ביקורת | אור בחלונות הלילה

[עדיאל]

חומר איכותי ומשובח. אין מילים. בנוי לתלפיות, אריח על גבי לבנה.
אפיון מושלם לדמויות, הצבה מתאימה לדמויות, זרימה קולחת בתיאורים ובסיפורים.
בקיצור, כמו שצריך.

 

[דוכסוסטוס]

אלו שנשרו עד כה מילא נשרו. אלו שהתמידו עד כה הוכח מדעית כי רפרפו על הסיפור מלמעלה ולא קראו אותו בנחת כנדרש. כנזיפה סמלית יאלצו לקרוא פרק נוסף לפני הפרק האחרון. העדפתי למהר ולהעלות אותו ולא להמתין לצירוף עם פרק הסיום בכדי לשמור על רצף.

הבהרה חמורה: אין קשר בין ההתפתחות הנוכחית לבין טורו של @מוטי נאה רוב הפרק נכתב לפני שהוא העלה את טוריו.
לפרקים הקודמים: פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד'
פרק ה'

בשורת פתיחת התנועה המקומית החדשה בראשות דפנה שפר מנהלת בית הספר הוותיק בעיר, באה כמתפרצת אל דלת פתוחה ואל קרקע פורייה. מפלגת 'התושב' של דדו חסון מזמן החלידה מימי הפאר בהם הייתה היא חלק אינטגרלי ובסיסי בערכיו של כל תושב מתחיל, השנים שחלפו לא היטיבו עם נציגיה. הרשתות החברתיות מלאו ביקורת וכעס על התנהלות הפוליטיקה המקומית רוויית התככים והתרגילים ובכל זאת, מלבד מפלגות קטנות וסקטוריאליות, לא קם עוד כוח אמתי שיהין להתמודד מול האנשים החזקים בעיר ראש בראש.

פיצול הקול החילוני היטיב עם הכוח החרדי לא רק בפגיעה ברוב החילוני במועצה, הוא גם הוציא את סוגיית החרדים-חילונים מקו האש המרכזי ומיקד את הפוקוס במאבק הכללי.

השכן שחף סגר בשביל דפנה חוזה מצוין בחברת הפרסום בה עבד. אחרי שבוע של דיונים גובשה אסטרטגיה מובנית ומסודרת. המפלגה תישא את השם הניטרלי 'תוצאות בשטח', הקמפיין המרכזי יישא אופי חיובי אך לקראת ימי ההכרעה יוטמעו במקביל גם מסרים נגטיביים.

כבר בשבוע שלאחר מכן נפרש פרצופה המחייך קלות של דפנה בשלטי חוצות ובכרזות כשלצידה הסלוגן 'דפנה שפר – תעשה לעיריה בית ספר', בהמשך צפוי לעלות המשך הסדרה, 'תעשה לחינוך בית ספר' 'תעשה לרווחה בית ספר' ועל זו הדרך. השמועה עשתה כנפיים ועוררה הד בשיח המקומי ובספסלי הגינות. המטה הראשי שנפתח בקול חגיגה סחף אליו פעילים נמרצים ואידיאולוגים שהפיצו באינטנסיביות חומרי הסברה ותעמולה, בנוסף עמלו על הקמת מטות שכונתיים ונקודתיים.

ריח בחירות מתקרבות נושא עמו תמיד חדשות משעממות, הבטחות, חיוכים ומצלמות, הפעם הוא לווה בסערת רוחות ובכיפופי ידיים רעשניים.

אנשיו של דדו חסון לא שקטו מנגד ושכרו את שירותי קונצרן הענק 'גוראל פרסום, אסטרטגיה ויח"צ 1988 בע"מ'. שלטי הענק 'כן לתושב, הצביעו התושב ודדו חסון לראשות העיר' כיסו בהקפדה את השלטים של 'תוצאות בשטח'. במקביל, חתמו על דיל מתוקשר מול ועדי העובדים הגדולים בעיר ומינו מועמד לנציג העובדים במקום מתנדנד, כמו כן שקדו על הסכמים והסדרים עם קבוצות כוח נוספות.

סקרים ראשונים שפורסמו זלזלו במפלגה החדשה והעניקו לה תחזית גרועה, בסקר אחד אף התעלמו ממנה מלכתחילה. שמועות דיברו על סוכנים של דדו חסון שהושתלו במטה 'תוצאות בשטח' והמטה כולו נגרר למתכונת חשדנית וזהירה. ברקע עמדו התלחשויות על עריקה, פעילי 'התושב' גרפו בונוסים וארוחות בשריות שמנות וחגגו עם רכבים שכורים חדשים מהניילון, בעוד במטה של דפנה לא דברו על יותר מפיצה או טוסטים.

הלב של דפנה חישב לקרוס אך היא שמרה על חזות של מצב רוח מרומם והסתובבה בין המטות לעודד ולדרבן את הפעילים, מסרבת להיכנע וליפול אל מחוזות הדכדוך והייאוש.

בהוראה מגבוה פסחו משאיות אשפה על הרחוב של דפנה והותירו הררים מעלי צחנה סביב הפחים הגדושים, מעגלי זבובים ומעופפים חגו חדרו לגינה והטרידו את כוכבה. השכנים המתוסכלים השתרכו באין אונים עם שקיות האשפה לרחוב הסמוך.

על אף שמערכות בחירות התנהלו ברשויות מקומיות רבות, סודרו לדדו ראיונות מיוחצנים ואוהדים בכלי התקשורת המרכזיים והוא סבב בין האולפנים והתנגח ללא רחם במועמדת הטריה. "מה היא תעשה כשיצלצל הטלפון האדום במשרד? מה תעשה עם עובדים שמאיימים בשביתה? תעניש אותם לכתוב מאה פעם? התושבים הם לא ילדים בבית ספר! עיר לא מנהלים עם עיפרון ומחדד!" דדו קרא לה להסיר את התמודדותה ולמנוע מראש את הכישלון המביש שלה.

בהתכנסות הפורום הסגור והמצומצם התפוצצו המתחים והאנרגיות, הטונים עלו היו שקראו לדפנה לפרוש ולא להמשיך במסע ההתאבדות. שחף וליאור נשארו אופטימיים "אנחנו בדור שבו לא הסקרים והתקשורת מנצחים אלא העם והוא אתנו". הוחלט לפתוח בקמפיין השלילי עם הסיסמה 'לא לעולם חסון'. במישור התקשורתי הוגשה תלונה למשרד התקשורת על סיקור מפלה ללא זכות תגובה וגופי תקשורת אולצו לזמן את דפנה לראיונות בסדר גודל דומה למועמד המתחרה.

***
תורדוס

 

[Natan Galant]

אלו שנשרו עד כה מילא נשרו. אלו שהתמידו עד כה הוכח מדעית כי רפרפו על הסיפור מלמעלה ולא קראו אותו בנחת כנדרש. כנזיפה סמלית יאלצו לקרוא פרק נוסף לפני הפרק האחרון. העדפתי למהר ולהעלות אותו ולא להמתין לצירוף עם פרק הסיום בכדי לשמור על רצף.

הבהרה חמורה: אין קשר בין ההתפתחות הנוכחית לבין טורו של @מוטי נאה רוב הפרק נכתב לפני שהוא העלה את טוריו.
לפרקים הקודמים: פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד'
פרק ה'

בשורת פתיחת התנועה המקומית החדשה בראשות דפנה שפר מנהלת בית הספר הוותיק בעיר, באה כמתפרצת אל דלת פתוחה ואל קרקע פורייה. מפלגת 'התושב' של דדו חסון מזמן החלידה מימי הפאר בהם הייתה היא חלק אינטגרלי ובסיסי בערכיו של כל תושב מתחיל, השנים שחלפו לא היטיבו עם נציגיה. הרשתות החברתיות מלאו ביקורת וכעס על התנהלות הפוליטיקה המקומית רוויית התככים והתרגילים ובכל זאת, מלבד מפלגות קטנות וסקטוריאליות, לא קם עוד כוח אמתי שיהין להתמודד מול האנשים החזקים בעיר ראש בראש.

פיצול הקול החילוני היטיב עם הכוח החרדי לא רק בפגיעה ברוב החילוני במועצה, הוא גם הוציא את סוגיית החרדים-חילונים מקו האש המרכזי ומיקד את הפוקוס במאבק הכללי.

השכן שחף סגר בשביל דפנה חוזה מצוין בחברת הפרסום בה עבד. אחרי שבוע של דיונים גובשה אסטרטגיה מובנית ומסודרת. המפלגה תישא את השם הניטרלי 'תוצאות בשטח', הקמפיין המרכזי יישא אופי חיובי אך לקראת ימי ההכרעה יוטמעו במקביל גם מסרים נגטיביים.

כבר בשבוע שלאחר מכן נפרש פרצופה המחייך קלות של דפנה בשלטי חוצות ובכרזות כשלצידה הסלוגן 'דפנה שפר – תעשה לעיריה בית ספר', בהמשך צפוי לעלות המשך הסדרה, 'תעשה לחינוך בית ספר' 'תעשה לרווחה בית ספר' ועל זו הדרך. השמועה עשתה כנפיים ועוררה הד בשיח המקומי ובספסלי הגינות. המטה הראשי שנפתח בקול חגיגה סחף אליו פעילים נמרצים ואידיאולוגים שהפיצו באינטנסיביות חומרי הסברה ותעמולה, בנוסף עמלו על הקמת מטות שכונתיים ונקודתיים.

ריח בחירות מתקרבות נושא עמו תמיד חדשות משעממות, הבטחות, חיוכים ומצלמות, הפעם הוא לווה בסערת רוחות ובכיפופי ידיים רעשניים.

אנשיו של דדו חסון לא שקטו מנגד ושכרו את שירותי קונצרן הענק 'גוראל פרסום, אסטרטגיה ויח"צ 1988 בע"מ'. שלטי הענק 'כן לתושב, הצביעו התושב ודדו חסון לראשות העיר' כיסו בהקפדה את השלטים של 'תוצאות בשטח'. במקביל, חתמו על דיל מתוקשר מול ועדי העובדים הגדולים בעיר ומינו מועמד לנציג העובדים במקום מתנדנד, כמו כן שקדו על הסכמים והסדרים עם קבוצות כוח נוספות.

סקרים ראשונים שפורסמו זלזלו במפלגה החדשה והעניקו לה תחזית גרועה, בסקר אחד אף התעלמו ממנה מלכתחילה. שמועות דיברו על סוכנים של דדו חסון שהושתלו במטה 'תוצאות בשטח' והמטה כולו נגרר למתכונת חשדנית וזהירה. ברקע עמדו התלחשויות על עריקה, פעילי 'התושב' גרפו בונוסים וארוחות בשריות שמנות וחגגו עם רכבים שכורים חדשים מהניילון, בעוד במטה של דפנה לא דברו על יותר מפיצה או טוסטים.

הלב של דפנה חישב לקרוס אך היא שמרה על חזות של מצב רוח מרומם והסתובבה בין המטות לעודד ולדרבן את הפעילים, מסרבת להיכנע וליפול אל מחוזות הדכדוך והייאוש.

בהוראה מגבוה פסחו משאיות אשפה על הרחוב של דפנה והותירו הררים מעלי צחנה סביב הפחים הגדושים, מעגלי זבובים ומעופפים חגו חדרו לגינה והטרידו את כוכבה. השכנים המתוסכלים השתרכו באין אונים עם שקיות האשפה לרחוב הסמוך.

על אף שמערכות בחירות התנהלו ברשויות מקומיות רבות, סודרו לדדו ראיונות מיוחצנים ואוהדים בכלי התקשורת המרכזיים והוא סבב בין האולפנים והתנגח ללא רחם במועמדת הטריה. "מה היא תעשה כשיצלצל הטלפון האדום במשרד? מה תעשה עם עובדים שמאיימים בשביתה? תעניש אותם לכתוב מאה פעם? התושבים הם לא ילדים בבית ספר! עיר לא מנהלים עם עיפרון ומחדד!" דדו קרא לה להסיר את התמודדותה ולמנוע מראש את הכישלון המביש שלה.

בהתכנסות הפורום הסגור והמצומצם התפוצצו המתחים והאנרגיות, הטונים עלו היו שקראו לדפנה לפרוש ולא להמשיך במסע ההתאבדות. שחף וליאור נשארו אופטימיים "אנחנו בדור שבו לא הסקרים והתקשורת מנצחים אלא העם והוא אתנו". הוחלט לפתוח בקמפיין השלילי עם הסיסמה 'לא לעולם חסון'. במישור התקשורתי הוגשה תלונה למשרד התקשורת על סיקור מפלה ללא זכות תגובה וגופי תקשורת אולצו לזמן את דפנה לראיונות בסדר גודל דומה למועמד המתחרה.

***
תורדוס

תורדוס היקר, תפסיק להיות פחדן.
אתה כותב מעולה, ואין סיבה שלא תקדיש לכל פרק אשכול משלו.
זה מגיע לו, ומגיע לך. (גילוי נאות, עדיין לא קראתי את הפרק האחרון, כשאתפנה נעשה גם את זה, בלי נדר)

געציל.

 

[Natan Galant]

התגיות שלך, תורדוס?
צחקתי!

 

[משויטט]

מעולה כמו תמיד, מדהים ואמנותי.
אם כי, סטה לגמרי מן העלילה (לע"ע).
(בפסקה הראשונה המשפטים ארוכים מדי, וזה מבריח לקוחות שלא בצדק).

 

[עדיאל]

אהבתי את הפרק. אם כי אני מתגעגע להתרחשויות העליזות בבנין.
איך פתאום הזירה עברה למישור העירוני?

 

[תפנית בעלילה]

גם אני קצת התאכזבתי מהכיוון שהסיפור המשיך. הפרק כתוב מצוין אבל פוליטיקה עושה לי גירודים.

 

[דוכסוסטוס]

אהבתי את הפרק. אם כי אני מתגעגע להתרחשויות העליזות בבנין.
איך פתאום הזירה עברה למישור העירוני?

גם אני קצת התאכזבתי מהכיוון שהסיפור המשיך. הפרק כתוב מצוין אבל פוליטיקה עושה לי גירודים.

חלילה, מיד בפרק הבא תשוב עין המצלמה אל פתח הבניין ואל גינת הביתן של כוכבה.
עם זאת, כבר בפרק הראשון בישיבת השכנים רמזה דפנה על שאיפותיה הפוליטיות והיינו מוכרחים לסגור קצוות ולאפשר לה לממש ה'אני האמתי שלה'.

מעניין אותי לדעת, פוליטיקה מגרדת גם כשהמועמדים מומצאים ולא מקושרים לתנועה פוליטית אמתית?

 

[תפנית בעלילה]

זה מזכיר לי קצת את השאלה הזאת של הרופא: זה כואב כל הזמן או רק כשאני לוחץ?
אם הפרק הזה נצרך להמשך נבלע את הגלולה ונאכל אח"כ עוגת לימונים ישנה.

 

[דוכסוסטוס]

אפילו שכבר נמאס מהסיפור הארוך והמייגע, כתבתי את הפרק האחרון כיון שנותרו עוד עשרה צדיקים בתוך העיר שלא נטשו אותו והמשיכו לרפרף מלמעלה ולחלק מחמאות.

לפרקים הקודמים: פרק א' | פרק ב' | פרק ג' | פרק ד' | פרק ה'

פרק ו' - פרק הסיום

בשעת לילה מאוחרת הסתננו שני רעולי פנים אל חצר הבניין. תחילה השחיתו וזרעו הרס בגינה המטופחת, ברגל גסה מעכו את הפרחים המושקעים והפכו את המכלים והאדניות שעל הגדר, בעזרת מעדר עקרו שתילים ושיחים וערבלו את כל המהומה לביצת אדמה הפוכה ומכוערת. הם נפנו אל החניה ניקבו את צמיגי הטויוטה קורולה של דפנה ושל האופנוע של שחף והשאירו דף מודפס באותיות גדולות 'החיים יקרים מהכול'.

הבוקר שפך אור על ההתפרעות והוונדליזם, למקום נהרו כוחות שיטור ואנשי עיתונות. כוכבה מיררה בבכי למצלמות וסיפרה בדמעות על עולמה היפה שהוחרב, על הסחלבים והכלניות האהובים ועל מחשבות אובדניות שמסרבות להסתלק. דפנה עמדה לצידה בהשתתפות וניצלה את המיקרופונים הפתוחים להפצת משנתה הפוליטית "אלו הם תוצאות של שליט מקומי אלים ונהנתן שחי מחוץ ומעל החוק והרחק הרחק מהתושבים הסובלים, אנחנו נשארים עם הפנים קדימה ולא נכנעים, לא ניתן לטרור לנצח!".

ממטה 'התושב' נמסר בתגובה כי הם מגנים כל אלימות מכל סוג ומכל הצדדים, עם זאת אין להתעלם מהאפשרות שהמבצעים הם תלמידים ממורמרים מבית הספר שמאסו במנהלת הדיקטטורית והשתלטנית. לא מן הנמנע גם שזו הייתה פרובוקציה מכוונת של המטה המיואש והכושל של שפר במטרה לקושש קולות רחמניים, הציבור איננו טיפש!.

ברשת רץ סרטון מרטיט בעיוות קול ובהצללה, ילד מבית הספר מגולל את הקשיים "היא מנהלת רשעית, כל היום צורחת עלינו בלי קשר, היא מתעללת בילדים ויש כאלה שמקבלים מזה חסכים כל החיים, רואים עליה שהיא שונאת אותנו, אם היא תהיה ראש העיר נראה לי שאני יברח לעיר אחרת, בשם כל התלמידים אני מבקש שלא יבחרו בה".

בצהריים זומנה דפנה לראשונה לראיון טלוויזיוני בערוץ תקשורת מוביל, המראיינת הייתה קשה ועימתה אותה מול טענות של דדו חסון.

- ראשות עיר זה תפקיד מורכב, לא מדובר על עשרים מורים כמו בבית ספר אלא על אלפי עובדים, עשרות תיקים ואגפים, מה מחפשת מנהלת בית ספר כמוך במגרש של הגדולים?
- עיר זה דבר ענק ומה שקורה לצערי שהיא לא מנוהלת, השליטים חוגגים במסיבות ולציבור נמאס...
- אבל את רק מנהלת בית ספר, איך תנהלי עיר?
- זו בדיוק סיסמת הבחירות שלנו, העיריה שלנו צריכה חינוך ואני הולכת לעשות שם בית ספר.
- הלילה, פגיעה ברכוש ואיומים על חייך, יש לך כבר אצבע מאשימה?
- אני תמיד מצטטת לתלמידים שנוהגים באלימות את גלילאו 'מי שאלים – נגמרו לו המילים' זה היום המצב של חסון. ולא! אין כל שאלות בקשר לאשמים שאפילו מסרבים לפרסם גינוי ברור.
- אין שאלות? כי אומר לנו דדו חסון שמדובר בתלמידים סוררים וממורמרים מבית הספר שמאסו בהתפרעות שלך והשיבו מלחמה? הוא גם מאשים אותך בניצול ציני ומכוער של המקרה למטרות פוליטיות, יש גם דיבורים שהייתה כאן פרובוקציה.
- לא לכל שטות והשמצה אני צריכה להתייחס. העיר סובלת במשך שנים מההתנהלות הבריונית הזו, מסתמן שהפורעים היו פושעים מקצועיים אך המשטרה עושה כעת את עבודתה ועמלה על חומר הראיות, אם יתגלה שזה אכן חלק מאותו מסע השתקה אלים ומופרע של דדו אף אחד לא יתפלא.
- דדו חסון מגיש מצע ברור מאוד מה הוא כן יעשה ומה לא, אתם מסתתרים מאחורי הבטחות מעורפלות, אולי תחשפי כאן את העמדות שלך?
- החיים לא נגמרים ב'כן ולא', העיר שלנו היא עולם ואנחנו לפני הכול, אכפת לנו בשונה מהאחרים שלא אכפת להם בשלב ראשון נשקם את הנזקים שמותיר דדו חסון, ננגיש את העיר לטכנולוגיות בנות ימינו, נדביק את הפערים...
- מה לגבי בעיית ההתחרדות שמכה אצלכם בעיר, דדו חסון מצהיר כן לתושב לא לחרדים, איך את מתכננת לטפל בזה?
היה ברור שזה ישאל ובכל זאת מחשבות רצו במוחה באוטוסטרדה, קהל הבוחרים ישמח לשמוע אמירות מיליטנטיות בנושא, מצד שני דמיינה את משפחת ישראלי שלבטח יושבת ברגע זה בדריכות וצופה בה מהבית, בסך הכול הם שכנים טובים, איך תישא פנים אם ישמעו אותה מחרפת אותם בחופשיות, אולי זו הזדמנות לשגר להם מסרים דרך המסך..., שבריר השנייה אזל.
- כמי שחיה במאה העשרים ואחת אני מאמינה בהכלה ובדו-קיום של האחר ושל השונה ויש היום את כל העניין של שילוב החרדים בחברה שהוא נושא חשוב מאוד ואנחנו בהחלט נציב אותו במרכז סדר היום הציבורי. יחד עם זאת...
- איזה פתרו...
- יחד עם זאת, תני לי לסיים, יחד עם זאת לא נאפשר הפרעה או פגיעה בחיי יתר התושבים. לי יש שכנים חרדים, אנשים נחמדים מאוד, לא מלכלכים את הבניין ומשלמים ועד בית בזמן ואנחנו חיים בשלום ובכבוד הדדי, הם מעוניינים בבידול ואנחנו נותנים להם אותו מתוך הבנה ורגישות לצרכיהם.
- הסקרים לא מחמיאים לך, אולי זה הרגע להתנער מהחלומות ולפרוש בכבוד?
- בעידן שלנו סקרים מחמיאים הם סימן גרוע, תראי את טראמפ ואת...
- אז את מסמנת את עצמך כטראמפית של העיר? לא מתחלפת איתך... יש לך קשר לרוסים?
- עוד אינספור מנהיגים ניצחו את הסקרים והתקשורת, אנחנו נמצאים בלב של האנשים, יחד איתם, בבעיות הקטנות ובאירועים הגדולים והם גם יהיו אתנו ברגע האמת.
- אנחנו נודה לך בשלב הזה ונמתין לתוצאות ביום שלישי הבא.​

בניסיון לפנות אל קהלי יעד רחבים יותר כונס חוג בית לדוברי רוסית בביתה של סטלה נלטנסקי, הגיעו כמה עשרות משתתפים, דפנה הקשיבה למצוקותיהם וסטלה נשאה נאום הפיכה ברוסית.

בקולות החרדים היא לא השקיעה מחוסר סיכוי אבל חשבה שלפחות השכנים ישראלי יצביעו לה, בכל זאת שכנים. היחסים כבר לא עכורים כבעבר אבל הם סירבו בתואנה שהם רשומים בעיר הקודמת, הם גם לא הסכימו לתלות שלטים לטובתה בחלון שלהם, מה שהרס את המראה של חזית הבניין המקושטת בסימטריות, הם לא מבינים ששכנים זה מעל הכול. חבל שלא הכניסה להם בשיניים בטלוויזיה.

האופטימיות שבה לנסוק בפורם המצומצם של דפנה, התמונות מאירוע הוונדליזם גררו תגובות קיצוניות ברשת, ככלל הקמפיין האגרסיבי של גוראל הפקיר את הזירה האינטרנטית ומערכת ההסברה של דפנה הסתערה עליה כפרי בשל.

יומיים לפני הבחירות עם סיום המאבק התעמולתי, שלפו הקופירייטרים של גוראל את נשק יום הדין אותו נצרו באיפוק עד לישורת האחרונה. המשטרה בודקת חשד לאי סדרים ולחריגות כספיות בניהול בית הספר ע"ש הרצל, מנהלת בית הספר דפנה שפר תזומן למתן עדות מקיפה. במקביל עלה קמפיין שילוט הנושא את תמונה של דפנה בשחור-לבן כשמעליה בענק מילה אחת מכפישה 'המושחתת' ובתחתית 'אל תתנו לה יד'.

לטענת דפנה, אף גורם חקירה לא יצר אתה קשר אך הסקנדל המתוקשר הצניח את מפלס מצב הרוח ופגע במורל של הפעילים בשעות הקריטיות של רגעי ההכרעה.

***

יום הבחירות הוא יומם המשעמם של המועמדים. אחרי לילה שבו לא עצמה דפנה עין, יצאה בבוקר לקלפי שבבית הספר ונופפה בפתק ההצבעה אל המצלמות. כששבה נפקדה כוכבה מהגינה ההרוסה. לשמחתה הופיעה בפתח הבניין יסכה ישראלי שתכננה לנצל את החופש למסע קניות הכרחי, ודפנה מצאה בה אוזן אובייקטיבית לשוחח על קורות הימים האחרונים.

עיניהם נפגשו, קפצה לדפנה ההתלבטות מהריאיון "ראית אותי בטלוויזיה?". יסכה הייתה בהלם "טלוויזיה? מה פתאום?! אנחנו לא מסתכלים בטלוויזיה, לחרדים אין טלוויזיה".

"ווואהוו, נכון, ברור, איך שכחתי" זיכרון עמום היכה בדפנה "תגידי, מה אתם אומרים על כל מה שהיה, מה את חושבת יש לי עוד סיכוי לנצח את הארור הזה?".

"אל תקללי" יסכה נחרדה "ברור שיש סיכוי, מה? בגלל החקירה? לב מלכים ושרים ביד ה' הקדוש ברוך הוא יכול הכול, רק צריך לבקש ממנו, להתפלל".

"מה לבקש? מה אני צריכה לעשות כדי לנצח" דפנה אף פעם לא הייתה מאמינה נלהבת, אבל המצב גם כך די מייאש, לאחרונה מאוד באופנה לפנות למיסטיקנים. פוליטיקאים וידוענים מתברכים אצל באבות ומקובלים, מדליקים נר וקוצרים הצלחות, לבקש ישירות מהבורא זה ודאי ברמה מעל כל המיסטיקות והנרות, ומלנסות לא מפסידים "אולי תתפללי את בשבילי, נראה לי שאלוקים יותר ישתכנע מאחת מהחבר'ה שלו".

"וישמע אלוקים אל תפילת הנער" יסכה נגררה שלא ברצונה למסע חיזוק "השם מעדיף את התפילה של מי שבתוך הצרה. תתפללי, דפנה, תשבי עם עצמך ותתפללי, זה עובד, זו המציאות".

"ואם דדו חסון גם יתפלל מה יקרה? שנינו ננצח?" היא סתם שאלה, אין סיכוי שהוא ישפיל את הכבוד שלו ויתפלל. יסכה הרהרה לרגע "זה תלוי בהרבה דברים, השאלה גם למי מגיע יותר, למשל מי קיים יותר מצוות, חוץ מזה מי יועיל יותר ליהדות, מי שיעזור יותר למוסדות תורה יש לו עם מה לבוא לבקש".

"הבנתי, אז הכול אינטרסים" יצר מרדני קם בדפנה "משהו חד פעמי להתפלל אין לי בעיה, אבל תקציבים זה משא ומתן קואליציוני, אין ארוחות חינם, התכסיסים הפוליטיים האלו זה לא יהיה אצלי. טוב, אני אצא לסיבוב במטות לשמוע מה קורה, בטח יש מלא זיופים, בי" היא פנתה אל הרכב השכור ודהרה בזיגזג.

***
סוף

 

[עדיאל]

איזה פרק, אוחחחחח.

ותודה שלא סיימת את זה עם שכנוע ותפילה וניצחון, תודה.

 

[תפנית בעלילה]

קטע מדהים! מדהים! מדהים!
סוף כלבבי!

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

חזק מאד.
מודה אני לפניך ה' או"א ששמת חלקי מיושבי פורום כתיבה (נו מַלַסוֹת תקעו אותנו הריאלים יחד איתכם). הקטע שהכותב מכניס אותך לנקודות מבט אחרות תוך כדי, דוגמה מצויינת זה המתמחים שעשו פרצופים לבעל בביה"ח, מי חשב על זה שם בכינוס בבניין? זה מעולה וגם אני בעד הארכה.

 

[דן הלמדן]

סיפור מדהים
אבל לא הבנתי מה קשור שם הסיפור למעשייה הנאה הזו
מה פה אמור לבטאות אור בחלונות הלילה?

 

[דוכסוסטוס]

סיפור מדהים
אבל לא הבנתי מה קשור שם הסיפור למעשייה הנאה הזו
מה פה אמור לבטאות אור בחלונות הלילה?

קראת את כל הסיפור מהתחלה עד הסוף? יש איזשהו קשר.
בחבלי הלידה של הסיפור לא היה לו המשך מוכן או מוגדר, עלה לי בראש שם יפה ובלתי מחייב לגבי ההמשך, כיון שלא היה לי שם אחר נתתי אותו בתקווה לסדר את העניין אח"כ, לכן דחפתי אחרי שליאור כיבה את האור בליל שבת, שהוא ירד למטה לתצפת וראה אור בחלון משפחת ישראלי.

יש לי טור לא כתוב על שמות ספרים וסיפורים, מקווה להעלות אותו בשבועות הקרובים.

 

[עדיאל]

יש לי טור לא כתוב...

אוח,

 

[אלישקף]

כתיבה מ-ש-ל-מ-ת. ההומור, תקינות המשפטים, העקיצות, ההתאמה של כל תיאור לדמות הנכונה... מדהים.
העלילה אכן אינה בנויה לתלפיות, אבל היא יפה וחדשנית....

מקבלת ע"ע בל"נ לקחת מהספרייה כל ספר שיהיה חתום בשמך.

 

[Natan Galant]

משהו מוזר בעליל.
ע"פ הרשום מחוץ לאשכולך, סך כל הצפיות בו עד היום:
267,424 (אלף)
איך ייתכן?

 

[מרשמלו]

משהו מוזר בעליל.
ע"פ הרשום מחוץ לאשכולך, סך כל הצפיות בו עד היום:
267,424 (אלף)
איך ייתכן?

ואלו, כן יתכן??

 

[שרלוט]

דוכס, תצטרכו לסלוח לי על הפלישה.
לא מצאתי כותרת מתאימה יותר מהכותרת: אור בחלונות הלילה
כדי להביע ולו במעט את רחשי לבי.

יום ראשון- לפני שבועיים.

העיר שלי, כן- זו האפרורית בדרך כלל- התמלאה באורות.
נרות קטנים, נרות משלל הסוגים עיטרו את חלונות העיר, השלהבות הזעירות
ריצדו ופיזזו עם האנשים הרבים שמלאו את הרחוב.
התהלוכה יצאה מאחד הבתים ברחוב 'מרקטור', רכב מקושט בשלל פנסים צבעונים
פילס את דרכו בין המוני אדם שכתרו אותו מכל עבר.
המשטרה סגרה את הרחובות הסמוכים והתחבורה הציבורית הוסטה לנתיבים חילופים.
העיר שלי לבשה חג.
העיר שלי הוארה כולה.
משהו מפעים שקורה אצלנו בעת הכנסת ספר תורה:
כל יהודי העיר מדליקים נרות על אדן החלונות.

פנסי הרחוב זורקים קרניים דלילות על המדרכות והרוח העזה שורקת בעוז.
טיפות גשם חצופות מטפטפות על האנשים, מחליקות על המעילים ונושרות על הארץ.
שלוליות מעטות מעטרות את הכביש ואנו מנסים לפלס דרך בין הטיפות ממש.
אולי לראשונה- הטבע נוצח על ידי הרוח.
אולי לראשונה להבות הנרות הצליחו לגבור על הגשם, ואט ואט הטיפות פסקו מרדת.
אנחנו ממשיכים ללכת, פוסעים אחר חופת הקטיפה המסוככת על ספר התורה.
אני מביטה מימיני- הגשר הישן של העיר מתוח לאורך הרחוב, רכבות חולפות עליו מידי פעם, גונחות תוך כדי שקשוקי הגלגלים.
מסובבת את ראשי לצד השני ומרימה את עיני.
הנרות הרבים המציפים את רוב חלונות הבניינים שולחים לעברי נפנוף של שלום.
השירה האדירה הפורצת מפיות מאות אנשים מרעידה את כולי.
קר.
רוחות של חורף מסתחררות סביבנו, אני מהדקת את הצעיף, מגוננת על פני.
רוכסת היטב את מעילי הילדים ומסדרת לקטנים את הכובע על ראשם.
הקור זוחל ומכה בעוז.
אבל,
חם לבי בקרבי- בהגיגי תבער אש!!