ביקורת מילות שיר - עוקר הרים

[lab]

פעם הוא מרגיז את החסידים עם 'צדיק'
ופעם אחרת את הליטאים עם 'עוקר הרים'

כשטקסט מרגיז אותך, גם אם אתה לא מסכים איתו לפחות הוא גורם לך להעמיק.

 

[קוביד]

כִּי אַתָּה סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְאַתָּה מָלֵא כָּל עָלְמִין,
אֵין לִי אֱלוֹ-הַּ מִבִּלְעָדֶיךָ וְלֵית אֲתָר פָּנוּי מִמֵּךְ.."

זה העיקר!
לא צריך להתקטנן....
(לו יהי)

 

[castamir]

בבית אחד הוא מניח את יושבי על מדין שחלקם עוקרים הרים, חלקם מקצצים בנטיעות ופליטת סופריהם מדברים סרק.

בבית אחר הוא מניח את המסכסכים והמגדפים.
אז כנראה שהוא לא בא למנות דרכים בעבודת ה'
יותר בכיוון של "תאמינו לי תחליטו שאתם באים לחסות בצל האלוקים, לא צריך יותר"

לא לחינם הוא בחר דווקא בדימוי התלמודי של עוקר הרים (ועוד קרא את כל השיר בשמו!).

עם "סיני" אין לו בעיה, במהלך השיר הזה. גם לא עם צדיקים או עובדי ה' כמים.

לביטוי עוקר הרים - למרות מקורו הטהור לגמרי - כבר היו במהלך השנים קונוטציות, גם בציבור החרדי והתורני.
(עד שאפשר למצוא כאלו גם בספרות השו"ת)
הפלפול לשם פלפול, לא למען ידיעת ההלכה, לא למען הוראה ואפילו לא למען עבודת ה'.
ההתנשאות שבהברקות הלימודיות. ההגבהה (גם במקור - זה הרים מול סיני, היישר לריב ההרים הידוע).

את ההבדל הזה הוא מבקש לחדד כאן.
בזכות.

 

[על דא ועל הא]

לא לחינם הוא בחר דווקא בדימוי התלמודי של עוקר הרים (ועוד קרא את כל השיר בשמו!).

עם "סיני" אין לו בעיה, במהלך השיר הזה. גם לא עם צדיקים או עובדי ה' כמים.

לביטוי עוקר הרים - למרות מקורו הטהור לגמרי - כבר היו במהלך השנים קונוטציות, גם בציבור החרדי והתורני.
(עד שאפשר למצוא כאלו גם בספרות השו"ת)
הפלפול לשם פלפול, לא למען ידיעת ההלכה, לא למען הוראה ואפילו לא למען עבודת ה'.
ההתנשאות שבהברקות הלימודיות. ההגבהה (גם במקור - זה הרים מול סיני, היישר לריב ההרים הידוע).

את ההבדל הזה הוא מבקש לחדד כאן.
בזכות.

הוא כותב: "תלמיד חכם, עוקר הרים".

 

[על דא ועל הא]

הוא לא שם באותה משוואה, אלא רק מסביר שבעוד שאנשים חריפים ומוכשרים נוטים להיות אחד מהטיפוסים האחרים, הוא יהודי פשוט שבא לעבוד את ה' בפשטות.

הדרך ארוכה מאד ממה שהוא כתב, עד ההגדרה שכתבת עליו 'שהוא שם באותה משוואה את שתי ההגדרות הללו. חלילה. הוא לא כתב כך...

וודאי שזה מעביר רושם ברור של 'לשים באותה משוואה' את שניהם.
גם אם הוא התכוון לאיזה משהו נסתר עלום ועמוק, כדבריך, זה צורם מאוד באוזן.

 

[yonatanr]

ר' שולי לעומתו, מחליט עבור עצמו בשביל מה הוא בא לעולם.
(והרי זה לא רק בשביל עצמו, על מסר כזה יקפצו קונים רבים, שעוד ינפנפו בדברי המשורר אהוב הקהל)

לא צריך להגזים. שולי רנד, השחקן והיוצר, הוא לא דמות כזו נעלית שאפשר לנפנף בדקדוקים מדבריה.
.take it easy

 

[castamir]

הוא כותב: "תלמיד חכם, עוקר הרים".

יוצרים נוטים להקצין בביטוי כדי לחדד מסר.

תזכירו לי מי כתב ממש כאן בפורום בשבוע האחרון: "מי צריך את הכיפה בכלל, היא סתם מפריעה לי"...

 

[על דא ועל הא]

יוצרים נוטים להקצין בביטוי כדי לחדד מסר.

תזכירו לי מי כתב ממש כאן בפורום בשבוע האחרון: "מי צריך את הכיפה בכלל, היא סתם מפריעה לי".

א. הבדל קטן בין שיר עם מסר, לקטע סאטירי.
ב. נכתב כמשל, וכפי שמובן מסוף הקטע שהכיפה מפריעה להסתפר, ולא מעבר לזה חלילה.
ג. למרות זאת, אם היה יוצא החוצה לציבור רחב, הנוסח היה מתעדן בהרבה.
ד. למרות כל הנ"ל, הנוסח תוקן. עיין שם.

 

[castamir]

א. כמובן
ב. כמובן
ג. כמובן
ד. זה חידוש!

אגב, למה שליחת WOW לא נספרת בתודות? יש לי לפחות 100 כאלו!

 

[הנף מקלדת]

אגב, למה שליחת WOW לא נספרת בתודות? יש לי לפחות 100 כאלו!

יש דברים שאדם מתענג על ספירתם לבד, בחושך, באישון.

 

[דיונון]

האם הוא מזלזל ביהדות אלסקה, קהילות קרליבך, חזנים בחו"ל וחיבת הארץ? (אולי כן, אבל נניח לרגע שלא)
רק אומר שעבורו בית המדרש זה המקום הכי מתאים ושם קבע את מושבו.

גם שולי רנד במילותיו אומר:
אני כבר לא אהיה תלמיד חכם עצום מחד, אך גם לא אהיה כופר ומקצץ בנטיעות מאידך.
בחרתי להיות איש טוב תמים ופשוט החוסה בצל הקל.
קבעתי את מושבי.

אהרן רזאל בסופו של מסר מכוון גבוה, לדבר הנעלה ביותר - יושבי בית המדרש.
שולי רנד לעומתו מכוון לבינוניות ומטה. וזה עוד לפני השאלה האם יש שם זלזול בלומדי התורה או לא.

נ.ב. הדרך ארוכה מאוד ממה שכתבתי, עד ההגדרה שהבאת בשמי עליו - 'משורר שאינו חרדי'. חלילה. לא כתבתי כן. כשהזהירו אותנו משבוע של ספינים התכוונו לעלילות כאלו

מצאתי עטרה מונחת בקרן זוית, אבוא ואטלנה -
שולי רנד הוא חרדי ( נראה לי), אבל הוא לא משורר חרדי.

פעם הוא מרגיז את החסידים עם 'צדיק'

אני חסיד והוא לא הרגיז אותי עם צדיק.
זה אחד השירים החסידיים ביותר שיש!
השיר לא מיועד ל'צדיק', אלא לכל אחד ואחד - חשבון נפש מטלטל.
מקלף את המסך שמאחוריו אנחנו מסתתרים מעצמנו, באפלתו משלים את עצמנו ש'אנחנו בסה"כ בסדר'.
חסידישע וורט בתלבושת מודרנית.

ופעם אחרת את הליטאים עם 'עוקר הרים'

אני ליטאי והוא לא הרגיז אותי עם עוקר הרים.
הוא פשוט לא שם.

לא צריך להגזים. שולי רנד, השחקן והיוצר, הוא לא דמות כזו נעלית שאפשר לנפנף בדקדוקים מדבריה.
.take it easy

כל התורה כולה על רגל אחת.

וכבר דנו בעבר על השינוי בסגנון השירים שלו.

 

[castamir]

שולי רנד לעומתו מכוון לבינוניות ומטה

חידה בעיניי איך מסר מופלא כזה הוא בעיניך קריאה לבינוניות.

הנה שיר קדום ואהוב עם מסר דומה:

ה׳!
לֹא גָבַהּ לִבִּי,
וְלֹא רָמוּ עֵינַי.
וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי -

אִם לֹא שִׁוִּיתִי
וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי
כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ. כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי…

 

[על דא ועל הא]

חידה בעיניי איך מסר מופלא כזה הוא בעיניך קריאה לבינוניות.

הנה שיר קדום ואהוב עם מסר דומה:

ה׳!
לֹא גָבַהּ לִבִּי,
וְלֹא רָמוּ עֵינַי.
וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי -

אִם לֹא שִׁוִּיתִי
וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי
כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ. כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי…

שמא יבאר לנו מר ביאור הכתוב כפי הבנתו, ואז נבין הקשרו לכאן.
[נ.ב. לפירש"י הפסוק מדבר על כך שדוד לא נהג בשררה ובגדולה. ולפי מדרשו הוא פסוק המדבר על שעה שנמשח למלך, ולמרות זאת לא גבה ליבו. חידה בעיניי איך כל זה קשור לענייננו].

 

[castamir]

ראה לפי פירוש המאירי שמבאר זאת על ההליכה בלימוד התורה ולפי פירוש הרדק שמפרש על הלימוד והעיון בסודות התורה.

חידה ופתרונה.

 

[סיפור8]

בעז"ה

מזכיר לי שראיתי מודעה על כך ש"חלומה של כל אם הוא שבנה יהיה גדול בישראל" (וכמובן הפנייה לתרומה במקום פלוני על מנת שזה יתגשם...)
מצחיק איך משפט אחד הוא כל כך פשוט אצל חלק אחד מהציבור, וכל כך מופרך אצל חלק אחר...

מעולם לא חונכתי לחלום שבני יהיה גדול בישראל. גדול בתורה, כן, עובד השם. אבל גדול בישראל?

נראה שהמשפט של המשורר הנ"ל נכנס להגדרה של המשפטים האלו, שדעת חלק מהציבור אינה סובלתן ודעתם של האחרים נוחה איתם.

ולעצם העניין- המטרה בחיינו היא אכן לא לעקור הרים. לא על זה מברכים בברכת התורה ולא זה מה שה' מבקש מאיתנו. זה דבר טוב וחיובי, אבל לא מטרה בפני עצמה.
וזו כנראה כוונת המשורר, שבמשך כל השיר הוא מנסה לדייק את מטרת בואו לעולם על ידי שלילת נקודות אחרות- שלא למטרה זו הוא הגיע לעולם.

 

[ש. צ. וינמן]

קודם נשאל, איך קורה שאומן, בגלל הכישרון האומנותי שלו! בלבד!!! הופך לדמות מעוררת הערצה עד כדי פילפול בכל מילה היוצאת מפיו.

 

[RACHELIZ]

קודם נשאל, איך קורה שאומן, בגלל הכישרון האומנותי שלו! בלבד!!! הופך לדמות מעוררת הערצה עד כדי פילפול בכל מילה היוצאת מפיו.

כנות מעוררת הערצה...

 

[RACHELIZ]

גם רזאל וגם שולי הם יוצרים. לא סתם זמרים. וכל אחד דיבר את נפשו. אין כאן הוראות לאחרים אלא אולי מי שמרגיש שהוא באותה סיטואציה, שידבק במה שמדבר אליו ומרומם את ליבו.

 

[על דא ועל הא]

בעז"ה

מזכיר לי שראיתי מודעה על כך ש"חלומה של כל אם הוא שבנה יהיה גדול בישראל" (וכמובן הפנייה לתרומה במקום פלוני על מנת שזה יתגשם...)
מצחיק איך משפט אחד הוא כל כך פשוט אצל חלק אחד מהציבור, וכל כך מופרך אצל חלק אחר...

מעולם לא חונכתי לחלום שבני יהיה גדול בישראל. גדול בתורה, כן, עובד השם. אבל גדול בישראל?

נראה שהמשפט של המשורר הנ"ל נכנס להגדרה של המשפטים האלו, שדעת חלק מהציבור אינה סובלתן ודעתם של האחרים נוחה איתם.

ולעצם העניין- המטרה בחיינו היא אכן לא לעקור הרים. לא על זה מברכים בברכת התורה ולא זה מה שה' מבקש מאיתנו. זה דבר טוב וחיובי, אבל לא מטרה בפני עצמה.
וזו כנראה כוונת המשורר, שבמשך כל השיר הוא מנסה לדייק את מטרת בואו לעולם על ידי שלילת נקודות אחרות- שלא למטרה זו הוא הגיע לעולם.

וכבר כתבתי למעלה, שאני לא דן על עצם השאלה האם זו מטרת בואנו לעולם או לא,
אלא על ההשוואה בין המושג הנעלה 'עוקר הרים וטוחנן', לבין 'קוצץ בנטיעות באש קודח' וכו'.

 

[castamir]

וכבר כתבתי למעלה, שאני לא דן על עצם השאלה האם זו מטרת בואנו לעולם או לא,
אלא על ההשוואה.

'עוקר הרים וטוחנן' הוא ביטוי הערכה המובא בגמרא על ריש לקיש.
ולא יתכן (כן כן) להשתמש בביטוי הזה לומר ש'לא באתי לעולם' בשביל זה.