דרוש מידע בי"ד או בט"ו?

ניק 20238 · 19/3/24

מי שגר בירושלים ונוסע כבר מער"ש לעיר פרוזה וחוזר לירושלים רק בי"ד בערב
האם צריך לשמוע מגילה וכו' בשני הימים? ואם לא אז באיזה יום?

rivkar · 19/3/24

ככל הידוע לי צריך ב2 הימים

לבביים · 19/3/24

חייב בשני הימים

מצפה לגואל · 19/3/24

למיטב ידיעתי ביום טו הוא לא יכול לברך על המגילה אלא רק לצאת ממישהו אחר
כמו"כ אינו יכול להוציא מוקפים ידי חובה
לגבי על הניסים ביום טו נחלקו בזה הרבנים

אפכא מסתברא · 19/3/24

לא בטוח לי שפרוג קיבל סמיכה להוראה... אין לכם רב? אם אין - דבר ראשון 'עשה לך רב'...

מצפה לגואל · 19/3/24

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
לא בטוח לי שפרוג קיבל סמיכה להוראה... אין לכם רב? אם אין - דבר ראשון 'עשה לך רב'...

שו"ת מנחת יצחק חלק י סימן נד
בדין בן כרך שנסע לעיר וחוזר בליל ט"ו, אם צריך לקרות בליל ט"ו עם ברכה, ובענין אם מותר להזכיר עה"נ בתפלה ובבהמ"ז במי שספק לו בחיובו
בס"ד, ירושלים עיה"ק ת"ו, יום ו' ערש"ק תרומה ה' לחודש שמרבים בו בשמחה, שנת שבת הארץ תשמ"ז לפ"ק. שלו' וכט"ס א"כ הרה"ג הנעלה בר אוריין ובר אבהן מרביץ תורה לעדרים וכו' מוה"ר ראובן ברים שליט"א פעיה"ק ת"ו. בנו של הגאון החסיד המפו' רבי יהושע ברים זצ"ל ראש ישיבת "רוזין" פעיה"ק. יקרתו הגיעני לנכון, ואם כי מוטרד אני מאוד, מ"מ באשר שאלתו הוא מצוה בעידני' לפני ימי הפורים הבעל"ט הנני לתשובתו.
ע"ד שאלתו, בבני ירושלים הנוסעים לעיירות ומקיימים שם פורים דפרזים, וחוזרים לירושלים לפני האיר המזרח של יום ט"ו - שושן פורים, ובחזירתם לירושלים קודם אור היום של ט"ו, קורין המגילה בברכה, כדעת החזו"א שכ' (בסי' קנ"ב סק"י) בדינים העולים ד"ה חזר לכרכו וז"ל: ואם נשאר בעיר בליל ט"ו, ודעתו ליכנס לכרכו קודם האיר המזרח נראה דחייב בט"ו וכו' כיון שהוא בן כרך עכ"ל. - עוד שאל ע"ד ששמע שהיו מגדולי בעלי הלכה בפעיה"ק שהורו לבני ירושלים אם כבר קיימו בעיירות פורים דפרזים, לקרות המגילה בלי ברכה, ולדידם שואל כ"מ אם "על הנסים" הוי הפסק בתפילה ובברהמ"ז עכת"ד.
הנה מה שהביא בתוך דבריו הלכה פסוקה במי שדעתו לחזור לכרך קודם שהאיר יום ט"ו שחייב לקרות בכרכו בברכה, לא כן עמדי להלכה כמו שיתבאר להלן.
דהנה ממש"כ החזו"א ואם נשאר בעיר בליל ט"ו ודעתו ליכנס לכרכו קודם האיר המזרח, נראה שחיוב בט"ו כיון שהוא "בן כרך", הרי לא כתב בכל זה מה דינו לענין ברכה, ונראה מזה דלא הכריע לענין ברכה, וע"ע מש"כ להלן מזה.
מיהו בכף החיים (הל' מגילה סי' תרפ"ח אות כ"ט) הביא את דברי המחזיק ברכה (מי' תרפ"ח אות ג') בשם הרמ"ע מפאנו בס' אלפסי זוטא כ"י (כעת נדפס כבר) וז"ל: מסקנא דשמעתא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור בליל י"ד אפי' אחר חצות ונתעכב ולא חזר, קורא בט"ו כאנשי מקומו, דכיון שלא נתחייב בקריאתה בעיר בלילה, אף ביומו אינו פרוז, אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד אף על פי שעתיד לחזור ביום, הנה משיאיר המזרח ביום י"ד יהי' פרוז בן יומו ולילו עמו למפרע לפיכך קורא עמהן לילה ויום, ואם הלך אח"כ לכרך חוזר וקורא כמותם ומברך עלי' כאן וכאן וכו' עכ"ל, וכ' ע"ז הכף החיים עמש"כ שמברך עלי' כאן וכאן, דכבר כתב לעיל [סקכ"ו] דאף בן כרך שקרא בי"ד בדיעבד יצא יד"ח יעו"ש, אלא רק יש לקרות בלא ברכה, ואם אפשר יש לשמוע הברכה מאחרים ויתכוון לצאת וכו' עכ"ל, ועיי"ש (באות כ"ו) הביא כן מביאורי הגר"א בשם הירושלמי - הרי שלדעת הכה"ח אם כבר נתחייב ביום י"ד, וקיים שם הפורים כמשפטו וכהלכתו בקריאת המגילה וכו', כשיחזור אח"כ לכרכו בליל ט"ו יש לקרות בלא ברכה, או שישמע הברכה מאחרים ויכוון לצאת יד"ח כנ"ל, וכן העלה בספר עיר הקודש והמקדש (ח"ג פרק כ"ו) עיין שם אריכות דברים בכל הפרטים בזה יעוש"ה. באופן שיש בזה כמה חילוקי דינים וכמה שיטות בפוסקים, ובמקום ספק יש לקרות בלא ברכה.
והנה מה ששאל כ"מ בענין על הנסים אם הוי הפסק בתפילה ובברהמ"ז, יעויין בכף החיים שם סי' תרפ"ח (אות מ"ח) על מש"כ בשו"ע (שם סעי' ו'), יום ט"ו שחל להיות בשבת וכו' ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת, וכ' ע"ז הכה"ח לענין אם אומרים על הנסים בסעודה שעושים ביום ט"ז לכבוד פורים, עי' בהלק"ט ח"ב (סוס"י קל"ו) שהניח בצ"ע, אבל הרב שם חדש כתב שם בשם מהר"י אלגאזי דיש לאומרה בהרחמן אבל לא בברהמ"ז משום הפסק יעו"ש.
ובפרמ"ג פסק בספק מוקף לאמר על הנסים בב' הימים, והובא במשנ"ב (שם ס"ק י"ז), וז"ל הפרמ"ג (א"א סק"ח): ועיר מסופק אומרים עה"נ בב' הימים, דהב"י כתב דמה בכך אם אומר עה"נ, ואחרונים כתבו דאסור, אבל בספק אומרים בב' הימים נ"ל פשוט עכ"ל, והרי כתב בלשון "נ"ל פשוט", וא"כ בספק תליא כשיטות הנ"ל.
והתם לענין יום ט"ז (כשחל ט"ו בשבת) לאו ספיקא הוי, אלא כיון דעושים אז הסעודה ע"כ מזכירו בהרחמן, ועי' בסדר פורים המשולש למרן הגרי"ח זאנענפלד זצוק"ל שכ' בזה"ל: ואין אומרים עה"נ אז ג"כ בברהמ"ז, ובמוקף שם הוסיף: ומ"מ אין למחות ביד מי שאומר אז עה"נ בברהמ"ז, כיון שהוא סעודת פורים, ומה שאומרים בימים ההם "בזמן הזה" קאי על כל החודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה.
אמנם מש"כ הפרמ"ג כ"כ בפשיטות בספק מוקף לומר עה"נ בב' הימים צ"ע, דהרי הברכ"י (סי' תרפ"ח אות י"ד), על מש"כ המחבר (שם סעי' ו') בט"ו שחל בשבת לענין מוקפין דאומרים עה"נ בשבת, כתב בזה"ל: ואומרים עה"נ וכו' כן הסכים הרדב"ז בתשובה (סי' תק"ח) דאומרים עה"נ בט"ו, ואם אמר עה"נ בי"ד אין מחזירין אותו, "וכן אם אמרו בשני הימים לא הפסיד ועי' בב"י וכו'" עכ"ל, ובלשון הזה הובא ג"כ במשנ"ב [סקי"ז] דאין מחזירין אותו, א"כ הרי היה הו"א דאף מחזירין באומר עה"נ שלא בזמנו, ובשלמא בי"ד דהוא זמן קריאה לרוב העולם, ומברכים על הקריאה כמ"ש המחבר (בסעי' ד'), ואפילו מוקף חומה שדינו בט"ו, אם קרא ביום י"ד יצא, ול"ה ברכה לבטלה, כמ"ש במשנ"ב שם (ס"ק י"א) ומקורו בהגר"א, ובטו"ז (כאשר ציין בשעה"צ סקי"ב) והובא ג"כ דברי הגר"א בכף החיים (אות כ"ו), שפיר י"ל כן לענין על הנסים, אבל לנקוט כ"כ בפשיטות לגבי ט"ו לכאו' צ"ע.
אכן כבר דברו בזה הטו"ז והמג"א וש"פ, דהנה בטו"ז (סי' תרצ"ג סק"ג) דיבר שם, מענייני הפסק בזה, עמש"כ רמ"א שם (סעי' ב'), דאין אומרים עה"נ ביום ט"ו רק ביום י"ד, וז"ל: כ"כ ב"י בשם א"ח, וכ' ע"ז ואיני יודע מה איסור יש בהזכרת עה"נ, ותמהתי ע"ז דודאי כיון דאין שייך זה לאותו יום הוי ודאי שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפילה, וכ"כ מו"ח ז"ל אלא שהפריז על המדה לומר שאפילו בדיעבד אם אמרו חוזר, דמשנה ממטבע שטבעו חכז"ל, וזה אינו דהא איתא (בסי' ק"ח סעי' י"ב) הטועה ומזכיר מאורע שאר הימים בתפלה שלא בזמנה, ל"ה הפסק, ואפי' לפי"מ שחלקנו שם [סקי"ב] בין הבדלה לשאר דברים, מ"מ כאן יש קצת שייכות בימים אלו, ע"כ ודאי א"צ לחזור אם אמרו כנלענ"ד ברור עכ"ל, וכ"כ במג"א שם (סק"א) דאם אמרו אין מחזירין אותו דלא כב"ח, ובפרמ"ג (מש"ז שם) כתב דכן כתב בד"מ דאמור להזכיר בתפילה אם אין ראוי להזכיר, והנה הכרכים הספקות אומרים עה"נ בב' הימים, ואין זה הפסק, כיון דמספק אומרים ע"כ, ובא"א שם ציין לסי' ק"ח והטו"ז שם ס"ק י"ב, וספק ברכות לקולא, ע"כ, ועי' שם (סי' ק"ח סעי' י"ב) כתב המחבר, הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפילה שלא בזמנה ל"ה הפסקה, הגה, מיהו אם נזכר שטעה פוסק אפי' באמצע הברכה, והנה בנוגע למאורע שאר ימים שהזכיר המחבר, הקשה ע"ז בטו"ז שם [סקי"ב] ונשאר בצ"ע, ובבאה"ט (ס"ק י"ח) הביא ג"כ תשו' הלק"ט (ח"א סי' ר"ס) חולק ע"ז, ובאורחות חיים (סי' תרצ"ג אות ו') הביא גם כן משאר פוסקים יעו"ש. הרי א"ש שיטת הפרי מגדים וממילא גם בנד"ד י"ל דלא הוי הפסק.
והנני בזה דושה"ט וחותם בברכת שמחת פורים, יצחק יעקב ווייס

דולה ומשקה · 19/3/24

החזוא סובר שאם ביתו במקום הכרך גם אם חוזר בליל טו חייב לגמרי גם בטו

אפכא מסתברא · 20/3/24

יפה שהמצפה לגואל הביא את תשובת המנחת יצחק, ואם הניק 20238 אכן נוהג על פי פסקי המנחת יצחק כי אז נפלא, ואעפי"כ מן הראוי שכל מי שיש לו שאלה בהלכה ישאל את רבו שאותו הוא שואל את כל שאלותיו.
[בכלל, לא בטוח שיש מן המועיל להביא תשובה ארוכה בלשון של פוסקי הלכה שנכתבה במקור לשואל בר אוריין (ובר אבהן) כאשר אין מכירים את הניק השואל ואין יודעים אם הוא בר הכי, ואולי אפילו לא 'בר'...]

מ.א.ק. · 20/3/24

קו הלכה: 0553-200-200
בהצלחה

ז.פ. · 20/3/24

לרוב פוסקי אשכנז מחוייב בשני הימים בכל מצוות הפורים.
ולרוב פוסקי ספרד מכיוון שהתחייב בראשון כבר לא יכול להתחייב בשני

מצפה לגואל · 20/3/24

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
ואם הניק 20238 אכן נוהג על פי פסקי המנחת יצחק כי אז נפלא,

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
בכלל, לא בטוח שיש מן המועיל להביא תשובה ארוכה בלשון של פוסקי הלכה שנכתבה במקור לשואל בר אוריין (ובר אבהן) כאשר אין מכירים את הניק השואל ואין יודעים אם הוא בר הכי, ואולי אפילו לא 'בר'...]

א. נכון שאתה @אפכא מסתברא אבל מטרתי לא הייתה שיקראו את כל התשובה, ולא שיפסקו על פי זה, אלא שידעו שזה נושא הלכתי גדול.

נכתב ע"י אפכא מסתברא:
ואעפי"כ מן הראוי שכל מי שיש לו שאלה בהלכה ישאל את רבו שאותו הוא שואל את כל שאלותיו.

ב. נכון מאוד.
אלב למה נראה לך הוא שאל פה, הוא לא יודע שיש רבנים????? אלא, יתכן והוא לא ידע את מי לשאול, או שאין לו רב קבוע שהוא שואל אותו, הוא רצה לשמוע את דעת הפרוגיסטים - והוא שמע, זה הכל,
רק שהוספתי מקור לדברי, אף אחד לא חייב לפסוק כך.