הנושאים החמים
הנושאים החמים
אף אחד לא צוחק עלייך, זה גם תסריט האימה שלי,
החרדה הכי גדולה שלי מתחילת המלחמה.
טילים לא מפחידים אותי, אנחנו רצים למרחב ה(יחסית) מוגן (אין לנו ממ"ד) ונשמעים להוראות.
חיות ושטנים בדמות אדם מפחידים אותי הרבה הרבה הרבה יותר.
אני בחרדות משמחת תורה,
ממש פיזית, מרגישה דפיקות לב והיפוכי בטן,
אנחנו מוקפים בערבים, מוקפים! בתוכנו, מסביבנו, לידנו
בכל חור אפשרי
רמאללה, ג'נין, טול כרם, עכו, לוד, כל מזרח ירושלים!!!
רהט, באר שבע, צפון...
וזה רק טיפה מן הים.
אני גם גרה צמוד ממש לכפר ערבי עויין
(פחות מ-10 דקות הליכה, וגדר הפרדה שכבר ראינו כמה עוזרת...)
בימים האחרונים אני מחבקת ומנשקת המון את הילדים
אומרת להם כמה אני אוהבת אותם
לא כועסת עליהם כמעט
אני פוחדת... לא יודעת מה יקרה
שיהיו להם תמיד זכרונות טובים
הדבר היחיד שמחזיק אותי זה האמונה בה'
הידיעה שהוא שומר עלינו, מגן ומושיע,
הוא עצום, כל-יכול, אין בילתו
הוא, ורק הוא, יכול להושיע ולהציל אותנו
ולא אף אחד אחר!
פרקי תהילים שמדברים על המצב הקשה מאוד מחזקים אותי,
וכמו ש @~שפרה~ כתבה - לדמיין את רגע הגאולה,
אני קוראת הרבה מדרשים וזה כ"כ מחזק, מעודד ומרגש שבא לבכות.
בתפילה לבשורות טובות ולגאולה השלמה עכשיו!
