בואי אני אגיד לך ככה...
בת שהולכת להוראה- בעייני, חייבת חייבת לראות בזה סוג של שליחות!
נערה שהולכת רק כדי לצאת ידי חובת "לימודים בה' ו'" או כי זה המסלול הקצר ביותר שהיא מצאה, או כי אני לא יודעת מה...- תפרוש מאוד מאוד מהר. (וראיתי רבות כאלו)
אני באופן אישי פחות נתרמתי מהלימוד עצמו יותר משנתרמתי מהעשייה בשטח. יש משהו בהוראה שהיא פותחת דלת להמון דברים אחרים:
א. כן גם הלימוד משלב בתוכו המון לימוד על נפש הילד. המון למידה עמוקה שתורמת אפילו כאימא לעתיד או סתם כך...המון ידע בכל מיני תחומים אם זה נפש, התפתחות, משמעת, משמעות, יהדות, פעילות חברתית ועוד הרבה...
ב. זו העבודה היחידה כמעט שאפשר להשתלם בה בכמה תחומים על זה או במקביל... למשל, בת שאוהבת לתפור- תצליח לעשות את זה מצוין בשילוב העבודה כמורה.
בהוראה יש ענפים רבים: גיל הרך, הגיל הבוגר יותר. כישרונות שיכולים להתבטא בה תוך כדי: אפרופו מישהי שאוהבת לתפור, ערב הורים יכול להיות הזדמנות נהדרת בשביל לקחת בעניין חלק. מישהי שאוהבת לטייל תמצא את זה גם בהוראה. גם מקצועות כמו גאוגרפיה, מתמטיקה, טבע... כל זה גם איפה שכל אחת מוצאת את עצמה...
ג. הרבה מאוד מורות שעשו בהמשך הסבת מקצוע- מספרות כיום שהן הגיעו לאן שהגיעו בזכות ההוראה. כן, שמעתי המון כאלה. (גם מהמעגל המאוד קרוב)
זה מפתח את הבין אישי. את ההסתכלות בכלל על החיים. את השיח והגישה עם כל גווני האנשים. את הביטחון והיכולת להציג את מה שיש לך או יש בך בלי להסס... ועוד..
אני עובדת בהוראה ובמקביל במלא דברים אחרים. אוהבת מאוד את התלמידות. את המקצוע. זה עולם שלם. אני מרגישה בו המון המון שליחות.
מקווה שאצליח להחזיק בזה הרבה זמן ולא אנעל על מקצוע מכניס יותר כזה או אחר... כי בסופו של דבר זה שוחק.
אבל התלמידות ממלאות אותנו בהרבה כוחות מחודשים כל פעם מחדש. אותי בכל אופן.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
