התייעצות בעקבות מיזם תשואות שע"י קהילת פני מנחם - האתגר והדילמה הניצבים בפני הקהילות

רוצה בחיים

משתמש צעיר
עריכה תורנית
מדובר בפער ענק מדי בין מיצוע להשקעה בפעם אחת,

לדוג' בקהילת פני-מנחם - כדי להגיע לתוצאה של כ-200,000 שח - משקיעים 20 שנה קודם 30,000 שח,

במיצוע - יצטרכו להשקיע 280 לחודש כפול 20 שנה = 67,200 - יותר מכפול,

כמובן - מי שאין לו כסף להשקיע בב''א - שישקיע בהו''ק חודשית -
אבל מי שיש לו כן אפשרות להשקיע לילד 30,000 שח - עדיף להשקיע בפעם אחת בלידה (וגם לעשות הו''ק....),

אני מודע לסיכון שאולי ספציפית יהיו יותר שנים של ירידות בילד אחד ספציפית - ולכן במצב כזה כדאי לשמור את הכסף עוד שנה/שנתיים/5 שנים ויש מספיק דרכים כדי לגלגל בינתיים את הוצאות הנישואין והדירה.... (גם בלי פשיטות על בתים בחו''ל...)
קיבלנו 2 דוגמאות רצף של 12-15 שנה שבהם 30 אלף נהיו 40 אלף ובהם יכולים להיות גם מספר ילדים.

מנה אחת יכולה להביא תוצאה טובה יותר

אך עלולה להביא תוצאה גרועה בהרבה
 

רוצה בחיים

משתמש צעיר
עריכה תורנית
אף אחד לא יודע לצפות כלום מה יהיה.
אבל סיפור זה תמיד דבר טוב.
בגלל ריבוי העם שעוסק במניות ומדדים עלה לי הזכרון מהסיפור הזה.
ראיתי מישהו שכתב אותו יפה אז העתקתי לכם ממנו.

מצורף קישור https://solo.life/סיפורו-של-גוזף-קנדי-ומצחצח-הנעליים/

סיפורו של ג’וזף קנדי ומצחצח הנעליים​

image-6-1024x796.d110a0.webp

בשנות ה-20 של המאה ה-20, שוק ההון האמריקאי היה במצב של גאות כלכלית. אנשים רבים, מכל שכבות החברה, השתתפו בהשקעות במניות. השוק היה נראה כה מבטיח, עד שאפילו מצחצחי נעליים, שוטפי כלים ואנשים מן השורה השקיעו בו את כספם בתקווה להרוויח סכומים גדולים.
יום אחד, בשנת 1929, ישב ג’וזף קנדי במרכז הפיננסי של ניו יורק וחיכה למצחצח הנעליים שלו. בזמן שמצחצח הנעליים טיפל בנעליו, החל לשוחח עם קנדי על ההשקעות במניות וסיפר לו על מניות מסוימות שהוא מתכנן לקנות. קנדי היה מופתע לשמוע את הצעיר מדבר בהתלהבות על השקעות בשוק ההון.
בעודו מקשיב, הבין קנדי שמשהו לא תקין. אם אפילו מצחצח הנעליים מדבר על השקעות בבורסה ומאמין שהוא יכול להרוויח בקלות, סימן שהשוק הגיע למצב של בועה. אנשים רבים כל כך נכנסו לשוק בהשקעות ספקולטיביות, עד שהמחירים כבר לא שיקפו את הערך האמיתי של המניות.
הבנה זו גרמה לקנדי לפעול במהירות. הוא מכר את כל תיק ההשקעות שלו, שהורכב ממניות רבות, והמיר את השקעותיו לנכסים בטוחים יותר. כמה שבועות לאחר מכן, ב-29 באוקטובר 1929, הגיע יום שלישי השחור, והבורסה התמוטטה. מחירי המניות צנחו באחת והמשבר הכלכלי הגדול החל.
המסקנה של קנדי הייתה ברורה: כאשר כולם, כולל אנשים שלא עוסקים בהשקעות ביומיום, מתחילים להשקיע במניות מתוך תחושת ביטחון מופרזת, מדובר בסימן מובהק לבועה שעומדת להתפוצץ.
ג’וזף קנדי הצליח להציל את הונו בזכות האינטואיציה וההבנה שלו את השוק. הסיפור שלו מדגים את החשיבות של הערכה ביקורתית של השוק ושל זהירות כאשר נראה כי שוק ההון הופך להיות כלי משחק בידיים של אנשים ללא ניסיון פיננסי.

בימים אלו השוק שובר שיאים ומתחילים דיבורים על בועה בתחום השבבים, גם כאן צריך לחשוב האם יש סיבה לעליות והאם לא מדובר בטרנד חולף.

לדעתי, למרות ששוק השבבים שאותו מובילה אנבידיה אכן נחשב לשוק מחזורי (תקופות עם ביקוש גבוה מול תקופות עם ביקוש נמוך), אנחנו כן עדים לגל חדשנות סביב יכולות AI חדשות שסוחפות את העולם,
לכן לטעמי יש סיבה להיות אופטימיים שהעליות החזקות במניות הטכנולוגיה שמובילות את המדדים לשיאים חדשים, כן מגיעות מתוך שינוי אמיתי שמשנה את התעשייה כולה.

עד כאן הכתבה
1. דעתו של הכותב שהשוק ימשיך לעלות אך כמובן אף אחד לא יודע.
2. היסטורית הבורסה יקרה מאוד כרגע
3. את האזהרות האלו כבר מזהירים מ 2018 שהבורסה יקרה.
מסקנה: יש מי שיאמר אז ימשיכו להזהיר עוד 5 שנים ויש מי שיאמר סימן שהצונאמי מתקרב
 

דף גמרא

משתמש מקצוען
הלוואה ממסגרת האשראי לא רלוונטית מעל 4-5 ילדים.
כמה מסגרת אשראי יכולה להיות לזוג?
(או שיש דבר כזה 120 אל"ש מסגרת? :unsure:)
ואם מדברים על פריסה מאוד רחבה,
אז אפשר להפקיד סכום בכל חודש במקום להשקיע מראש את כל הסכום.
היום אתה יכול להשיג המון כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים
אם מסגרת אשראי מאוד גבוהה

בכל מקרה דובר על הלואה של 10,000ש"ח
 

ה. שלמה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
ישנה שאלה הנידונת בהרחבה מה עדיף מיצוע או סכום בבת אחת.
התשובה הודאית היא שרוב השנים מיצוע השיג תשואה נמוכה מהפקדה פעם אחת.
אך דבר נוסף ברור כי מיצוע לאורך זמן מביא תשואה בטוחה ויציבה, לעומת סכום חד פעמי שעלול להיות בעייתי ולפעמים אף מאוד.
מיצוע הוא תמיד בעייתי יותר מאשר השקעה חד פעמית, מפני שבהשקעה חד פעמית ההשקעה לטווח ארוך תגיע תמיד לממוצע, במיצוע, התשואה כפופה לסדר התשואות.
להרחבה, גוגל:סיכון רצף התשואות.
משנת 70-82 המדד נשאר כמעט באותו המקום מ 85 נקודות עד 107.
למה אתה קורא אותו מקום?
והאם נתת את תשומת ליבך לדיבידנדים?
מ 1998 עד בואכה 2012 ממש לא התקדם.
כך שלרבים עלול להיות ממש קשה לראות את הסכום הולך ויורד.
אף אחד לא יכול לצפות מה יהיה אך משברים בבורסה זוהי מציאות מפעם לפעם.
כרגע הבורסה יקרה היסטורית [גם מבחינת מכפילים] אך עדיין יתכן ותמשיך לעלות דרסטית.
כל המלל הזה לא מעניין למשקיע פסיבי לטווח ארוך.
משקיע פסיבי אינו מתעניין במכפילים, ולא בתחזיות אנליסטיות
אך צריך להבין כיצד יגייסו בזמנים שהציבור רואה שחיקה ולא עלייה.

היוצא מכל זה שכנראה ציבורית עדיף מיצוע במקום גמ"ח מרכזי. [רווח ודאי {אם ישנו כזה דבר}]
הלוואות מראש יכולים להביא תשואה יותר טובה בודאות, בשנים מסויימות לאכזב מרה ולקבור את כל הפרוייקט

על זה אמרו טוב ציפור ביד משניים על הגג

לפי הנתונים שישנם בידינו, לא צפוי משהו שיגרום לקבירת כל הפרוייקט. אך תשואות העבר אינם הערובה לעתיד.
 

שנל

משתמש רשום
בקצרה, מיזם תשואות שע"י קהילת פני מנחם
מעניק הלוואה לכל הורה בסך 30,000 ש"ח
להשקעה במדד S&P 500 עבור נישואי הילד.
פרטים נוספים באשכול הזה>>>

כעת קהילות רבות בוחנות את הפרויקט
וניצבות בפני אתגר ודילמה:
האתגר - אין להם אפשרות להעניק הלוואה גם בגובה 10,000 ש"ח לכל ילד.
הדילמה - בקהילות בנו בשנים האחרונות תוכנית גמ"ח לנישואי הילדים במודל הדומה במקצת לגמ"ח המרכזי. כעת אם נתחיל תוכנית לעודד צעירים לחסוך במחקה מדד S&P 500, נגרום שלא יהיו הפקדות חדשות לגמ"ח ואף יהיו משיכות דבר שיקריס את הפירמידה.

מה עושים?
באתר שלך - עדכונים, כתבת שקהילות המעוניינות ניתן לפנות למיזם. משמעו שיש להם פתרונות המתאים לקהילות נוספות גם אם אין להם יכולת גיוס גדולה כזו. לא כך?
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
שאלת תם-
אם זה כזה רעיון פשוט
למה שלא יקחו את כל ההפקדות של הגמ"חים למינהם וישקיעו בשוק ההון?
 

שנל

משתמש רשום
שאלת תם-
אם זה כזה רעיון פשוט
למה שלא יקחו את כל ההפקדות של הגמ"חים למינהם וישקיעו בשוק ההון?
תשובת חכם-
הגמחי"ם חייבים תזרים עכשווי להלוואות למי שמחתן כעת.
ההשקעות המדוברת יהיו רלוונטים רק עד 20 שנה
 

י. הגרשוני

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אני עדיין מחפש😰
אבל נקודה נוספת (שחסמה אותי ורבים עד היום) שלפי הרבה פוסקים ביניהם מורי ורבי.
רב עמרם פריד לגמח ניתן לתת מכספי מעשרות.
אבל להשקיע בשוק ההון לחתונות ילדים לא ניתן מכספי מעשרות.
אגב אני אישית משלב השקעה וגם גמ"ח מרכזי כדי שאני יוכל להשקיע לאורך כל חיי ההשקעה במניות גם ממש סמוך לזמן חתונת הילדים ולא יצטרך להתחיל לעבור לסולידי.
וגם אם יהיה נפילה בשוק בזמן שאני צריך את הכסף אני יוכל לקחת מהגמ"ח במקום לממש כסף בנפילה.
מעניין לברר
האם ישנם פוסקים המחלקים בין השקעה רגילה בשוק ההון למטרת נשואים
לבין השקעה סגורה ונעולה עד החתונה וכבידון דידן
 

י. הגרשוני

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בנוסף, העלו בפורום חשש למקרה של ריב וחלוקת הקהילה. צריך לתת את הדעת על הבעייה בפרט בקהילות שידוע שהדבר יקרה.
בפרספקטיבה ל 20 שנה קדימה.
מדובר בנושא שצריך לדעת עליו את הדעת ברצינות רבה,
בכל קהילה שהיא.

הרי למנהלי ועסקני המיזם יש את האפשרות לעכב את משיכת הפוליסה.
וה@רוצה בחיים הטיב לחדד את החשש באשכול הסמוך בנוגע לשעבוד לעניני הקהילה
חשש התקף שבעתיים במקרה של פיצול או פרישה וכיו"ב.
אך מי הוא החתול שישמור על החלב ויוודא שפינה זו סגורה?
השאלה האם הם יכולים לעכב כסף בטענת חוב אחר, כי אז נהיה שעבוד לכל עניני הקהילה והמסתעף.
או לחילופין פשוט לעכב חתימה.
[לא סביר שזה המצב, אך צריך זהירות גדולה].
אגב ישנה קבוצת רכישה בישראל שכבר 15 שנה לא חותמים העברת זכויות להעלי דירות באם הם לא לפי קהילתם המדוייקת [לא חסידי, למי ששאל] ורק מי שיצא לו הנשמה בתביעות שונות הצליח בכך חלקית.

נ.ב. יודעני כי הסעיף של גיל 25 אמור לפתור בעיה זו, השאלה האם אין חור כלשהוא בכך [וכגון צורך בחתימה מסויימת מהם וכדו']
 

שנל

משתמש רשום
בפרספקטיבה ל 20 שנה קדימה.
מדובר בנושא שצריך לדעת עליו את הדעת ברצינות רבה,
בכל קהילה שהיא.

הרי למנהלי ועסקני המיזם יש את האפשרות לעכב את משיכת הפוליסה.
וה@רוצה בחיים הטיב לחדד את החשש באשכול הסמוך בנוגע לשעבוד לעניני הקהילה
חשש התקף שבעתיים במקרה של פיצול או פרישה וכיו"ב.
אך מי הוא החתול שישמור על החלב ויוודא שפינה זו סגורה?
בכסף שכבר יופקד בפוליסת טרם הפיצול אין חשש, שהרי הכסף רשום ע"ש ההורה ולא ע"ש הקהילה \ המוסד.
למרות ששביל שחרור הכספים צריך את חתימת הקהילה, אבל שחרור הכספים באופן אוטומטי אחרי 25 שנה אמורים לפתור את הבעיה.
סביר להניח שר' מנדל שפרן הידוע בזהירותו וחשדנותו בדק זאת היטב לפני שחתם על מכתבו.

בנוסף, אולי הפתרון הוא: מינוי בורר חיצוני שאינו קשור לקהילה, ואף יצירת מנגנון חיצוני שאינו קשור לקהילה - של בחירת בורר מחליף כשנבצר מהבורר הראשון למלאות את תפקידו.

הבעיה היא בעיקר אם יש קופה שמלווה שהיא מחזיקה בהון רב.
אבל זה לא קשור דווקא למיזם כזה או אחר, אלא בעיה אמיתית ורלוונטית עבור כל הקמת מוסד \ ארגון כלשהוא בקהילה שעתידה להתפצל.
 

י. הגרשוני

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בכסף שכבר יופקד בפוליסת טרם הפיצול אין חשש, שהרי הכסף רשום ע"ש ההורה ולא ע"ש הקהילה \ המוסד.
למרות ששביל שחרור הכספים צריך את חתימת הקהילה, אבל שחרור הכספים באופן אוטומטי אחרי 25 שנה אמורים לפתור את הבעיה.
סביר להניח שר' מנדל שפרן הידוע בזהירותו וחשדנותו בדק זאת היטב לפני שחתם על מכתבו.
כוונתי למיזמים הבאים בתור בקהילות אחרות
אם כל האי נעימות שבדבר
חובה לוודא שלא השאירו שם איזשהוא סעיפון הדורש את חתימת ועדת המיזם על שחרור הכספים
 

אמת מארץ תצמח

משתמש מקצוען
בפרספקטיבה ל 20 שנה קדימה.
מדובר בנושא שצריך לדעת עליו את הדעת ברצינות רבה,
בכל קהילה שהיא.

הרי למנהלי ועסקני המיזם יש את האפשרות לעכב את משיכת הפוליסה.
וה@רוצה בחיים הטיב לחדד את החשש באשכול הסמוך בנוגע לשעבוד לעניני הקהילה
חשש התקף שבעתיים במקרה של פיצול או פרישה וכיו"ב.
אך מי הוא החתול שישמור על החלב ויוודא שפינה זו סגורה?
כמדומני שהסעיף של 25 שנה די פותר את הבעיה.
זה אמנם סופר לא נחמד אם יעכבו לך כספים 5 שנים, אבל זה כבר לא כזה כח.
 
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה