הנושאים החמים
הנושאים החמים
פרק א'
כדרכם של מקומות שכוחים, גם סינטומיצין סובלת מנמנום וחלודה. וכשהכול סביב אבק ובוץ – גם האוכלוסייה הופכת חמוצה וקצרת-רוח.
בעבר הייתה סינטומיצין סמל לאיכות חיים וערבות הדדית. היה מושג כזה: חיוך סינטומיציני, אבל זה קרה רק פעם - היום היא רוויה בתיגרות רחוב ושבעה ממחלוקות והשמצות, השיח בחנויות הטשולנט בליל שישי התחלף מהלצות מעודנות לרכילות עסיסית והמרחב הציבורי המעוצב הוסתר בהרחבות בנייה מכוערות.
אני דווקא נהנה מהאווירה כאן. אפשר לעשות מה שרוצים בלי להשתבש עם חשבונות של אתיקה ובוטניקה, לא סתם הגדרתי את עצמי בפרופיל האישי 'פיליפ זירו - סינטומיציני גאה', אבל כשהציצה אלי מתיבת הדואר המודפס מעטפת התראה עם הסלוגן של תכנית השורש 'להפוך את סינטומיצין לטובה שוב' – משהו בחומת הגאווה נסדק.
מזרח אירופה וגם מערבה התברכו בלא מעט עיירות שכוחות, סינטומיצין שונה – היא עיר, אפילו אֶם, אבל שכוחה. האפשרות לשכוח שטחי מגורים מסייעת למושלי משלים לגוון מעט את הסחורה שבאמתחתם, אלא שהללו השתמשו באפשרות הזו חזור וחבוט, עד שצרכני המשלים מעדיפים לשכוח מכל איזור גיאוגרפי שכוח.
המהלכים השרירותיים שמקדם ראש העיר העריץ לאחרונה כבר הגיעו לאוזני, הוא חנך אגף טיפול שורש למיגור הפשיעה בעיר - מה שקורה כשתושב שמתבייש בסינטומיציניות שלו, נקלע לכס ראש העיר – הייתה לי תחושה שאני מחוסן, התבדיתי.
הצוותות של תכנית השורש בוחנים תיעודים ממצלמות שמרשתות את העיר אף שאלה הותקנו לצרכים רכילותיים בלבד, הם מתאמים אותם עם דיווחי המלשינון וקונסים את התושבים על כל התנהלות פסולה לטעמם, והטעם שלהם זוועתי.
דייגו מהמכולת הבחין מיד בפני הזועמות "חח, גם אתה קיבלת התראה? תראה מה אני מוכר" הוא שלף מתחת הקופה מלבן אל-בד בגווני תכלת "מחיר בדיחה: 50 ויטרינה".
לא הייתה לי סבלנות לדייגו ושגיונותיו "50 ויטרינה? על זה? השתגעת? מה יש לי לעשות עם הגרוטאה הזו? אל תעצבן אותי – שאני לא ידפוק לך מטוש בראש".
"ויטרינה אחת לא פחות! הקנס של העירייה יכול להגיע גם ל-2000 ויטרינה, מעצר בית, גלות או כלא, שלא לדבר על האיום של השורש להשתמש בפתרונות יצירתיים. המסכה הזאת היא אוניברסלית ומתאימה כמעט לכל תיבת דואר מודפס מודרנית, אם עוטפים נכון את פתח התיבה היא מונעת כניסה של עד 95 אחוזים מהדיוורים. זה הפיתרון היחיד שיציל אותך, בגלל שאתה לקוח קבוע עשיתי לך מחיר".
עכשיו הוא הצליח להרתיח "דייגו!!! העקומה שלך השתטחה סופית! מאיפה נדבקת בכזה חוש הומור מזעזע?
בחיוך של מנצחים שלף דייגו את הטלפון "תקשיב להקלטה של ראש העיר בעצמו ברדיו מציע לשים מסכות הגנה על התיבות, מיד כששמעתי את זה רצתי לבית מרקחת וקניתי את כל המלאי של המסכות, עכשיו אני בלעדי". ככל שזה מעורר תדהמה ראש העיר שנוא נפשי אכן נשמע ממליץ בקולו לחסום את תיבות הדואר מקבלת דברי דואר.
הרגשתי מטומטם כשגיהצתי לו את האשראי אבל השיטה עבדה, לא הגיעו עוד התראות, כנראה שההקלטה לא מזויפת.
היה שלב שהשכנים לעגו לי אבל בהמשך הרעיון צבר תאוצה ומסכות כיסו כמעט את כל תיבות הדואר בעיר, גם מחירן צנח. הטרנד היווה כר פורה ליצירתיות שיווקית, ממסכות תכולות כמו שלי ושקפים חדשניים ועד מפות קריסטל שיצרו מעין קפסולה סביב תיבות הדואר שבקבוצת סיכון.
הנזק של השיטה היה בשאר מוצרי הדואר שלא חדרו לתיבה והמחלק אסף אותם אל שק החזרות אבל עדיף להפסיד כמה חתונות ואירועים ארוכים ולהגן על עצמי מאימת תכנית השורש. שיגידו שזה חלמאות, מה אכפת לי אם זה מה שנותן לי להמשיך להיות סינטומיציני גאה.
כדרכם של מקומות שכוחים, גם סינטומיצין סובלת מנמנום וחלודה. וכשהכול סביב אבק ובוץ – גם האוכלוסייה הופכת חמוצה וקצרת-רוח.
בעבר הייתה סינטומיצין סמל לאיכות חיים וערבות הדדית. היה מושג כזה: חיוך סינטומיציני, אבל זה קרה רק פעם - היום היא רוויה בתיגרות רחוב ושבעה ממחלוקות והשמצות, השיח בחנויות הטשולנט בליל שישי התחלף מהלצות מעודנות לרכילות עסיסית והמרחב הציבורי המעוצב הוסתר בהרחבות בנייה מכוערות.
אני דווקא נהנה מהאווירה כאן. אפשר לעשות מה שרוצים בלי להשתבש עם חשבונות של אתיקה ובוטניקה, לא סתם הגדרתי את עצמי בפרופיל האישי 'פיליפ זירו - סינטומיציני גאה', אבל כשהציצה אלי מתיבת הדואר המודפס מעטפת התראה עם הסלוגן של תכנית השורש 'להפוך את סינטומיצין לטובה שוב' – משהו בחומת הגאווה נסדק.
מזרח אירופה וגם מערבה התברכו בלא מעט עיירות שכוחות, סינטומיצין שונה – היא עיר, אפילו אֶם, אבל שכוחה. האפשרות לשכוח שטחי מגורים מסייעת למושלי משלים לגוון מעט את הסחורה שבאמתחתם, אלא שהללו השתמשו באפשרות הזו חזור וחבוט, עד שצרכני המשלים מעדיפים לשכוח מכל איזור גיאוגרפי שכוח.
המהלכים השרירותיים שמקדם ראש העיר העריץ לאחרונה כבר הגיעו לאוזני, הוא חנך אגף טיפול שורש למיגור הפשיעה בעיר - מה שקורה כשתושב שמתבייש בסינטומיציניות שלו, נקלע לכס ראש העיר – הייתה לי תחושה שאני מחוסן, התבדיתי.
הצוותות של תכנית השורש בוחנים תיעודים ממצלמות שמרשתות את העיר אף שאלה הותקנו לצרכים רכילותיים בלבד, הם מתאמים אותם עם דיווחי המלשינון וקונסים את התושבים על כל התנהלות פסולה לטעמם, והטעם שלהם זוועתי.
דייגו מהמכולת הבחין מיד בפני הזועמות "חח, גם אתה קיבלת התראה? תראה מה אני מוכר" הוא שלף מתחת הקופה מלבן אל-בד בגווני תכלת "מחיר בדיחה: 50 ויטרינה".
לא הייתה לי סבלנות לדייגו ושגיונותיו "50 ויטרינה? על זה? השתגעת? מה יש לי לעשות עם הגרוטאה הזו? אל תעצבן אותי – שאני לא ידפוק לך מטוש בראש".
"ויטרינה אחת לא פחות! הקנס של העירייה יכול להגיע גם ל-2000 ויטרינה, מעצר בית, גלות או כלא, שלא לדבר על האיום של השורש להשתמש בפתרונות יצירתיים. המסכה הזאת היא אוניברסלית ומתאימה כמעט לכל תיבת דואר מודפס מודרנית, אם עוטפים נכון את פתח התיבה היא מונעת כניסה של עד 95 אחוזים מהדיוורים. זה הפיתרון היחיד שיציל אותך, בגלל שאתה לקוח קבוע עשיתי לך מחיר".
עכשיו הוא הצליח להרתיח "דייגו!!! העקומה שלך השתטחה סופית! מאיפה נדבקת בכזה חוש הומור מזעזע?
בחיוך של מנצחים שלף דייגו את הטלפון "תקשיב להקלטה של ראש העיר בעצמו ברדיו מציע לשים מסכות הגנה על התיבות, מיד כששמעתי את זה רצתי לבית מרקחת וקניתי את כל המלאי של המסכות, עכשיו אני בלעדי". ככל שזה מעורר תדהמה ראש העיר שנוא נפשי אכן נשמע ממליץ בקולו לחסום את תיבות הדואר מקבלת דברי דואר.
הרגשתי מטומטם כשגיהצתי לו את האשראי אבל השיטה עבדה, לא הגיעו עוד התראות, כנראה שההקלטה לא מזויפת.
היה שלב שהשכנים לעגו לי אבל בהמשך הרעיון צבר תאוצה ומסכות כיסו כמעט את כל תיבות הדואר בעיר, גם מחירן צנח. הטרנד היווה כר פורה ליצירתיות שיווקית, ממסכות תכולות כמו שלי ושקפים חדשניים ועד מפות קריסטל שיצרו מעין קפסולה סביב תיבות הדואר שבקבוצת סיכון.
הנזק של השיטה היה בשאר מוצרי הדואר שלא חדרו לתיבה והמחלק אסף אותם אל שק החזרות אבל עדיף להפסיד כמה חתונות ואירועים ארוכים ולהגן על עצמי מאימת תכנית השורש. שיגידו שזה חלמאות, מה אכפת לי אם זה מה שנותן לי להמשיך להיות סינטומיציני גאה.
