שם כתבת שאם לא מקבלים הלוואה טובה במיוחד
עדיף להשקיע ממה שיש ולרשום על שם הילד כדי להנות מנקודות הזיכוי.
(תקן אותי אם לא הבנתי אותך נכון)
אני לא רואה שכל כך נפוץ בפורום
לעשות גמל להשקעה על שם הילד.
ובעיני זה הגיוני שמה ששלך יהיה רשום על שמך.
לכל דבר עלול להיות השלכות.
הזדכות במס אינה חזות הכל.
ממש לא לכך התכוונתי.
התכוונתי לכך שזו"צ שמשלם על נישואי ילדים בפריסה קצרה חוטא למטרותיו.
דבר ראשון צריך לבסס את עצמו עם פתרון נושא דיור.
ואעתיק כאן את מה כתבתי שם:
כל רעיון לקידום המודעות של חיסכון מוקדם ועזרה בנישואי ילדים מבורך ביותר.
כמי שיושב באספות של קופות למיניהם רציתי לעמוד על מספר נקודות.
קיימות כיום בעיקר שני סוגי הלוואות לנישואים.
האחת דוגמת הגמ"ח המרכזי ואושר בכבוד וכדו', שם ההלוואה היא לפי מספר היחידות וכדו'.
והשניה היא קיימת רק במספר קהילות גדולות או בתי כנסת קייימים שבהם ההלוואה היא ללכלל הציבור בסכום קבוע מראש ומתרימים לצורך כל אך ללא מחוייבות להלוואה לפי תרומה וכדו'.
בהשוואה מול הסוג הראשון כבר עמדו על כך כי סביר שיותר נכון להשקיע מראש את הסכום החודשי שאנשים מפרישים מאשר להניח בגמ"ח עבור הלואה [כאשר חלק מהקרן גם לא חוזרת] ובנושא זה האריכו מאוד כאן בפרוג.
ובאם מישהו [הקהילה למשל] נותן לך כבר עכשיו את הסכום הרי מה טוב.
אמנם את המיזם הנ"ל צריך להשוות מול הסוג השני וזאת משום שמביאים כאן כסף מבחוץ לצורך המימון של ההלוואות לציבור. [הרי מהיכן יש להלוות לכל אחד מהנולדים 30 אלף ש"ח]
ובזאת אנו מגיעים למספר קשיים.
1. יכולת החזר.
2. עיכוב ברכישת דירה.
3. מקור להלוואות.
4. גיל הביניים.
5. שוק ההון.
ואפרט:
1. אינה דומה יכולת החזר של אברך בן 26 למבוגר בן 45, כאשר אברך צריך להחזיר למשל הלוואה * מספר ילדיו הרי אם למשל ההלואה היא ל 72 תשלומים הרי שממוצע ההחזר החודשי שלו יהיה כ 1700 ש"ח לחודש מרגע לידת הילד הרביעי.
וממילא זהו נטל כבד על זוג בין שנות ה 25 ל35, ובפרט במצב כיום.
2. באם זוג משתעבד להלוואות על חסכון לחתונות ילדים כבר לפני רכישת הדירה הרי שזה יכול לגרום עיכוב משמעותי במועד רכישת הדירה, וביכולת ההחזר מול הבנקים. ובאם בעקבות כך הזוג יזרוק 3 שנות שכירות + 100 אלף ש"ח התייקרות דירה הרי שהרווח מהיזם בעתיד יתגמד מול הנזק המיידי.
3. הקהילה צריכה לייצר מקור מימון [תרומות] לקצב הולך וגדל של לידות, בערך פי -2.5 מקצב החתונות, מפני הגידול הטבעי [לתשומת לב גיל החציון בציבור החרדי חסידי הוא כ 17 שנה בלבד!!!].
אמנם צריך פחות הון עצמי להלוואת השקעה [30,000] מהלוואת חתונה אך עדיין זהו פער מסויים.
4. בעיה נוספת היא מה דינם של כלל הילדים החמודים והבחורים הנפלאים מגיל חודש ועד בן עשרים אשר כיום הם כבר נולדו, ודינם לקבל הלוואה נמנע, ועל כן לחתונתם אין מקור למימון ההלואה. [דהיינו 18 שנים ראשונות של מיזם כזה קהילה צריכה להתמודד גם עם הנישאים וגם עם הנולדים, מה שעד היום לא ראינו מי שהצליח להתמודד עם כך]
5. שוק ההון אינו מייצר הכנסה ברורה ומובטחת ובודאי לא 10.5%
בניכוי מדד ודמי ניהול כמופיע בכתבה, כך שבודאי יכול להיווצר מצב של כאלו שבתקופה לפני חתונתם תהיה ירידה משמעותית של המדד, חוץ אם כבר מגיל 16 בערך מעבירים לאגחי"ם אך גם אז מדובר בתקופה יותר קצרה של תשואה.
6. שחיקת המדד מחייבת הגדלת ההון המולווה [30,000 ש"ח] לאורך שנים, אך זוהי משימה שככל הידוע לי אף קהילה עוד לא הצליחה לעמוד בה.
מכל מקום כל יוזמה מבורכת ובכל צורה.
אך הקושי העיקרי כאן הוא מימון מקור ההלואה.
והקושי הנוסף הוא החסרון המשמעותי שכל ההעול הכלכלי נופל בשנות ה 20-40 [משכנתא + נישואי ילדים] בעוד שבשנות ה 45-60 כביכול האדם יישב ריק מהוצאות כאשר אז הפריון שלו יותר גבוה על פי הרוב.
אשמח על כל תיקון הארה ו/או הערה, עד שייצא מיזם ברור ויפה המתאים לכלל הציבור.