הנושאים החמים
הנושאים החמים
טוב.
אז אמנם באיחור נכבד, אבל בכל זאת, אתם יודעים, פורים וכל מה שסביבו. מקוה שההתנצלות תתקבל.
האתגר שלנו הפעם יהיה בהחלט אתגר. שוויון, אולי יהיה פחות, אבל כך טבעו של עולם.
מינימליזם. לנסות להיות כמה שיותר מינימליים.
קל לנו מאד להתפעל מאיור שמורכב מפרטים רבים. לא רק אם הפרטים האלה הם, לדוגמא, דמויות רבות, אלא גם אם הפרטים הרבים מרכיבים יחד דמות אחת – עצם ריבוי הפרטים מפעים אותנו, ועוזר לנו להתפעל יותר.
אז אמרתי, בואו ננסה להפך.
בואו נתמקד הפעם בכמה שפחות פרטים. כמה שפחות קוים, כמה שפחות צבעים, כמה שפחות – הכל.
בקצרה: האתגר הפעם הוא לנסות לצייר בכמה שיותר מינימליות. מבחינת קוים, ומבחינת צבעים.
ואני לא הולך, בשיפוט, לספור את הקוים. גם אם יהיו הרבה קוים והרבה צבעים, אני אבחן רק את המוצר הסופי: קוים וצבעים בפועל, מול כמה שהיינו מצפים שיהיו שם. ככל שהפער ביניהם יהיה גדול יותר, כך הסיכוי לזכיה יהיה גדול יותר.
אז הבה נסכם, מה האתגר, מהם הכללים, ומה ההסתייגויות:
האתגר: מינימליזם. לאתגר את הנטיה הטבעית שלנו לצייר כמה שיותר, ולנסות לצייר כמה שיותר – בכמה שפחות קוים וצבעים וכל מה שמייצר ציור.
הכללים: א – ניתן להעלות עד 3 ציורים.
ב – עדיפות לציור שצויר לכבוד האתגר או בעבר הלא־רחוק. אחרת, נא לציין.
ג – מאד יוסיפו כמה מילים מצדכם, על האתגר עבורכם. כמה זה אתגר, כמה מחשבה זה דרש, וכדומה.
שאלות, אי־הבנות, כל מה שביניהם, הארות וכל פטפוט שתראו לנכון – כאן.
סיום האתגר – באזור פסח, לפניו או לאחריו... בקיצור, תבֹא הודעה לפי הביקוש.
זהו, בינתיים.
אז אמנם באיחור נכבד, אבל בכל זאת, אתם יודעים, פורים וכל מה שסביבו. מקוה שההתנצלות תתקבל.
האתגר שלנו הפעם יהיה בהחלט אתגר. שוויון, אולי יהיה פחות, אבל כך טבעו של עולם.
בואו נדבר קצת עומק, במילים פשוטות:
אני מכיר את זה די טוב מתחום החגורה האחרת שלי: "עיצוב גופנים", או במילים אחרות: "יצירת אותיות". התפיסה הפשוטה שלנו לגבי אות – כל אות, היא שאות מורכבת מקוים שחורים (כמובן רק לצורך הענין, הם יכולים להיות גם סגולים או אינפרא־אדום) המסודרים בצורה מסוימת. יש להם עובי, כיוון, משיכות מעניינות – כך נוצרת אות.
זה נכון, בהחלט, אבל יש עוד משהו.
אותיות מורכבות לא רק מקווים שחורים, אלא גם מקווים לבנים.
שימו לב: אני בכוונה לא מכנה אותם "חללים", כי זה מטעה. זה מה שגורם לנו לא לראות אותם. האמת היא שהם קיימים, אבל הם לבנים.
קחו לדוגמא את האות הזו:
ברור לכולם איזו אות זו, על אף שכעת הקוים השחורים שלה הם אלו שתמיד לבנים. זאת משום שתמיד, האות מורכבת מאלו ואלו יחדיו, בדרך כלל הקוים השחורים הם אלה שיוצרים את הקוים הלבנים, אך יתכן גם להפך.
כאן אנחנו מגיעים לאתגר שלנו, בתקוה שהייתם אתי עד פה:
אני מכיר את זה די טוב מתחום החגורה האחרת שלי: "עיצוב גופנים", או במילים אחרות: "יצירת אותיות". התפיסה הפשוטה שלנו לגבי אות – כל אות, היא שאות מורכבת מקוים שחורים (כמובן רק לצורך הענין, הם יכולים להיות גם סגולים או אינפרא־אדום) המסודרים בצורה מסוימת. יש להם עובי, כיוון, משיכות מעניינות – כך נוצרת אות.
זה נכון, בהחלט, אבל יש עוד משהו.
אותיות מורכבות לא רק מקווים שחורים, אלא גם מקווים לבנים.
שימו לב: אני בכוונה לא מכנה אותם "חללים", כי זה מטעה. זה מה שגורם לנו לא לראות אותם. האמת היא שהם קיימים, אבל הם לבנים.
קחו לדוגמא את האות הזו:
ברור לכולם איזו אות זו, על אף שכעת הקוים השחורים שלה הם אלו שתמיד לבנים. זאת משום שתמיד, האות מורכבת מאלו ואלו יחדיו, בדרך כלל הקוים השחורים הם אלה שיוצרים את הקוים הלבנים, אך יתכן גם להפך.
כאן אנחנו מגיעים לאתגר שלנו, בתקוה שהייתם אתי עד פה:
מינימליזם. לנסות להיות כמה שיותר מינימליים.
קל לנו מאד להתפעל מאיור שמורכב מפרטים רבים. לא רק אם הפרטים האלה הם, לדוגמא, דמויות רבות, אלא גם אם הפרטים הרבים מרכיבים יחד דמות אחת – עצם ריבוי הפרטים מפעים אותנו, ועוזר לנו להתפעל יותר.
אז אמרתי, בואו ננסה להפך.
בואו נתמקד הפעם בכמה שפחות פרטים. כמה שפחות קוים, כמה שפחות צבעים, כמה שפחות – הכל.
שימו לב, כדוגמא, לאיור הזה, של @אבימי :
זו סצנה ראשונה מתוך שלש, ב"קנייטש" שלו המתפרסם ב"משפחה", ראו כאן, וכאן.
הסצנה הזו מוכרת לכל אחד, זה היה ממש לא מזמן: ליל פורים, אחרי תפילת ערבית, הציבור מתכונן בדחילו (ובפרזים – ברעב הולך וגובר) לקריאת המגילה. ואז יש, תמיד, שמכריז את ההכרזה הנואשת, שמשתנה לפי מנהג המקום או החלטת המתפללים הדעתניים: אין להרעיש בהמן, רק בהמן הראשון, רק באחרון, רק בראשון ובאחרון, השנה אפשר גם באמצעי, וכו' וכו'.
בקיצור, תראו איך, באיור מינימלי כל כך, כמעט בלי "קוים שחורים", הצליח אבימי להעביר את התחושה הזו כל כך טוב: זה, הרי, בדיוק – אבל בדיוק – איך שהגבאי הזה נראה, ואיך שהוא לוקח ברצינות את תפקידו הרם, וזה בדיוק הבעל־קורא הנלבב והדקדקן, וזה בדיוק הילד האומלל, שמנסה להבין על מה המהומה ומה כל כך נורא בלהרעיש בהמן.
ואם תמשיכו לסצנה הבאה, תראו את היכולות האלו שוב:
יש לנו כאן גם את הבעל־קורא דלעיל, כבר באמצע הקריאה, גם את האנשים מסביב שהבעת פניהם אומרת הכל, ושוב את הילד דלעיל, נו, טוב, זה מדהים...
זו סצנה ראשונה מתוך שלש, ב"קנייטש" שלו המתפרסם ב"משפחה", ראו כאן, וכאן.
הסצנה הזו מוכרת לכל אחד, זה היה ממש לא מזמן: ליל פורים, אחרי תפילת ערבית, הציבור מתכונן בדחילו (ובפרזים – ברעב הולך וגובר) לקריאת המגילה. ואז יש, תמיד, שמכריז את ההכרזה הנואשת, שמשתנה לפי מנהג המקום או החלטת המתפללים הדעתניים: אין להרעיש בהמן, רק בהמן הראשון, רק באחרון, רק בראשון ובאחרון, השנה אפשר גם באמצעי, וכו' וכו'.
בקיצור, תראו איך, באיור מינימלי כל כך, כמעט בלי "קוים שחורים", הצליח אבימי להעביר את התחושה הזו כל כך טוב: זה, הרי, בדיוק – אבל בדיוק – איך שהגבאי הזה נראה, ואיך שהוא לוקח ברצינות את תפקידו הרם, וזה בדיוק הבעל־קורא הנלבב והדקדקן, וזה בדיוק הילד האומלל, שמנסה להבין על מה המהומה ומה כל כך נורא בלהרעיש בהמן.
ואם תמשיכו לסצנה הבאה, תראו את היכולות האלו שוב:
יש לנו כאן גם את הבעל־קורא דלעיל, כבר באמצע הקריאה, גם את האנשים מסביב שהבעת פניהם אומרת הכל, ושוב את הילד דלעיל, נו, טוב, זה מדהים...
בקצרה: האתגר הפעם הוא לנסות לצייר בכמה שיותר מינימליות. מבחינת קוים, ומבחינת צבעים.
אני נותן כאן טיפ קטן: לנסות לצייר על ידי החללים הלבנים. המון פעמים אפשר פשוט לתת להם לעשות את העבודה.
ואני לא הולך, בשיפוט, לספור את הקוים. גם אם יהיו הרבה קוים והרבה צבעים, אני אבחן רק את המוצר הסופי: קוים וצבעים בפועל, מול כמה שהיינו מצפים שיהיו שם. ככל שהפער ביניהם יהיה גדול יותר, כך הסיכוי לזכיה יהיה גדול יותר.
אז הבה נסכם, מה האתגר, מהם הכללים, ומה ההסתייגויות:
האתגר: מינימליזם. לאתגר את הנטיה הטבעית שלנו לצייר כמה שיותר, ולנסות לצייר כמה שיותר – בכמה שפחות קוים וצבעים וכל מה שמייצר ציור.
הכללים: א – ניתן להעלות עד 3 ציורים.
ב – עדיפות לציור שצויר לכבוד האתגר או בעבר הלא־רחוק. אחרת, נא לציין.
ג – מאד יוסיפו כמה מילים מצדכם, על האתגר עבורכם. כמה זה אתגר, כמה מחשבה זה דרש, וכדומה.
א – הדוגמה דלעיל הובאה רק לשם הדוגמא. אפשר באותה טכניקה, לצייר כל ציור בכל סגנון. זה רק דורש מחשבה מראש, וקצת נסיון.
ב – זה כנראה נכון שלא לכולם האתגר יהיה גדול, אבל כך זה עובד, כנ"ל.
ג – אני מודע לזה שזה כנראה אתגר מורכב יחסית, אבל מקוה שכולנו נִקח את זה כהזדמנות לעליית מדרגה ביכולות שלנו, ובמה שהפורום המצוין הזה מציב לפתחנו.
ב – זה כנראה נכון שלא לכולם האתגר יהיה גדול, אבל כך זה עובד, כנ"ל.
ג – אני מודע לזה שזה כנראה אתגר מורכב יחסית, אבל מקוה שכולנו נִקח את זה כהזדמנות לעליית מדרגה ביכולות שלנו, ובמה שהפורום המצוין הזה מציב לפתחנו.
שאלות, אי־הבנות, כל מה שביניהם, הארות וכל פטפוט שתראו לנכון – כאן.
סיום האתגר – באזור פסח, לפניו או לאחריו... בקיצור, תבֹא הודעה לפי הביקוש.
זהו, בינתיים.
בהצלחה!
נערך לאחרונה ב:
