בין אדם לחברו בקצת מחשבה

[נחמנציק]

בדור של מתחדשים ומתקדמים צריך לשנן זאת שוב ושוב:
אפי' אם לא זכינו ואיננו אברכי כולל 'הממיתים עצמם באהלה של תורה',
ואפי' אם לא זכינו להתנזר לגמרי מכל פגעי הטכנולוגיה כמוהם
ואפי' אם זמנינו איננו יקר באמת אלא נמדד לפי כסף ממון וכדו'


אחרי הכל עבדים אנו לעבדי ה'!

עלינו לעשות הכל בכדי להקל מאותו לומד תורה לכבדו ליקרו ולהעריכו, ולא להסתכל עליו ח"ו כמו פארזיט, שלעפער ומשועמם!

התורה הנלמדת ביגיעה מתוך הדחק באותם דקות קשות של 12:45 עד 13:00 יקרים הם עד למאד, כאשר במח מנקר הגן של הילדים, הבנק שנסגר, וכל הדומה לזה.

על כן, אל לנו לצפות שאותו אברך אמיתי יוותר על רבע שעה של לימוד תורה ויבוא לבלות שעה ויותר בתור בבנק (שכבר הרחיבו קודמי ע"כ) הכל בכדי לחסוך מאיתנו לחץ של סוף היום בכדי לחזור לבעל העובד או אברך למחצה שלנו.

ההיפך הוא הנכון: זכות וחובה לנו לעשות הכל בשביל לעזור ליהודי שעליו עומד העולם ולא על המשכורת שלנו

 

[מרשמלו]

על כן, אל לנו לצפות שאותו אברך אמיתי יוותר על רבע שעה של לימוד תורה ויבוא לבלות שעה ויותר בתור בבנק (שכבר הרחיבו קודמי ע"כ) הכל בכדי לחסוך מאיתנו לחץ של סוף היום בכדי לחזור לבעל העובד או אברך למחצה שלנו.

מסקנה זו מנין???
אולי בעלה הוא הוא האברך האמיתי והיקר שעליו נסובה הודעתכם??

 

[רק ברכה]

מסקנה זו מנין???
אולי בעלה הוא הוא האברך האמיתי והיקר שעליו נסובה הודעתכם??

הדיון מבחינתי נסגר....
בהצלחה לכולם....

הלוואי והועלתי למישו והיה זה שכרי

תודה מרשמלו על ההבנה!!! את מקסימה!!!

 

[נחמנציק]

מסקנה זו מנין???
אולי בעלה הוא הוא האברך האמיתי והיקר שעליו נסובה הודעתכם??

אולי לא הבנתם, אז אני יסביר:

ישנם אברכים 'אמיתיים' הממיתים עצמם באהלה של תורה, שזה אומר שהקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל האברך מוותר על מנעמי עולם ודוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל +המעט שאשתו מביאה, ובאמת מתקיים בצמצום רב (למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.

ויש את האברכים למחצה שהם אלו ששולחים את האשה להיות פקידה בבנק או אשת קריירה או כל שאר מיני עבודות בכדי שיוכלו גם לשבת בכולל וגם לחיות ברחבות, ובדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל, ועליהם לא דברתי) אברכים אלו הם אברכים למחצה לשליש ולרביע, ואם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת, ולכל מקום כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. ובמשך הזמן המשפחה גודלת ו'הצרכים' יחד גדלים איתם, ואז הוא יוצא לעבוד חצי יום ועדיין הוא בקטגוריית האברך כי אשתו המפרנסת חייבת להיות 'אשת אברך'.


ועל זה התכוונתי שאם יש עדיין צדיקים כאלו אברכים אמיתיים שכל העוולה שהם אחרו לבנק כי ישבו ולמדו - עלינו לשמוח על הזכות לשרת אותם בשמחה ובטוב לבב

 

[מירי ו]

אולי לא הבנתם, אז אני יסביר:

ישנם אברכים 'אמיתיים' הממיתים עצמם באהלה של תורה, שזה אומר שהקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל האברך מוותר על מנעמי עולם ודוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל +המעט שאשתו מביאה, ובאמת מתקיים בצמצום רב (למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.

ויש את האברכים למחצה שהם אלו ששולחים את האשה להיות פקידה בבנק או אשת קריירה או כל שאר מיני עבודות בכדי שיוכלו גם לשבת בכולל וגם לחיות ברחבות, ובדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל, ועליהם לא דברתי) אברכים אלו הם אברכים למחצה לשליש ולרביע, ואם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת, ולכל מקום כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. ובמשך הזמן המשפחה גודלת ו'הצרכים' יחד גדלים איתם, ואז הוא יוצא לעבוד חצי יום ועדיין הוא בקטגוריית האברך כי אשתו המפרנסת חייבת להיות 'אשת אברך'.


ועל זה התכוונתי שאם יש עדיין צדיקים כאלו אברכים אמיתיים שכל העוולה שהם אחרו לבנק כי ישבו ולמדו - עלינו לשמוח על הזכות לשרת אותם בשמחה ובטוב לבב

סליחה על הבורות
אבל איך אפשר למדוד בדיוק מי הוא אברך למחצה, ומי הוא אברך אמיתי?
יש איזה מודד מיוחד

 

[אמא ומתכנתת]

אולי לא הבנתם, אז אני יסביר:

ישנם אברכים 'אמיתיים' הממיתים עצמם באהלה של תורה, שזה אומר שהקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל האברך מוותר על מנעמי עולם ודוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל +המעט שאשתו מביאה, ובאמת מתקיים בצמצום רב (למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.

ויש את האברכים למחצה שהם אלו ששולחים את האשה להיות פקידה בבנק או אשת קריירה או כל שאר מיני עבודות בכדי שיוכלו גם לשבת בכולל וגם לחיות ברחבות, ובדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל, ועליהם לא דברתי) אברכים אלו הם אברכים למחצה לשליש ולרביע, ואם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת, ולכל מקום כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. ובמשך הזמן המשפחה גודלת ו'הצרכים' יחד גדלים איתם, ואז הוא יוצא לעבוד חצי יום ועדיין הוא בקטגוריית האברך כי אשתו המפרנסת חייבת להיות 'אשת אברך'.


ועל זה התכוונתי שאם יש עדיין צדיקים כאלו אברכים אמיתיים שכל העוולה שהם אחרו לבנק כי ישבו ולמדו - עלינו לשמוח על הזכות לשרת אותם בשמחה ובטוב לבב

כמה הכללות.. כמה שיפוטיות....

מוחה בתוקף!!!
יש היום, בדור שלנו, כל כך הרבה אברכים אמיתיים, בני עליה שממיתים עצמם באהלה של תורה, גם אם נשותיהם עובדות במשרות 'נחשבות' והן לא עקרות בית, כי הכסף צריך להגיע מאנשהו.
ולא, הם לא אברכים למחצה, הם תלמידי חכמים בכל רמ"ח ושס"ה, ואם יש משהו דחוף - האישה מפסידה שעות עבודה ועושה שמיניות באוויר כדי לא להפריע לבעלה בלימוד. ובמשך הזמן המשפחה גדלה והצרכים גדלים - וה' בשמיים מספק אותם... והבעל ממשיך ללמוד וללמוד ואשתו ממשיכה לעבוד במסירות כדי לאפשר לו את זה.

זה העולם שאני מכירה, אלו הערכים שאני נשמתי וחונכתי עליהם ומשתדלת ליישם, וזה מה שאני רואה לרוב סביבי.

אין לי מושג על מה אתם מדברים.

 

[מרשמלו]

אולי לא הבנתם, אז אני יסביר:

ישנם אברכים 'אמיתיים' הממיתים עצמם באהלה של תורה, שזה אומר שהקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל האברך מוותר על מנעמי עולם ודוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל +המעט שאשתו מביאה, ובאמת מתקיים בצמצום רב (למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.

ויש את האברכים למחצה שהם אלו ששולחים את האשה להיות פקידה בבנק או אשת קריירה או כל שאר מיני עבודות בכדי שיוכלו גם לשבת בכולל וגם לחיות ברחבות, ובדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל, ועליהם לא דברתי) אברכים אלו הם אברכים למחצה לשליש ולרביע, ואם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת, ולכל מקום כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. ובמשך הזמן המשפחה גודלת ו'הצרכים' יחד גדלים איתם, ואז הוא יוצא לעבוד חצי יום ועדיין הוא בקטגוריית האברך כי אשתו המפרנסת חייבת להיות 'אשת אברך'.


ועל זה התכוונתי שאם יש עדיין צדיקים כאלו אברכים אמיתיים שכל העוולה שהם אחרו לבנק כי ישבו ולמדו - עלינו לשמוח על הזכות לשרת אותם בשמחה ובטוב לבב

הבנו בהחלט!!!
ואני ממש ממשיכה להתפלא....
מכירה מקרוב לא אחת ולא שתיים, נשים שעמלות לפרנסת ביתן (בעבודות מכובדות, ולא ארחיב) ובעליהן אברכי משי אמיתיים!!!(העונים לכל ההגדרות שלכם),
רצות לכל הסידורים האפשריים ובעליהן שוקדים על לימודם (ולא מכירים את הבנק, קופ"ח, הגן וכו'). וחיים כמו משפחות של בני תורה.
באמת אתם לא מכירים משפחות כאלו???
אתמהה...

 

[טברייני]

רק ברכה
משהו קטן לגבי המכונות שעובדות בקצב מטורף...
אני לא יודעת איפה את עובדת אבל אם באמת אתם משתדלים שהמכונות יעבדו צל"ש!
בעיר שלנו המכונות רוב הזמן לא עובדות!
לפחות של בנקים מסוימים
זה מטורף! במיוחד לעצמאיים שצריכים להפקיד ולמשוך כספים כל הזמן
ובלי קשר אליך, אם באמת המכונות עובדות קשה היה ראוי ממנהלי הבנק להשתכלל קצת לצורך הביקוש ולא להשאיר מכונה משנת תרפ"ו ולצחוק עלינו בעיניים
לצחוק הכוונה שלי למי שלא מבין מספיק זה לחכות בתור ליד המכונה עשר דקות ביום שישי בשביל להגיע לתור שלך ולגלות שעקב תקלה זמנית!!! המכונה לא עובדת

פעם כשחיכיתי בבנק שמעתי מישהו מציע להם לכתוב כשהמכונה עובדת: זמנית המכונה עובדת...

 

[נחמנציק]

סליחה על הבורות
אבל איך אפשר למדוד בדיוק מי הוא אברך למחצה, ומי הוא אברך אמיתי?
יש איזה מודד מיוחד

המודד הוא פשוט מאד האם התורה היא בראש מעייניו וכמה הוא מוכן להקריב בשבילה

 

[נחמנציק]

כמה הכללות.. כמה שיפוטיות....

מוחה בתוקף!!!
יש היום, בדור שלנו, כל כך הרבה אברכים אמיתיים, בני עליה שממיתים עצמם באהלה של תורה, גם אם נשותיהם עובדות במשרות 'נחשבות' והן לא עקרות בית, כי הכסף צריך להגיע מאנשהו.
ולא, הם לא אברכים למחצה, הם תלמידי חכמים בכל רמ"ח ושס"ה, ואם יש משהו דחוף - האישה מפסידה שעות עבודה ועושה שמיניות באוויר כדי לא להפריע לבעלה בלימוד. ובמשך הזמן המשפחה גדלה והצרכים גדלים - וה' בשמיים מספק אותם... והבעל ממשיך ללמוד וללמוד ואשתו ממשיכה לעבוד במסירות כדי לאפשר לו את זה.

זה העולם שאני מכירה, אלו הערכים שאני נשמתי וחונכתי עליהם ומשתדלת ליישם, וזה מה שאני רואה לרוב סביבי.

אין לי מושג על מה אתם מדברים.

נגדעתי בנקודה של עומק שמומלץ לכם לחשוב לפני שאתם נעלבים ומתפרצים.

לא הכללתי בכלל, אלא ההיפך הבדלתי בין סוגים שונים
יתירה מזאת סייגתי את דברי בפירוש!

הלואי והיה כדבריכם שהבעל הצדיק לא עוזב וכו' והאשה עושה שמיניות באויר

במקום לכעוס, תחשבו עם עצמכם (אלול הוא זמן מתאים לזה..) כמה אתם מוכנים להקריב בשביל תורה

והאם באמת ובתמים אין לכם מושג על מה אני מדבר?

 

[נחמנציק]

הבנו בהחלט!!!
ואני ממש ממשיכה להתפלא....
מכירה מקרוב לא אחת ולא שתיים, נשים שעמלות לפרנסת ביתן (בעבודות מכובדות, ולא ארחיב) ובעליהן אברכי משי אמיתיים!!!(העונים לכל ההגדרות שלכם),
רצות לכל הסידורים האפשריים ובעליהן שוקדים על לימודם (ולא מכירים את הבנק, קופ"ח, הגן וכו'). וחיים כמו משפחות של בני תורה.
באמת אתם לא מכירים משפחות כאלו???
אתמהה...

מכיר גם מכיר! ולא עליהם דברתי!
ליבי דואב על הזולות והבוז שנכנס למחוזותינו כאילו האברך האמיתי שהוא לא ה'חברמן' הוא סתם דפוק
אני סבור שכל נותן שירות בכלל ומי שגדל על ערכים של תורה - שייקר ויכבד את לומדי התורה - פך השמן הטהור, ולא יצפה שלא יפריעו את ההפסקה שלו.

אין פגם בזה שיש לאשה משכורת טובה, הבעיה היא עם סוגי העבודות, ואם המבחן האמיתי שאם לא היתה משכורת כזאת מי ערב לכך שהבעל היה יושב ולומד, ותסכימו איתי שאשה שמסכימה לחיות חיי צער בעוה"ז בשביל שבעלה יקדיש את כל כולו לתורה - היא מקריבה יותר!

 

[אמא ומתכנתת]

נגדעתי בנקודה של עומק שמומלץ לכם לחשוב לפני שאתם נעלבים ומתפרצים.

לא הכללתי בכלל, אלא ההיפך הבדלתי בין סוגים שונים
יתירה מזאת סייגתי את דברי בפירוש!

הלואי והיה כדבריכם שהבעל הצדיק לא עוזב וכו' והאשה עושה שמיניות באויר

במקום לכעוס, תחשבו עם עצמכם (אלול הוא זמן מתאים לזה..) כמה אתם מוכנים להקריב בשביל תורה

והאם באמת ובתמים אין לכם מושג על מה אני מדבר?

לא נעלבתי ולא דרכתם לי על אף יבלת, כאב לי פשוט הזלזול באברכים יקרים שכל עולמם הוא תורה וה'חטא' היחיד שלהם הוא שזוגתם עובדת במשהו שלא מוצא חן בעיני חלק מהאנשים (גם אם זה מקצוע שכל גדולי ישראל מסכימים עליו, ושולחים את נכדותיהן לעבוד בו).
הייתי מצפה שתכבדו, תייקרו ותעריכו אותם - כדבריכם אתם....

אבל אני פורשת בזאת מהויכוח, כנראה שאתם חיים בעולם משלכם ויודעים אפילו טוב ממני על מה אני צריכה לערוך חשבון נפש...

 

[מלי רקפת]

אולי לא הבנתם, אז אני יסביר:

ישנם אברכים 'אמיתיים' הממיתים עצמם באהלה של תורה, שזה אומר שהקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל האברך מוותר על מנעמי עולם ודוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל +המעט שאשתו מביאה, ובאמת מתקיים בצמצום רב (למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.

ויש את האברכים למחצה שהם אלו ששולחים את האשה להיות פקידה בבנק או אשת קריירה או כל שאר מיני עבודות בכדי שיוכלו גם לשבת בכולל וגם לחיות ברחבות, ובדרך כלל (יש יוצאים מן הכלל, ועליהם לא דברתי) אברכים אלו הם אברכים למחצה לשליש ולרביע, ואם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת, ולכל מקום כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. ובמשך הזמן המשפחה גודלת ו'הצרכים' יחד גדלים איתם, ואז הוא יוצא לעבוד חצי יום ועדיין הוא בקטגוריית האברך כי אשתו המפרנסת חייבת להיות 'אשת אברך'.


ועל זה התכוונתי שאם יש עדיין צדיקים כאלו אברכים אמיתיים שכל העוולה שהם אחרו לבנק כי ישבו ולמדו - עלינו לשמוח על הזכות לשרת אותם בשמחה ובטוב לבב

שומו שמים
לאן הגענו שיש היום אברכים לא מספיק אמיתיים שרוצים גם ללמוד וגם לחיות בכבוד???
ממש עולם השקר
לידיעתך אין היום אפשרות שהבעל לומד והאשה בבית ויהיו גם טיטולים לתינוק
אין. או שטיטולים זה לא חשוב. וגם לא נעליים לילד לחג

וחוץ מזה קצת הערכה לכל אלו שיוצאות לעבוד במסירות נפש

 

[מקופלת]

אולי נמדוד אברך לפי מידת הרעב של ילדיו? אם הם רעבים מספיק, סימן שהוא מוכן להקריב הרבה בשביל התורה.
אבל אם הם לא בתת תזונה, ושומו שמים- גם יש להם בגד ללבוש, הוא אברך שרוצה גם לחיות בכבוד.

ובכלל לדעתי, אמיתיות האברך לא נמדדת לפי מידת הסבל שלו בגלל הלימוד, אלא לפי השפעת הלימוד על מעשיו. על היום יום שלו.

 

[טרוצער]

עדיף- בעיני הרבה רבנים- בעל שצא לעבוד ואשתו גם, מאשר שישב בכולל ואשתו בבית ויתפרנסו מקופת העיר.

 

[מרשמלו]

מכיר גם מכיר! ולא עליהם דברתי!
ליבי דואב על הזולות והבוז שנכנס למחוזותינו כאילו האברך האמיתי שהוא לא ה'חברמן' הוא סתם דפוק
אני סבור שכל נותן שירות בכלל ומי שגדל על ערכים של תורה - שייקר ויכבד את לומדי התורה - פך השמן הטהור, ולא יצפה שלא יפריעו את ההפסקה שלו.

אין פגם בזה שיש לאשה משכורת טובה, הבעיה היא עם סוגי העבודות, ואם המבחן האמיתי שאם לא היתה משכורת כזאת מי ערב לכך שהבעל היה יושב ולומד, ותסכימו איתי שאשה שמסכימה לחיות חיי צער בעוה"ז בשביל שבעלה יקדיש את כל כולו לתורה - היא מקריבה יותר!

לא מסכימה אתכם!
ולא מבינה איפה אתם חיים.
האברך שהוא לא חברמן - דפוק?!?!....
פך השמן הטהור - יש לו כל מיני לבושים!
חיי צער - הקרבה - יש להם רק את הפירוש שאתם נותנים? ובמידה שאתם מחליטים?
המבחן האמיתי נמדד בתוצאה, וה'ואילו' לא תופס. והוא בכלל לא בידינו!!
ובסופו של דבר לכל אחד יש הניסיון שלו, ולנו יש רק מה שעינינו רואות. אנחנו לא יודעים הכל!
אסתפק בזה.

 

[Ruty Kepler]

מחאה נמרצת ונחרצת.

כל ימי גדלתי בין חכמים, וראיתי ת"ח מופלגים שידעו היטב לנהל חשבונם בבנק, ויותר מזה. (לשמור על ילדים, לקחת בבוקר להסעות, להוריד פח ולעשות קניות).

הנ"ל לא פגע בכושר לימודם וביכולת התמדתם.

ייתכן שיש גם אברכים שבריריים או רחפנים מעט, שלא מסוגלים לטפל בענייני הבנק, לשמור על ילדיהם בימי שישי ולפזר אותם בבוקר למוסדות - וגם להשאר בלימוד.
עדיין, יש רבים שמסוגלים, ועושים זאת בהצלחה.

 

[נתין]

מחאה נמרצת ונחרצת.

כל ימי גדלתי בין חכמים, וראיתי ת"ח מופלגים שידעו היטב לנהל חשבונם בבנק, ויותר מזה. (לשמור על ילדים, לקחת בבוקר להסעות, להוריד פח ולעשות קניות).

הנ"ל לא פגע בכושר לימודם וביכולת התמדתם.

ייתכן שיש גם אברכים שבריריים או רחפנים מעט, שלא מסוגלים לטפל בענייני הבנק, לשמור על ילדיהם בימי שישי ולפזר אותם בבוקר למוסדות - וגם להשאר בלימוד.
עדיין, יש רבים שמסוגלים, ועושים זאת בהצלחה.

זה כבר נכנס להשקפה של קהילות מסוימות. במקומות אחרים כיבדו גם אדם שיחד עם עבודתו ועיסוקו בענייני העולם ידע לחיות כמו יהודי.
כמו רבי מנחם זמבא שהיה לו חנות ברזל והרב מטשיבין שהיה סוחר והחיי אדם שהיה סוחר וכותב את זה בהקדמה

 

[אלישקף]

מחאה נמרצת ונחרצת.

כל ימי גדלתי בין חכמים, וראיתי ת"ח מופלגים שידעו היטב לנהל חשבונם בבנק, ויותר מזה. (לשמור על ילדים, לקחת בבוקר להסעות, להוריד פח ולעשות קניות).

הנ"ל לא פגע בכושר לימודם וביכולת התמדתם.

ייתכן שיש גם אברכים שבריריים או רחפנים מעט, שלא מסוגלים לטפל בענייני הבנק, לשמור על ילדיהם בימי שישי ולפזר אותם בבוקר למוסדות - וגם להשאר בלימוד.
עדיין, יש רבים שמסוגלים, ועושים זאת בהצלחה.

לא, לא, אין. אין.
אברך = 'הקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל מוותר על מנעמי עולם... למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.'
מי שחי ברחבות (= שאינו 'דוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל + המעט שאשתו מביאה, ואינו מתקיים בצמצום רב') או ש'אם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת' הוא אברך למחצה לשליש ולרביע שבסוף יוצא לעבוד 'כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. והיא חייבת להיות 'אשת אברך'.'

 

[נתין]

לא, לא, אין. אין.
אברך = 'הקרבה זו יש לה מחיר, האשה עקרת בית או עובדת בעבודות קלות שמכניסה משכורת רעב, ולמרות הכל מוותר על מנעמי עולם... למרות שיכול היה לעבוד חצי יום או לבוא לכולל ערב.'
מי שחי ברחבות (= שאינו 'דוחק את עצמו כל חודש בגרושים של הכולל + המעט שאשתו מביאה, ואינו מתקיים בצמצום רב') או ש'אם יש משהו דחוף הם רצים לקופ"ח, לגן, למכולת' הוא אברך למחצה לשליש ולרביע שבסוף יוצא לעבוד 'כי האשה 'מפרנסת' ואסור להטריד אותה בעבודות הבית. והיא חייבת להיות 'אשת אברך'.'

מצטער אבל הגיע הזמן להתבגר ולהבין שיכול להיות אברך צדיק ממש משהו משהו ועדיין להתקיים שלא בצמצום
באמת
תתבגרו