"קומה 9, מחלקת בלגן", הכריזה המעלית. המנכ"ל יצא מהמעלית בצעדים מהירים תוך שהוא מעיין במזכר כלשהו.
"המנכ"ל מגיע" נשמעו התלחששויות לחוצות בין עובדי המחלקה.
המנכ"ל נכנס ישירות לחדרו - המסודר מדי לטעמו - של ראש המחלקה.
"מה קורה אצלכם?" תבע.
"סך הכל בסדר", גירד ראש המחלקה בראשו.
"בסדר?! אתה אמור לדאוג שלא יהיה בסדר. קיבלתי דיווח שאתם לא עושים את העבודה מספיק טוב. תראה לי את הדו"חות המעודכנים".
בלית ברירה פתח ראש המחלקה את הקלסרים העבים.
המנכ"ל עיין בהם כמה רגעים. הוא דפדף הלוך ושוב. פניו הביעו חוסר שביעות רצון עמוק.
"מה זה צריך להיות? אוטוטו נגמרת השנה ועוד לא הגעתם לשישים אחוז מיעדי הבלגן השנתי. רוב הבתים היו מסודרים רוב הזמן".
"אתה צודק, אני מצטער" הצטדק ראש המחלקה. "היה לנו קצת בלגן..."
"תקשיב לי טוב. שנת הבלגן החדשה מתחילה בעוד שלושה שבועות בדיוק, נשאר לכם 40 אחוז מהיעד. מה אתה חושב לעשות?"
"יש עוד כמה שבועות. נשלים בזמן הזה את כל יעדי הבלגן השנתיים".
"אתה חושב שתעמדו ביעדים?"
"אני לא אאכזב אותך, בוס. נצא במבצע בלגן מרוכז לשבועות הקרובים. אני אעביד שעות נוספות את כל המחלקה עד שנשלים את יעדי הבלגן. ניקח גם את הבתים הכי מסודרים למאמץ הבילגון. לא יהיה בית אחד שהולכים בו לישון כשהוא מסודר".
חיוך קטן החל להתפשט על פניו של המנכ"ל. "מעולה. מעכשיו ועד ט"ו בניסן אני רוצה לראות ארונות שלמים שהתכולה שלהם בחוץ. אקונומיקה, מים מלוכלכים וסמרטוטים בכל פינה. לדעתי כדאי גם לקחת מחסנים ובוידמים שלא נגעו בהם שנים. זה יתרום המון לבלגן".
"אל תדאג, יש לי ניסיון בזה. יש לי עוד הרבה רעיונות. מה אתה אומר על להזיז תנורים ומקררים מהמקום? חזק, אה? ויש עוד. חלונות על הרצפה, שטיחים תלויים במרפסת, מדפים של מקרר באמבטיה..."
"כִּיף! יאללה לעבודה".
"ו... בוס? אחרי כל המבצע נוכל לקחת כל המחלקה שבוע חופש מלעשות בלגן?"
"שבוע? הגזמת. תקבלו גג שלושה ימים".
"המנכ"ל מגיע" נשמעו התלחששויות לחוצות בין עובדי המחלקה.
המנכ"ל נכנס ישירות לחדרו - המסודר מדי לטעמו - של ראש המחלקה.
"מה קורה אצלכם?" תבע.
"סך הכל בסדר", גירד ראש המחלקה בראשו.
"בסדר?! אתה אמור לדאוג שלא יהיה בסדר. קיבלתי דיווח שאתם לא עושים את העבודה מספיק טוב. תראה לי את הדו"חות המעודכנים".
בלית ברירה פתח ראש המחלקה את הקלסרים העבים.
המנכ"ל עיין בהם כמה רגעים. הוא דפדף הלוך ושוב. פניו הביעו חוסר שביעות רצון עמוק.
"מה זה צריך להיות? אוטוטו נגמרת השנה ועוד לא הגעתם לשישים אחוז מיעדי הבלגן השנתי. רוב הבתים היו מסודרים רוב הזמן".
"אתה צודק, אני מצטער" הצטדק ראש המחלקה. "היה לנו קצת בלגן..."
"תקשיב לי טוב. שנת הבלגן החדשה מתחילה בעוד שלושה שבועות בדיוק, נשאר לכם 40 אחוז מהיעד. מה אתה חושב לעשות?"
"יש עוד כמה שבועות. נשלים בזמן הזה את כל יעדי הבלגן השנתיים".
"אתה חושב שתעמדו ביעדים?"
"אני לא אאכזב אותך, בוס. נצא במבצע בלגן מרוכז לשבועות הקרובים. אני אעביד שעות נוספות את כל המחלקה עד שנשלים את יעדי הבלגן. ניקח גם את הבתים הכי מסודרים למאמץ הבילגון. לא יהיה בית אחד שהולכים בו לישון כשהוא מסודר".
חיוך קטן החל להתפשט על פניו של המנכ"ל. "מעולה. מעכשיו ועד ט"ו בניסן אני רוצה לראות ארונות שלמים שהתכולה שלהם בחוץ. אקונומיקה, מים מלוכלכים וסמרטוטים בכל פינה. לדעתי כדאי גם לקחת מחסנים ובוידמים שלא נגעו בהם שנים. זה יתרום המון לבלגן".
"אל תדאג, יש לי ניסיון בזה. יש לי עוד הרבה רעיונות. מה אתה אומר על להזיז תנורים ומקררים מהמקום? חזק, אה? ויש עוד. חלונות על הרצפה, שטיחים תלויים במרפסת, מדפים של מקרר באמבטיה..."
"כ
"ו... בוס? אחרי כל המבצע נוכל לקחת כל המחלקה שבוע חופש מלעשות בלגן?"
"שבוע? הגזמת. תקבלו גג שלושה ימים".
נערך לאחרונה ב: