ג'ורג' קזאחי פותח קליניקה, פציינטים לבוא ולבכות- כולל פרקים חדשים!

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
בוריס חצוף לא עונה לי לטלפונים, לא רוצה? לא צריך. אין בעיה.
הנה סיפור חדש שלי, בלי עורך בוריס.
רק אני.
משרד התרבות לקחו כל כסף נתנו בחזרה, לא צריך, הנה סיפור בחינם.


סיפור עשירי מאת קליניקה טיפולית בשיטת מילצ'אייב!! בהגשת ג'ורג' הקזאחי!




שאלתי. אתה מבין שאתה גזען מארץ הגזענים?
לא, הוא לא מבין.

שאלתי שוב את ההודי הקטן והרזה שיושב מולי. לאט לאט, גם גזענים מעדיפים לא לשמוע מה שלא טוב להם:

אתה מבין, גופטה, שאם אתה חושב שכל מי שנולד במקום שונה ממך שווה פחות ממך - אתה גזען, פשוט, עלוב?

גופטה כחכח קצת, נופף בידיו בתנועה נבוכה מוזרה קצת, כחכח שוב, רשרש קצת, ואז ביקש ממני פשוט להקשיב, מההתחלה, ואז אולי אבין.
בסדר, מטפל מומחה בנפש צריך לדעת להקשיב, וכך עשיתי.

וכה אמר גופטה:
שמעתי שאתה לא ישראלי רגיל, חשבתי אולי דווקא אתה תבין את הבעיה שלי ותוכל לעזור. האנגלית של שנינו גרועה, אבל אדבר לאט.
נולדתי בהודו, במדינת אוטו פראדש, ומהיום שעמדתי על דעתי הבנתי שלעולם לא אוכל להתקדם, בגלל הקסאטה הנמוכה שלנו.

אצלנו בהודו כולם מחולקים לקאסטות, שכבות חברתיות. יש כאלו ששווים יותר, ויש כאלו שווים פחות. יש כאלו שנולדו להורים הנכונים, בקאסטה הנכונה, ויש כאלו שאאכלו אותה, ונולדו להורים בקאסטה נמוכה יותר.

בתור ילד לא הבנתי למה מקפחים אותנו בקביעות, למה עוקפים אותנו בכל תור, ולמה אנחנו גרים באיזור הכי גרוע. ממש בסוף המזבלה, הכי קרוב לבתי השימוש. מוקפים בזבובים, ריח, מחלות.

אבל לאט לאט הבנתי וראיתי, ג'ורג', שלא כולם סובלים כמונו. מי שנולדו לתוך קאסטה גבוהה יותר, חי טוב יותר.

פתאום גופטה הפסיק לחייך, ואמר בעצב:
כמה שנים טובות הייתי מרוכז רק בזה, הייתי כעוס על על בני הקאסטות הגבוהים יותר, שנאתי את כולם, רציתי להטביע את כולם בנהר הגוגא מוקה הקדוש, ולעבור לגור בעצמי בבתים המפוארים על ההר, אחרי שיושביהם טובעו ואינם.

אההה, גופטה, אתה מבזבז זמן יקר שלי, אמרתי. איפה הפונאטה?

גופטה התרחק ממני כמה ס"מ, גרר אחורה את הכורסה, ומצמץ: חכה בסבלנות, ג'ורג'. אני משלם לך על 50 דקות, זכותי לומר לך כל מה שאני רוצה.

חוצפן הודי חסר חינוך, אבל שתקתי. כן כן, תמשיך, אמרתי בפה.

תבין, ג'ורג' - המשיך פציינט הודי מכוער - לא סתם שנאתי אותם. הם התנשאו עליי, לא רצו לקבל את הילדים שלי לבתי הספר שלהם. המנהל אמר לי בחיוך גדול:
גופטה, גופטה, אתה ממש אדם דתי ובחור טוב, אשתי אומרת שאשתך גם אורטודוכסית מאוד, אבל תבין, אתה לא במעמד שלנו, אתה לא נולדת בקאסטה שלנו, ואם אכניס את ילדיך לבתי הספר שלי - שאר ההורים יקחו את ילדיהם לבתי ספר אחרים.

התפוצצתי! רציתי לקחת סכין ולסגור עניין, אבל ידעתי שראש העיר גיסו של חותנו של מנהל בתי הספר. ידעתי שלמרות שהחוק בהודו מתיר לי לסגור חשבון מתי שצריך, במקרים כאלו של אליטה - אף אחד לא יגן עליי, אז ירדתי מהרעיון ובלעתי את הכעס.
בסוף הכנסתי אותם לבתי הספר של הקאסטה שלי, אבל אני מאוד לא מרוצה ממה שהולך שם, ג'ורג'.

סברתי לך ולא הקשבת לי, אני לא שונא אף אחד, ואני לא חושב שאני שווה יותר מאחרים. כמובן, יש את האלו שנמצאים אפילו בקאסטה נמוכה יותר ממני והם באמת זבל גמור, אבל את כל השאר אני ממש מכבד.

אני ממש לא גזען, ג'ורג', ואני לא מצליח להבין למה כולם כל כך מתנשאים עליי.
ופה אני צריך את העצה שלך, ג'ורג'. כוהן הדת המקומי שלח אותי עד אליך, בישראל הרחוקה, כדי שתיתן לי עצה ודרך בחיים. בינתיים אשתי כבר מתחילה לאבד את הסבלנות ואני חייב לקבל החלטה.

אני מתוסכל מאוד, ואני מרגיש שאם הייתי נולד במדינה אחרת, שאיננה הודו, היו נותנים לי סיכוי להתקדם למרות שלא נולדת בקאסטה הנכונה.

מה אתה מציע לי, ג'ורג' יקר?


בום, בוך בוך, הרגשתי שהפה שלי נפתח, כמעט מאליו, לא יכולתי יותר להתאפק. אמרתי לו את כל מה שרציתי לומר, כבר תקופה ארוכה, לכל החרדים שבאים אליי ביחידות וחושבים שזאת בושה ללכת למטפל רגשי מומחה בשיטת מילצ'אייב ולבקש עזרה נפשית בגלל לחץ חברתי.
יכול להיות שעליתי קצת בטונים, אבל אמרתי דברים חשובים:

גופטהההה!!!

אתה מבלבל את המוח, ולא רק בגלל שאתה הודי נמוך.
אתה טועה לחלוטין.
גופטה -
מתי אני הייתי צעיר, חשבתי בדיוק כמוך, גופטה. האמנתי שכל אדם מקבל הזדמנות שווה, גופטה.
אבל מתי עליתי לישראל, ראיתי שזה לא ככה, גופטה.
מילצ'אייב לימד אותי: צריך להשלים עם המציאות.
והוא צדק, לגמרי.

נראה לך שאצל פציינטים רגילים שלי - יהודים דתיים לבושי שחורים - יש מצב אחר?
נראה לך שאצלם נותנים הזדמנות שווה גם למי שלא נולד בקאסטה הנכונה?


גופטה עשה לי פרצוף של לא מבין, אז זרקתי עליו בקבוק וודקה ריק שהציץ בפח מתחת השולחן. בום, פתאום הוא הבין, ועשה פרצוף של מסכים בהתלהבות.

מעולה, אני שמח הצלחתי.


אמרתי לו לסיום, צידה לדרך, שיחשוב על הטיסה עד הודו:
גופטה, במקום להתבכיין ולצעוק כל הזמן על החברה מסביבך, פשוט תשלים שאתה נמצא איפה שאתה נמצא, ותנסה להשתלב, אפילו שאתה בקאסטה נמוכה, תלמד את המקום שלך, ואת תנסה להידחף בקאסטה גבוהה יותר.

ראיתי גופטה שכח שנגמרה פגישה טיפולית, אז הפכתי את הכורסה שלו, והצבעתי על הדלת.

הפעם הוא לא חיכה שאזרוק עליו את הבקבוק השני. הוא קם מהר מהר, נישק ידיים שלי - כמעט מתתי מהריח שלו! - ויצא החוצה, בחזרה אל הודו המעמדית, עם הפערים החבריים והאליטות המתנשאות שלה.


פו, אני שונא את הודו.
 

גרפולוג

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
@נתן גלנט המסרים שלך מדהימים בעמקותם, בפרט בהגשתם 'השטחית'.

הטקסט רץ בעין, והתוכן חודר בראש. טוב, אולי בגלל הם מפחדים, מבקבוק וודקא ריק....

הייש.

נאמסטה! נמאסטה! נאמאסטמאייעס!

עכשיו ג'ורג' חזר לעצמי. הוא אפילו מחזיק במשרד וודקה ריק.... אבל למה הוא מסתיר שהוא שתה אותו?
נתן תלגים אותו בשיגור חי...

היה אפשר להוסיף להודי איזה קוף על הכתף...

מחכים לפרק הבא.
 

גדי ישראלי

משתמש מקצוען
דווקא אני אין לי בעיה שג'ורג' המופרע התעדן כאן בארץ עם הזמן. למרות האבסורד שבענין. אולי אפילו הוא יפסיק להחזיק וודקה בחדר טיפול ויעבור לתה טיבטי. ענין שלו.
גם המסר הועבר בצורה מוצלחת תוך היקש מדהים לקאסטה ההודית הפרימיטיבית. רק חבל שבסוף הלעטת את הנזיד הטעים ישירות מתוך הסיר. ההדמיה לחברה שלנו צעק לבד, ממש היה מיותר שג'ורג' יאמר את זה. חינו של המסר הועם במקצת.
אבל איפה ההומור הנשכני? הציניות של ג'ורג' קזאחי שמבין רק את החיים הפשוטים בלי כל הפילוסופיות המוטעות בהן אנו חיים ולכן הוא רודה במטופליו בצורה דוגרית מתוך הכרה בלעדית בשיטת מילצ'אייב? עידנת את שיטת הטיפול שלו יותר מדי. ולכן גם זריקת בקבוק הוודקה נתקעה באמצע הפוסט בפתאומיות---
"תסלח לי".
"אני לא יכול כעת, אדוני. אני מרוכז בכתיבת הודע---"
"זה דחוף, גדי".
"מי אתה?"
"ג'ורג' קזאחי".
"מה? לא זיהיתי אותך!! למה אתה כל כך חיוור?"
"החבר שלך, נתן, הוריד לי את המינון של האלכוהול, הבקבוק שלי כבר שבועיים עומד ריק. והוא גם שלח אותי לפסיכולוג ד"ר שחר לעידון התנהגותי. אתה מאמין שלא אמרתי חיז'מאייעס כבר שבועיי--- אופססס".
"במה אני יכול לעזור לך, ג'ורג'? זה ענין שלך מול נתן..."
"גדי, אם אתה מרחם עלי, דבר עם בוקי מזורי שיארגן לי שוט קטן... לגימת אלכוהול ואני עוזב אותך..."
"אהמ... זה לא יהיה פשוט. טוב נראה מה אני אוכל לעשות".
"אני אחכה לו בספסל שבפארק העירוני".
"איפה?"
"כן. מלפני שבועיים זה המקום שלי..."

נתן. שלא תבין לא נכון, זה לא הענין של החיז'מאייעס, אדרבה תוריד את הביטויים האלו. אלא שינוי האווירה המוגזם בשיטת הטיפול של מילצ'אייב. אתה קושר סינר ורוד וכסיות תחרה לבול טרייר.
 
נערך לאחרונה ב:

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
אוסיף על דברי גדי: מה שבלט כאן בשינוי אצל ג'ורג' זו דווקא ההקשבה שלו. פתאום יש לו סבלנות להקשיב למונולוגים ארוכים, והוא לא קופץ אחרי משפט וחצי...
אבל כנראה בגלל שנגמרה לו הוודקה.
וגם, הוא באמת לא צריך את בוריס. הוא מסתדר לבד יופי!

במחשבה שנייה, אולי כן יש כאן חן בשינוי. סוג של "מחוץ לקופסה" (קזאחית, לא סורית!). ויש לעיין.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
חברים, לכל אחד יש עליות, ויש גם מורדות.
ג'ורג' סובל מהתקפי צלילות מידי פעם, והמשך עוד יבוא...
לשואלים באישי:
עניין הקאסטות עלה בי ממזמן, כאשר שמעתי על השיטה הזו בהודו. הרגיש מוּכר, וכו'.

לא קרה שום אירוע ספציפי, והדמויות בסיפור כולם פרי הדמיון (והבקבוק...), והשיחה אכן שיחה תמימה ביותר ביניהם, ללא שום רמזים סודיים ו/או נסתרים.
וכמו שאומר הרבי מקורצוויל שליט"א:
יש דברים שרק גוי מחוץ לקהילה יכול להגיד.
 

שי קיש

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
היתה לי "השראה" ביחס לסיפור מס' 9 והתובנה שאין ברירה במצבי חרום רק הפרשנות של ג'ורג'
למשנת מילצ'אייב תציל . העליתי כאן , אצל המאיירים זה יהיה תלוש מידי .
יש למנהל רשות מראש להסיר. מחילה מראש

קזחי 9.jpg
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה