ביטויים שגויים

[efrat1]

"מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" כתוב כברכה שיצאו מתוכך ולא יהיו עוד.
היום- משתמשים להוכיח כי לעיתים המהרסים באים דווקא מבפנים.

בפירוש "מצודת דוד' שנכתב לפני כאלף שנה , נכתב לפי הפירוש השלישי "המהרסים והמחריבים אותך יצאו ממך . ר"ל הטועים שבקרבך הם שסובבו (היו הסיבה) ההריסה והחורבן ולא מאתי מאת ה' ) יצאה הרעה " , ברח האשמים בחרבו ובהרס הם בניך ולא מאת ה' יצאה הרעה"

 

[שמואל גרינשטיין]

איש את רעהו יעזורו - נאמר לגבי ע"ז.

אחד אחרי השני - בטוי שגוי (השני תמיד אחרי האחד...) יש לומר - זה אחר זה.
בין כה וכה = בינתים. משתמשים בו הרבה במקום בין כך ובין כך.

חני

 

[לללי]

הבדל עצום
אין קשר בין 2 הביטויים מלבד המילה כפפה

נו,
ומי שם לב להבדלים הללו מלבד אלו העוסקים בכתיבה?

 

[אפכא מסתברא]

שגיאה נפוצה: סָבִיו, סָבוֹתָיו במקום: סָבוֹ, סָבָיו. ("סָבוֹתָיו" משמע מה שקוראים "סבתותיו" בלשון ימינו.)
עוד שגיאה נפוצה: השימוש בשרש תלה בבנין קל במשמעות סבילה - "המעיל תולה" במקום "תלוי".

 

[אפכא מסתברא]

נו,
ומי שם לב להבדלים הללו מלבד אלו העוסקים בכתיבה?

א. זה פורום כתיבה
ב. אם יכתבו נכון יתרגל ההמון לדיבור נכון

 

[מוסיקה]

הבדל עצום
אין קשר בין 2 הביטויים מלבד המילה כפפה

זה מזכיר לי את ה"חידה":
שאלה: מה המשותף לפיל ותפוז?
תשובה: שניהם כתומים, חוץ מהפיל

 

[אברהם]

נו,
ומי שם לב להבדלים הללו מלבד אלו העוסקים בכתיבה?

בחיים לא שמעתי מאף אחד שמשתמש באחד מן הביטויים הללו במקום במשנהו

 

[נקודת זינוק]

אהבת חינם - ביטוי שגוי! הביטוי הנכון הוא 'אהבת ישראל'.

הוא נוצר על משקל שנאת חינם, אך הוא לא נכון.

אולי כביטוי ל"אהבה שאינה תלויה בדבר" ?!

 

[אפכא מסתברא]

בחיים לא שמעתי מאף אחד שמשתמש באחד מן הביטויים הללו במקום במשנהו

לא שמעת את לללי....

 

[למען דעת]

"מידי יום ביומו" - שגיאה! יומו של מי? (מדי חודש בחדשו = כל חודש ביום החודש דהיינו בר"ח, מידי שבת בשבתו = מידי שבוע ביום השבת)
להבדיל מ"דבר יום ביומו" שזה כמובן נכון.

שלא לדבר על "כמידי שבת בשבתו מתקיים שיעור" במקום "מידי שבת.."

 

[efrat1]

פרסומת
"כמידי שנה, באופן חסר תקדים יוצאת רשת X במבצעים..."
וכן: "חדש! יצא לאור הספר רב המכר..."
הלו???

 

[cheinanit]

אולי כביטוי ל"אהבה שאינה תלויה בדבר" ?!

גם אהבה שאינה תלויה בדבר, אינה אהבת חינם, כי אם אהבת ישראל.

 

[נקודת זינוק]

ולהסבר: אהבת ישראל, הינה מצווה מן התורה. כשם שלא אוכלים מצות בפסח לחינם, כי אם לשם מצוות אכילת מצה, כך לא אוהבים יהודי אהבת חינם, כי אם לשם 'ואהבת לרעך כמוך'.
אגב, המונח 'אהבת חינם' מוזכר לראשונה בכתבי הראי"ה...

גם אהבה שאינה תלויה בדבר, אינה אהבת חינם, כי אם אהבת ישראל.

אהבת חינם הכוונה אהבה שאינה תוצאה של משהו!
דומה לכך הבטוי: 'חסד של אמת', כל חסד צריך להיות לשם מצוה- ללא סיבה אחרת, אבל לפעמים אל החסד מצטרפת במעמקי הלב -כוונה כלשהי, וכאן בא לידי ביטוי החסד המושלם.
גם 'אהבת חינם', כל אהבה שאוהבים אדם מישראל צריכה להיות לשם מצוה- ללא סיבה אחרת, אבל לפעמים אל האהבה מצטרפת במעמקי הלב- סיבה, כאן באה לידי ביטוי האהבה המושלמת.

 

[פרפר]

מתוך הפרסום:
הנכן מוזמנות לערב בלתי נשכח...

 

[בראש מילה]

שוב פעם - המילה "שוב" משמעותה "עוד פעם". אם כך, לשם מה להוסיף את המילה "פעם" שוב פעם, סליחה, עוד פעם?

 

[משהק]

טעות נפוץ,
אחר טרגדיה ר"ל, אומרים "עליה השלם כל הקרבנות כולם", הוא מגמ' יומא, ופירש"י שאחר תמיד של שחרית משלימים שאר הקרבנות. נמצא שהפירוש האמיתי הוא שעכשיו יבואו עוד קרבנות, ומשתמשים בו לומר שלא יבואו עוד קרבנות
אגב, כמודמני שזהו טעות של בעלי הנייעס, כי לא מצאתי אחד מספרים הקודמים שהשתמשו בזה כמליצה,

 

[mgrosss]

רק רציתי להעיר שלא כותבים 'מידי חודש' אלא 'מדי חודש', והתקין הוא 'מדי חודש בחודשו' והחלופה היא 'בכל חודש'. לכאורה אין טעם לפסול את 'מדי יום ביומו' כי 'מדי' יכול לתאר המשכיות או פעולה שחוזרת על עצמה. ולפי זה 'השמש זורחת מדי יום ביומו', מדוע זהו משפט לא נכון?!

 

[אגם]

לא יאומן כי יסופר"?
טעות.
צריך לאמר:"לא יֵאמן כי יסופר"

 

[אפרתה]

שוב פעם - המילה "שוב" משמעותה "עוד פעם". אם כך, לשם מה להוסיף את המילה "פעם" שוב פעם, סליחה, עוד פעם?

כמו שאנשים אומרים- בורעקסים...

 

[park]

לא יסופר כי יאומן.