לא עברתי על כל האשכול אך מרשה לעצמי להביע את דעתי גם אם היא מנוגדת להרבה דעות,
לא מדברת ברוך השם מנסיון אישי אך שמעתי את זה מנשות מקצוע שמתעסקות בנושא,
לפעמים כשילד חס ושלום עובר מקרה של פגיעה כזו, ולא תמיד זה חייב להיות פגיעה עמוקה או ממושכת לפעמים זה מקרה קטן וחד פעמי שנכון הוא עושה לילד טראומה נוראית או יותר נכון יכול לעשות,
אך ברוב הפעמים ההורים הסביבה החוקרים הפסיכולוגים גורמים לילד נזק הרבה יותר חמור, ואני מכירה מקרוב ילד בן 5 שעבר פגיעה חד פעמית ברמה נמוכה יחסית, ואחרי תחקור של ההורים והמשטרה הילד פתאם כאילו קלט את החומרה של הדבר שעבר והתחיל לפתח כל מיני בעיות, ועד היום 10 שנים אחרי האמא עדיין רצה איתו מפסיכולוג לפסיכולוג,
זה נשמע לכם נורמלי? זה לקחת ילד עם נפש בריאה שהצטלקה ולהרוס אותו לגמרי!
עלינו לשמור חזק על הילד ולעשות השתדלות ולהתפלל, ואם חס ושלום קרה למישהו מה שקרה, קודם כל לשדר לילד שהוא לא עשה שום דבר רע ואנחנו לא כועסים עליו והוא תמיד יכול לספר לנו כל דבר שקורה לו, וזה אמור להתחיל קודם לפני שקורה משהו, פתיחות והכלה עם ילדים זה דבר חשוב מאוד וצריך להשקיע בזה מגיל 0,
יש הרבה ילדים שראו פיגוע/תאונה/אסון וחלקם נשארו עם צלקות ובעיות נפשיות וחלקם שהוריהם ידעו איך להתמודד איתם עברו את זה חלק!
בעלי ראה בתור ילד פיגוע ענק עם הרוגים רבים בבית ישראל וכן היה עד לפיגוע באוטובוס קו 2 וראה גופות עפות, אבל חמותי הייתה אשה חכמה והיא לא נתנה לו לכלוא את זה בפנים אלא כולם התגייסו לשוחח איתו על זה ולשאול שוב ושוב מה ראה ואיך וכו' עד ששחרר הכל בתוך תקופה קצרה ולא נשאר לו שום משקע מזה!
דעתי האישית, והאישית בלבד ולא מתוך נסיון ב"ה, במקרה של פגיעה מסוג שעליו דן האשכול, לפעמים קשה להורים לשוחח על זה או לפתוח וגם הילד שתמיד חונך לצניעות וכו' לא רגיל פתאום לחשוף נושא כזה וגם כן מרגיש שעשה משהו רע ולכן עוד לפני כל הטיפולים למיניהם, לאחר שהילד סיפר מה היה, לפתוח איתו את זה לשאול בדיוק מה ואיך, לא לשדר לו כמה זה חמור כי הוא יחשוש לשתף אלא להיות איתו להבין את הקושי/הכאב שלו, ולתמוך ולהכיל ורק אחרי שהילד נפתח יותר ומשוחרר יותר, להסביר לו (בהתאם לגיל הילד כמובן) שמי שעשה זאת עשה משהו לא יפה משהו לא צנוע וכו' וכו', ולהרגיע אותו שאנחנו נטפל בו שהוא לא יסתובב ויציק לילדים, ואם צריך חוקרת ילדים אז להסביר שזה כדי שהוא לא יציק לעוד ילדים,
בגלל שזה נושא מוצנע שלא מדברים אז הילד מבין שאסור לשתף וכו' והוא מחביא את זה עמוק בפנים, והבעיות רק מתחילות,
וכמובן שמדובר על ילד שההורים שמים לב מיד שקרה לו משהו או שהוא משתף פה ושם חלקיקי מידע, ילד שרגיל לשתף את הוריו ולא ילד מרוחק שלא מספר כלום ואז גם הרבה פעמים לא שמים לב שעבר או עובר עליו משהו,
הנושאים החמים
הנושאים החמים
