הנושאים החמים
הנושאים החמים
Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
את יוסי צייטלין איש הרוח, העט והאמוציות, אין צורך להציג. עיתונאי ותיק, חושף השחיתויות ב"צנובר שלי", מי שככל הנראה גרם להפלת ממשלת האחדות של נתניהו ואהוד ברק בתשע"ט, וגם, איך לא; הסופר המקורי שכתב את "קוגל אוכלים עם המשפחה, או שלא אוכלים בכלל"
וגם כמו שאני מניח שאתם יודעים, יוסי הוא תלמיד חכם עצום. למדן, ירא שמיים. איש עניו וצנוע. יהודי שאיכשהו, בצורה מרגשת, לעולם לא יכתוב לשון הרע, ברמז או בעקיפין. לא אבק, לא כלום. איש של ניחוח יהודי רוחני עמוק - שגם יודע לתפוס את כולנו, שובה אותנו בקסמי מקלדתו המזהירה.
את הספר החדש שלו, "אחמד, תתקן ת'מדרגה", קניתי עם המון ציפיות. מעיתונאי מייסד ז'אנר ומשקיען על, ציפיתי לקבל ספר שיהמם אותי לחלוטין.
וקבלו ספויילר?
זה בדיוק מה שקרה...
ולחדשות בהרחבה.
יוסי מספר שבמשך כל שנות פעילותו בעיתונות החרדית, הוא חלם על הספר הזה. "רציתי לכתוב ספר בלשי, קצר ומהודק, שמציף בעמודים הראשים מסתורין, ואחר כך רצים לכל אורכו לא פחות משישה פתרונות אפשריים לתעלומה".
אם יצא לכם לקרוא ספרות בלשית "אמיתית" ובואו נקווה שלא, כי עד היום ספרות כזו הייתה גויית בלבד, הרי שיש להם תבנית קבועה:
ראשית מציגים בפני הקורא את הדמויות הפועלות, הזירה, האווירה וכדומה, ואז מתרחשת טרגדיה. רצח, גניבה, שוד, היעלמות, משהו בסגנון.
בהמשך יוצא הגיבור לחקור את הארוע, או שהאירוע "נחקר מעצמו" על ידי דמויות שונות בספר, והמתח והחידה מחזיקים את הקוראים, בגדול, בגרון. מי הפיל את הרכבת לים? למה? ומי זה יכול להיות? אם זהו קלפהולץ מגבעת סוניה, מדוע הוא עשה זאת? ואם זהו גדי קלופפר, שהאינטרס שלו ברכבת מבוטחת טבועה ברור לחלוטין, איך למען השם הוא הצליח בכך? רכב משא, מאובטחת עם רחפנים, צבא פרטי קטן, מתוחזקת, איך?...
ואמת שהכי סביר שמוישי התמים העלים אותה, אבל... למה? ובאיזה אופן?
הבנתם את הרעיון. סבך של חוטים, קשורים בצורה אומנותית, והסופר מוליך את הקורא שלב אחר שלב עד לפתרון מושלם ומתוקתק של כל העסק.
ועד לפה ספרות, ועכשיו תכל'ס.
כיום, נכון לשנת תשפ"א, אין בשוק הספרים הרחדיים והנקיים שום דבר שדומה לתבנית הזו. (והספרים של יונה ספיר וחיים גרינבויים מעולים, אבל הם לא בדיוק בנישה הזו) כלום. אפס.
ולא שאין יומרות כאלו. זוכרים את "הגמדים הקדושים" של אריה שטאריק? או את "השעיר הצעיר" של מאיר ויינשטוק? ספרים מוצלחים מאוד עם ניחוח בלשי, ועדיין... עדיין... זה לא זה. נקודה. אין מספיק אפשרויות לפתרון. כקורא, לא מצאתי את עצמי נע לאורך כל הקריאה בין האנשים בספר ותוהה מי באמת עשה את זה. אין פשוט מספיק עומק בלשי.
אבל... סוף סוף יש לנו מנצח. בגדול. יוסי צייטלין, אם אתה קורא את המילים האלו, בבקשה תפסיק עם שאר עיסוקיך החשובים (הכתיבה בעיתונים מועדון ושעה ענוגה) והנכבדים, ו... תמשיך להביא לנו עוד יצירות פאר מפליאות שכאלה. בבקשהההה!!
ומה יש בספר שלנו?
בקיצור, הכל. ראשית, כמובן - תעלומה אמיתית:
מדוע וועדת הצדיקים לענייני נעליים התפרקה ביום בהיר, וכל עשרת מזכיריה יצאו לחתום אבטלה?
ויש את הכתיבה המהממת והמעלפת. יוסי צייטלין, כמובן;
ועיקר העיקרים...
הבלשות! חידוד המוח! כי בספר המתוחכם והקצר הזה יש שבעה (!) פתרונות אפשריים, שהסופר היטיב ללהטט ביניהם: לרגעים אתה משוכנע שהבנת מיהו הנבל בתמונה, ומי הטעה בזדון את כל הרבנים המרכיבים את הוועד, ומה הרווח שהוא קצר מפועלו, ואחרי כמה עמודים הפתרון הגאוני שגילית.... פשוט מתפורר לחתיכות. ושוב ושוב. לאורך כל הספר! איזה יופי של עבודה! וואו!
ואגב, גם הסיום מהדהד. רק בשלושת העמודים האחרונים, בדיוק כמו שצריך, התעלומה מתבהרת. רמז; ממש לא מה שחשבתם, אבל יכולתם לנחש. יוסי השאיר מספיק רמזים שווים במהלך הספר...
מה נאמר ומה נדבר? תענוג. צרוף. ייחודי.
אפילו אחמד, הפועל קשה היום שמתקין למחייתו מדרגות חירום מתכתיות, רעועות ומסוכנות במיוחד - אוי האירוניה - לא יוכל שלא ליהנות מספר הזה. או לפחות, מהעטיפה המיוחדת בעיצובו של @יונתן ליפשיץ שלנו.
ואגב אחמד. סתם משהו שכדאי שתדעו:
למרות השם הקומי משהו של הספר, כמעט ואין אזכור לדמותו של האחמד ולמדרגות המשונות שהוא מרכיב במוסדות ממשלתיים ועמותות. בטח ובטח שאין סיבה הגיונית ששמו יככב - בתור דמות שולית מאוד בסיפור - על גבי העטיפה. אז יוסי, למה? אנחנו לא יודעים! ספר לנו!
ציון סופי:
9.8 (הורדנו 0.2 בגלל השם המוזר)
ובמילים נורא סוביקטיביות?
הספר שווה כל שקל, אגורה, סנט ורובל שתניחו עליו. קצת קשה להשיג אותו בחנויות המובחרות, מסכים איתכם, בעיקר משום שהוא ומחברו לא קיימים במציאות, ובכל זאת. שווה לכם להתאמץ ולהשיג אותו. מתנה מושלמת לעצמכם לאשה, לחתן, לבר מצווה בוחער שלכם.
קריאה נעימה!
וגם כמו שאני מניח שאתם יודעים, יוסי הוא תלמיד חכם עצום. למדן, ירא שמיים. איש עניו וצנוע. יהודי שאיכשהו, בצורה מרגשת, לעולם לא יכתוב לשון הרע, ברמז או בעקיפין. לא אבק, לא כלום. איש של ניחוח יהודי רוחני עמוק - שגם יודע לתפוס את כולנו, שובה אותנו בקסמי מקלדתו המזהירה.
את הספר החדש שלו, "אחמד, תתקן ת'מדרגה", קניתי עם המון ציפיות. מעיתונאי מייסד ז'אנר ומשקיען על, ציפיתי לקבל ספר שיהמם אותי לחלוטין.
וקבלו ספויילר?
זה בדיוק מה שקרה...
ולחדשות בהרחבה.
יוסי מספר שבמשך כל שנות פעילותו בעיתונות החרדית, הוא חלם על הספר הזה. "רציתי לכתוב ספר בלשי, קצר ומהודק, שמציף בעמודים הראשים מסתורין, ואחר כך רצים לכל אורכו לא פחות משישה פתרונות אפשריים לתעלומה".
אם יצא לכם לקרוא ספרות בלשית "אמיתית" ובואו נקווה שלא, כי עד היום ספרות כזו הייתה גויית בלבד, הרי שיש להם תבנית קבועה:
ראשית מציגים בפני הקורא את הדמויות הפועלות, הזירה, האווירה וכדומה, ואז מתרחשת טרגדיה. רצח, גניבה, שוד, היעלמות, משהו בסגנון.
בהמשך יוצא הגיבור לחקור את הארוע, או שהאירוע "נחקר מעצמו" על ידי דמויות שונות בספר, והמתח והחידה מחזיקים את הקוראים, בגדול, בגרון. מי הפיל את הרכבת לים? למה? ומי זה יכול להיות? אם זהו קלפהולץ מגבעת סוניה, מדוע הוא עשה זאת? ואם זהו גדי קלופפר, שהאינטרס שלו ברכבת מבוטחת טבועה ברור לחלוטין, איך למען השם הוא הצליח בכך? רכב משא, מאובטחת עם רחפנים, צבא פרטי קטן, מתוחזקת, איך?...
ואמת שהכי סביר שמוישי התמים העלים אותה, אבל... למה? ובאיזה אופן?
הבנתם את הרעיון. סבך של חוטים, קשורים בצורה אומנותית, והסופר מוליך את הקורא שלב אחר שלב עד לפתרון מושלם ומתוקתק של כל העסק.
ועד לפה ספרות, ועכשיו תכל'ס.
כיום, נכון לשנת תשפ"א, אין בשוק הספרים הרחדיים והנקיים שום דבר שדומה לתבנית הזו. (והספרים של יונה ספיר וחיים גרינבויים מעולים, אבל הם לא בדיוק בנישה הזו) כלום. אפס.
ולא שאין יומרות כאלו. זוכרים את "הגמדים הקדושים" של אריה שטאריק? או את "השעיר הצעיר" של מאיר ויינשטוק? ספרים מוצלחים מאוד עם ניחוח בלשי, ועדיין... עדיין... זה לא זה. נקודה. אין מספיק אפשרויות לפתרון. כקורא, לא מצאתי את עצמי נע לאורך כל הקריאה בין האנשים בספר ותוהה מי באמת עשה את זה. אין פשוט מספיק עומק בלשי.
אבל... סוף סוף יש לנו מנצח. בגדול. יוסי צייטלין, אם אתה קורא את המילים האלו, בבקשה תפסיק עם שאר עיסוקיך החשובים (הכתיבה בעיתונים מועדון ושעה ענוגה) והנכבדים, ו... תמשיך להביא לנו עוד יצירות פאר מפליאות שכאלה. בבקשהההה!!
ומה יש בספר שלנו?
בקיצור, הכל. ראשית, כמובן - תעלומה אמיתית:
מדוע וועדת הצדיקים לענייני נעליים התפרקה ביום בהיר, וכל עשרת מזכיריה יצאו לחתום אבטלה?
ויש את הכתיבה המהממת והמעלפת. יוסי צייטלין, כמובן;
ועיקר העיקרים...
הבלשות! חידוד המוח! כי בספר המתוחכם והקצר הזה יש שבעה (!) פתרונות אפשריים, שהסופר היטיב ללהטט ביניהם: לרגעים אתה משוכנע שהבנת מיהו הנבל בתמונה, ומי הטעה בזדון את כל הרבנים המרכיבים את הוועד, ומה הרווח שהוא קצר מפועלו, ואחרי כמה עמודים הפתרון הגאוני שגילית.... פשוט מתפורר לחתיכות. ושוב ושוב. לאורך כל הספר! איזה יופי של עבודה! וואו!
ואגב, גם הסיום מהדהד. רק בשלושת העמודים האחרונים, בדיוק כמו שצריך, התעלומה מתבהרת. רמז; ממש לא מה שחשבתם, אבל יכולתם לנחש. יוסי השאיר מספיק רמזים שווים במהלך הספר...
מה נאמר ומה נדבר? תענוג. צרוף. ייחודי.
אפילו אחמד, הפועל קשה היום שמתקין למחייתו מדרגות חירום מתכתיות, רעועות ומסוכנות במיוחד - אוי האירוניה - לא יוכל שלא ליהנות מספר הזה. או לפחות, מהעטיפה המיוחדת בעיצובו של @יונתן ליפשיץ שלנו.
ואגב אחמד. סתם משהו שכדאי שתדעו:
למרות השם הקומי משהו של הספר, כמעט ואין אזכור לדמותו של האחמד ולמדרגות המשונות שהוא מרכיב במוסדות ממשלתיים ועמותות. בטח ובטח שאין סיבה הגיונית ששמו יככב - בתור דמות שולית מאוד בסיפור - על גבי העטיפה. אז יוסי, למה? אנחנו לא יודעים! ספר לנו!
ציון סופי:
9.8 (הורדנו 0.2 בגלל השם המוזר)
ובמילים נורא סוביקטיביות?
הספר שווה כל שקל, אגורה, סנט ורובל שתניחו עליו. קצת קשה להשיג אותו בחנויות המובחרות, מסכים איתכם, בעיקר משום שהוא ומחברו לא קיימים במציאות, ובכל זאת. שווה לכם להתאמץ ולהשיג אותו. מתנה מושלמת לעצמכם לאשה, לחתן, לבר מצווה בוחער שלכם.
קריאה נעימה!
