אשכנז:
בימות החול
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל, שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ, תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר, וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ, עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְיָ, לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
בשבת ויום טוב ובימים שאין אומרים בהם תחנון
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִֽינוּ כְּחֹלְֿמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּֽינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְֿרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ, לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה: הִגְדִּיל יְיָ, לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ, הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה יְיָ, אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב: הַזֹּרְֿעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ: הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה, נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
הִנְֿנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַֽכְתָּ אֶת יְיָ, אֱלֹהֶֽיךָ, עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה, אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:
המזמן אומר: רַבּוֹתַי, מִיר ווֶעלְן בֶּענְטְשֶׁען: (או רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ): המסובים עונים: יְהִי שֵׁם יְיָ, מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: והמזמן חוזר: יְהִי שֵׁם יְיָ, מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: ומוסיף עוד: בִּרְשׁוּת (אורח: בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה), מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ (בעשרה או יותר: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ: ועונים המסובים: בָּרוּךְ (בעשרה או יותר: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ: והמזמן חוזר: בָּרוּךְ (בעשרה או יותר: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ: מי שלא אכל אומר: בָּרוּךְ (בעשרה או יותר: אֱלֹהֵֽינוּ) וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
פתיחה לברכת המזמן בסעודת ברית מילה
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנַי, בְּרוּכִים אַתֶּם לַיְיָ:
בִּרְשׁוּת אֵל אָיֹם וְנוֹרָא, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ. נודה
בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה הַקְּֿדוֹשָׁה, טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה, צִוָּה לָֽנוּ מוֹרָשָׁה, מֹשֶׁה עֶֽבֶד יְיָ. נודה
בִּרְשׁוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, אֶקְרָא לֵאלֹהֵי הָעִבְרִיִּים, אֲהוֹדֶֽנּוּ בְּכָל אִיִּים, אֲבָרְֿכָה אֶת יְיָ. נודה
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, אֶפְתְּֿחָה בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי, וְתֹאמַֽרְנָה עַצְמוֹתַי, בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ. נודה
בִּרְשׁוּת מָרָנָן (וְרַבָּנָן) וְרַבּוֹתַי נְבָרֵךְ וכו'. ומברך ברכת המזון:
פתיחה לברכת המזמן בסעודת שמחת נישואין
דְּוַי הָסֵר וְגַם חָרוֹן, וְאָז אִלֵּם בְּשִׁיר יָרוֹן, נְחֵֽנוּ בְּמַעְגְּֿלֵי צֶֽדֶק, שְׁעֵה בִּרְכַּת בְּנֵי יְשֻׁרוּן, בְּנֵי אַהֲרֹן:
בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, וְשֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
ועונים המסובים:
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, וְשֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
והמברך חוזר:
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ, וְשֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
ברכת המזון
יחיד אינו אומר: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נוֹתֵן לֶֽחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל, תָּמִיד לֹא חָסַר לָֽנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא: [כָּאָמוּר, פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל חַי רָצוֹן]: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל:
נוֹדֶה לְךָ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵֽאתָֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם, וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְֿךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ, וְעַל תּוֹרָתְֿךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
ועל הניסים
וְעַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּֿבוּרוֹת וְעַל הַתְּֿשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּֿמַן הַזֶּה.
לחנוכה
בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְֿדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְֿשָׁעָה, עַל עַמְּֿךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ, וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם, מָסַֽרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְֿקֵי תוֹרָתֶֽךָ. וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ, וּלְעַמְּֿךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַֽחַר כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ, וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶֽׁךָ, וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְֿעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל: ועל הכל וכו'
לפורים
בִּימֵי מָרְדְּֿכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּֿהוּדִים, מִנַּֽעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד,בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר, הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, הֵפַֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ:י ועל הכל וכו'
וְעַל הַכֹּל יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָרְֿכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ, וּבֵרַֽכְתָּ אֶת יְיָ, אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:
רַחֶם נָא יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ, עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְֿסֵֽנוּ, וְכַלְכְּֿלֵֽנוּ, וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא, אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּֿנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם. כִּי אִם לְיָדְֿךָ הַמְּֿלֵאָה, הַפְּֿתוּחָה, הַקְּֿדוֹשָׁה וְהָרְֿחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד:
בשבת אומרים:
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּֿׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ, לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנֽוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ, וּבִרְצוֹנְֿךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ, שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶֽךָ, וּבְֿבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ, כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.
בראש חדש ביום טוב ובחול המועד אומרים כאן יעלה ויבא.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּֿךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חודש
רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
בפסח
חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בשבועות
חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.
בסוכות
חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בשמיני עצרת ובשמחת תורה
שְׁמִינִי עֲצֶֽרֶת הַחַג הַזֶּה.
בראש השנה
הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
ילדים וחולים האוכלים ביום כפור
הַכִּפּוּרִים הַזֶּה.
זָכְרֵֽנוּ יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּֽנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ, כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ, כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן.
ברכות לשוכח רצה או יעלה ויבוא
בשבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:
ביום טוב
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּֿמַנִּים:
ביום טוב שחל בשבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה אֶת יוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּֿמַנִּים:
בראש השנה
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה: ואינו חותם
בראש השנה שחל בשבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן:
לראש חודש
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן: ואינו חותם
בראש חודש שחל בשבת
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְזִכָּרוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְֿאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, יוֹצְֿרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל. הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב, וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּֿכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב, הוּא מֵטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ. הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְֿלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְֿלֵֽנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח, הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה, פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּֿרֵֽנוּ. אמן.
הָרַחֲמָן, הוּא יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן, הוּא יִתְבָּרֵךְ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵֽצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדָּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְֿמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן,הוּא יְפַרְנְֿסֵֽנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְֿמִיּוּת לְאַרְצֵֽנוּ. הָרַחֲמָן,הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּֽיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
ברכת האורח
לזכר
יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּֽעַל הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא. וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ וְאַל יִזְדַקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
לנקבה
יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא תֵבוֹשׁ בַּעֲלַת הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא. וְתִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסֶֽיהָ וְיִהְיוּ נְכָסֶֽיהָ וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֶֽיהָ וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ וְאַל יִזְדַקֵּק לֹא לְפָנֶֽיהָ וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. (ואם סמוך על שולחן עצמו יאמר: הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אוֹתִי (וְאָבִי וְאִמִּי) וְאֶת אִשְׁתִּי וְאֶת זַרְעִי וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לִי), אוֹתָֽנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְֿכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל, מִכֹּל, כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד, בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.
בַּמָּרוֹם יְלַמְּֿדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵֽינוּ זְכוּת, שֶׁתְּֿהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם, וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
'הרחמן' לברית מילה
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֲבִי הַיֶּלֶד וְאִמּוֹ, וְיִזְכּוּ לְגַדְּֿלוֹ וּלְחַנְּֿכוֹ וּלְחַכְּֿמוֹ, מִיּוֹם הַשְּֿׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה דָמוֹ, וִיהִי יְיָ, אֱלֹהָיו עִמּוֹ:אמן.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּֽעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶֽדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּֿנֵֽהוּ לְמַֽעְלָה לְמָֽעְלָה:אמן.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ רַךְ הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, וְיִהְיוּ יָדָיו וְלִבּוֹ לָאֵל אֱמוּנָה, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּֿׁכִינָה, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה:אמן.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ הַמָּל בְּשַׂר הָעָרְלָה, וּפָרַע וּמָצַץ דְּמֵי הַמִּילָה, אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, אִם שְׁלָשׁ אֵֽלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ:אמן.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ מְשִׁיחוֹ הוֹלֵךְ תָּמִים,֒ בִּזְכוּת חֲתַן לַמּוּלוֹת דָּמִים, לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים, לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים:אמן.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ כֹּהֵן צֶֽדֶק אֲשֶׁר לֻקַּח לְעֵילוֹם, עַד הוּכַן כִּסְאוֹ כַּשֶּֽׁמֶשׁ וְיַהֲלוֹם, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם, בְּרִיתִי הָיְֿתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם:אמן.
הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח וכו'.
בשבת: הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. בראש חדש: הָרַחֲמָן, הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. ביום טוב: הָרַחֲמָן, הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. בראש השנה: הָרַחֲמָן, הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. בסוכות: הָרַחֲמָן, הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.
הָרַחֲמָן, הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מִגְדּוֹל (בחול מַגְדִּיל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ, וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְראוּ אֶת יְיָ, קְדֹשָׁיו, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ, וְדֹרְֿשֵׁי יְיָ, לֹא יַחְסְֿרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיְיָ, כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ, וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיְיָ, וְהָיָה יְיָ, מִבְטַחוֹ: נַֽעַר הָיִֽיתִי, גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב, וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם: יְיָ, עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ, יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
סדר שבע ברכות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶֽלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּֽנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, יוֹצֵר הָאָדָם:
שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶֽיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ צִיּוֹן בְּבָנֶֽיהָ:
שַׂמֵּֽחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְֿךָ בְּגַן עֵֽדֶן מִקֶּֽדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ חָתָן וְכַלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה, דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחֲוָה, וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת, מְהֵרָה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָֽיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן, וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְשַׂמֵּֽחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה:
המזמן מברך על כוס ברכת המזון ושותה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן:
ברכת מעין שלש
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, עַל
אחרי שתיית רביעית יין מברכים זה
הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן
אחרי אכילת כזית פירות משבח ארץ ישראל
הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ
אחרי אכילת כזית מחמשת מיני דגן
הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה
אחרי שאכל כזית מחמשת מיני דגן וגם שתה רביעית יין
הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל הַגֶּֽפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּֽפֶן
וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִֽיתָ וְהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּֽעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם (נָא) יְיָ, אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מִזְבְּֿחֶֽךָ וְעַל הֵיכָלֶֽךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ, וְהַעֲלֵֽנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּֿחֵֽנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ, וְנִשְׂבַּע מִטּוּבָהּ, וּנְבָרֶכְֿךָ עָלֶֽיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
בשבת וּרְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה.
בראשחודש וְזָכְרֵֽנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה.
בראשהשנה וְזָכְרֵֽנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
ביוםטוב וְשַׂמְּֿחֵֽנוּ בְּיוֹם חַג (פלוני) הַזֶּה.
כִּי אַתָּה יְיָ, טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל וְנוֹדֶה לְּךָ עַל הָאָֽרֶץ
על היין
וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן*):
על הפירות
וְעַל הַפֵּרוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת*):
על מזונות
וְעַל הַמִּחְיָה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה:
על מזונות ויין ביחד
וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל פְּרִי הַגָּֽפֶן*):
*) על פירות ויין שגדלו בארץ מארץ ישראל אומרים: "וְעַל פְּרִי גַפְנָהּ" "וְעַל פֵּרוֹתֶֽיהָ".
ברכת בורא נפשות
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן, עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים.