גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

יעל 100 · 6/7/14

אמא שואלת את רותי בת השנתיים:
"את מי אמא הכי אוהבת בעולם?"
רותי חושבת מעט... "את אבא!"

אחרי הצחוק והחיבוקים, אמא מנסה שוב:
"את מי אמא אוהבת?"
רותי: "אממ... חביתה!"

RacheliArt · 6/7/14

היינו בנסיעה והאוטו עשה פנייה חדה כך שהיינו בהטייה כמה שניות.
חגי בן 4.8-"אמא, את מרגישה שאת עקומה?? גם אני עקום!!"

מלפפון · 6/7/14

בת 4 וחצי:
אמא, היום זה מחר?
אני: כן. היום זה המחר שחיכינו לו אתמול..
היא: אז יופי. כי סבתא אמרה שמחר נקבל גלידה.

מרגלית ויסברג · 6/7/14

בני המשקפיים שלך מלוכלכות.
מה כן? אני אלך למראה להסתכל

עדינה הלפגוט · 6/7/14

סיפור לא חינוכי

אחה"צ, בן השלוש וחצי רצה סיפור, לקחתי את הספר ופתחתי בעמוד המתאים, אבל תוך כדי פשוט נעצמו לי העיניים ונרדמתי לכמה דקות, ניסיתי להבטיח לו מתוך שינה שתיכף אקום ואסיים את הסיפור פשוט לא הצלחתי להחזיק את העיניים. כמובן שהוא בכה וכעס מאוד. איזה ילד אוהב שאמא נרדמת בצהריים ובמיוחד באמצע סיפור?
בינתיים בן השנה וחצי התחיל לטפס ולקפוץ עלי.
אני- חמודי תראה הנה אוטו, לך לשחק...
הוא ירד והלך לשחק
ואז בן השלוש וחצי מפסיק לרגע מהבכיות והצעקות ואומר לו:
נכון אתה צדיק? אז אל תשמע מה אמא אומרת

לך תקפוץ עליה...

מרגלית ויסברג · 6/7/14

אחרי שמוטי ביקש אותו הדבר מאה פעם ברצף (אולי לא מאה אבל כמעט...)
הדבר התחיל ממש להצחיק אותנו, והוא מבקש מבקש. באיזה שהוא שלב, ניגשתי אליו, חיבקתי אותו.
ואני שואלת אותו, אתה יודע למה אני אוהבת אותך?
אז הוא עונה לי, כן, כי אני נוקניק (נודניק)

בראש מילה · 6/7/14

דיברתי עם בן ה-5 על בעלי חיים שונים, מזונם, זכר ונקבה ועוד...
הוא ניסה להסביר משהו על הנקבה של כלב הים, ואמר:
כלב ימית...

ואז פרץ בצחוק מתגלגל.... הוא הבין את הטעות

shiran a · 7/7/14

בן ה-7, כמו כולנו, ממאן להשלים עם רצח החטופים.
בשבת הוא מוציא את המשחק הזה, מקיש על ה"קברים" הסגורים וקורא: גיל-עד! נפתלי! אייל! אתם שומעים? זה אני המשיח באתי להעיר אתכם... ואחד אחד הוא פותח את ה"קברים" והדמויות המחייכות קופצות... הילד מבסוט ומאושר, המשיח הגיע!! כולם כבר קמו...

מי יתן ונזכה בקרוב להתממשות המשאלה...

אסתר10 · 7/7/14

נכתב ע"י shiran a;1310510:
בן ה-7, כמו כולנו, ממאן להשלים עם רצח החטופים.
בשבת הוא מוציא את המשחק הזה, מקיש על ה"קברים" הסגורים וקורא: גיל-עד! נפתלי! אייל! אתם שומעים? זה אני המשיח באתי להעיר אתכם... ואחד אחד הוא פותח את ה"קברים" והדמויות המחייכות קופצות... הילד מבסוט ומאושר, המשיח הגיע!! כולם כבר קמו...

מי יתן ונזכה בקרוב להתממשות המשאלה...

לצחוק ולבכות...

א-ירושלמית · 7/7/14

מתיקות נוגעת ללב.

משחרב בית המקדש … נתנה נבואה לקטנים.

save as · 7/7/14

בת ה-4 בשיחה עם אחיה בן ה-2.5: אתה משקר!
הוא בתגובה: ואת משקרה! (ע"ד גדול-גדולה, שמח-שמחה....)

profession · 7/7/14

חח.. כמו הבת שלי 2.5 שבעלי מזהיר אותה: גיברת! אז היא עונה לו : גיבר! (חיריק וסגול)

נוי · 7/7/14

הלכנו היום לקייטנה בליווית הקטנה של השכנים.
בדרך התפעלתי:"יש לך סנדלים חדשות?"
הקטנה הנהנה כמובן בהתרגשות רבה.
ילד עובר אורח (כבן שש)
מצא את הזמן המתאים להעיר בבוז:"אאאאי(בחיריק), הסנדלים שלי חדשות ממזמן!"

שירי כהן · 7/7/14

הבן שלי הסביר לי היום שתינוקות ישנים (לא לשון שינה - לשון ישן נושן) כבר יכולים לזחול...

ts4 · 7/7/14

ישבתי עם שמולי (4) ובת שבע (3) בלובי והסתכלנו על שתי שכנים קטנים ונרגשים שחיכו להסעה לברכה. אחרי שהם עלו על הטנדר הסברתי לשמולי שהילדים האלו נוסעים לברכה ושם המדריך ילמד אותם איך לשחות ולא לטבוע. אחרי כמה רגעים אני שומעת אותו אומר לבת שבע, את רואה את הילדים האלה? הם נוסעים עכשיו לברכה ושם המדריך מלמד אותם איך לא למות....

RacheliArt · 8/7/14

אלקנה בן רבע ל8 כתב לי מכתב:

"אמא תודה לך שאת כל יום מפרנסת אותי..."

RacheliArt · 8/7/14

ועוד משו מהיום:
חגי ניקה את השולחן בסלון.
אני: "זהו, השולחן כבר מאד רטוב, צריך לייבש."
חגי: "איך אני אייבש, אני אעשה "פו"?"

רותי המניק · 8/7/14

יש אזעקה.
אני אוספת את כולם ל"מרחב מוגן" (בלי הרבה הסברים, אזעקה! בואו מהר! פעם ראשונה במרכז..)
רק בן ה6 משום מה לא מגיע.
אני לא מבינה מה עובר עליו.. (הוא הלחוץ הראשי במשפחה)
מחפשת אותו שוב..
הוא באמצע לנעול את הסנדלים..

מירה כ · 8/7/14

נכתב ע"י רותי ה;1312017:
יש אזעקה.
אני אוספת את כולם ל"מרחב מוגן" (בלי הרבה הסברים, אזעקה! בואו מהר! פעם ראשונה במרכז..)
רק בן ה6 משום מה לא מגיע.
אני לא מבינה מה עובר עליו.. (הוא הלחוץ הראשי במשפחה)
מחפשת אותו שוב..
הוא באמצע לנעול את הסנדלים..

הזכרת לי:
במלחמת המפרץ ההורים שלי חילקו תפקידים לכל אחד: זה מוריד את אחיו הקטן, זו מורידה את המסכות וכו' (בזמן שכבר ירדנו למקלט ולא נשארנו ב"חדר האטום").
2 אחיי קבלו תפקיד פשוט: לזכור ללבוש נעלי בית.
אבל כיון שמיהרנו מאד בכל אזעקה - הם היו יורדים יחפים, ואת נעלי הבית החזיקו ביד. כשהגיעו למקלט - לבשו אותם...