את נעמי המוכשרת אני מכירה שניםםםם
מה זה שנים? בערך מגיל שלוש. היינו יחד בגן (נעמי, אל תנסי להכחיש כי יש לי תמונה)
וגם אחר כך נתקלתי בה הרבה: האחיות שלה ואני היינו באותה קייטנה,
האחים שלה ואחיי למדו באותם גנים, אבא שלה (רבינסקי המפורסם, מי לא מכיר?)
צילם בחתונה של אחי, בקיצור - משפחת רבינסקי היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המשפחתית שלנו
הקשר המקצועי ביננו התהדק לפני שלוש שנים,
כשחיפשתי מישהי שתבוא לעשות צילומי ניו בורן לאחייני התאומים
נעמי הגיעה והפגיזה בתמונות מרהיבות ומתוקות
שעד היום תלויות על דלת הבית של אחותי,
שמעתי שמועה שגם בפגייה של שערי צדק יש עותק שלהן
לפני תקופה נעמי פנתה אליי בבקשה ליצור לה שפה גרפית - (לוגו כבר יש)
ומודעת פרסומת שתציג לעולם את יכולותיה הצילומיות
המוטבעות לה כנראה עמוק בדנ"א
נעמי מילאה בריף - היא קצת נחרדה מהשאלות בהתחלה
אז פירקנו אותן בסבלנות אחת - אחת, וירדנו לרזולוציות נמוכות
כדי למצוא את הבידול הייחודי של נעמי לעומת שוק הצלמות המוצף.
בינגו, עלינו על הבידול המרכזי של נעמי:
תמונות טבעיות שמתאפיינות גם בפוזות זורמות וקלילות
וגם בעריכה בסיסית ולא מלאת פילטרים עד שאין קשר בין המצולם לכתבה
התחלנו עם קופי וטקסטים:
לא הינו לגמרי שלמות עם הכותרת,
אז חיפשתי ומצאתי ציטוט חמוד שעשוי להתאים,
וניסיתי להתחיל גם עם איזשהו עיצוב.
אלבום שעומד לבד זה דיי משעמם,
אז חשבתי על רעיון - לגזור חלק מהתמונה ולהעמיד בחוץ,
שגם יבטא יותר את המסר המרכזי של תמונות טבעיות וחוויה כיפית.
מאחר ולנעמי אין, כזכור, שפה גרפית בכלל,
את הצבעוניות דגמתי מתוך התמונה,
גם כי היא דומה לצבעוניות של האתר.
אישית אהבתי מאד את הפוזה היפה עם הסוס,
אבל נעמי פחות התחברה
"הבעיה פה זה הסוס. זה לא עדין, לא קסום, ולא כיף.
אני רוצה מודעה קסומה כזו, עם ורוד כמו המודעות שאת מעצבת.."
(ואחר כך אנשים שואלים אותי למה אצלי הכל ורוד )
אוקיי, הלקוחה תמיד צודקת, ואני מבקשת ממנה לדמיין את אותה המודעה
בגוונים רכים של ורוד ומנטה.
בדר''כ אני לא דורשת מלקוחותיי לדמיין,
אלא אם כן מתוקף מקצוען הן אמורות להיות מסוגלות לראות גם דברים שטרם קרו
לצלמות יש את היכולת הזו, לכן העזתי לבקש
נעמי אומרת שכן, אבל בלי הסוס. הוא לא עדין מספיק.
שוב חוזרים לגלריה, שוב מחפשים תמונות
אחרי הרבה ניסיונות - קבלו קטע מפתיע: חוזרים לתמונה הראשונה שנוסתה,
והיא עומדת בול אפילו בסקיצה המהירה שאני מניחה:
ברוך השם, אחרי עוד ליטושים ודיוקים - המודעה מוכנה!
שתינו מתרגשות נורא. זה היה תהליך ארוך ולפעמים קצת מייאש,
אבל כשהתוצר בסוף כזה מהמם ויפיוף, למי אכפת?
מקווה שנהניתן
רעיה | סטודיו מנטה
אני מניחה כאן קובץ מצורף עבור הנטפריות.
מה זה שנים? בערך מגיל שלוש. היינו יחד בגן (נעמי, אל תנסי להכחיש כי יש לי תמונה)
וגם אחר כך נתקלתי בה הרבה: האחיות שלה ואני היינו באותה קייטנה,
האחים שלה ואחיי למדו באותם גנים, אבא שלה (רבינסקי המפורסם, מי לא מכיר?)
צילם בחתונה של אחי, בקיצור - משפחת רבינסקי היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המשפחתית שלנו
הקשר המקצועי ביננו התהדק לפני שלוש שנים,
כשחיפשתי מישהי שתבוא לעשות צילומי ניו בורן לאחייני התאומים
נעמי הגיעה והפגיזה בתמונות מרהיבות ומתוקות
שעד היום תלויות על דלת הבית של אחותי,
שמעתי שמועה שגם בפגייה של שערי צדק יש עותק שלהן
לפני תקופה נעמי פנתה אליי בבקשה ליצור לה שפה גרפית - (לוגו כבר יש)
ומודעת פרסומת שתציג לעולם את יכולותיה הצילומיות
המוטבעות לה כנראה עמוק בדנ"א
נעמי מילאה בריף - היא קצת נחרדה מהשאלות בהתחלה
אז פירקנו אותן בסבלנות אחת - אחת, וירדנו לרזולוציות נמוכות
כדי למצוא את הבידול הייחודי של נעמי לעומת שוק הצלמות המוצף.
בינגו, עלינו על הבידול המרכזי של נעמי:
תמונות טבעיות שמתאפיינות גם בפוזות זורמות וקלילות
וגם בעריכה בסיסית ולא מלאת פילטרים עד שאין קשר בין המצולם לכתבה
התחלנו עם קופי וטקסטים:
לא הינו לגמרי שלמות עם הכותרת,
אז חיפשתי ומצאתי ציטוט חמוד שעשוי להתאים,
וניסיתי להתחיל גם עם איזשהו עיצוב.
אלבום שעומד לבד זה דיי משעמם,
אז חשבתי על רעיון - לגזור חלק מהתמונה ולהעמיד בחוץ,
שגם יבטא יותר את המסר המרכזי של תמונות טבעיות וחוויה כיפית.
מאחר ולנעמי אין, כזכור, שפה גרפית בכלל,
את הצבעוניות דגמתי מתוך התמונה,
גם כי היא דומה לצבעוניות של האתר.
אישית אהבתי מאד את הפוזה היפה עם הסוס,
אבל נעמי פחות התחברה
"הבעיה פה זה הסוס. זה לא עדין, לא קסום, ולא כיף.
אני רוצה מודעה קסומה כזו, עם ורוד כמו המודעות שאת מעצבת.."
(ואחר כך אנשים שואלים אותי למה אצלי הכל ורוד )
אוקיי, הלקוחה תמיד צודקת, ואני מבקשת ממנה לדמיין את אותה המודעה
בגוונים רכים של ורוד ומנטה.
בדר''כ אני לא דורשת מלקוחותיי לדמיין,
אלא אם כן מתוקף מקצוען הן אמורות להיות מסוגלות לראות גם דברים שטרם קרו
לצלמות יש את היכולת הזו, לכן העזתי לבקש
נעמי אומרת שכן, אבל בלי הסוס. הוא לא עדין מספיק.
שוב חוזרים לגלריה, שוב מחפשים תמונות
אחרי הרבה ניסיונות - קבלו קטע מפתיע: חוזרים לתמונה הראשונה שנוסתה,
והיא עומדת בול אפילו בסקיצה המהירה שאני מניחה:
ברוך השם, אחרי עוד ליטושים ודיוקים - המודעה מוכנה!
שתינו מתרגשות נורא. זה היה תהליך ארוך ולפעמים קצת מייאש,
אבל כשהתוצר בסוף כזה מהמם ויפיוף, למי אכפת?
מקווה שנהניתן
רעיה | סטודיו מנטה
אני מניחה כאן קובץ מצורף עבור הנטפריות.