי לרוב.
ואתנצל שוב שאני לא יכול לשלם לעובדים המסורים שלי משכורות ב6 ספרות. אם היה לי, בכיף..