הפוך, ילד בן 6 שיודע שההורים שלו לפעמים יוצאים לכמה דקות ושכנה X שומרת עליו
ואם הוא מתעורר הוא יכול להתקשר להורים או לדפוק אצל השכנה
הוא ילד עצמאי ובוגר. ילד עם בטחון שגם אם ההורים יצאו ל-10 דקות הם לא נעלמו.
קודם כל לא דובר על 10 דקות.
דבר שני ילד בן 6 שנשאר לבד ועוד עם אחים שקטנים ממנו - זו לא עצמאות.
עצמאות זה כשילד עושה מה שביכולות שלו, ובכוחות שלו, ומה שתואם לגילו!
להיות לבד בבית אומר שהוא אחראי לסיטואציה. מה שאומר שהוא אמור להגיב לכל מה שקורה בזמן שהוא לבד.
וגם אם לא קורה בפועל התחושה הזו היא נוראה.
זה חוסר אונים.
הוא מרגיש ויודע שאין לו שום כלים להתמודד עם מה שלא יבוא-
הוא לא יכול להתמודד עם רעש מבחוץ שמפחיד אותו, עם תינוק שיבכה, אם הוא יחליק ויפול הוא גם צריך מישהו איתו. הוא צריך מישהו שירגיע אותו.
שלא לדבר על מקרה קצת יותר מורכב.
אין לו את היכולות הנדרשות למציאות הזו.
וזה מפחיד ומרגיש מופקר.
כי זו האמת.
ילד בגיל הזה צריך השגחה לכל הדעות.
וכשהוא לא מושגח זה חסר אחריות וזה מפקיר אותו למציאות מפחידה ולרגשות קשים וגם לסכנה.