אחרי עבודה של הרבה שעות רצופות, שיטוט במקורות, מילים ארמיות, הנה זה מגיע, סוף סוף נמצא הפראייר שיעשה את זה, קבלו את.....
קרדיט, כאמור: ל @יוסף יצחק פ.
שיתפתם? הפצתם? התדיינתם? ^ קרדטו בהתאם.
יש לכם רעיונות לעוד סוגיות, נושאים, מפרשים, רעיונות בכללי וכד'? מוזמנים להגיב למטה.
*יצויין שהרשימה הקיימת אצלי ארוכה ומיוחדת, אך ב"נ ואי"ה נגיע לרובם.
אהבתם? מוזמנים ללמוד את המסכתות 'המקוריות'... מסכת זו נועדה לגרום לעוד חיוך בשני חודשי השמחה שלפנינו.
רוצים שאעלה את דף ב' עמוד ב' (חלק 2)?
לייקו בהתאם. תבקשו יפה. וב"נ בהמשך.
קריאה מהנה.
למנהלים שביננו שאולי קצת נזעמים על השנינויות והעקיצות, בקשת סליחה, קצת 'והנפוכו', בכל זאת פורים חל רק פעם בשנה... (אין כוונה לפגוע בא"א) ט.ל.ח.
תימה על האי גברא.. דלאו דכר את פלוגתת קדמאי אם מצוותא בעי כוונתא מדאורייתא או מדרבנן,
ועירבב מינא שלא במינא, האי סגולתא בהדדי מצוותא, ואתי לידי ספיקא 'דתומא'
ועל דא בקושטא אמרינן האי כללא 'כולא דמוסיף גריעא!'
והניחא אי תימא סגולתא חשיבא כמצוותא דאורייתא
אבל האי מילתא לאו סלקא דעתיה דאיניש, לאו חכמתא דיהודאי ותו לאו בר בי רב דחד יומא,
ואמאי אתי מר.. ומתיב בסתמא מילתא דלאו שעירא מדברנא דאומתא?
ועדיין צ"ע תנא היכא קאי דקתני מאימתי???
וליכא למימר תנא התם קאי דלא מצאנו בכולה ש"ס דקתני מילתא דפרוג.
ועוד דאמאי נקט האי תנא לישנא דקלילא, הא קי"ל דלא איכפת לן מעמי ארצות דאיכא קמן כדכתיב 'ובגויים לא יתחשב'?
ועוד היה קשה לרבינו יצחק, דאהדרנא אכולה מילתא ולא מצינן למיגחך כולי האי אלא זעיר פה זעיר שם, ונמצא העיקר חסר מן הספר, אלא די"ל דכיון דאיירינן באדר א' ליכא למיגחך אלא פורתא בעלמא לקיים מה שנאמר משנכנס אדר מרבים בשמחה וכדכ' ר' יעקב מאשכנז דאפילו בכל שהוא סגי.
ועדיין צ"ע
ועוד היה קשה לרבינו יצחק, דאהדרנא אכולה מילתא ולא מצינן למיגחך כולי האי אלא זעיר פה זעיר שם, ונמצא העיקר חסר מן הספר, אלא די"ל דכיון דאיירינן באדר א' ליכא למיגחך אלא פורתא בעלמא לקיים מה שנאמר משנכנס אדר מרבים בשמחה וכדכ' ר' יעקב מאשכנז דאפילו בכל שהוא סגי.
ואנא לנפשיה בעי פירוקא במה דכתבת בפשטא דאיכא למגחך פורתא
והא קיימא לן דתליא האי מילתא בפלוגתת רברבי אי אדר אלפא שם אדר עליה או לאו מידי
אסתכיל במגן אברהם דסבר דלאו שם אדר עליה כלל, והלכך לדידיה לא בעי למיגחך אפילא לאו פורתא,
אבל תימה טובא על המרא דאתרא (פותח האשכול) דמיגחך בהאי חודש ועביד ליה לפוריא רברבי, ולא היא! ודוק!
אין כוונה לפגיעה באחד מן המנהלים באזכור שמם או שם הניק שלהם, בין בדבר שבא לעולם ובעיקר במעשייה שלא באה לעולם (לדוג' המפרש 'הכולבויניק' - צד שמאל למעלה), וכאלו נוספים שיופיעו בעתיד.
ממכון 'ארטיק סקול מסורה' נמסר שנשקל פירוש בסגנון 'שוטנשטיין' למסכת החדשה שנתגלתה...
-------
אני חייב לציין שהתגובות של @הספרן ו @כותב השורות קצת הלחיצו אותי, ומקווה שהדבר נשאר בגבולות המותרות.
ועדיין... יש ביקוש לדף שני? או שנסתפק בעמוד?
סופסוף תרגום
חח
תודה!!
זה טובב לגמרי
אין מילה אחרת.. רק בעייה קטנה, שהעם שדרש תרגום לא יכולות להתלהב דיה (- קשור לפה בכלל??)
וזה כי לא מכירות את מבנה הגמרא (אלא אם הייתה פה איזהמישהי שלפני שנים בהיותה ביסודי, בשיעור מושגים ביהדות, מורתה הדפיסה לה דף גמרא, והיא הקשיבה להסבר המבנה ברוב ריכוז ולא רק בהתה בדף.. (או שבעצם זה היה רק ביסודי שבו אני למדתי??)
ככה או ככה
זה הזוי לי הדבר הזה, רואים שזה מושקע, אבל כן שווה!!
אחרי עבודה של הרבה שעות רצופות, שיטוט במקורות, מילים ארמיות, הנה זה מגיע, סוף סוף נמצא הפראייר שיעשה את זה, קבלו את..... צפה בקובץ המצורף 1573444 קרדיט, כאמור: ל @יוסף יצחק פ.
שיתפתם? הפצתם? התדיינתם? ^ קרדטו בהתאם.
יש לכם רעיונות לעוד סוגיות, נושאים, מפרשים, רעיונות בכללי וכד'? מוזמנים להגיב למטה.
*יצויין שהרשימה הקיימת אצלי ארוכה ומיוחדת, אך ב"נ ואי"ה נגיע לרובם.
אהבתם? מוזמנים ללמוד את המסכתות 'המקוריות'... מסכת זו נועדה לגרום לעוד חיוך בשני חודשי השמחה שלפנינו.
רוצים שאעלה את דף ב' עמוד ב' (חלק 2)?
לייקו בהתאם. תבקשו יפה. וב"נ בהמשך.
קריאה מהנה.
למנהלים שביננו שאולי קצת נזעמים על השנינויות והעקיצות, בקשת סליחה, קצת 'והנפוכו', בכל זאת פורים חל רק פעם בשנה... (אין כוונה לפגוע בא"א) ט.ל.ח.
קרבן הציבור מחדרה: האברך הקדוש והטהור רבי רפאל מרדכי פישהוף, ירד אתמול מביתו בדרך לכולל, כשספרי הלימוד שלו תחת בית שחיו, מחבל בן עוולה דקר אותו והותירו כשהוא מתבוסס בדמו בכוחותיו האחרונים רץ לבית השכנים כדי לבקש עזרה, שם התמוטט ואיבד את הכרתו. לאחר מאבק אינטנסיבי, ניצח אראלים את המצוקים, ועלתה נשמתו השמימה. הותיר אחריו אלמנה וששה יתומים
תנו רבנן שבעה דברים בגולם: חוכא (מיחד), קפיד (סומקא), עציב, מירתת, יישר, דמעה, תודה
מתיב רב ספרא אמאי באתרא קדישא פרצופא דמחיך סלקא במניינא ופרצופא דבכי לא סלקא במניינא?
ואטו דהוה מיזגא לח או נולד באתרא כהאי, נחית דרגא משאר אינשי?
אמר ליה רב 'דכולא-ביה' (@הכלבויניק) וכי סלקא דעתך דבאתרא הדין איכא אנישי דנחית דרגא? אלא טעמא דידי דמאן דבכי סליק רגלי השכינה, הדא הוא דכתיב "הוד והדר לפניו עוז וחדווה במקומו" ודריש עליה רב פפא (חגיגה ה) 'אין עצבות לפני הקב"ה' ותו אמרינן (פסחים קיז.) "אין השכינה שורה מתוך עצבות",
אמר ליה רב ספרא ולטעמיך הא תניא "מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה שערי דמעות לא ננעלו"! ואת אמרת סליק רגלא שכינתא?!
אלא על כרחך לא קשיא הכא עצוב קתני התם דמעות קתני,
ותו אמר רב ספרא הניחא פרצופא דבכי, אבל מה תימא אפרצופא דמחייך ומחדי דדמיא כטרוט עינא וכפיף רישיה? והא כתיב "מיום שחרב בית המקדש אין עוד שחוק להקדוש ברוך הוא", ותנו רבנן "אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק.."
אמר ליה רב 'דכולא-ביה' אי שפיל לסיפא דמימרא, "אלא מתוך שמחה של מצווה" סליק תרי פירכתא דידך,
מותיב עליה רב ספרא, אטו צורבא דמחיך הוי שמחה של מצוותא?
אמר ליה וכי לא שמיע ל מר הא דתנו בבי מדרשא דברסלב בשמיה דרב נחמן "מצווה רברבי להיות בשמחה"? ומה לי שמחה האי ומה לי שמחה האי?!
ו-תיקו.... (= ת'שמע י'ש ק'אן ו'לול...)
פירוש רש"י:
"שבעה דברים בגולם (מחשב אתר וירטואלי..) סמיילים: צוחק, כועס, עצוב, וואו, שכויח, דמעות, תודה".
מקשה הרב הספרן, מדוע באתר פרוג לייק מחייך עולה במניין התודות ולייק דמעות לא?
וכי בגלל שסמליל דמעות הוא בעל מזג לח או שנולד במקום טרופי הוא נחות דרגה? (אפליה!)
השיב לו רב כלבויניק, וכי עלה על דעתך שבאתר הזה (פרוג) קיים המושג גזענות ואפליה נגד בעל מגז לח? אלא הטעם הוא בגלל שכל מי שבוכה ומוזיל דמעות מסלק את רגלי השכינה, וכמו שנאמר בפסוק "הוד והדר לפניו עוז וחדווה במקומו" ולמד מזה רב פפא ש'אין עצבות לפני הקב"ה' וכמו שגם נאמר במסכת פסחים "אין השכינה שורה מתוך עצבות"
העיר עליו רב ספרא איך אתה אומר שדמעות מסלקות את השכינה, הלא אמרו חז"ל שערי דמעות לא ננעלו!
ובהכרח כדי ליישב את הסתירה בשתי המימרות, צריך לחלק בין דמעות לעצב, דמעות זה מעולה.. עצב זה גרוע
ועוד הקשה עליו רב ספרא, גם אם דבריך נכונים בהקשר לסמייל דמעות מה תאמר על סמייל צוחק שדומה לסיני כפוף ראש, בפרט שמיום שנחרב בית המקדש לא ראוי לצחוק כמו שהקב"ה נמנע מכך, וכן לא ראוי להתפלל מתוך שחוק מה שמלמד שזה דבר שלילי.
תירץ לו הרב הכלבויניק תמשיך לצטט את סוף המימרא ומה שכתבו "אלא מתוך שמחה של מצוה" ובזה מיושבים שני הקושיות שלך
הקשה עליו רב ספרא, וכי כל ניק בפרוג ששם לייק צוחק פירושו שעושה זאת מתוך שמחה של מצווה ולא של חולין?
השיב לו הרב הכלבויניק וכי לא שמע כ"ת מה ששנו חסידי ברסלב בשם רבי נחמן 'מצוה גדולה להיות בשמחה'? ומה זה משנה במה הם שמחים?!
ונשאר הדבר בתיקו (ספק וכוליה..)
ההשראה בעקבות תגובה שכתבתי על עדכון סמליל הוואו במניין התודות בשונה מ.....
וואו!, בכזו אפליה ועוד בפרוג לא נפגשתי מימי הווירטואליים...
ובתור אחד ששם ניקו מגלה על מהותו... הרשו לי לשאול, למה סמליל בוכה שנוצר לאחרונה לא נספר במניין התודות?
אז מה אם הוא בעל מזג לח..? מה זה משנה אם הוא נולד במקום טרופי או במקום צחיח?
זו גזענות טהורה! ממש לבכות שעוד קיימים בעולמנו המודרני אנשים כאלה חשוכים...
ולמי שמצחקק עלי כמו סיני קרוע כפוף ראש, אז שייהנה לו, וזו עוד אפליה משוועת שדורשת איזון בעיניים...
כי אני כותב מדם לבי וזה מה שיש לכם לעשות חחחח, מה אתם צעירים מי-ם, או תלמידי חחחחחכמ-ים?
ועוד זה עולה לכם.. במניין התודות, נו באמת?!
אבל כל עוד הנר דולק אפשר לתקן וגם אם נכבה אפשר להדליק,
ומי שיתקן את העוולה הנוראה הזו מכאן ולהבא ולמפרע, אתן לו שכוייח וגם אערוך בעבורו הקפות בקבר תנא קמא,
ואשפוך עליו
בקברות - הצדיקים נסתרים של הדור הבא, ואדליק בעבורו ח"י נרות ואקפיד בלנ"ד שלא יכבו אף לא אחד...
@יוסף יצחק פ. יש מצב שאתה מעמד את הקטע הזה כולל את פירש"י? (חוץ מקטע ההשראה כמובן)
כך היא דרכה של תורה, בתחילה נעשים כאויבים זה לזה וכו'
הקטע עם השוטנשטיין נפלא ממש ומאיר עינים, אפילו שאני בעיקרון נגד שוטנשטיין...
אני מצטרף לתשואות על ההשקעה המדהימה
רק שלדעתי עד כמה שכבר עלתה במחשבה לפניך לכתוב גם שוטנשטיין, היית יכול להשתמש יותר בארמית שתתבאר בביאור הבהיר שבסמוך.
לבאר עברית בעברית זה לטחון מים כמו שאומרים אצלנו...
ועוד מילה, בגמרא בדרך כלל כל הלומדס' נדבק על הדף הראשון... אני מציע להתעסק קצת גם עם הלומדס' של הדברים
למשל, יש בריסקערוב ידוע לגבי גדר הדין ב'שם משתמש' אם החלות דין ניק זה ב'שם' או ב'משתמש' ונפק"מ כידוע באם החליף שם וכדו'
וכן בדיוק לשון רש"י שיש בפרוג 'חוקים ומשפטים' וכמבו' דמחלק את כללי האתר לשני עניינים, מילי דתלי בטעמא מחד, וגזירת הכתוב שאין לך זכות להרהר אחריה מאידך, ובאחרונים דנו בכמה וכמה דינים אם הם גזירת הכתוב או דאית להו טעמא כל דהו.
ועוד יש לעיין בגדר הבעלות של הניק בהודעות שלו, אם גדר של שותפות בינו לבין ניהול האתר, או דהוא בעלים גמור אלא דיש זכותים לבעלי האתר בהודעות, והבעלות של הניק מוגבלת לפי הכללים שקבע האתר דמה מכר לראשון כל זכות שתבא לידו, ועי"ע בזה.
ועוד דנו באחרונים אם 'נתינת לייק' הוא מצווה חיובית מדין הכרת הטוב, מצוות תוכחה וכדו'
או שהיא מצווה קיומית שלכל מי שקורא את ההודעה יש זכות אם ירצה להגיב בלייק
ויש אחרונים שנקטו שזה בכלל לא מצווה אלא רק רשות שניתנה לרוצה להגיב שיגיב.
ויש עוד מה לדון אבל צריך להתקדם לעמוד ב'
יש שם סוגיות מפוצצות...
סליחה על הקצת ארמית, הייתי חייב
תנו רבנן שבעה דברים בגולם: חוכא (מיחד), קפיד (סומקא), עציב, מירתת, יישר, דמעה, תודה
מתיב רב ספרא אמאי באתרא קדישא פרצופא דמחיך סלקא במניינא ופרצופא דבכי לא סלקא במניינא?
ואטו דהוה מיזגא לח או נולד באתרא כהאי, נחית דרגא משאר אינשי?
אמר ליה רב 'דכולא-ביה' (@הכלבויניק) וכי סלקא דעתך דבאתרא הדין איכא אנישי דנחית דרגא? אלא טעמא דידי דמאן דבכי סליק רגלי השכינה, הדא הוא דכתיב "הוד והדר לפניו עוז וחדווה במקומו" ודריש עליה רב פפא (חגיגה ה) 'אין עצבות לפני הקב"ה' ותו אמרינן (פסחים קיז.) "אין השכינה שורה מתוך עצבות",
אמר ליה רב ספרא ולטעמיך הא תניא "מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה שערי דמעות לא ננעלו"! ואת אמרת סליק רגלא שכינתא?!
אלא על כרחך לא קשיא הכא עצוב קתני התם דמעות קתני,
ותו אמר רב ספרא הניחא פרצופא דבכי, אבל מה תימא אפרצופא דמחייך ומחדי דדמיא כטרוט עינא וכפיף רישיה? והא כתיב "מיום שחרב בית המקדש אין עוד שחוק להקדוש ברוך הוא", ותנו רבנן "אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק.."
אמר ליה רב 'דכולא-ביה' אי שפיל לסיפא דמימרא, "אלא מתוך שמחה של מצווה" סליק תרי פירכתא דידך,
מותיב עליה רב ספרא, אטו צורבא דמחיך הוי שמחה של מצוותא?
אמר ליה וכי לא שמיע ל מר הא דתנו בבי מדרשא דברסלב בשמיה דרב נחמן "מצווה רברבי להיות בשמחה"? ומה לי שמחה האי ומה לי שמחה האי?!
ו-תיקו.... (= ת'שמע י'ש ק'אן ו'לול...)
פירוש רש"י:
"שבעה דברים בגולם (מחשב אתר וירטואלי..) סמיילים: צוחק, כועס, עצוב, וואו, שכויח, דמעות, תודה".
מקשה הרב הספרן, מדוע באתר פרוג לייק מחייך עולה במניין התודות ולייק דמעות לא?
וכי בגלל שסמליל דמעות הוא בעל מזג לח או שנולד במקום טרופי הוא נחות דרגה? (אפליה!)
השיב לו רב כלבויניק, וכי עלה על דעתך שבאתר הזה (פרוג) קיים המושג גזענות ואפליה נגד בעל מגז לח? אלא הטעם הוא בגלל שכל מי שבוכה ומוזיל דמעות מסלק את רגלי השכינה, וכמו שנאמר בפסוק "הוד והדר לפניו עוז וחדווה במקומו" ולמד מזה רב פפא ש'אין עצבות לפני הקב"ה' וכמו שגם נאמר במסכת פסחים "אין השכינה שורה מתוך עצבות"
העיר עליו רב ספרא איך אתה אומר שדמעות מסלקות את השכינה, הלא אמרו חז"ל שערי דמעות לא ננעלו!
ובהכרח כדי ליישב את הסתירה בשתי המימרות, צריך לחלק בין דמעות לעצב, דמעות זה מעולה.. עצב זה גרוע
ועוד הקשה עליו רב ספרא, גם אם דבריך נכונים בהקשר לסמייל דמעות מה תאמר על סמייל צוחק שדומה לסיני כפוף ראש, בפרט שמיום שנחרב בית המקדש לא ראוי לצחוק כמו שהקב"ה נמנע מכך, וכן לא ראוי להתפלל מתוך שחוק מה שמלמד שזה דבר שלילי.
תירץ לו הרב הכלבויניק תמשיך לצטט את סוף המימרא ומה שכתבו "אלא מתוך שמחה של מצוה" ובזה מיושבים שני הקושיות שלך
הקשה עליו רב ספרא, וכי כל ניק בפרוג ששם לייק צוחק פירושו שעושה זאת מתוך שמחה של מצווה ולא של חולין?
השיב לו הרב הכלבויניק וכי לא שמע כ"ת מה ששנו חסידי ברסלב בשם רבי נחמן 'מצוה גדולה להיות בשמחה'? ומה זה משנה במה הם שמחים?!
ונשאר הדבר בתיקו (ספק וכוליה..)
ההשראה בעקבות תגובה שכתבתי על עדכון סמליל הוואו במניין התודות בשונה מ.....
וואו!, בכזו אפליה ועוד בפרוג לא נפגשתי מימי הווירטואליים...
ובתור אחד ששם ניקו מגלה על מהותו... הרשו לי לשאול, למה סמליל בוכה שנוצר לאחרונה לא נספר במניין התודות?
אז מה אם הוא בעל מזג לח..? מה זה משנה אם הוא נולד במקום טרופי או במקום צחיח?
זו גזענות טהורה! ממש לבכות שעוד קיימים בעולמנו המודרני אנשים כאלה חשוכים...
ולמי שמצחקק עלי כמו סיני קרוע כפוף ראש, אז שייהנה לו, וזו עוד אפליה משוועת שדורשת איזון בעיניים...
כי אני כותב מדם לבי וזה מה שיש לכם לעשות חחחח, מה אתם צעירים מי-ם, או תלמידי חחחחחכמ-ים?
ועוד זה עולה לכם.. במניין התודות, נו באמת?!
אבל כל עוד הנר דולק אפשר לתקן וגם אם נכבה אפשר להדליק,
ומי שיתקן את העוולה הנוראה הזו מכאן ולהבא ולמפרע, אתן לו שכוייח וגם אערוך בעבורו הקפות בקבר תנא קמא,
ואשפוך עליו
בקברות - הצדיקים נסתרים של הדור הבא, ואדליק בעבורו ח"י נרות ואקפיד בלנ"ד שלא יכבו אף לא אחד...
@יוסף יצחק פ. יש מצב שאתה מעמד את הקטע הזה כולל את פירש"י? (חוץ מקטע ההשראה כמובן)
זו ארמית שמזכירה יותר זוהר מאשר תלמוד בבלי.
מצטער שאני ככה מדקדק בטקסטים פורימיים, אבל כאחד שמתעסק הרבה עם דקדוק ארמי ועם מבנה התלמוד, הרף שלי גבוה ואני מחפש את האותנטיות.
בטקסטים הנ״ל, מפריע לי חסרון המהלכים ומילות הקישור האופייניות לתלמוד הבבלי.
מצד שני, אם היו כאן מהלכים ומילות קישור - זה כבר לא היה פורימי.
זו ארמית שמזכירה יותר זוהר מאשר תלמוד בבלי.
מצטער שאני ככה מדקדק בטקסטים פורימיים, אבל כאחד שמתעסק הרבה עם דקדוק ארמי ועם מבנה התלמוד, הרף שלי גבוה ואני מחפש את האותנטיות.
ממש לא!
וברוח פורימית.. או שאין לך יד בזוהר או שאין לך יד בגמרא או שאין לך בשתיהם...
ולא הדקדקן למד..
נו מה אתה מצפה מפרק שלם ""שבעה דברים בגולם" שנכתב בפחות מחצי שעה שאכתוב עם כל המאפיינים ומילות קישור מדויקות להפליא מה שחז"ל (ולהבדיל א"ה) עשו במאות שנים? תימה..
בכל מקרה זה לשון חז"ל וכמעט לא אשתרבב מלשון הזוהר (קצת קוממת אותי עם הניתוח הלא מדוייק)
ממש לא!
וברוח פורימית או שאין לך יד בזוהר או שאין לך יד בגמרא...
ולא הדקדקן למד..
נו בפחות מחצי שעה אתה מצפה שאכתוב עם כל המאפיינים?
בכל מקרה זה לשון חז"ל וכמעט לא אשתרבב מלשון הזוהר
לא התכוונתי ללשון הארמית, אלא למורכבות של המשפטים. ניקח לדוגמא משפט אחד שכתבת:
״מתיב רב ספרא אמאי באתרא קדישא פרצופא דמחיך סלקא במניינא ופרצופא דבכי לא סלקא במניינא?״
כמעט ולא תמצא בש״ס משפט עם כזו ארמית ׳כבדה׳. המילים הארמיות שבש״ס, בלולות בדר״כ בהרבה מאוד מילים עבריות או דומות לעבריות (האמת שהשימוש בשורש ׳פרצוף׳ יחד עם המילים ׳אתרא קדישא׳ ושאר המילים הארמיות הכבדות והלא אופייניות, הוא שיצר אצלי את הדימוי לארמית של הזוהר. גם המילים ׳הדא הוא דכתיב׳, אינן מלשון הש״ס).
בנוסף, יש כאן כמה טעויות תחביר:
1. אחרי ׳מתיב׳ צריכה לבוא ראיה ממקור קדום (משנה או ברייתא כאשר הקושיא על אמורא, פסוק כאשר הקושיא על משנה או ברייתא). אין בדר״כ ׳מתיב׳ כשאחריו באה המילה ׳אמאי׳.
2. עצם הבחירה לפתוח את השאלה בלשון ׳אמאי׳ אינה נכונה. השאלה אמורה להיות בלשון ׳מאי טעמא׳ (בקיצור: אמאי מופיע תמיד כשאלה ללא הסבר. ואכמ״ל).
יש כאן עוד טעויות תחביר, אבל אין טעם לדון בהן באריכות. למעשה, קשה מאוד לכתוב טקסט מקצועי בלשון התלמוד.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
(אין כוונה לפגוע בא"א)
