קודם כל נדבר על הספר. אחר כך על הסיבות שבגללן אני שמחה שבנותי קוראות אותו.
"בחצר האחורית" הוא ספר ילדים מקסים ומנוקד, שגם מבוגרים ימצאו בו עניין.
מבנה:
גוף ראשון לפי התור. בפרק אחד מספר יוני, ובפרק אחריו - אחותו ניני. בין לבין יש הרבה פתקים ורשימות של יוני, ובראש כל פרק - איור מתוק עם קריצה של הומור.
זמן:
הסיפור מתרחש במהלכו של קיץ אחד, וכמו שמתאים לספר ילדים, כתוב בסדר כרונולוגי.
עלילה:
משפחת שחר עולה בגורל ונבחרת לנהל את היריד השכונתי. יוני עובד קשה מאוד להשיג רעיונות לדוכנים, לחלק מטלות ולפתור את כל הבעיות שצצות, אבל הן - כמו צפרדעי מצרים - רק הולכות ומתרבות. בגדול אפשר לומר שעל כל בעיה שיוני פותר, נולדות בפרק הבא עוד שתיים. חלקן מצחיקות, חלקן עצובות. כולן כתובות בשפה חכמה ורגישה.
בסופו של דבר יוני נאלץ, בצער רב, להתפוטר מתפקיד ניהול היריד. השכן בושקיבוסקי, אבא של הבן-יחיד הכי מפונק בשכונה - אברהם ישעיהו המכונה 'שישקי בושקי', מודיע ליוני בנחישות וברגישות כי מעתה והלאה, המושכות נלקחות מידיו.
בין לבין, ניני אחותו של יוני מסתבכת בהסברים מול חברותיה, איפה אבא שלה ולמה הוא לא בבית. היא גם מתעניינת בתחיה, הילדה הכי מוזנחת בשכונה, ואפילו מנהלת מעקב מרשים עם כל החברות, כדי לגלות איפה תחיה גרה ועם מי.
הסוף טוב: היריד מתקיים, והוא היריד הכי-הכי בתולדות הירידים כולם!
קצת על מה שמאחורי החצר:
כדי לסקור את הספר, נאלצתי לערוך אחריו חיפושים בבית. הוא נמצא במיטתה של בת כיתה ג' שלי. ולהלן הסיבות, למה שמחתי שהילדה קוראת את הספר (למדתי מיוני שחר, לערוך רשימות מסודרות...):
א. כי הוא מלא וגדוש באינטלגנציה רגשית. מהפרק הראשון ועד לאחרון. מודעות עצמית, התנהגות חברתית, כללים של נימוס ואינטראקציות בין-אישיות. כל מה שהייתי רוצה שהילדה תדע על איך מתנהגים, כתוב שם.
יוני וניני לומדים שמותר לטעות וצריך לתקן. לומדים איך להתמודד עם כשלונות ולהמשיך הלאה. לומדים לחשוב על השני. בשתי מילים: מידות טובות.
ב. כי הוא חווייתי ומעניין ומצחיק וכתוב בעברית מצויינת.
תוך כדי כתיבת הסקירה, התברר שהעותק שהנחתי לידי כדי לדפדף בו, נסחב משם בידי בת כיתה ח' (והוחזר אלי אחר כבוד). ולהלן הסיבות, למה אני שמחה שהנערה שלי תקרא את הספר:
כי אלו לא 'ניני' ו'יוני', אלא חברות יקרות שלה ושלי.
כי כמעט בכל כיתה היום, יש ילד או ילדה להורים גרושים, בהווה או בעבר.
כי סביבי יותר מאחת ומשתיים נשים נפלאות, שנאלצו לפרק את הבית שבנו בתקווה ובעמל.
והן לא 'תופעה' ולא 'בחצר האחורית'. הן חלק בלתי נפרד מאיתנו. מהקהילה, מהחברה, מהמגזר. אנחנו רוצים לקרוא אותן ואת ילדיהן. להבין איך הם מרגישים בכל מיני מצבים. לא רוצים לשלוח אותם מעבר לגדר.
לכל החוששים - אין בספר
*
ברוך השם, כתיבת הסקירה לוקחת קצת זמן, ובינתיים מגיעה בת כיתה ו' ושולחת גם היא יד אל הספר. כשהסיפור התחיל להתפרסם בעיתון 'ילדים', היא הייתה בת 10. קראה כמה פרקים, ולא ממש הבינה מה העניין של יוני וניני האלו, או למה אבא שלהם לא בבית.
היום, אחרי שהסיפור הסתיים, היא כבר יודעת. כמו שיש ילדים עם צליאק ויש ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ויש ילדים יתומים ויש ילדים עניים ויש ילדים עשירים, יש גם ילדים שאבא ואמא שלהם לא גרים באותו בית. למה? מכל מיני סיבות. בדרך כלל הורים גרים ביחד, אבל קורה שאין ברירה ונאלצים להפרד.
והיא יודעת שהילדים של ההורים האלו יכולים להיות בדיוק כמו כל ילד אחר - חכמים, מצחיקים, ובעיקר: חיים וקיימים.
תודה, @dvory , על כל כך הרבה דברים שאמרת במקומי לבנות שלי, בספר הזה.
בחצר האחורית, הוצאת 'יפה נוף' תשפ"ב. 307 עמודים בכריכה קשה.
ו... תגלית לסיום: יש בסוף הספר כמה דפי בונוס עם הוראות, מפת היריד, מתכון לחביתה של יוני והדרכה איך לערוך רשימות סודיות.
"בחצר האחורית" הוא ספר ילדים מקסים ומנוקד, שגם מבוגרים ימצאו בו עניין.
מבנה:
גוף ראשון לפי התור. בפרק אחד מספר יוני, ובפרק אחריו - אחותו ניני. בין לבין יש הרבה פתקים ורשימות של יוני, ובראש כל פרק - איור מתוק עם קריצה של הומור.
זמן:
הסיפור מתרחש במהלכו של קיץ אחד, וכמו שמתאים לספר ילדים, כתוב בסדר כרונולוגי.
עלילה:
משפחת שחר עולה בגורל ונבחרת לנהל את היריד השכונתי. יוני עובד קשה מאוד להשיג רעיונות לדוכנים, לחלק מטלות ולפתור את כל הבעיות שצצות, אבל הן - כמו צפרדעי מצרים - רק הולכות ומתרבות. בגדול אפשר לומר שעל כל בעיה שיוני פותר, נולדות בפרק הבא עוד שתיים. חלקן מצחיקות, חלקן עצובות. כולן כתובות בשפה חכמה ורגישה.
בסופו של דבר יוני נאלץ, בצער רב, להתפוטר מתפקיד ניהול היריד. השכן בושקיבוסקי, אבא של הבן-יחיד הכי מפונק בשכונה - אברהם ישעיהו המכונה 'שישקי בושקי', מודיע ליוני בנחישות וברגישות כי מעתה והלאה, המושכות נלקחות מידיו.
בין לבין, ניני אחותו של יוני מסתבכת בהסברים מול חברותיה, איפה אבא שלה ולמה הוא לא בבית. היא גם מתעניינת בתחיה, הילדה הכי מוזנחת בשכונה, ואפילו מנהלת מעקב מרשים עם כל החברות, כדי לגלות איפה תחיה גרה ועם מי.
הסוף טוב: היריד מתקיים, והוא היריד הכי-הכי בתולדות הירידים כולם!
קצת על מה שמאחורי החצר:
כדי לסקור את הספר, נאלצתי לערוך אחריו חיפושים בבית. הוא נמצא במיטתה של בת כיתה ג' שלי. ולהלן הסיבות, למה שמחתי שהילדה קוראת את הספר (למדתי מיוני שחר, לערוך רשימות מסודרות...):
א. כי הוא מלא וגדוש באינטלגנציה רגשית. מהפרק הראשון ועד לאחרון. מודעות עצמית, התנהגות חברתית, כללים של נימוס ואינטראקציות בין-אישיות. כל מה שהייתי רוצה שהילדה תדע על איך מתנהגים, כתוב שם.
יוני וניני לומדים שמותר לטעות וצריך לתקן. לומדים איך להתמודד עם כשלונות ולהמשיך הלאה. לומדים לחשוב על השני. בשתי מילים: מידות טובות.
ב. כי הוא חווייתי ומעניין ומצחיק וכתוב בעברית מצויינת.
תוך כדי כתיבת הסקירה, התברר שהעותק שהנחתי לידי כדי לדפדף בו, נסחב משם בידי בת כיתה ח' (והוחזר אלי אחר כבוד). ולהלן הסיבות, למה אני שמחה שהנערה שלי תקרא את הספר:
כי אלו לא 'ניני' ו'יוני', אלא חברות יקרות שלה ושלי.
כי כמעט בכל כיתה היום, יש ילד או ילדה להורים גרושים, בהווה או בעבר.
כי סביבי יותר מאחת ומשתיים נשים נפלאות, שנאלצו לפרק את הבית שבנו בתקווה ובעמל.
והן לא 'תופעה' ולא 'בחצר האחורית'. הן חלק בלתי נפרד מאיתנו. מהקהילה, מהחברה, מהמגזר. אנחנו רוצים לקרוא אותן ואת ילדיהן. להבין איך הם מרגישים בכל מיני מצבים. לא רוצים לשלוח אותם מעבר לגדר.
לכל החוששים - אין בספר
ולא שום דיבור על הסיבה שגרמה לאבא לעזוב את הבית. הוא 'נקי' לחלוטין, ועוסק רק במצב הנתון, בו ילדים גרים לבד עם אמא, והולכים מדי פעם לפגוש את אבא.משמורות וכאלו
*
ברוך השם, כתיבת הסקירה לוקחת קצת זמן, ובינתיים מגיעה בת כיתה ו' ושולחת גם היא יד אל הספר. כשהסיפור התחיל להתפרסם בעיתון 'ילדים', היא הייתה בת 10. קראה כמה פרקים, ולא ממש הבינה מה העניין של יוני וניני האלו, או למה אבא שלהם לא בבית.
היום, אחרי שהסיפור הסתיים, היא כבר יודעת. כמו שיש ילדים עם צליאק ויש ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ויש ילדים יתומים ויש ילדים עניים ויש ילדים עשירים, יש גם ילדים שאבא ואמא שלהם לא גרים באותו בית. למה? מכל מיני סיבות. בדרך כלל הורים גרים ביחד, אבל קורה שאין ברירה ונאלצים להפרד.
והיא יודעת שהילדים של ההורים האלו יכולים להיות בדיוק כמו כל ילד אחר - חכמים, מצחיקים, ובעיקר: חיים וקיימים.
תודה, @dvory , על כל כך הרבה דברים שאמרת במקומי לבנות שלי, בספר הזה.
בחצר האחורית, הוצאת 'יפה נוף' תשפ"ב. 307 עמודים בכריכה קשה.
ו... תגלית לסיום: יש בסוף הספר כמה דפי בונוס עם הוראות, מפת היריד, מתכון לחביתה של יוני והדרכה איך לערוך רשימות סודיות.