כשאני שומעת אנשי פרסום אני מצד אחד נדלקת כי זה אני, ומצד שני אני נרתעת כי זו אני.
מצד אחד אני אוהבת לכתוב מבריק, לייצג דברים יפה, לשכנע בחדות לשון, מצד שני השאלה היא בשביל מה אני עושה את זה?
והתשובה כדי לפרנס את הבית שלי לא מספיקה לי. ממש לא.
ב"ה אני קולטת שהחדירו בי היטב את הרעיון הכי גדול של תורת החסידות ושל העולם כולו: כל דבר בעולם נברא כדי שנשתמש בו לקדושה - לפרסם את ה' בעולם. לעשות טוב אמיתי לאנשים, וטוב אמיתי זה רק ה' כמובן.
פרסום כדי שחברת קוקה קולה תעשה כסף על חשבון הכבד של הלקוחות - גורם לי להקיא (ואני קצת אוהבת קולה, לצערי).
לא אופנתי לומר ואולי גם לא הכי כלכלי (במבט שטחי) אבל זו האמת: פרסום טוב חייב לראות באמת את הלקוח. ולכן אוטומטית כל פרסום שגורם רע ללקוח-הוא רע (סיגריות, טלויזיה, ממתקים, ואפילו צריכה מוגזמת של אוכל ותכשיטים, לא חסר מה).
לעומת זאת אנשים שאכן מעוניינים להעניק ולתת מהיכולת והכשרון שלהם לטובת אחרים - מצווה לפרסם אותם! גם מוכר נעליים יכול להרגיש תחושת שליחות ולדאוג באמת לנוחות של הלקוח. וגם פרסומאי של פרויקטים חשובים בהידברות יכול להגיע רק בשביל הכסף (אבל הוא לא ישרוד הרבה).
זהו בינתיים.
מי שקרא אותי עד פה - מה דעתך?
מצד אחד אני אוהבת לכתוב מבריק, לייצג דברים יפה, לשכנע בחדות לשון, מצד שני השאלה היא בשביל מה אני עושה את זה?
והתשובה כדי לפרנס את הבית שלי לא מספיקה לי. ממש לא.
ב"ה אני קולטת שהחדירו בי היטב את הרעיון הכי גדול של תורת החסידות ושל העולם כולו: כל דבר בעולם נברא כדי שנשתמש בו לקדושה - לפרסם את ה' בעולם. לעשות טוב אמיתי לאנשים, וטוב אמיתי זה רק ה' כמובן.
פרסום כדי שחברת קוקה קולה תעשה כסף על חשבון הכבד של הלקוחות - גורם לי להקיא (ואני קצת אוהבת קולה, לצערי).
לא אופנתי לומר ואולי גם לא הכי כלכלי (במבט שטחי) אבל זו האמת: פרסום טוב חייב לראות באמת את הלקוח. ולכן אוטומטית כל פרסום שגורם רע ללקוח-הוא רע (סיגריות, טלויזיה, ממתקים, ואפילו צריכה מוגזמת של אוכל ותכשיטים, לא חסר מה).
לעומת זאת אנשים שאכן מעוניינים להעניק ולתת מהיכולת והכשרון שלהם לטובת אחרים - מצווה לפרסם אותם! גם מוכר נעליים יכול להרגיש תחושת שליחות ולדאוג באמת לנוחות של הלקוח. וגם פרסומאי של פרויקטים חשובים בהידברות יכול להגיע רק בשביל הכסף (אבל הוא לא ישרוד הרבה).
זהו בינתיים.
מי שקרא אותי עד פה - מה דעתך?