אבקש את עצת שוכני הפורום
אנו שכונה חדשה הקורצת למחליפי הדירות, בגלל הדירות הגדולות והנוחות בעלות המרפסות, בגלל הנחל השחמחם הזורם במרחק הליכה, בגלל הפרות הריחניות שאפשר להתבשם מצפיה בהן המרחק הליכה, ובגלל גינת המשחקים שבין הבניינים המכונה בפי כל "הגינה". 2 נדנדות 5 ספסלים מגלשה אחת וכ10 שולחנות "לארוחת ערב" במקור לדמקה.
דא עקא, שכונתנו מבורכת בעיקר במשפחות רגילות המגדלות ילדים בגילאי חצי שנה עד חמש, שאמהותיהן החרוצות ממשיכות להשכים קום לעבודה ולכן מתאמצות לשמור על שגרה ובה שעת השכבה נורמלית קרי שש שבע בערב.
ומה קורה בפועל? כל ילדי הנופשים, שמשום מה נדמה להם שהגיעו לכפר נופש , מוצאים את הגינה שבין הבניינים, שאליה פונים חלונות החדרים של כ100 דירות [! ככה זה בבניה לגובה] כמקום להוציא את כל המרץ שצברו במשך היום , בשאגות וצעקות ריצות ומשחקי כדור, עד 12 בלילה!
כל צעקה של ילד אחרי תשע בערב, מעירה לפחות 10 תינוקות בני שבוע עד חודש, כמה עשרות פעוטות בשנתם הראשונה, וכן הלאה ובעקבותיהם [הבנתם את העיקרון. בניה לגובה וכו]
ומי מדבר על הלכלוך והנזק, איתם צריכים להתמודד האחראים על התחזוקה, ותוספת העלות משולמת מכיסם של הדיירים הקבועים?
איפה ההורים אתם שואלים? גם אנחנו שואלים...
[ואיך זה שילדים "מחונכים" משלנו עונים בחוצפה לנשים ולאברכים בגיל של ההורים שלהם כשמבקשים מהם יפה לשמור על השקט בשתים עשרה בלילה, על זה בפעם אחרת]
משהו פה צריך להשתנות בחינוך. של הילדים או אולי של ההורים? יש כאן בשכונה חילוקי דעות בנושא.
אנו שכונה חדשה הקורצת למחליפי הדירות, בגלל הדירות הגדולות והנוחות בעלות המרפסות, בגלל הנחל השחמחם הזורם במרחק הליכה, בגלל הפרות הריחניות שאפשר להתבשם מצפיה בהן המרחק הליכה, ובגלל גינת המשחקים שבין הבניינים המכונה בפי כל "הגינה". 2 נדנדות 5 ספסלים מגלשה אחת וכ10 שולחנות "לארוחת ערב" במקור לדמקה.
דא עקא, שכונתנו מבורכת בעיקר במשפחות רגילות המגדלות ילדים בגילאי חצי שנה עד חמש, שאמהותיהן החרוצות ממשיכות להשכים קום לעבודה ולכן מתאמצות לשמור על שגרה ובה שעת השכבה נורמלית קרי שש שבע בערב.
ומה קורה בפועל? כל ילדי הנופשים, שמשום מה נדמה להם שהגיעו לכפר נופש , מוצאים את הגינה שבין הבניינים, שאליה פונים חלונות החדרים של כ100 דירות [! ככה זה בבניה לגובה] כמקום להוציא את כל המרץ שצברו במשך היום , בשאגות וצעקות ריצות ומשחקי כדור, עד 12 בלילה!
כל צעקה של ילד אחרי תשע בערב, מעירה לפחות 10 תינוקות בני שבוע עד חודש, כמה עשרות פעוטות בשנתם הראשונה, וכן הלאה ובעקבותיהם [הבנתם את העיקרון. בניה לגובה וכו]
ומי מדבר על הלכלוך והנזק, איתם צריכים להתמודד האחראים על התחזוקה, ותוספת העלות משולמת מכיסם של הדיירים הקבועים?
איפה ההורים אתם שואלים? גם אנחנו שואלים...
[ואיך זה שילדים "מחונכים" משלנו עונים בחוצפה לנשים ולאברכים בגיל של ההורים שלהם כשמבקשים מהם יפה לשמור על השקט בשתים עשרה בלילה, על זה בפעם אחרת]
משהו פה צריך להשתנות בחינוך. של הילדים או אולי של ההורים? יש כאן בשכונה חילוקי דעות בנושא.