הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
מכירים את זה שאתם באמצע לכתוב דו שיח בין דמויות, יכול להיות גם תלת שיח או יותר. ואתם מרגישים צורך לכתוב משהו אחרי סגירת המרכאות כדי לא לעבור סתם למשפט הבא, מצד שני לפעמים זה מרגיש מאולץ להוסיף מילים. וככה נתקעים בלולאה של אי ודאות.
שמתי לב ש @יונה ספיר משתמשת הרבה באפקט של דו שיח בין שתי דמויות בלי להוסיף מילה.
מצד שני מיה קינן כן מרבה במלל אחרי כל ציטוט.
את שתיהם אני אוהבת וכל אחד מתאים בדיוק לז'אנר כתיבה.
מה אתם אומרים, איך ניתן לראות בעין נקייה אם חסר מלל אחרי הציטוט כשאנחנו כותבי הטקסט, לפעמים זה ממש קשה לדעת בעצמינו.
והאם בכלל כדאי להמעיט כמה שאפשר או להוסיף כמה שיותר.
מצרפת בו שיח בין שתי דמויות שאין בו כמעט מלל נוסף.
בלילה ללא תאורה,התלחשו שתי דמויות שחורות במשכן המשרתים שבאחוזה.
"תגיד לי, שכחת את המוח בחדר האוכל ?! חייבים לספר לו"
"אני לא חייב שום דבר, אני לא ראיתי ולא שמעתי כלום".
"הוא יהרוג אותנו כשיגלה שלא סיפרנו כלום"
"הוא יהרוג אותנו גם אם נספר. אתה יודע, הוא לוחץ מאוד בקלות על ההדק, ורק לשמע הבשורה, בלי לבדוק בכלל אם היא נכונה או לא הוא יירה בנו בו במקום רק על העובדה שהעזנו להוציא אותה מפינו. ומה אם בכלל הוא קיבל אישור ?"
"קיבל אישור, אתה צוחק עלי ? אני חושב שהוא יעדיף להשליך את כל הכסף שלו לפח לפני שיתן אישור לדבר כזה".
"יש בזה משהו".
"לפחות על דבר אחד אנחנו מסכימים".
עשר שניות של שתיקה סמיכה.
"אז מספרים ?"
"תקשיב לי טוב, אני עשיתי הרבה דברים לא טובים בחיי, אבל אני לא מלשן, בטח לא על אדם כמו תום. כבר שכחת כמה שהוא היטיב איתך ? כיצד לדעתך התינוקת שלך הייתה בחיים היום אם הוא לא היה מעביר לך את המעטפה השמנה ההיא עם הכסף, הא? "
גם דרך העלטה הוא יכול היה לראות את חברו משפיל מבט.
"אתה צודק, אבל החיים מעל הכול, אני לא רוצה להשאיר את אותה התינוקת יתומה".
"ואילו חיים יהיו לך בדיוק אחרי שתהרוס את חייו, הא ג'פרי ?"
"חיי אשפתות, אבל חיים".
"אם אשתך תדע, היא לא תסלח לך בחיים".
"היא לא תדע".
"אז אני אדאג שתדע".
"היא תבין את החלטתי".
"היא לא".
"אולי".
"איך הוא יוכל לדעת שידעת ?"
"הוא יודע שזו משמרת הלילה שלי, הוא לא טיפש".
"אתה אמרת, וגם אם לא, תוכל לומר לו שהיית בטוח שיש לו אישור".
"אתה יודע שהוא לא יקנה את זה".
השניים עמדו בדממה טעונה.
"עשה מה שתרצה, אני לא ראיתי ולא שמעתי. רק אחר כך אל תבוא לבקש ממני לנקות את הלכלוך שהשארת מאחוריך" אמר והתחיל לפסוע משם.
"סתם כך, בגלל עניין שולי תפרק את הידידות ביננו בנג'י, אחרי כל השנים ?".
"אם זה נחשב בעיניך כעניין שולי ג'פרי, מעולם לא הייתה ביננו אחת כזו".
מה אומרים ? מובן מה קורה בכלל, חסר מלל, או שטוב ככה.
אשמח לדעתכם על הסוגייה באופן כללי.
מכירים את זה שאתם באמצע לכתוב דו שיח בין דמויות, יכול להיות גם תלת שיח או יותר. ואתם מרגישים צורך לכתוב משהו אחרי סגירת המרכאות כדי לא לעבור סתם למשפט הבא, מצד שני לפעמים זה מרגיש מאולץ להוסיף מילים. וככה נתקעים בלולאה של אי ודאות.
שמתי לב ש @יונה ספיר משתמשת הרבה באפקט של דו שיח בין שתי דמויות בלי להוסיף מילה.
מצד שני מיה קינן כן מרבה במלל אחרי כל ציטוט.
את שתיהם אני אוהבת וכל אחד מתאים בדיוק לז'אנר כתיבה.
מה אתם אומרים, איך ניתן לראות בעין נקייה אם חסר מלל אחרי הציטוט כשאנחנו כותבי הטקסט, לפעמים זה ממש קשה לדעת בעצמינו.
והאם בכלל כדאי להמעיט כמה שאפשר או להוסיף כמה שיותר.
מצרפת בו שיח בין שתי דמויות שאין בו כמעט מלל נוסף.
בלילה ללא תאורה,התלחשו שתי דמויות שחורות במשכן המשרתים שבאחוזה.
"תגיד לי, שכחת את המוח בחדר האוכל ?! חייבים לספר לו"
"אני לא חייב שום דבר, אני לא ראיתי ולא שמעתי כלום".
"הוא יהרוג אותנו כשיגלה שלא סיפרנו כלום"
"הוא יהרוג אותנו גם אם נספר. אתה יודע, הוא לוחץ מאוד בקלות על ההדק, ורק לשמע הבשורה, בלי לבדוק בכלל אם היא נכונה או לא הוא יירה בנו בו במקום רק על העובדה שהעזנו להוציא אותה מפינו. ומה אם בכלל הוא קיבל אישור ?"
"קיבל אישור, אתה צוחק עלי ? אני חושב שהוא יעדיף להשליך את כל הכסף שלו לפח לפני שיתן אישור לדבר כזה".
"יש בזה משהו".
"לפחות על דבר אחד אנחנו מסכימים".
עשר שניות של שתיקה סמיכה.
"אז מספרים ?"
"תקשיב לי טוב, אני עשיתי הרבה דברים לא טובים בחיי, אבל אני לא מלשן, בטח לא על אדם כמו תום. כבר שכחת כמה שהוא היטיב איתך ? כיצד לדעתך התינוקת שלך הייתה בחיים היום אם הוא לא היה מעביר לך את המעטפה השמנה ההיא עם הכסף, הא? "
גם דרך העלטה הוא יכול היה לראות את חברו משפיל מבט.
"אתה צודק, אבל החיים מעל הכול, אני לא רוצה להשאיר את אותה התינוקת יתומה".
"ואילו חיים יהיו לך בדיוק אחרי שתהרוס את חייו, הא ג'פרי ?"
"חיי אשפתות, אבל חיים".
"אם אשתך תדע, היא לא תסלח לך בחיים".
"היא לא תדע".
"אז אני אדאג שתדע".
"היא תבין את החלטתי".
"היא לא".
"אולי".
"איך הוא יוכל לדעת שידעת ?"
"הוא יודע שזו משמרת הלילה שלי, הוא לא טיפש".
"אתה אמרת, וגם אם לא, תוכל לומר לו שהיית בטוח שיש לו אישור".
"אתה יודע שהוא לא יקנה את זה".
השניים עמדו בדממה טעונה.
"עשה מה שתרצה, אני לא ראיתי ולא שמעתי. רק אחר כך אל תבוא לבקש ממני לנקות את הלכלוך שהשארת מאחוריך" אמר והתחיל לפסוע משם.
"סתם כך, בגלל עניין שולי תפרק את הידידות ביננו בנג'י, אחרי כל השנים ?".
"אם זה נחשב בעיניך כעניין שולי ג'פרי, מעולם לא הייתה ביננו אחת כזו".
מה אומרים ? מובן מה קורה בכלל, חסר מלל, או שטוב ככה.
אשמח לדעתכם על הסוגייה באופן כללי.
).
