הנושאים החמים
הנושאים החמים
אין כרגע כיוון ממשי וברור ולפרקים הבאים, ואין חסינות וערובה שיהיה כזה אבל זה פרק אחד בינתיים, התנצלות מראש במקרה הצורך.
פרק א'
אחר ימים טעונים ורגוזים שננערו בפתע על הבניין המנומנם מטופח החזית אך חסר המבע, הודיעה דפנה שפר לעוקביה ברשת על כינוס אסיפת שכנות ושכנים שלא מן המניין, בה יבחנו דרכי הפעולה האפשריות לטיפול ומניעת הסיטואציה הבעייתית שנוצרה.
בימים כתיקונם הייתה נתקלת במשיכת כתף ובתגובות נזעמות ועייפות, שורות ריגושונים מתמתחים מעלי זדים ודיס לייקים מתריסים. הפעם הכול שונה, היורשים של שניצר מכרו את דירת ההורים לזוג חרדים מבני ברק ממאה שערים עם ארבעה ילדים קטנים. ההתחרדות שפשטה בשכונות אחרות כאש בשדה, נוטעת נציגות ראשונה דווקא אצלם בבניין. כולם אישרו את השתתפותם מלבד ליאור בעלה שיעלה בשיחת וידיאו מהעבודה.
למשפחת שפר אין די פתרונות ישיבה עבור המשתתפים, לכן היה בדעתה של דפנה לשנע כסאות מיותרים מבית הספר השכונתי המנוהל בין היתר תחת שבט פיקודה. לבסוף שלחה הודעה "שכנה ושכן שלא יצטיידו מבעוד מועד בכיסא, יאלצו לעמוד על רגליהם לאורך הישיבה כולה".
גם מנשה, הזקן מלמטה, ממרומי גילו צלע את גרם המדרגות, כוכבה נתפנתה מהשקיית האדניות ופרחי הגן וזנחה את הכלניות והסחלבים, לקחה שרפרף ועיתון תשבצים והתייצבה בסלונם של שפר. דפנה הקדימה את העוזרת, לקחה יום חופש ואפתה עוגיות לימון. רק סטלה נלטנסקי מונתה בתשלום לשמור על בעלי החיים ולכן לא השתתפה.
כתום אי אלו מילות נימוס הכרחיות, כחכחה דפנה ופתחה בדברים תוך שהיא מדפדפת בין הודעותיה החדשות "לכלוך, רעש, כפייה דתית, עגלות, בכי תינוקות, מחלות מדבקות, מצבורי אשפה, חוסר תרבות, אלימות והחזרה בתשובה, הם רק חלק מהבעיות שמביאים דיירים חרדים" היא חידדה את קולה "ולא שיש לי משהו נגד חרדים, אני צמה בכיפור ותומכת בשילוב חרדים בחברה הישראלית, אבל מחובותי כמנהלת הועד וכמועמדת עתידית אפשרית לחברות במועצת העיר לשמור על זכויות התושבים ולדאוג ולהגן על תנאי המחיה ואיכות החיים".
תוך כדי דיבורה חיבר אי מי את ליאור בשיחת וידיאו למסך הטלוויזיה "ליאור, אתה בטלוויזיה, תתרגש!" קראו לו, ליאור חייך ואמר משהו אבל הרמקול לא היה מחובר.
נשמעו אי אלו קיטורים, "אין מה לעשות, מה עושים?!" הפנו הכול את עיניהם בתחינה אל דפנה שהשיבה להם מבט ניהולי נסוך ביטחון וחדור תקוה ומלחמה.
"יש למישהו כלי נגינה מתחיל ביו"ד ונגמר ביו"ד?" כוכבה התקדמה לאט בתשבץ, "יוקולילי" גיחכה דפנה על הבורות.
"מה עושים!, ובכן, פניתי אל האגודה לתרבות הדיור, ענתה לי בחורה נעימת שיחה בשם ינה, היא הבינה, השתתפה וגיבתה את המאבק הצודק שלנו אלא שלצערה אין בסמכותה לעזור בשלב הזה, היא תשמח לעמוד לצדנו במקרה הצורך ולסייע בהגשת תלונה למשטרה באם שנידרש לכך".
הרמקול חובר למערכת וליאור לא הצליח לסלק את דמיון עיקש שחצי מדינה צופה בו בהערצה גלויה ובתרועות התלהבות, ביקש מדפנה את רשות הדיבור.
"שכנות ושכנים, יקרות ויקרים, יש רגעים בחייו של בניין שבהם מקבלים החלטות גורליות" פתח ליאור את נאומו לאומה "ואני עכשיו, כאן היום במקום זה, מקבל ברשותכם החלטה גורלית".
דממה נחתה, מן שקט שבאמצע הסערה, כוכבה בלעה במהירות ביס סורר מעוגת הלימונים והניחה את העיפרון, מנשה היטיב משקף, החניק פיהוק ולגם חרישית כמתנצל תה מספל קפה. כמה שכנים צעירים פזלו בגניבה אל שעון המטוטלת, חוששים ממבטה הנועץ של דפנה. קירות הסלון של שפר מצופים טפט מתקלף בגווני אפרסק-שמנת ושלוחות התאורה הצהובות שפשטו בחדר בתיאום עם השמש השוקעת על בית שמש, שיגרו מסרים סמויים לחלל החדר, מחדירות בלא משים חזון חדש של שלום, שלווה וכמיהה אמתית לשנת ליל קרובה ורציפה.
פרק א'
אחר ימים טעונים ורגוזים שננערו בפתע על הבניין המנומנם מטופח החזית אך חסר המבע, הודיעה דפנה שפר לעוקביה ברשת על כינוס אסיפת שכנות ושכנים שלא מן המניין, בה יבחנו דרכי הפעולה האפשריות לטיפול ומניעת הסיטואציה הבעייתית שנוצרה.
בימים כתיקונם הייתה נתקלת במשיכת כתף ובתגובות נזעמות ועייפות, שורות ריגושונים מתמתחים מעלי זדים ודיס לייקים מתריסים. הפעם הכול שונה, היורשים של שניצר מכרו את דירת ההורים לזוג חרדים מבני ברק ממאה שערים עם ארבעה ילדים קטנים. ההתחרדות שפשטה בשכונות אחרות כאש בשדה, נוטעת נציגות ראשונה דווקא אצלם בבניין. כולם אישרו את השתתפותם מלבד ליאור בעלה שיעלה בשיחת וידיאו מהעבודה.
למשפחת שפר אין די פתרונות ישיבה עבור המשתתפים, לכן היה בדעתה של דפנה לשנע כסאות מיותרים מבית הספר השכונתי המנוהל בין היתר תחת שבט פיקודה. לבסוף שלחה הודעה "שכנה ושכן שלא יצטיידו מבעוד מועד בכיסא, יאלצו לעמוד על רגליהם לאורך הישיבה כולה".
גם מנשה, הזקן מלמטה, ממרומי גילו צלע את גרם המדרגות, כוכבה נתפנתה מהשקיית האדניות ופרחי הגן וזנחה את הכלניות והסחלבים, לקחה שרפרף ועיתון תשבצים והתייצבה בסלונם של שפר. דפנה הקדימה את העוזרת, לקחה יום חופש ואפתה עוגיות לימון. רק סטלה נלטנסקי מונתה בתשלום לשמור על בעלי החיים ולכן לא השתתפה.
כתום אי אלו מילות נימוס הכרחיות, כחכחה דפנה ופתחה בדברים תוך שהיא מדפדפת בין הודעותיה החדשות "לכלוך, רעש, כפייה דתית, עגלות, בכי תינוקות, מחלות מדבקות, מצבורי אשפה, חוסר תרבות, אלימות והחזרה בתשובה, הם רק חלק מהבעיות שמביאים דיירים חרדים" היא חידדה את קולה "ולא שיש לי משהו נגד חרדים, אני צמה בכיפור ותומכת בשילוב חרדים בחברה הישראלית, אבל מחובותי כמנהלת הועד וכמועמדת עתידית אפשרית לחברות במועצת העיר לשמור על זכויות התושבים ולדאוג ולהגן על תנאי המחיה ואיכות החיים".
תוך כדי דיבורה חיבר אי מי את ליאור בשיחת וידיאו למסך הטלוויזיה "ליאור, אתה בטלוויזיה, תתרגש!" קראו לו, ליאור חייך ואמר משהו אבל הרמקול לא היה מחובר.
נשמעו אי אלו קיטורים, "אין מה לעשות, מה עושים?!" הפנו הכול את עיניהם בתחינה אל דפנה שהשיבה להם מבט ניהולי נסוך ביטחון וחדור תקוה ומלחמה.
"יש למישהו כלי נגינה מתחיל ביו"ד ונגמר ביו"ד?" כוכבה התקדמה לאט בתשבץ, "יוקולילי" גיחכה דפנה על הבורות.
"מה עושים!, ובכן, פניתי אל האגודה לתרבות הדיור, ענתה לי בחורה נעימת שיחה בשם ינה, היא הבינה, השתתפה וגיבתה את המאבק הצודק שלנו אלא שלצערה אין בסמכותה לעזור בשלב הזה, היא תשמח לעמוד לצדנו במקרה הצורך ולסייע בהגשת תלונה למשטרה באם שנידרש לכך".
הרמקול חובר למערכת וליאור לא הצליח לסלק את דמיון עיקש שחצי מדינה צופה בו בהערצה גלויה ובתרועות התלהבות, ביקש מדפנה את רשות הדיבור.
"שכנות ושכנים, יקרות ויקרים, יש רגעים בחייו של בניין שבהם מקבלים החלטות גורליות" פתח ליאור את נאומו לאומה "ואני עכשיו, כאן היום במקום זה, מקבל ברשותכם החלטה גורלית".
דממה נחתה, מן שקט שבאמצע הסערה, כוכבה בלעה במהירות ביס סורר מעוגת הלימונים והניחה את העיפרון, מנשה היטיב משקף, החניק פיהוק ולגם חרישית כמתנצל תה מספל קפה. כמה שכנים צעירים פזלו בגניבה אל שעון המטוטלת, חוששים ממבטה הנועץ של דפנה. קירות הסלון של שפר מצופים טפט מתקלף בגווני אפרסק-שמנת ושלוחות התאורה הצהובות שפשטו בחדר בתיאום עם השמש השוקעת על בית שמש, שיגרו מסרים סמויים לחלל החדר, מחדירות בלא משים חזון חדש של שלום, שלווה וכמיהה אמתית לשנת ליל קרובה ורציפה.
