הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני, קשה לי קצת עם מחסור גובר בחמצן במקומות סגורים, עוד קודם לתבהלת הקורונה. כנראה שהפרעת הקשב לא מוסיפה הרבה ומשמשת תירוץ סביר ליציאה בין שמונה עשרה מתארך לחזרת הש"ץ.
בחוץ במטבח של בית הכנסת יושב לו הרב דמתא על ספסל העץ ולוגם בנחת את מלוגמא חמין של בוקר.
הוא השכים לעבוד את בוראו, שלא כמוני אולי אבל השעון עובד אצלו ולא להיפך, יש לו זמן עדיין לתחילת המניין שלו.
הקפה והמצב רוח שלו משמשים השראה לסמולטוק מבדח של בוקר פורים, וכשהוא מתעניין למעשי בשעת בוקר מוקדמת שכזו, הוא פוצח בסיפור על יהודי מעיירה אי שם בערבות איזה יער עבות, בית כנסת עטוי קורות עץ ותנור של עצי זית המחמם את באי שעריו להתפלל בשעת בוקר מוקדמת.
בין הבאים היה שמר'ל, כך קרא לו הרב, למרות שבטח חצק'ל או געציל גם היו נלקחים בחשבון באותה נשימה.
החורף היה קר, והדרכים מלאות בוץ. שמר'ל דידן לא ויתר על האפשרות לבוא לקריאת מגילה
וכי קלה היא בעיניכם, בזמן חז"ל אולי היה הוא או חבריו מקדימים ליום הכניסה אך זכו ועשרה בטלנים להם בעיר ורב המשמש ככלי קודש ושוחט ומוהל ובודק, ומלמד דרדקי. ואיך לא יבוא ויתן לבוץ לשבש מהלכיו.
החידוש בבואו של שמר'ל דנן לבית הכנסת אומר הרב בערגה. החידוש הוא, הזמן שבוא הגיע שמר'ל לבית הכנסת, לא הגיע בשעה הרגילה להתאספות, הקדים בשעה.
וכל כך למה?
ידוע ידע שבשעה זו מגיע ר' נפתלי הגביר, והוא יושב שם ומזכה את ישראל בתורה ומצוות. וכל האומר לפניו דבר חידוש מהמגילה זוכה לפונדיון של זהב. אמת פונדיון לא מתאים לתקופה אבל אתם יכולים להמיר אותו לרובל או לזלוטי, כך נפלט מפי הרב ואין אני מהרהר אחריו.
שמר'ל מיודענו שיודע שאת הסעודה הכינה רעייתו מהשמאלץ שהותירה הגבירה שבביתה היא עובדת ומזנבות הדגים שהותיר הסוחר שעל יד הנהר, סומך על רעייתו שידיה אמונות על הכנת סעודות מפרוטות עלובות.
ובכל זאת שמר'ל השכים להיפגש עם הגביר, וכל כך למה? שאל הרב במתק, יודע אתה?
נו, כבודו , אני אומר, ירחיב מר.
מאותה סיבה שאתה כאן.
משכנתא היתה לו? שאלתי
איך היתה לו, ומה משכן המסכן. וכי קרעצ'מע היתה לו? וביתו אוסף של קורות בבעלותו של הפריץ.
ולמה השכים בשעה מקדמת כל כך? הסתקרנתי, כשהחזן כבר מתחיל לחזור על תפילתי ועוד רגע יגיע לקדושה.
נו, אומר הרב. נו. למה אני מספר לך את זה עכשיו?
רצה שמר'ל שלנו לקיים מצוות מתנות לאביונים, בהידור. נראה לך שלעצמו היה קם כל כך מוקדם? אם היה קם תמיד בזמן מן הסתם היו לו כבר כמה זלאטעס' משל עצמו.
החזן שכבר מתחיל את ברכת מחייה המתים מריץ אותי חזרה אל בית המדרש לקדושה בעודי מהרהר על כולל פורים של לילה מקודם חצות ושל אחריו, ובר' נפתלי הגביר שסגי לו בווארט בשביל לרצות את שמר'ל בפונדיון אחד של זהב למתנות לאביונים.
בחוץ במטבח של בית הכנסת יושב לו הרב דמתא על ספסל העץ ולוגם בנחת את מלוגמא חמין של בוקר.
הוא השכים לעבוד את בוראו, שלא כמוני אולי אבל השעון עובד אצלו ולא להיפך, יש לו זמן עדיין לתחילת המניין שלו.
הקפה והמצב רוח שלו משמשים השראה לסמולטוק מבדח של בוקר פורים, וכשהוא מתעניין למעשי בשעת בוקר מוקדמת שכזו, הוא פוצח בסיפור על יהודי מעיירה אי שם בערבות איזה יער עבות, בית כנסת עטוי קורות עץ ותנור של עצי זית המחמם את באי שעריו להתפלל בשעת בוקר מוקדמת.
בין הבאים היה שמר'ל, כך קרא לו הרב, למרות שבטח חצק'ל או געציל גם היו נלקחים בחשבון באותה נשימה.
החורף היה קר, והדרכים מלאות בוץ. שמר'ל דידן לא ויתר על האפשרות לבוא לקריאת מגילה
וכי קלה היא בעיניכם, בזמן חז"ל אולי היה הוא או חבריו מקדימים ליום הכניסה אך זכו ועשרה בטלנים להם בעיר ורב המשמש ככלי קודש ושוחט ומוהל ובודק, ומלמד דרדקי. ואיך לא יבוא ויתן לבוץ לשבש מהלכיו.
החידוש בבואו של שמר'ל דנן לבית הכנסת אומר הרב בערגה. החידוש הוא, הזמן שבוא הגיע שמר'ל לבית הכנסת, לא הגיע בשעה הרגילה להתאספות, הקדים בשעה.
וכל כך למה?
ידוע ידע שבשעה זו מגיע ר' נפתלי הגביר, והוא יושב שם ומזכה את ישראל בתורה ומצוות. וכל האומר לפניו דבר חידוש מהמגילה זוכה לפונדיון של זהב. אמת פונדיון לא מתאים לתקופה אבל אתם יכולים להמיר אותו לרובל או לזלוטי, כך נפלט מפי הרב ואין אני מהרהר אחריו.
שמר'ל מיודענו שיודע שאת הסעודה הכינה רעייתו מהשמאלץ שהותירה הגבירה שבביתה היא עובדת ומזנבות הדגים שהותיר הסוחר שעל יד הנהר, סומך על רעייתו שידיה אמונות על הכנת סעודות מפרוטות עלובות.
ובכל זאת שמר'ל השכים להיפגש עם הגביר, וכל כך למה? שאל הרב במתק, יודע אתה?
נו, כבודו , אני אומר, ירחיב מר.
מאותה סיבה שאתה כאן.
משכנתא היתה לו? שאלתי
איך היתה לו, ומה משכן המסכן. וכי קרעצ'מע היתה לו? וביתו אוסף של קורות בבעלותו של הפריץ.
ולמה השכים בשעה מקדמת כל כך? הסתקרנתי, כשהחזן כבר מתחיל לחזור על תפילתי ועוד רגע יגיע לקדושה.
נו, אומר הרב. נו. למה אני מספר לך את זה עכשיו?
רצה שמר'ל שלנו לקיים מצוות מתנות לאביונים, בהידור. נראה לך שלעצמו היה קם כל כך מוקדם? אם היה קם תמיד בזמן מן הסתם היו לו כבר כמה זלאטעס' משל עצמו.
החזן שכבר מתחיל את ברכת מחייה המתים מריץ אותי חזרה אל בית המדרש לקדושה בעודי מהרהר על כולל פורים של לילה מקודם חצות ושל אחריו, ובר' נפתלי הגביר שסגי לו בווארט בשביל לרצות את שמר'ל בפונדיון אחד של זהב למתנות לאביונים.
נערך לאחרונה ב:
