דקה אחרי מנחה, הבנתי שהשאלה ממש שאלה קשה, תשפטו אתם:

[אבא ל6]

ידידי היקר, אין לי תשובה לשאלתך זו, אך רק אזכירך שכבר שאלת אותה פה לפני 4 שנים:

אז למי ללכת, דודה נחמה. לחייט או לתופרת?

שלום לכל המגיהם שמגיעים לכאן ולכל הנקדנים השקדנים:) בדרך כלל כל בעל מקצוע קיים (לפחות מילולית) הן בלשון זכר והן בלשון נקבה. להוציא זגג, וגגן, למשל. אבל מה לגבי תיקוני בגדים, ותפירת חליפה חדשה לחיימק'ה? הרי אין הבדל באמת בין העבודות שאותן מבצע חייט ובין העבודות שאותן מבצעת תופרת. כמובן שחייט...

www.prog.co.il

אז זה היה אחרי "שחרית" עכשיו אחרי "מנחה", ועוד ארבע שנים אחרי "מעריב"...

 

[Natan Galant]

ידידי היקר, אין לי תשובה לשאלתך זו, אך רק אזכירך שכבר שאלת אותה פה לפני 4 שנים:

אז למי ללכת, דודה נחמה. לחייט או לתופרת?

שלום לכל המגיהם שמגיעים לכאן ולכל הנקדנים השקדנים:) בדרך כלל כל בעל מקצוע קיים (לפחות מילולית) הן בלשון זכר והן בלשון נקבה. להוציא זגג, וגגן, למשל. אבל מה לגבי תיקוני בגדים, ותפירת חליפה חדשה לחיימק'ה? הרי אין הבדל באמת בין העבודות שאותן מבצע חייט ובין העבודות שאותן מבצעת תופרת. כמובן שחייט...

www.prog.co.il

איך?...

 

[TAKT]

אז זה היה אחרי "שחרית" עכשיו אחרי "מנחה", ועוד ארבע שנים אחרי "מעריב"...

ממש אסון...
שאלו שוב אחרי 4 שנים...

 

[MR Designs]

היום אין חייט
יש מעצב אופנה

 

[מגבת]

ואיך זה שתמיד אלו יהיו מזכירה ומנהל ולא מזכיר ומנהלת...

וכבר נשאלנו מדוע עדיין אין בחנויות כסאות מנהלות...

 

[אין על עם-ישראל]

זה כמו אדון וגברת

 

[אלעזר 1]

זה כמו אדון וגברת

לגברת יש גבר, אבל הם לא נצפים יחד.

 

[Natan Galant]

קיבלתי במייל:
מה ההבדל בין חייט תפרן לתופרת מחוייטת?

 

[לעניות דעתי]

ההשוואה למנהל ומזכירה, לרופא ולאחות, לשוטר ועובדת סוציאלית - איננה במקומה.
שם השאלה היא מדוע באופן סתמי ההנחה שהוא או היא ימלאו את התפקיד המסוים, והתשובה פשוטה - ככה המציאות לרוב...
אבל באמת לא יצויר מקרה נדיר - יאמרו מנהלת ומזכירה, רופאה ואח וכו'.

השאלה כאן היא בתחום שהמטבע הלשון מתייחס לשני המגדרים, ולו הוא קורא חייט ולה תופרת.

התשובה לעניות דעתי, היא מבט האומן על אומנותו.
הגבר ייכנס לזה מתוך סיבה ספציפית, שהוא מקצועי, או רואה את עצמו ככזה. לכן יש לו שם "מקצועי".
האישה עושה את זה מתוך אינסטינקט שגרתי, כמו שהיא מבשלת ומכבסת. אז גם אם היא אלופת העולם, היא לא יצאה מכלל "תופרת".

 

[במבונה]

מהאקדמיה ללשון

חייט ותופרת
נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת.

אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה מופיעה ביצירה של י"ח ברנר מ־1910 – "לבתי בודאי יאה, אמנם, יותר להיות גננת מאשר חייטה"; ואברהם שלונסקי משתמש בצורה חייטנית (מהמילה חייטן המשמשת מעט בספרות העברית החדשה במשמעות חייט).

כפי שאפשר לומר בנקבה חייטת, אפשר לומר בזכר תופר. המילה תופר כשם מקצוע לאיש מצויה בספרות חז"ל: "ר' אלעזר בן עזריה אומר: גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו… התופר יוצא ומחט תפורה על לבו ומשתבח באומנותו" (אבות דרבי נתן נוסח ב כג, א; על פי מאגרים של מפעל המילון ההיסטורי).

את ההבחנה הרוֹוחת בין חייט לתופרת אפשר להשוות להבחנה בין טבח למבשלת. כיום יש כמובן טבחית, אך עדיין משמש גם שם המקצוע מבשלת – בייחוד במוסדות גדולים, ואילו שם המקצוע מבשל נדיר בשימוש.

שימוש במילים שונות לזכר ולנקבה יש גם בהקשרים אחרים, למשל בצמד 'גברת' ו'אדון' (בספרות מוצאים מעט 'אדונית', כגון בסיפורו הידוע של עגנון 'האדונית והרוכל'), ובייחוד בשמות בעלי חיים: גמל ונָאקָה, חמור ואתון ועוד. הבדלים מילוניים בין הזכר לנקבה עשויים לנבוע מסיבות שונות. בשמות מקצועות הסיבות הן חברתיות, תרבותיות וכדומה.

https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/2013/08/taylor.jpg

 

[לעניות דעתי]

מהאקדמיה ללשון
את ההבחנה הרוֹוחת בין חייט לתופרת אפשר להשוות להבחנה בין טבח למבשלת. כיום יש כמובן טבחית, אך עדיין משמש גם שם המקצוע מבשלת – בייחוד במוסדות גדולים, ואילו שם המקצוע מבשל נדיר בשימוש.

זה מוכיח את מה שאמרתי.
אצטט שוב את עצמי:
התשובה לעניות דעתי, היא מבט האומן על אומנותו.
הגבר ייכנס לזה מתוך סיבה ספציפית, שהוא מקצועי, או רואה את עצמו ככזה. לכן יש לו שם "מקצועי".
האישה עושה את זה מתוך אינסטינקט שגרתי, כמו שהיא מבשלת ומכבסת. אז גם אם היא אלופת העולם, היא לא יצאה מכלל "תופרת".

 

[אין על עם-ישראל]

זה כנראה הגיע ממונח ישן שפעם הגברים היו עובדים בחוץ אז כאילו לכבד את המקצוע קראו לזה חייט משא"כ
האישה הייתה בבית והייתה עושה דברים פחות שקשורים למקצוע אלא תפירות פשוטות לכן קראו לה תופרת
מה לעשות השתנה היום וצריך לקרא לאשה חייטת

 

[חגי פאהן]

איך?...

זכרתי שפעם שאלו על זה, אך גם אני הופתעתי שמדובר באותו שואל!

 

[MR Designs]

כנראה זה באמת מציק לו...

 

[אלעזר 1]

כנראה זה באמת מציק לו...

פעם תופר, תמיד סופר...

 

[בשעות הפנאי]

מהאקדמיה ללשון

חייט ותופרת
נשאלנו אם אפשר להשתמש בצורה חייטת.

אומנם רגילה ההבחנה בין בעל המקצוע חייט ובין בעלת המקצוע תופרת, ואולם אין זו הבחנה לשונית. צורת הנקבה חַיֶּטֶת תקינה היא. לצידה מתועדות אף צורות נקבה אחרות: הצורה חַיָּטָה מופיעה ביצירה של י"ח ברנר מ־1910 – "לבתי בודאי יאה, אמנם, יותר להיות גננת מאשר חייטה"; ואברהם שלונסקי משתמש בצורה חייטנית (מהמילה חייטן המשמשת מעט בספרות העברית החדשה במשמעות חייט).

כפי שאפשר לומר בנקבה חייטת, אפשר לומר בזכר תופר. המילה תופר כשם מקצוע לאיש מצויה בספרות חז"ל: "ר' אלעזר בן עזריה אומר: גדולה היא מלאכה שכל אומן ואומן יוצא ומשתבח באומנותו… התופר יוצא ומחט תפורה על לבו ומשתבח באומנותו" (אבות דרבי נתן נוסח ב כג, א; על פי מאגרים של מפעל המילון ההיסטורי).

את ההבחנה הרוֹוחת בין חייט לתופרת אפשר להשוות להבחנה בין טבח למבשלת. כיום יש כמובן טבחית, אך עדיין משמש גם שם המקצוע מבשלת – בייחוד במוסדות גדולים, ואילו שם המקצוע מבשל נדיר בשימוש.

שימוש במילים שונות לזכר ולנקבה יש גם בהקשרים אחרים, למשל בצמד 'גברת' ו'אדון' (בספרות מוצאים מעט 'אדונית', כגון בסיפורו הידוע של עגנון 'האדונית והרוכל'), ובייחוד בשמות בעלי חיים: גמל ונָאקָה, חמור ואתון ועוד. הבדלים מילוניים בין הזכר לנקבה עשויים לנבוע מסיבות שונות. בשמות מקצועות הסיבות הן חברתיות, תרבותיות וכדומה.

https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/2013/08/taylor.jpg

זה תגובה 'מעצבנת'....
זה כמו ההוא ששואלים אותו איך אתה מרגיש והוא מתחיל לענות...

מה אתה מביא תשובות מהאקדמיה לשאלה שנשאלה על מנת לשמח את עם ישראל
הרבה יותר מאשר לדעת את התשובה הנכונה....

 

[האגריד -בוצי פוליקמן]

מִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ וְלָמָּה
נִקְרָא הַחַשְׁמַלָּאִי
בְּשֵׁם כֹּה הִלָּאִי
וְאִלּוּ הָאִינְסְטָלָטוֹר
קְצָת כְּמוֹ גֵּנֵרָטוֹר?!
אֱמֹר מֵעַתָּה:
מְתַקֵּן הַקּוֹנְטָקְטוֹר -
הֲלֹא הוּא הַחַשְׁמַלָּטוֹר
וְאִלּוּ הַצִּנּוֹרַאי -
הוּא הוּא הָאִינְסְטֶלָאִי

 

[M . A]

אז זה היה אחרי "שחרית" עכשיו אחרי "מנחה", ועוד ארבע שנים אחרי "מעריב"...

נראה לכם שכל ארבע שנים נרשה לו לשאול?
יש גבול לכל תעלול
די לנצלנות

 

[חתחתול]

אז זה היה אחרי "שחרית" עכשיו אחרי "מנחה", ועוד ארבע שנים אחרי "מעריב"...

כל הכבוד שרק אחרי ולא תוך כדי......

 

[YAKOV COHEN]

אם איש יושב בביתו ומקבל עבודות תפירה, הוא נקרא "חייט". תמיד. גם אם הוא תופר עקום וגרוע כמו... טוב, כמו גבר מצוי.
לעומתו, אשה היושבת בביתה ומקבלת עבודות תפירה, לעולם תיקרא "תופרת". גם אם היא תופרת שמלות יוקרה לנשות בית המלוכה בריטי.
למה?

אולי שאריות שוביניזם רחמנא ליצלן...