נכתב ע"י פיקצר פרפקט;2009661:
גלבוע.
ישנם כמה צרכים שבגללם מעסיק מעסיק עובדים.
א. המעסיק לא מספיק את כל העבודה, ולכן הוא מעסיק עובד נוסף. (הרבה הזמנות)
ב. המעסיק לא אוהב חלק מהעבודה, ולכן הוא מעסיק עובד נוסף. (ניקיון, גביה, וכדו')
ג. המעסיק לא יודע חלק מהעבודה, ולכן הוא מעסיק אנשים מוכשרים בתחומם. (מחסור בידע או בכישורים)
ויש עוד מקרים.
לא בכל המקרים העובד מייצר את הערך של עצמו.
לפעמים עובד מיומן מפרנס גם את העובד הלא מיומן, או את המנקה בשירותים.
שורה תחתונה, המעסיק ברוב גדול מהמקרים לא מסיים את השנה ברווח חלומי....
ובמילים אחרות העובדים הרויחו את לחמם בקושי..
ואם השנה הסתיימה בהפסד, הרי שהעובדים (ושאר הספקים) קיבלו את שכרם רק בגלל שהמעסיק התחייב, למרות שהם עבדו מאוד קשה.
א. המעסיק לא מספיק את כל העבודה- אם המעסיק לא מספיק את כל העבודה, הר חייב להעסיק עובד נוסף נכון? כי הוא רוצה להגדיל את ההכנסה... אז העובד רווחי לו... אם העובד לא היה רווחי לו הוא היה יכול לבחור להכניס פחות הזמנות ולעשות הכל בעצמו....,
אלא מה? לא תמיד שווה להעסיק אותו במשרה מלאה כי יש תקופת פריחה ותקופות שפל? לכן מחפשים עובד במשרה מותאמת לצרכי העסק מראש...
אם מחשבים זאת מראש נכון, (ובהנחה שהעובד אכן עושה מלאכתו באמונה) אין סיבה שהעובד יגרום להפסד ואם זה כך,
סימן שאין מספיק עבודה ואפשר לעשות הכל לבד ולוותר עליו...
אך כל עוד שמחזיקים את העובד, סימן שיש לו עבודה, סימן שללא עבודתו ההכנסות היו קטנות, וסימן ששוה להחזיקו.... (מישהו מכריח מעסיק להגדיל את העסק?)
ב. המעסיק לא אוהב - =המעסיק מ... מפונק?....
גם אני אוהבת להתפנק ולא אוהבת לעשות את עבודות הבית, בהנחה שאחזיק עוזרת בשל כך,
האם אוכל לומר שהעובדת לא רווחית לי כי היא מורידה נתח ניכר ממשכורתי בחודש???
כידוע ״מותרות״ עולות כסף....
לא חייבים לעשות מה שלא אוהבים, אבל יש לכך מחיר שאמורים להתכוונן אליו נפשית מראש ולדעת שזה ״מחיר שלוות הנפש״ או ״מחיר הפינוק״....
ג. המעסיק לא יודע - אם המעסיק לא יודע, אז הרי ללא העובד הוא לא יוכל להחזיק את העסק כלל, ויוכל בכלל לסגור את הבסטה....
משמע שלא רק שהעובד מכניס את המשכורת של עצנמו,
אלא הוא בעצם מבטיח גם את משכורתו של הבוס....
----
זה שהמעסיק לא גומר שנה ברווח חלומי זה ברור בדיוק כמו שהשכיר לא גומר את השנה ברווח חלומי, העולם הזה הוא לא פיקניק לא למעסיקים ולא למועסקים,
ועדיין
להחזיק עובד אבל לומר ״הוא לא רווחי לי״ זה סוג של פשע....
הרי אף אחד לא הכריח להחזיקו,
כל עוד שמחזיקים אותו זו ההוכחה שהוא מוסיף לעסק רווח כספי, או לחילופין רווח ״רוחני״ (כגון: ידע שאין לבוס, יותר זמן פנוי לבוס, שלוות נפש לבוס- שמשלמים עליהם, בדיוק כמו שמשלמים על גלידה משובחת או על כל ״פינוק״ אחר שבא לי כרגע...)